דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין

האם דמוקרטיה טובה לכלכלה?

בסביבה שבה אנשים חופשיים לחשוב, הם חופשיים גם להעלות רעיונות, לפתח אותם, ולשווק אותם, אבל לדיקטטורות יש יתרון בכל מה שנוגע לקבלת החלטות. רגע, זה לא הסוף. לדמוקרטיה יש יתרון ברור על פני דיקטטורה - הנה המספרים וגם השאלות שעדיין נותרו פתוחות
ד"ר אביחי שניר | (7)

בשבועות האחרונים עלתה טענה שפגיעה בדמוקרטיה תוביל בסבירות גבוהה לפגיעה בכלכלה. אבל האם דמוקרטיה בכלל טובה לכלכלה? מצד אחד, אפשר לחשוב שאולי כן, כי בסביבה שבה אנשים חופשיים לחשוב, הם חופשיים גם להעלות רעיונות, לפתח אותם, ולשווק אותם. מצד שני, לדיקטטורות יש יתרון בכל מה שנוגע לקבלת החלטות. אם ההחלטות מתקבלות בידי אדם אחד, או בידי קבוצה קטנה של אנשים עם דעות דומות, החלטות מתקבלות הרבה יותר מהר. דיקטטורים יכולים גם לקבל החלטות שהן טובות לכלכלה אבל לא פופולריות בציבור. בנוסף, מרבית המדינות שהן דמוקרטיות כיום התחילו בתור מדינות עם משטר ריכוזי. המשטר הפך לדמוקרטי יותר רק אחרי שהן עברו תהליך של צמיחה כלכלית, כך שהצמיחה בהן לא החלה בגלל הדמוקרטיה. אם כבר, הדמוקרטיה הגיעה כתוצאה מהצמיחה הכלכלית.

הראשון לחקור את הקשר בין סוג משטר וצמיחה כלכלית היה הכלכלן רוברט בארו (Barro) בחצי השני של שנות ה-1990. הוא השתמש במדגם שכלל נתונים של כ-100 מדינות לאורך 30 שנים, מ-1960 ל-1990 וניסה לבדוק האם יש מתאם בין דמוקרטיה וצמיחה כלכלית. הוא מצא שמדינות דמוקרטיות אכן צומחות מהר יותר, בממוצע, ממדינות שהן פחות דמוקרטיות. אבל בדיקה נוספת הראתה שהקשר בין דמוקרטיה וצמיחה כלכלית אינו נובע מהדמוקרטיה, אלא ממאפיינים אחרים של מדינות דמוקרטיות. מתברר שבהשוואה למדינות עם שלטון יותר ריכוזי, במדינות דמוקרטיות יש יותר שמירה על שלטון החוק, רמת ההשכלה גבוהה יותר, הילודה נמוכה יותר, ותוחלת החיים ארוכה יותר.

כשלוקחים את הדברים הללו בחשבון, ההשפעה של דמוקרטיה על צמיחה כלכלית היא אפס. המסקנה של בארו הייתה שדמוקרטיה בפני עצמה אינה מסייעת לצמיחה כלכלית. אם יש קשר בין דמוקרטיה לצמיחה כלכלית, הוא בא לידי ביטוי בהשפעות של דמוקרטיה על מוסדות: בדמוקרטיות יש בדרך כלל יותר שמירה על שלטון החוק מאשר במשטרים ריכוזיים, יש יותר השכלה לנשים, ויותר השקעות במערכת הבריאות הציבורית.

מחקר עדכני יותר, של דארן אצ'מוגלו ועמיתים מ-(2019 Acemoglu et al.,), ניסה לבחון האם ההשפעות העקיפות שזוהו במחקר של בארו אכן נובעות מצורת המשטר, או שהן פשוט מאפיין של מדינה. כלומר, האם מדינות דמוקרטיות צומחות יותר בגלל שבהשוואה למדינות ריכוזיות הן משקיעות יותר בחינוך, בבריאות, ובהשקעות שמניבות צמיחה, או שאולי כיוון ההשפעה הוא הפוך. זה לא שדמוקרטיות משקיעות יותר בחינוך ובבריאות, אלא שלמדינות שבהן משקיעים יותר בחינוך ובבריאות, יש יותר סיכוי להפוך לדמוקרטיות.

לצורך כך, אצ'מוגלו והעמיתים שלו בחנו את התהליך שעוברות מדינות שהופכות לדמוקרטיות. הם גילו שהמעבר מתרחש בדרך כלל אחרי תקופה של משברים כלכליים. הם הסתכלו לכן על מדינות ריכוזיות שעברו משברים כלכליים. חלק מהמדינות הללו הפכו בעקבות המשבר ליותר דמוקרטיות, וחלקן נשארו עם משטרים ריכוזיים. החוקרים רצו לראות האם בטווח של 20 או 30 שנים אחרי המשבר, יהיו הבדלים בין הכלכלות של המדינות עם המשטר הריכוזי יותר, לעומת אלו שהפכו לדמוקרטיות.

התשובה שהם מצאו היא שיש הבדלים משמעותיים. בתוך כ-25 שנים, מדינות שהפכו ליותר דמוקרטיות צמחו בכ-20% יותר ממדינות שנשארו עם משטרים ריכוזיים. זה הבדל משמעותי, והוא מצביע על כך שעבור מדינות שהתחילו עם תנאים יחסית דומים, ההחלטה להפוך את המשטר ליותר דמוקרטי תרמה מאוד לצמיחה.

השאלה שעליה המחקר הזה לא נותן לה תשובה מלאה, היא מהם התהליכים שגורמים לכך שדמוקרטיות יצמחו מהר יותר. התוצאות מצביעות על כך שיש מספר סיבות אפשריות. ראשית, בדמוקרטיות ההוצאות הממשלתיות בדרך כלל קטנות יותר מאשר במדינות עם ממשלה ריכוזית. זה גם בגלל שבמאה ה-21, משטרים ריכוזיים נוטים לנקוט במדיניות כלכלית פופוליסטית, ומשום כך הם מגדילים את המגזר הציבורי, פוגעים במגזר הפרטי, ומאיצים את האינפלציה.

קיראו עוד ב"בארץ"

שנית, למשטרים דמוקרטיים יש יותר תמריצים ליצר רפורמות שמעודדות תחרות, לעומת משטרים ריכוזיים שמעדיפים לתת כוח כלכלי למקורבים לשלטון. שלישית, למדינות עם משטרים דמוקרטיים קל יותר למשוך משקיעים זרים. רביעית, במדינות דמוקרטיות, עימותים פנימיים מתנהלים בצורה של בחירות, הפגנות וכו', וזה עדיף על מאבקים שמתנהלים במדינות עם משטר ריכוזי. כך שלמרות שלאנשים נדמה לעיתים שמשטר ריכוזי הוא דרך להבטיח יציבות, מתברר שהנתונים מצביעים על כך שדווקא כשהמשטר ריכוזי, המאבקים אלימים יותר, והנזק שנגרם מהמאבקים הללו, הוא חמור יותר.

ד"ר אביחי שניר

אוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 19/02/2023 15:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מאמר מטומטם שסותר את עצמו ולא מבין את מה שנכתב (ל"ת)
    ישראל ישראלי 19/02/2023 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עזבו כלכלה... עם שלא נלחם על חירותו, אין היא ראויה לו! (ל"ת)
    מישהו 18/02/2023 13:07
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דוד 18/02/2023 10:26
    הגב לתגובה זו
    בדיקטטורה שולט פושע 1 ומחסל יתרת הפושעים /בדמוקרטיה שולטים כל הפושעים בוגרי אוניברסיטה ומחסלים את כל חפים מפשע לפרנסתם [מניסיוני]
  • 3.
    אלדד 17/02/2023 15:53
    הגב לתגובה זו
    יחזק את הכלכלה אז הוא באמת מסכן ...ולא שקרן
  • 2.
    סינגפור דמוקרטית... (ל"ת)
    לי אן 17/02/2023 08:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תבדוק מה ההגדרה לדמוקרטיה של בארו ויתכן ותגלה שלהגדרתו אנו נעשים יותר דמוקרטים (ל"ת)
    אנונימי 16/02/2023 18:29
    הגב לתגובה זו
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום