גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

קיבלתם חבילת אופציות לפני הנישואים ובמהלכם, התגרשתם - האם מתחלקים בשווי האופציות?

הייטקיסטים רבים חותמים על הסכם ממון בעיקר בגלל אופציות שברשותם. אבל בית המשפט קבע  שההשבחה בשנות הנישואים שייכת לשני בני הזוג; וגם - 

ירון קופפר | (4)

בשנים האחרונות אנו רואים תופעה הולכת ומתרחבת של חתימת הסכמי ממון בין בני זוג לפני נישואין. בעבר הסכמי ממון היו נפוצים בעיקר במקרים של נישואים שניים או מאוחרים, כאשר לאחד מבני הזוג או לשניהם יש רכוש משמעותי. כיום אנחנו רואים עליה, יותר הסכמי ממון דווקא אצל זוגות צעירים.

אחד הגורמים לחתימת הסכמי ממון בקרב זוגות צעירים הוא חברות הסטרט-אפ שבו צעירות וצעירים שעוסקים בעולמות הטכנולוגיה מקבלים, כמייסדים או במסגרת הסכמי ההעסקה שלהם, מניות או אופציות לרכישה עתידית של מניות. לעיתים, בחברות סטרט-אפ בתחילת הדרך, מדובר על אופציות במחיר מימוש כמעט סמלי ולעיתים, בחברות בוגרות יותר, מדובר על אופציות במחיר מימוש שצפוי (כך מקווים כולם) להיות נמוך ממחיר המניה בשוק בעת מועד מימוש האופציה.

אנחנו מקבלים לא פעם פניות בבקשה להכין הסכם ממון שיקבע שהאופציות שמחזיק אחד מבני הזוג לא יכללו ברכוש המשותף שלהם לאחר הנישואין.

נקודת המוצא של בני זוג רבים היא שכאשר מדובר באופציות שהוענקו לפני הנישואין הן מוחרגות מאיזון המשאבים גם במועד הגירושין. אלא שפסיקת בתי המשפט בישראל יוצרת מצב סבוך יותר.

במקרים רבים שווי המניות והאופציות שבידי בת או בן הזוג במועד הנישואין הוא נמוך מאוד. למעשה עיקר שווי האופציות או המניות נצבר במהלך תקופת הקשר הזוגי. במקרה כזה, בעת פרידה, גם אם לא הגיע מועד המימוש, תעלה טענה מצד בת או בן הזוג כי למרות שמדובר בנכס שבבסיסו היה קיים כבר במועד הנישואין – עיקר שוויו נצבר דווקא בתקופה הזוגיות המשותפת.

במצב כזה, לפי פסיקת בתי המשפט, השווי שנצבר למניות או לאופציות במשך תקופת הנישואין יכול להיחשב כנכס נפרד מהמניות או האופציות המקוריות ונכס זה – נכס ההשבחה – יאוזן בין בני הזוג בעת הפרידה. הטענה להפרדת נכס ההשבחה מתחזקת מקום בו אופציות מלפני הנישואין כפופות להבשלה (ווסטינג) בזיקה לעבודה שבוצעה במהלך תקופת הנישואין.

העניין מסתבך עוד יותר במקרה שבו במשך תקופת הקשר הזוגי מומשו המניות או האופציות ובני הזוג השתמשו בכסף שהתקבל לצורך רכישת נכס אחר, שבמהותו הוא נכס משותף, כמו דירת מגורים, והמשיכו להשקיע בנכס במשותף.

הסכם ממון בין בני הזוג יכול להסיר חלק מהקשיים לזהות נכסים שאינם משותפים לבני הזוג – אך הוא לא מהווה פתרון מוחלט. בשנים האחרונות נוטים בתי המשפט, במקרים של קשר זוגי ממושך, שבמהלכו הוחלפו נכסים שונים, לא "לעקוב" אחרי מקורות כל נכס אלא להתייחס לנכסים שנרכשו בתקופת הנישואין כנכסים משותפים גם אם מקור ההון הראשוני היה בנכס לגביו הוסכם שאינו חלק מהרכוש המשותף.

קיראו עוד ב"בארץ"

בשיחות רבות עם בני זוג אנחנו מגיעים בסופו של דבר להסדר שמבחין בין מצבים שונים של סיום הקשר הזוגי. בדרך כלל ברור לבני הזוג כי יש להפריד בין קשר זוגי שמסתיים תוך תקופה קצרה של יחסים מבלי שלבני הזוג יש ילדים משותפים ובין מצב שבו בני הזוג חיים ביחד שנים רבות, מקיימים משק בית משותף ומגדלים ילדים משותפים. לא רק שבמקרה השני צפוי להיות קושי אמיתי ב"עקיבה" אחרי המניות עצמן או הכסף שיגיע ממימוש מניות הרי שגם במהות הדברים מדובר בנכסים שגם אם היו בידי בת או בן הזוג לפני שהתחיל הקשר, עיקר השווי נצבר במהלך תקופת הזוגיות – ולכך יש מקום לתת ביטוי גם בפרידה. הסדרה מראש של זכויות התא המשפחתי עשויה למנוע גם קשיים העשויים להתעורר מול המשקיעים בחברות, וכן להוות כלי לתכנון מיסויי סביב נושאים של רה-לוקיישן, ועל כן זהו נושא בעל חשיבות לרבים מהמייסדים ובעלי האופציות בעולם ההייטק.

הכותב הוא עו"ד ירון קופפר, יועץ במשרד עורכי הדין מיתר ומלווה משפחות ויחידים בהסדרים משפטיים לניהול הון אישי והעברות בין-דוריות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דמיקולו פיזדמטה 28/12/2022 13:27
    הגב לתגובה זו
    נניח של שני מיליון שקל, וערך הדירה עולה במהלך הקשר ל-4 מיליון, והקשר מתפרק, הצד שהוא בעל הדירה חייב מיליון שקל לצד השני? זה בדיוק אותו הדבר.
  • 3.
    אתה תעבוד קשה ותרוויח ויהיה הסכם ממון. יבוא עוכר דין לאדא ויגיד לה שהוא יכול להוציא ממך הרבה. תבוא לבית משפט ואיזה שופטת תגמור אותך... (ל"ת)
    הכי טוב.לגרבץ 28/12/2022 13:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מומו 28/12/2022 09:47
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא מה יעשו אח"כ בתי המשפט הרקובים בישראל.
  • 1.
    רווק בן 46 וטוב לי 28/12/2022 08:44
    הגב לתגובה זו
    כי הן תרוקנה לכם את הכיס. נשים נשים שק של...
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.