האינפלציה צפויה לרדת מחרתיים בחדות, אבל לזנק שוב בעוד חודש. אלה הסיבות
נתוני מדד המחירים לצרכן שיתפרסמו בעוד יומיים, שלישי, בשעה 18:30, צפויים להצביע על התמתנות משמעותית נוספת באינפלציה בישראל כך שהיא תרד ל-3.4%-3.5% בחודש יולי, לעומת 4.2% בחודש שעבר. על פי הכלכלנים, מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ב-0.4-0.5% בחודש יולי. הסיבה לירידה המהירה באינפלציה מחרתיים היא טכנית בעיקרה: האינפלציה היא סיכום של 12 החודשים האחרונים - לפני שנה, המדד של חודש יולי 2022, הפתיע עם עליה מהירה מאוד של 1.1%. לכן כעת, כל מדד שיהיה נמוך מזה יוביל לירידה באינפלציה.
אבל האם זו סיבה לחגיגה? עדיין לא. בגלל מספר סיבות - קודם כל, מדד של 0.4-0.5% בחודש הוא מדד גבוה למדי. המשמעות היא עדיין אינפלציה מהירה של 5% בשנה. השכר הנומינלי ממשיך לעלות במהירות וזה מתדלק את האינפלציה. בנק ישראל רוצה לראות התקררות של שוק העבודה, או במילים פחות עדינות: יותר פיטורים במשק, יותר אבטלה. זה עדיין לא קורה. עליית השכר מקשה על הורדת האינפלציה. זה מעגל קסמים שמזין את עצמו: יותר אינפלציה גורמת לעובדים לדרוש יותר שכר, זה גורם ליותר הוצאות ולכן יותר אינפלציה. אבל זה נמצא בהאטה והאינפלציה שכבר הגיעה בארץ ל-5.4% כבר נמוכה מכך משמעותית.
מעבר לכך, האינפלציה בשלב הזה מתעתעת. לכאורה הכיוון הוא למטה, אבל בחודש הבא - נתוני חודש אוגוסט שיתפרסמו ב-15 בספטמבר יצביעו על עליה מחודשת באינפלציה ל-4%, אולי קצת יותר. לאחר מכן בנתוני חודש ספטמבר - הצפי הוא ליציבות עד ירידה קלה. אבל בתוך שנה הם מניחים ירידה באינפלציה לרמות של פחות מ-3%.
זה אולי נשמע מפתיע, אבל העלייה באינפלציה בחודש הבא צפויה למדי. אפשר היה לראות את זה קורה כבר בנתונים בארה"ב שפורסמו בשבוע שעבר. שם האינפלציה האיצה ל-3.2% בחודש יולי לעומת 3% בחודש הקודם. הסיבה היא אותה סיבה שהצבענו עליה קודם: מדד חודשי גבוה שיוצא מהנתונים ומדד נמוך יותר שנכנס - והתוצאה היא ירידה באינפלציה. השאלה הגדולה מה יהיה בהמשך.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודש אוגוסט בשנה שעברה המדד בישראל ירד ב-0.3%. אבל הכלכלנים בישראל מעריכים שהמדד של חודש אוגוסט הקרוב (זה שיתפרסם בעוד חודש) יעלה ב-0.4% וזה מסביר את החזרה לאינפלציה של סביבות ה-4% בחודש הבא.
מה יעשה בנק ישראל ב-4 בספטמבר?
הריבית בישראל עומדת כעת על 4.75%, אלא שבנק ישראל יקבל את החלטת הריבית הקרובה ב-4 בספטמבר, עוד לפני נתוני חודש אוגוסט (שיתפרסמו ב-15 בספטמבר). ולכן, בהחלטה הקרובה הוא יצטרך לקחת בחשבון גם את העובדה שהאינפלציה שוב צפויה להאיץ וגם את הטווח הארוך יותר - את הירידה הצפויה. בבנק ישראל וגם הכלכלנים במשק מאמינים שבעוד שנה האינפלציה תרד ל-2.5-3.1%. זה כבר מתכנס לחלק העליון של היעד של בנק ישראל (היעד הוא אינפלציה שנתית של 1-3% בשנה). רק שגם החלק הזה, העליון של הטווח, הוא גבוה מדי. בבנק ישראל ירצו לראות את האינפלציה יורדת עוד יותר ולכן לא סביר שהריבית במשק תרד כל כך מהר שוב לכיוון האפס (אם בכלל).
מעבר לכך, צריך לזכור שהריבית בארה"ב גבוהה היום יותר מאשר הריבית בארץ. זה די מפתיע אבל בנק ישראל לא יכול להרשות לעצמו להישאר רחוק מריבית הפד', למעשה הוא צריך להיות קצת מעל ארה"ב (כדי שכסף-השקעות לא יברח מישראל). גם זה מחזק את ההבנה-הנחה שהריבית במשק לא תרד במהירות. הכלכלנים מעריכים שבנק ישראל לא יוריד את הריבית לפני שהפד' יעשה את זה, אבל האור בקצה המנהרה הוא שהפד' צפוי להתחיל להוריד את הריבית ברבעון הראשון של 2024.
- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
הכלכלנים מאמינים שבעוד שנה ריבית בנק ישראל תהיה בטווח של 4.5% עד 4%. נמוך מהרמות הנוכחיות, אבל עדיין רחוק מסביבת הריבית שהתרגלנו אליה בעשור האחרון.
ומה לגבי שער הדולר? השקל נחלש משמעותית ונסחר תמורת 3.73 שקלים לדולר. אלה רמות גבוהות יחסית לשנים הקודמות ועל פי בנק ישראל היחלשות הדולר גרמה לאינפלציה עודפת של 1% ביחס למה שהיה צריך להיות במשק הישראלי. בינתיים, הכלכלנים חלוקים אם זה מה שיגרום לבנק ישראל להעלות ריבית בהחלטה הקרובה, חלקם אומרים שכן כיוון שמדובר באינפלציה עודפת בצורה משמעותית, אחרים אומרים שכל עוד זה תורם 'רק' 1% לאינפלציה בנק ישראל יכול 'למשוך' ולהיצמד לריבית הנוכחית עוד חודש ולראות מה יקרה בהמשך.
- 17.עאלק לרדת בחדות 14/08/2023 22:15הגב לתגובה זוכל רגע מתייקר פה משהו חדש אבל צריך להנדס את המדד כדי שחלילה וחס לא נאלץ להעלות ריבית ונגרום לבועה להתפוצץ ולחדלות פירעון המוני.
- 16.הדג מסריח מהראש 14/08/2023 12:21הגב לתגובה זובשנת 2022 השקל היה המטבע הכי חזק . ישראל שגשגה ונחשבה למעצמה . באה עלינו 2023 עם ממשלת החורבן . ישראל הידרדרה לעולם השלישי . השקל צנח , העם מרוסק ומסוכסך . המסקנה - להעיף את השקרן ולהעיף את הממשלה המצורעת לאלתר .
- אור 15/08/2023 17:46הגב לתגובה זוהחודש הזה הדולר נע סביב ה3.7 זה עליה מינורית שלא תלויה בממשלה כזו או אחרת תמצא שטות אחרת לקשקש
- 15.צריך להמשיך להעלות את הריבית ל 6% (ל"ת)בר 14/08/2023 11:20הגב לתגובה זו
- 14.88 13/08/2023 23:31הגב לתגובה זוביטול ה gold standard = קריסת הצוויליזציה המערבית.
- 13.A 13/08/2023 23:29הגב לתגובה זואבל הריבית הריאלית גבוהה יותר וזה מה שאמור להיות, לא הנומינלית. גם כן כתב כלכלי
- 12.קלקלן 13/08/2023 23:01הגב לתגובה זואיפה כל האנליסטים והכלכלנים היו לפני שנה-שנתיים, מישהו צפה העלאה של 5% תוך שנה? הבועה שנבנתה פה במשך למעלה מעשור של הכסף הזול מאבדת אויר אט אט. בועת מחירי הנכסים תתנפץ עם המציאות של אי יכולת לממן ושוק בהמתנה. זה רק עניין של זמן, הכדור שלג כבר התחיל להתגלגל
- 11.כלכלן 13/08/2023 21:49הגב לתגובה זוהמחירים של מוצרי היסוד במשק בעליה מתמדת כבר למעלה מ15 שנה ודווקא התמתנו מאד בשנה האחרונה כך שהיא היתה אמורה להיות בכלל שלילית, זו הפתעה שאין חודשים עם מדד שלילי מאד, הכל כאן בהתרסקות כולל תיירות וצריכה, פיטורים בהייטק וצמצום הוצאות מסיבי. הסיבה להנדסת המדד היא מדיניות ממשלתית שרוצה להביא להורדת מחירי הדירות לטובת הצעירים שאינם עובדים בהייטק ולא יכלו לקנות בזמן הקורונה כשהמחירים עוד היו נמוכים.
- האמיתי 14/08/2023 03:11הגב לתגובה זוהאינפלציה בישראל האמיתית בסביבות 12 אחוז כל נתוני הלמס שיקריים עליות המחירים מטורפות ראו מדד הבורקס כמו מדד הביג באמריקה קילו שנה שעברה עלה 29 שח והיום 49 שח ומעלה טירוף
- 10.להוריד ריבית במיידי 13/08/2023 21:21הגב לתגובה זולהוריד ריבית ולהניע שוב את המשק
- 9.ממש העתק התנהגות הפד בארה"ב (ל"ת)חיים 13/08/2023 18:58הגב לתגובה זו
- 8.אליקים 13/08/2023 18:58הגב לתגובה זויש לבקש מהחרדים
- דורית 13/08/2023 23:54הגב לתגובה זועצוב שזה השיח שהנחילו כאן קומץ קיצוניים משמאל. אנשים שאומרים בציניות, או שנשלוט במדינה או שנדאג שלא תהיה כאן מדינה.
- 7.סטטיסטיקאית 13/08/2023 18:44הגב לתגובה זואז זה משהו שנמצא בעבר ולא בעתיד, אז זה משהו שכבר קרה ושום דבר שהנגיד יעשה לא ישפיע עליו. אז למה מצפים מהנגיד לעשות משהו? למה אנשים עדיין חושבים שהעלאת הריבית שלו תשנה מאורע שכבר קרה? למה "חייבים" לגרום לפיטורין ואבטלה בגלל אפקט מכאני לחלוטין?
- 6.חחח לא צריך לספר סיפורים, הפד יעלה- אנחנו נעלה, זהו (ל"ת)רן 13/08/2023 17:14הגב לתגובה זו
- 5.נגיד חותמת גומי 13/08/2023 16:43הגב לתגובה זומעתיק את פעולות הפד, במקום לנצל את גמישות המשק הישראלי והיתרון ל"קוטן" ולהטיב עם האוכלוסיה בישראל הוא פועל כשלוחה אמריקאית של הכלכלה האמריקאית. לגבי שוק התעסוקה - איך ירד אם הממשלה מחלקת תוספות נדיבות של 11% לעובדי הממשלה שמהווים יותר מ20% מהמועסקים במשק? למה הבוס שלי לא נתן 11% ושלח אותי לשחק בדוקים במקום?
- 4.כלכלן 13/08/2023 15:57הגב לתגובה זוהנגיד יעלה בודאות ברבע אחוז -איך יודע ?? - הנגיד פועל כסוכן כאוס שמטרתו להבהיל וליצור לחץ בשוק , אין הסבר כלכלי אמיתי בשום מודל להתנהלות ההזויה שלו , שסותרת אפילו את אמירותיו ביחס שבין שיעור הריבית לשיעור האינפלציה ( היה אמור להוריד לא להעלות ריבית .) - אז למה משוכנע שיעלה ברבע אחוז ?? - כי הוא כלומניק שמעתיק הכל מהפד - שם העלו והוא יעלה ( להזכירכם חודש שעבר לא העלה כי הפד לא העלו - אז שלא יבלבלו אותכם נתוני האינפלציה - אין קשר להעלאה שתהיה בוודאות מהמעתיקן - אגב למי שתוהה ניתן היה למכור מט"ח (יתרות עצומות) ולעשות עסקאות חלף , ובקלות להוריד אינפלציה , יתרות גבוהות במט"ח - וזה מחזיר אותי לאמירה של סוכן כאוס ( הוא בעצמו אמר ששער החליפין הנכון של השקל צריך להחות 10% פחות - אז הוא לא ממש מקשיב לעצמו ?? )
- הדולר 13/08/2023 19:38הגב לתגובה זוהנגיד מכר מלאא דולרים בחודשיים האחרונים זה יופיע בסכום היתרות שלו בהמשך .אם לא היה מתערב היינו ב 3.80/90 מזמן בתכלס השקל שקר שווה לתחת הכסף שלנו אינו קונה כלום השווי דולר שקל האמיתי אמור להיות 4.5 ההייטק הצניחה הנדלן בקרשים שנמשיך...?
- יוני 13/08/2023 19:30הגב לתגובה זובנק ישראל עם המטח הגדול שלו+ העלאת ריבית זה יציבות מחירים. כל השאר אתה סתם דמגוגיה בלי יציבות מחירים
- 3.דן 13/08/2023 15:57הגב לתגובה זולא רפורמה משפטית, לא התנהלות הנגיד ולא בטיח. אנחנו 'עלק' מדינה עצמאית...
- סטטיסטיקאית 13/08/2023 16:44הגב לתגובה זואם כלכלות העולם באמת מתואמות גלובלית אז העתיד לא משהו.
- 2.שום נתון אינו בשורה טובה,כל זמן שהממשלה הזו פה... (ל"ת)פילי 13/08/2023 15:18הגב לתגובה זו
- תתרגל עוד שלוש וחצי שנים פפפחחח (ל"ת)משה ראשל"צ 13/08/2023 17:14הגב לתגובה זו
- 1.dd 13/08/2023 15:15הגב לתגובה זומדדים מהונדסים ע"י בנק ישראל והחאמ"ס בקיצור ישראבלוף!
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
