הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
אינפלציה מדד המחירים
צילום: תמר מצפי

האינפלציה צפויה לרדת מחרתיים בחדות, אבל לזנק שוב בעוד חודש. אלה הסיבות

איך ישפיעו הנתונים על החלטת בנק ישראל, ומה עוד צפוי הבנק המרכזי לקחת בחשבון בהחלטת הריבית הבאה שלו?
נתנאל אריאל | (24)
נושאים בכתבה אינפלציה בנק ישראל החלטת ריבית מדד המחירים לצרכן מחירי הדירות ריבית בנק ישראל

נתוני מדד המחירים לצרכן שיתפרסמו בעוד יומיים, שלישי, בשעה 18:30, צפויים להצביע על התמתנות משמעותית נוספת באינפלציה בישראל כך שהיא תרד ל-3.4%-3.5% בחודש יולי, לעומת 4.2% בחודש שעבר. על פי הכלכלנים, מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ב-0.4-0.5% בחודש יולי. הסיבה לירידה המהירה באינפלציה מחרתיים היא טכנית בעיקרה: האינפלציה היא סיכום של 12 החודשים האחרונים - לפני שנה, המדד של חודש יולי 2022, הפתיע עם עליה מהירה מאוד של 1.1%. לכן כעת, כל מדד שיהיה נמוך מזה יוביל לירידה באינפלציה. 

אבל האם זו סיבה לחגיגה? עדיין לא. בגלל מספר סיבות - קודם כל, מדד של 0.4-0.5% בחודש הוא מדד גבוה למדי. המשמעות היא עדיין אינפלציה מהירה של 5% בשנה. השכר הנומינלי ממשיך לעלות במהירות וזה מתדלק את האינפלציה. בנק ישראל רוצה לראות התקררות של שוק העבודה, או במילים פחות עדינות: יותר פיטורים במשק, יותר אבטלה. זה עדיין לא קורה. עליית השכר מקשה על הורדת האינפלציה. זה מעגל קסמים שמזין את עצמו: יותר אינפלציה גורמת לעובדים לדרוש יותר שכר, זה גורם ליותר הוצאות ולכן יותר אינפלציה. אבל זה נמצא בהאטה והאינפלציה שכבר הגיעה בארץ ל-5.4% כבר נמוכה מכך משמעותית.

מעבר לכך, האינפלציה בשלב הזה מתעתעת. לכאורה הכיוון הוא למטה, אבל בחודש הבא - נתוני חודש אוגוסט שיתפרסמו ב-15 בספטמבר יצביעו על עליה מחודשת באינפלציה ל-4%, אולי קצת יותר. לאחר מכן בנתוני חודש ספטמבר - הצפי הוא ליציבות עד ירידה קלה. אבל בתוך שנה הם מניחים ירידה באינפלציה לרמות של פחות מ-3%.

זה אולי נשמע מפתיע, אבל העלייה באינפלציה בחודש הבא צפויה למדי. אפשר היה לראות את זה קורה כבר בנתונים בארה"ב שפורסמו בשבוע שעבר. שם האינפלציה האיצה ל-3.2% בחודש יולי לעומת 3% בחודש הקודם. הסיבה היא אותה סיבה שהצבענו עליה קודם: מדד חודשי גבוה שיוצא מהנתונים ומדד נמוך יותר שנכנס - והתוצאה היא ירידה באינפלציה. השאלה הגדולה מה יהיה בהמשך. 

בחודש אוגוסט בשנה שעברה המדד בישראל ירד ב-0.3%. אבל הכלכלנים בישראל מעריכים שהמדד של חודש אוגוסט הקרוב (זה שיתפרסם בעוד חודש) יעלה ב-0.4% וזה מסביר את החזרה לאינפלציה של סביבות ה-4% בחודש הבא.

 

מה יעשה בנק ישראל ב-4 בספטמבר?

הריבית בישראל עומדת כעת על 4.75%, אלא שבנק ישראל יקבל את החלטת הריבית הקרובה ב-4 בספטמבר, עוד לפני נתוני חודש אוגוסט (שיתפרסמו ב-15 בספטמבר). ולכן, בהחלטה הקרובה הוא יצטרך לקחת בחשבון גם את העובדה שהאינפלציה שוב צפויה להאיץ וגם את הטווח הארוך יותר - את הירידה הצפויה. בבנק ישראל וגם הכלכלנים במשק מאמינים שבעוד שנה האינפלציה תרד ל-2.5-3.1%. זה כבר מתכנס לחלק העליון של היעד של בנק ישראל (היעד הוא אינפלציה שנתית של 1-3% בשנה). רק שגם החלק הזה, העליון של הטווח, הוא גבוה מדי. בבנק ישראל ירצו לראות את האינפלציה יורדת עוד יותר ולכן לא סביר שהריבית במשק תרד כל כך מהר שוב לכיוון האפס (אם בכלל).

מעבר לכך, צריך לזכור שהריבית בארה"ב גבוהה היום יותר מאשר הריבית בארץ. זה די מפתיע אבל בנק ישראל לא יכול להרשות לעצמו להישאר רחוק מריבית הפד', למעשה הוא צריך להיות קצת מעל ארה"ב (כדי שכסף-השקעות לא יברח מישראל). גם זה מחזק את ההבנה-הנחה שהריבית במשק לא תרד במהירות. הכלכלנים מעריכים שבנק ישראל לא יוריד את הריבית לפני שהפד' יעשה את זה, אבל האור בקצה המנהרה הוא שהפד' צפוי להתחיל להוריד את הריבית ברבעון הראשון של 2024.

קיראו עוד ב"בארץ"

הכלכלנים מאמינים שבעוד שנה ריבית בנק ישראל תהיה בטווח של 4.5% עד 4%. נמוך מהרמות הנוכחיות, אבל עדיין רחוק מסביבת הריבית שהתרגלנו אליה בעשור האחרון. 

ומה לגבי שער הדולר? השקל נחלש משמעותית ונסחר תמורת 3.73 שקלים לדולר. אלה רמות גבוהות יחסית לשנים הקודמות ועל פי בנק ישראל היחלשות הדולר גרמה לאינפלציה עודפת של 1% ביחס למה שהיה צריך להיות במשק הישראלי. בינתיים, הכלכלנים חלוקים אם זה מה שיגרום לבנק ישראל להעלות ריבית בהחלטה הקרובה, חלקם אומרים שכן כיוון שמדובר באינפלציה עודפת בצורה משמעותית, אחרים אומרים שכל עוד זה תורם 'רק' 1% לאינפלציה בנק ישראל יכול 'למשוך' ולהיצמד לריבית הנוכחית עוד חודש ולראות מה יקרה בהמשך.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    עאלק לרדת בחדות 14/08/2023 22:15
    הגב לתגובה זו
    כל רגע מתייקר פה משהו חדש אבל צריך להנדס את המדד כדי שחלילה וחס לא נאלץ להעלות ריבית ונגרום לבועה להתפוצץ ולחדלות פירעון המוני.
  • 16.
    הדג מסריח מהראש 14/08/2023 12:21
    הגב לתגובה זו
    בשנת 2022 השקל היה המטבע הכי חזק . ישראל שגשגה ונחשבה למעצמה . באה עלינו 2023 עם ממשלת החורבן . ישראל הידרדרה לעולם השלישי . השקל צנח , העם מרוסק ומסוכסך . המסקנה - להעיף את השקרן ולהעיף את הממשלה המצורעת לאלתר .
  • אור 15/08/2023 17:46
    הגב לתגובה זו
    החודש הזה הדולר נע סביב ה3.7 זה עליה מינורית שלא תלויה בממשלה כזו או אחרת תמצא שטות אחרת לקשקש
  • 15.
    צריך להמשיך להעלות את הריבית ל 6% (ל"ת)
    בר 14/08/2023 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    88 13/08/2023 23:31
    הגב לתגובה זו
    ביטול ה gold standard = קריסת הצוויליזציה המערבית.
  • 13.
    A 13/08/2023 23:29
    הגב לתגובה זו
    אבל הריבית הריאלית גבוהה יותר וזה מה שאמור להיות, לא הנומינלית. גם כן כתב כלכלי
  • 12.
    קלקלן 13/08/2023 23:01
    הגב לתגובה זו
    איפה כל האנליסטים והכלכלנים היו לפני שנה-שנתיים, מישהו צפה העלאה של 5% תוך שנה? הבועה שנבנתה פה במשך למעלה מעשור של הכסף הזול מאבדת אויר אט אט. בועת מחירי הנכסים תתנפץ עם המציאות של אי יכולת לממן ושוק בהמתנה. זה רק עניין של זמן, הכדור שלג כבר התחיל להתגלגל
  • 11.
    כלכלן 13/08/2023 21:49
    הגב לתגובה זו
    המחירים של מוצרי היסוד במשק בעליה מתמדת כבר למעלה מ15 שנה ודווקא התמתנו מאד בשנה האחרונה כך שהיא היתה אמורה להיות בכלל שלילית, זו הפתעה שאין חודשים עם מדד שלילי מאד, הכל כאן בהתרסקות כולל תיירות וצריכה, פיטורים בהייטק וצמצום הוצאות מסיבי. הסיבה להנדסת המדד היא מדיניות ממשלתית שרוצה להביא להורדת מחירי הדירות לטובת הצעירים שאינם עובדים בהייטק ולא יכלו לקנות בזמן הקורונה כשהמחירים עוד היו נמוכים.
  • האמיתי 14/08/2023 03:11
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה בישראל האמיתית בסביבות 12 אחוז כל נתוני הלמס שיקריים עליות המחירים מטורפות ראו מדד הבורקס כמו מדד הביג באמריקה קילו שנה שעברה עלה 29 שח והיום 49 שח ומעלה טירוף
  • 10.
    להוריד ריבית במיידי 13/08/2023 21:21
    הגב לתגובה זו
    להוריד ריבית ולהניע שוב את המשק
  • 9.
    ממש העתק התנהגות הפד בארה"ב (ל"ת)
    חיים 13/08/2023 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אליקים 13/08/2023 18:58
    הגב לתגובה זו
    יש לבקש מהחרדים
  • דורית 13/08/2023 23:54
    הגב לתגובה זו
    עצוב שזה השיח שהנחילו כאן קומץ קיצוניים משמאל. אנשים שאומרים בציניות, או שנשלוט במדינה או שנדאג שלא תהיה כאן מדינה.
  • 7.
    סטטיסטיקאית 13/08/2023 18:44
    הגב לתגובה זו
    אז זה משהו שנמצא בעבר ולא בעתיד, אז זה משהו שכבר קרה ושום דבר שהנגיד יעשה לא ישפיע עליו. אז למה מצפים מהנגיד לעשות משהו? למה אנשים עדיין חושבים שהעלאת הריבית שלו תשנה מאורע שכבר קרה? למה "חייבים" לגרום לפיטורין ואבטלה בגלל אפקט מכאני לחלוטין?
  • 6.
    חחח לא צריך לספר סיפורים, הפד יעלה- אנחנו נעלה, זהו (ל"ת)
    רן 13/08/2023 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נגיד חותמת גומי 13/08/2023 16:43
    הגב לתגובה זו
    מעתיק את פעולות הפד, במקום לנצל את גמישות המשק הישראלי והיתרון ל"קוטן" ולהטיב עם האוכלוסיה בישראל הוא פועל כשלוחה אמריקאית של הכלכלה האמריקאית. לגבי שוק התעסוקה - איך ירד אם הממשלה מחלקת תוספות נדיבות של 11% לעובדי הממשלה שמהווים יותר מ20% מהמועסקים במשק? למה הבוס שלי לא נתן 11% ושלח אותי לשחק בדוקים במקום?
  • 4.
    כלכלן 13/08/2023 15:57
    הגב לתגובה זו
    הנגיד יעלה בודאות ברבע אחוז -איך יודע ?? - הנגיד פועל כסוכן כאוס שמטרתו להבהיל וליצור לחץ בשוק , אין הסבר כלכלי אמיתי בשום מודל להתנהלות ההזויה שלו , שסותרת אפילו את אמירותיו ביחס שבין שיעור הריבית לשיעור האינפלציה ( היה אמור להוריד לא להעלות ריבית .) - אז למה משוכנע שיעלה ברבע אחוז ?? - כי הוא כלומניק שמעתיק הכל מהפד - שם העלו והוא יעלה ( להזכירכם חודש שעבר לא העלה כי הפד לא העלו - אז שלא יבלבלו אותכם נתוני האינפלציה - אין קשר להעלאה שתהיה בוודאות מהמעתיקן - אגב למי שתוהה ניתן היה למכור מט"ח (יתרות עצומות) ולעשות עסקאות חלף , ובקלות להוריד אינפלציה , יתרות גבוהות במט"ח - וזה מחזיר אותי לאמירה של סוכן כאוס ( הוא בעצמו אמר ששער החליפין הנכון של השקל צריך להחות 10% פחות - אז הוא לא ממש מקשיב לעצמו ?? )
  • הדולר 13/08/2023 19:38
    הגב לתגובה זו
    הנגיד מכר מלאא דולרים בחודשיים האחרונים זה יופיע בסכום היתרות שלו בהמשך .אם לא היה מתערב היינו ב 3.80/90 מזמן בתכלס השקל שקר שווה לתחת הכסף שלנו אינו קונה כלום השווי דולר שקל האמיתי אמור להיות 4.5 ההייטק הצניחה הנדלן בקרשים שנמשיך...?
  • יוני 13/08/2023 19:30
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל עם המטח הגדול שלו+ העלאת ריבית זה יציבות מחירים. כל השאר אתה סתם דמגוגיה בלי יציבות מחירים
  • 3.
    דן 13/08/2023 15:57
    הגב לתגובה זו
    לא רפורמה משפטית, לא התנהלות הנגיד ולא בטיח. אנחנו 'עלק' מדינה עצמאית...
  • סטטיסטיקאית 13/08/2023 16:44
    הגב לתגובה זו
    אם כלכלות העולם באמת מתואמות גלובלית אז העתיד לא משהו.
  • 2.
    שום נתון אינו בשורה טובה,כל זמן שהממשלה הזו פה... (ל"ת)
    פילי 13/08/2023 15:18
    הגב לתגובה זו
  • תתרגל עוד שלוש וחצי שנים פפפחחח (ל"ת)
    משה ראשל"צ 13/08/2023 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    dd 13/08/2023 15:15
    הגב לתגובה זו
    מדדים מהונדסים ע"י בנק ישראל והחאמ"ס בקיצור ישראבלוף!
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה העלמת מס הון שחור

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני (רמי זרנגר)

יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה

מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה כאל יפית גריאני בנק דיסקונט

דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.

גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.


בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים

המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.

המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.

להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל

להמשך הכתבה לחץ כאן