ראש הממשלה החדש ישן חזר לכיסאו לאחר תקופת היעדרות של כשנה וחצי, ומדינת ישראל מחכה לראות איך תפעל הממשלה החדשה בראשותו. אחת מהשאלות הפתוחות היא המדיניות הכלכלית של ממשלתו השישית של נתניהו. שכן קשה לדעת מה היא תהיה לאור העובדה ששמאל כלכלי וימין כלכלי משמשים בה בערבוביה. 

לגבי נתניהו הנוכחי וממשלתו אין כלל קונצנזוס מבחינה כלכלית. גם על פעולתיו בממשלות שהוביל מזה כעשור ישנם חילוקי דעות עמוקים לטוב ולרע. אומנם לגבי פעולתיו כשר אוצר בזמן ממשלת שרון בשנים 2003 עד 2005 קיים קונצנזוס כמעט מוחלט שהן השפיעו לטובה על המשק למשך עשורים, וזאת למרות שבאופן אישי הוא שילם על כך מחיר פוליטי כבד – בבחירות לאחר כהונתו של נתניהו כשר אוצר השיגה מפלגת הליכוד בראשותו 12 מנדטים בלבד.

מה הפך את נתניהו של 2003 לשר אוצר כה בולט? בשנתיים שלו כשר אוצר הוביל נתניהו מספר מהפכות חסרות תקדים בהיקפן ובהשפעתן על המשק. בין השאר ביצע קיצוץ חד בקצבאות הילדים שיצאו משליטה עקב חוק הלפרט כמו גם יישם קיצוץ בקצבאות ביטוח לאומי אחרות. מצד שני, הוא קיצץ מיסים על הכנסת יחידים וחברות, ועל מוצרי צריכה. בתקופתו בוצעו מספר הפרטות משמעותיות, בין השאר של בזק, בנק דיסקונט וחברת אל על ומצד שני הולאמו קרנות הפנסיה הגרעוניות שאיימו על יציבות המשק.  

מה איפשר לנתניהו לבצע רפורמות כה עמוקות וכה משמעותיות בתקופה כה קצרה? הגורם המרכזי שאיפשר זאת (מלבד הנסיבות הפוליטיות הספציפיות) היה מצב החירום הכלכלי אליו נקלעה ישראל. בסוף 2002 התקשתה ישראל לגייס חוב בחו"ל עקב חוב ממשלתי גבוה מדי. ישראל הייתה אחרונה במערב בצמיחה, באינפלציה ובאבטלה. נרשמה קריסה של בנק (הבנק למסחר) והתעוררו חששות אמיתיים ליציבות הבנקים. המצב המשברי איפשר ביצוע מהפכות שהשפיעו על המשק לחיוב במשך שנים קדימה. 

• מחירי הדירות בת"א בצניחה - על ההמשך ועל הפיל שבחדר
• האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

את העיקרון לפיו כדי לנצל משבר כלכלי עמוק לביצוע מהפכים מבניים שלא ניתן לבצע בזמנים אחרים אפשר לראות גם בפרשת השבוע, בה מתואר המשך הניהול של יוסף את משבר הרעב במצריים. בשבוע שעבר קראנו על ההכנות למשבר, וניצול שנות השפע להגדלת המיסים ומילוי קופת המדינה (מחסני התבואה במקרה זה). בפרשת השבוע הנוכחי, פרשת ויגש, מתואר ניהול שנות הרעב בידי יוסף, ואיך הוא ניצל אותן לשינויים מבניים עמוקים בכלכלת מצריים. 

"ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב" - משבר כלכלי קשה מביא את האנשים עד רעב ללחם ממש. 

"וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שוברים, ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה". המפרשים מדגישים את יושרו של יוסף והעובדה שכל הכסף הגיע לאוצר הממלכה ולא לכיסו הפרטי של יוסף, אך נראה שיש פה מסר חשוב נוסף. יוסף לא מחלק אוכל בחינם. בצעד שעלול להיראות כאכזרי הוא גובה כסף על כל קילו תבואה שמחולקת לאנשים. מדוע? האם לא ניתן לגלות לב רחום ולתת את הצרכים הבסיסים לאוכלוסיה בחינם? צעד כזה יהיה אסון ממש, כיון שבמקום שאין עלות יש בזבוז. אוכל שלא עולה כלום יזרק, יבוזבז ויאבד מערכו, למרות שנות הרעב, ואז יווצר מחסור אמיתי. לחלק בחינם זה אף פעם לא רעיון טוב, חוץ מבמקרים של נזקקים אמיתיים שלא מסוגלים לשלם. זו עמדה עקבית של יוסף. גם כשנגמר הכסף הוא דורש תשלום תמורת האוכל, כפי שנראה בהמשך. 

"ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען, ויבואו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף". גם במצב הזה יוסף לא מחלק אוכל בחינם: "ויאמר יוסף הבו מקניכם (הבהמות) ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף". לאחר שנגמר הכסף יוסף קונה את אדמת המצרים תמורת האוכל ולבסוף נותן להם זרע כדי לזרוע לאחר שנת הרעב.

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

מלבד הצורך להעניק ערך לאוכל ולא לחלק בחינם באופן שיגרום לבזבוז ואז למחסור, ליוסף יש מטרה נוספת. הוא זקוק לבצע שינוי מהותי במדינה ולצורך כך הוא מנצל את המצב המשברי: "ואת העם העביר אותו לערים, מקצה גבול מצרים ועד קצהו". יוסף מעביר את כל האוכלוסיה ממקום למקום. מדוע? ישנם הסברים שונים במפרשים. רבי אברהם אבן עזרא מסביר שהיה צורך תכנוני לנוכח הרעב: "על אנשי כרך מצרים דבר הכתוב, שהעבירם מהמדינה לערים כדי לעבוד את האדמה". נוצר מצב שהעם מתרכז בכרך הגדול ולא נותר מי שיעבוד את האדמה על מנת להחלץ ממצב הרעב, ולכן נוקט יוסף בצעד הקיצוני. תהא אשר תהא הסיבה, המצב המשברי איפשר ליוסף לעשות שינויים מבניים עמוקים במלכות מצריים באופן שישרת את מטרותיו ארוכות הטווח.

ניהול כלכלי נכון יותר לא יחכה לרגעי למשבר, ויבצע שינויים מבניים באופן הדרגתי ומתון שלא ייצור זעזועים קשים מדי ויאשפר רפורמות חלקות ויעילות. אולם במצב בו כבר מגיע משבר, ובמיוחד כאשר יש נושאים שהוזנחו במשך שנים רבות, התקופה המשברית היא הזדמנות פז לבצע שינויים כואבים שיביאו איתם רווחה ושגשוג שנים רבות. או כפי שנהוג לומר: חבל לבזבז משבר טוב.