הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
אינפלציה מדד המחירים
צילום: תמר מצפי

האינפלציה צפויה לרדת מחרתיים בחדות, אבל לזנק שוב בעוד חודש. אלה הסיבות

איך ישפיעו הנתונים על החלטת בנק ישראל, ומה עוד צפוי הבנק המרכזי לקחת בחשבון בהחלטת הריבית הבאה שלו?
נתנאל אריאל | (24)
נושאים בכתבה אינפלציה בנק ישראל החלטת ריבית מדד המחירים לצרכן מחירי הדירות ריבית בנק ישראל

נתוני מדד המחירים לצרכן שיתפרסמו בעוד יומיים, שלישי, בשעה 18:30, צפויים להצביע על התמתנות משמעותית נוספת באינפלציה בישראל כך שהיא תרד ל-3.4%-3.5% בחודש יולי, לעומת 4.2% בחודש שעבר. על פי הכלכלנים, מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ב-0.4-0.5% בחודש יולי. הסיבה לירידה המהירה באינפלציה מחרתיים היא טכנית בעיקרה: האינפלציה היא סיכום של 12 החודשים האחרונים - לפני שנה, המדד של חודש יולי 2022, הפתיע עם עליה מהירה מאוד של 1.1%. לכן כעת, כל מדד שיהיה נמוך מזה יוביל לירידה באינפלציה. 

אבל האם זו סיבה לחגיגה? עדיין לא. בגלל מספר סיבות - קודם כל, מדד של 0.4-0.5% בחודש הוא מדד גבוה למדי. המשמעות היא עדיין אינפלציה מהירה של 5% בשנה. השכר הנומינלי ממשיך לעלות במהירות וזה מתדלק את האינפלציה. בנק ישראל רוצה לראות התקררות של שוק העבודה, או במילים פחות עדינות: יותר פיטורים במשק, יותר אבטלה. זה עדיין לא קורה. עליית השכר מקשה על הורדת האינפלציה. זה מעגל קסמים שמזין את עצמו: יותר אינפלציה גורמת לעובדים לדרוש יותר שכר, זה גורם ליותר הוצאות ולכן יותר אינפלציה. אבל זה נמצא בהאטה והאינפלציה שכבר הגיעה בארץ ל-5.4% כבר נמוכה מכך משמעותית.

מעבר לכך, האינפלציה בשלב הזה מתעתעת. לכאורה הכיוון הוא למטה, אבל בחודש הבא - נתוני חודש אוגוסט שיתפרסמו ב-15 בספטמבר יצביעו על עליה מחודשת באינפלציה ל-4%, אולי קצת יותר. לאחר מכן בנתוני חודש ספטמבר - הצפי הוא ליציבות עד ירידה קלה. אבל בתוך שנה הם מניחים ירידה באינפלציה לרמות של פחות מ-3%.

זה אולי נשמע מפתיע, אבל העלייה באינפלציה בחודש הבא צפויה למדי. אפשר היה לראות את זה קורה כבר בנתונים בארה"ב שפורסמו בשבוע שעבר. שם האינפלציה האיצה ל-3.2% בחודש יולי לעומת 3% בחודש הקודם. הסיבה היא אותה סיבה שהצבענו עליה קודם: מדד חודשי גבוה שיוצא מהנתונים ומדד נמוך יותר שנכנס - והתוצאה היא ירידה באינפלציה. השאלה הגדולה מה יהיה בהמשך. 

בחודש אוגוסט בשנה שעברה המדד בישראל ירד ב-0.3%. אבל הכלכלנים בישראל מעריכים שהמדד של חודש אוגוסט הקרוב (זה שיתפרסם בעוד חודש) יעלה ב-0.4% וזה מסביר את החזרה לאינפלציה של סביבות ה-4% בחודש הבא.

 

מה יעשה בנק ישראל ב-4 בספטמבר?

הריבית בישראל עומדת כעת על 4.75%, אלא שבנק ישראל יקבל את החלטת הריבית הקרובה ב-4 בספטמבר, עוד לפני נתוני חודש אוגוסט (שיתפרסמו ב-15 בספטמבר). ולכן, בהחלטה הקרובה הוא יצטרך לקחת בחשבון גם את העובדה שהאינפלציה שוב צפויה להאיץ וגם את הטווח הארוך יותר - את הירידה הצפויה. בבנק ישראל וגם הכלכלנים במשק מאמינים שבעוד שנה האינפלציה תרד ל-2.5-3.1%. זה כבר מתכנס לחלק העליון של היעד של בנק ישראל (היעד הוא אינפלציה שנתית של 1-3% בשנה). רק שגם החלק הזה, העליון של הטווח, הוא גבוה מדי. בבנק ישראל ירצו לראות את האינפלציה יורדת עוד יותר ולכן לא סביר שהריבית במשק תרד כל כך מהר שוב לכיוון האפס (אם בכלל).

מעבר לכך, צריך לזכור שהריבית בארה"ב גבוהה היום יותר מאשר הריבית בארץ. זה די מפתיע אבל בנק ישראל לא יכול להרשות לעצמו להישאר רחוק מריבית הפד', למעשה הוא צריך להיות קצת מעל ארה"ב (כדי שכסף-השקעות לא יברח מישראל). גם זה מחזק את ההבנה-הנחה שהריבית במשק לא תרד במהירות. הכלכלנים מעריכים שבנק ישראל לא יוריד את הריבית לפני שהפד' יעשה את זה, אבל האור בקצה המנהרה הוא שהפד' צפוי להתחיל להוריד את הריבית ברבעון הראשון של 2024.

קיראו עוד ב"בארץ"

הכלכלנים מאמינים שבעוד שנה ריבית בנק ישראל תהיה בטווח של 4.5% עד 4%. נמוך מהרמות הנוכחיות, אבל עדיין רחוק מסביבת הריבית שהתרגלנו אליה בעשור האחרון. 

ומה לגבי שער הדולר? השקל נחלש משמעותית ונסחר תמורת 3.73 שקלים לדולר. אלה רמות גבוהות יחסית לשנים הקודמות ועל פי בנק ישראל היחלשות הדולר גרמה לאינפלציה עודפת של 1% ביחס למה שהיה צריך להיות במשק הישראלי. בינתיים, הכלכלנים חלוקים אם זה מה שיגרום לבנק ישראל להעלות ריבית בהחלטה הקרובה, חלקם אומרים שכן כיוון שמדובר באינפלציה עודפת בצורה משמעותית, אחרים אומרים שכל עוד זה תורם 'רק' 1% לאינפלציה בנק ישראל יכול 'למשוך' ולהיצמד לריבית הנוכחית עוד חודש ולראות מה יקרה בהמשך.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    עאלק לרדת בחדות 14/08/2023 22:15
    הגב לתגובה זו
    כל רגע מתייקר פה משהו חדש אבל צריך להנדס את המדד כדי שחלילה וחס לא נאלץ להעלות ריבית ונגרום לבועה להתפוצץ ולחדלות פירעון המוני.
  • 16.
    הדג מסריח מהראש 14/08/2023 12:21
    הגב לתגובה זו
    בשנת 2022 השקל היה המטבע הכי חזק . ישראל שגשגה ונחשבה למעצמה . באה עלינו 2023 עם ממשלת החורבן . ישראל הידרדרה לעולם השלישי . השקל צנח , העם מרוסק ומסוכסך . המסקנה - להעיף את השקרן ולהעיף את הממשלה המצורעת לאלתר .
  • אור 15/08/2023 17:46
    הגב לתגובה זו
    החודש הזה הדולר נע סביב ה3.7 זה עליה מינורית שלא תלויה בממשלה כזו או אחרת תמצא שטות אחרת לקשקש
  • 15.
    צריך להמשיך להעלות את הריבית ל 6% (ל"ת)
    בר 14/08/2023 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    88 13/08/2023 23:31
    הגב לתגובה זו
    ביטול ה gold standard = קריסת הצוויליזציה המערבית.
  • 13.
    A 13/08/2023 23:29
    הגב לתגובה זו
    אבל הריבית הריאלית גבוהה יותר וזה מה שאמור להיות, לא הנומינלית. גם כן כתב כלכלי
  • 12.
    קלקלן 13/08/2023 23:01
    הגב לתגובה זו
    איפה כל האנליסטים והכלכלנים היו לפני שנה-שנתיים, מישהו צפה העלאה של 5% תוך שנה? הבועה שנבנתה פה במשך למעלה מעשור של הכסף הזול מאבדת אויר אט אט. בועת מחירי הנכסים תתנפץ עם המציאות של אי יכולת לממן ושוק בהמתנה. זה רק עניין של זמן, הכדור שלג כבר התחיל להתגלגל
  • 11.
    כלכלן 13/08/2023 21:49
    הגב לתגובה זו
    המחירים של מוצרי היסוד במשק בעליה מתמדת כבר למעלה מ15 שנה ודווקא התמתנו מאד בשנה האחרונה כך שהיא היתה אמורה להיות בכלל שלילית, זו הפתעה שאין חודשים עם מדד שלילי מאד, הכל כאן בהתרסקות כולל תיירות וצריכה, פיטורים בהייטק וצמצום הוצאות מסיבי. הסיבה להנדסת המדד היא מדיניות ממשלתית שרוצה להביא להורדת מחירי הדירות לטובת הצעירים שאינם עובדים בהייטק ולא יכלו לקנות בזמן הקורונה כשהמחירים עוד היו נמוכים.
  • האמיתי 14/08/2023 03:11
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה בישראל האמיתית בסביבות 12 אחוז כל נתוני הלמס שיקריים עליות המחירים מטורפות ראו מדד הבורקס כמו מדד הביג באמריקה קילו שנה שעברה עלה 29 שח והיום 49 שח ומעלה טירוף
  • 10.
    להוריד ריבית במיידי 13/08/2023 21:21
    הגב לתגובה זו
    להוריד ריבית ולהניע שוב את המשק
  • 9.
    ממש העתק התנהגות הפד בארה"ב (ל"ת)
    חיים 13/08/2023 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אליקים 13/08/2023 18:58
    הגב לתגובה זו
    יש לבקש מהחרדים
  • דורית 13/08/2023 23:54
    הגב לתגובה זו
    עצוב שזה השיח שהנחילו כאן קומץ קיצוניים משמאל. אנשים שאומרים בציניות, או שנשלוט במדינה או שנדאג שלא תהיה כאן מדינה.
  • 7.
    סטטיסטיקאית 13/08/2023 18:44
    הגב לתגובה זו
    אז זה משהו שנמצא בעבר ולא בעתיד, אז זה משהו שכבר קרה ושום דבר שהנגיד יעשה לא ישפיע עליו. אז למה מצפים מהנגיד לעשות משהו? למה אנשים עדיין חושבים שהעלאת הריבית שלו תשנה מאורע שכבר קרה? למה "חייבים" לגרום לפיטורין ואבטלה בגלל אפקט מכאני לחלוטין?
  • 6.
    חחח לא צריך לספר סיפורים, הפד יעלה- אנחנו נעלה, זהו (ל"ת)
    רן 13/08/2023 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נגיד חותמת גומי 13/08/2023 16:43
    הגב לתגובה זו
    מעתיק את פעולות הפד, במקום לנצל את גמישות המשק הישראלי והיתרון ל"קוטן" ולהטיב עם האוכלוסיה בישראל הוא פועל כשלוחה אמריקאית של הכלכלה האמריקאית. לגבי שוק התעסוקה - איך ירד אם הממשלה מחלקת תוספות נדיבות של 11% לעובדי הממשלה שמהווים יותר מ20% מהמועסקים במשק? למה הבוס שלי לא נתן 11% ושלח אותי לשחק בדוקים במקום?
  • 4.
    כלכלן 13/08/2023 15:57
    הגב לתגובה זו
    הנגיד יעלה בודאות ברבע אחוז -איך יודע ?? - הנגיד פועל כסוכן כאוס שמטרתו להבהיל וליצור לחץ בשוק , אין הסבר כלכלי אמיתי בשום מודל להתנהלות ההזויה שלו , שסותרת אפילו את אמירותיו ביחס שבין שיעור הריבית לשיעור האינפלציה ( היה אמור להוריד לא להעלות ריבית .) - אז למה משוכנע שיעלה ברבע אחוז ?? - כי הוא כלומניק שמעתיק הכל מהפד - שם העלו והוא יעלה ( להזכירכם חודש שעבר לא העלה כי הפד לא העלו - אז שלא יבלבלו אותכם נתוני האינפלציה - אין קשר להעלאה שתהיה בוודאות מהמעתיקן - אגב למי שתוהה ניתן היה למכור מט"ח (יתרות עצומות) ולעשות עסקאות חלף , ובקלות להוריד אינפלציה , יתרות גבוהות במט"ח - וזה מחזיר אותי לאמירה של סוכן כאוס ( הוא בעצמו אמר ששער החליפין הנכון של השקל צריך להחות 10% פחות - אז הוא לא ממש מקשיב לעצמו ?? )
  • הדולר 13/08/2023 19:38
    הגב לתגובה זו
    הנגיד מכר מלאא דולרים בחודשיים האחרונים זה יופיע בסכום היתרות שלו בהמשך .אם לא היה מתערב היינו ב 3.80/90 מזמן בתכלס השקל שקר שווה לתחת הכסף שלנו אינו קונה כלום השווי דולר שקל האמיתי אמור להיות 4.5 ההייטק הצניחה הנדלן בקרשים שנמשיך...?
  • יוני 13/08/2023 19:30
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל עם המטח הגדול שלו+ העלאת ריבית זה יציבות מחירים. כל השאר אתה סתם דמגוגיה בלי יציבות מחירים
  • 3.
    דן 13/08/2023 15:57
    הגב לתגובה זו
    לא רפורמה משפטית, לא התנהלות הנגיד ולא בטיח. אנחנו 'עלק' מדינה עצמאית...
  • סטטיסטיקאית 13/08/2023 16:44
    הגב לתגובה זו
    אם כלכלות העולם באמת מתואמות גלובלית אז העתיד לא משהו.
  • 2.
    שום נתון אינו בשורה טובה,כל זמן שהממשלה הזו פה... (ל"ת)
    פילי 13/08/2023 15:18
    הגב לתגובה זו
  • תתרגל עוד שלוש וחצי שנים פפפחחח (ל"ת)
    משה ראשל"צ 13/08/2023 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    dd 13/08/2023 15:15
    הגב לתגובה זו
    מדדים מהונדסים ע"י בנק ישראל והחאמ"ס בקיצור ישראבלוף!
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.


להמשך הכתבה לחץ כאן