הבעיה הגדולה של הכלכלה הישראלית - הצמיחה העתידית בנפילה
המשק הישראלי יצא מהקורונה מהר יחסית. אחרי הירידה בתוצר ב- 2020, התוצר צמח ב- 2021 בקצב מהיר, והוא ממשיך בקצב גבוה גם ב- 2022. למעשה, השנתיים האלו הספיקו כדי שהתוצר יחזור פחות או יותר למקום שהוא היה צפוי להיות בו אם לא הייתה קורונה.
אבל במבט קדימה, לא ברור בכלל שהמשק הישראלי יוכל להמשיך בקצב צמיחה כל כך מהיר בשנים הבאות. זה לא בגלל המשבר שאולי עומד לפקוד את העולם בגלל השילוב של אינפלציה גבוהה, בועות פיננסיות, וריביות עולות. זה בגלל שבמשק הישראלי יש בעיות מבניות שספק אם ניתן לטפל בהן בקצב הדרוש. זו בעיה אקוטית והיא חייבת פתרון מערכתי, אחרת נשלם מחיר כלכלי כבד.
תרשים 1 ממחיש את הבעיה. הוא מראה את הצמיחה בתוצר לנפש, שהוא מדד לשיפור ברמת החיים החומרית, בין 2004 לשנה האחרונה שלפני הקורונה, 2019. בין 2004 ל- 2011, קצב הצמיחה הממוצע בתוצר לנפש היה כ-2.7%. לאחר מכן, הוא ירד לכ-2%. בשנים הבאות, הוא צפוי להמשיך לרדת ולהגיע לאזור ה- 1%.
המשמעות היא דרמטית: בקצב צמיחה של 2.7%, התוצר לנפש מוכפל כל 26 שנים. בקצב צמיחה של 2%, התוצר לנפש מוכפל כל 35 שנים, ובקצב צמיחה של 1%, התוצר לנפש מוכפל כל 70 שנים. במילים אחרות: קצב הצמיחה ברמת החיים החומרית בשנים הבאות צפוי להיות רק כשליש מקצב הצמיחה שהיה לפני קצת יותר מ-10 שנים.
- גם הדמוגרפיה האמריקנית בבעיה - איך זה ישפיע על הכלכלה?
- הפצצה הדמוגרפית של אירופה: האוכלוסייה מצטמצמת - וגם הכלכלה נפגעת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לזה כמה סיבות, אבל אחת הסיבות העיקריות היא שילוב של חינוך ודמוגרפיה. חלק גדול מהצמיחה בתוצר מאז שנות ה-1990 מוסבר משיפור באיכות כוח העבודה. העובדים של היום הם משכילים יותר מהעובדים של הדורות הקודמים, וזה התבטא בצמיחה. בין היתר, ההשכלה השפיעה על תעשיית ההיי-טק, מנוע צמיחה חשוב ביותר עבור הכלכלה הישראלית ב- 30 השנים האחרונות.
אבל במבט קדימה, לא נראה שהאיכות של כוח האדם הולכת להמשיך להשתפר. זה נובע בחלקו מבעיות במערכת ההשכלה בארץ: יש פערים גדולים באיכות ההשכלה בין ילדים מרקע שונה. כתוצאה מכך, בזמן שילדים מרקע חזק מצליחים לא רע בבחינות בינלאומיות, תלמידים מרקע חלש משיגים תוצאות חלשות מאוד. זה אומר שלחלק לא מבוטל מכוח האדם בישראל אין את הכישורים הנדרשים כדי לתרום תרומה משמעותית לכלכלה.
בחלקו האחר, זה נובע מדמוגרפיה: בעוד כעשרים שנים, כ- 14% מהאוכלוסייה בגילאי עבודה עיקריים תהיה חרדים. זה לעומת כ-7% כיום. בעוד 40 שנים, החלק של החרדים בגילאי העבודה העיקריים הולך לגדול לכ-25%. בעוד 20 שנים, גם החלק של הערבים מתוך האוכלוסייה בגילאי עבודה עיקריים הולך לגדול במעט. זה אומר שהחלק של היהודים הלא חרדים הולך לקטון מכ-74% כיום, לכ-62% בעוד 20 שנים, ולקצת יותר מ-50% בעוד 40 שנים.
- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
בשתי האוכלוסיות האלו, יש בעיה גם באיכות ההשכלה, וגם בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. בכל מה שנוגע לשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, הבעיה היא קשה במיוחד בקרב גברים חרדים, שרק כ- 50% מהם משתתפים בשוק העבודה, ובקרב נשים ערביות, שרק כ- 40% מהן משתתפות בשוק העבודה.
לגבי איכות ההשכלה, גם אצל הערבים וגם אצל החרדים יש שיעור נמוך יחסית של מקבלי בגרות. יש גם אחוז נמוך יחסית של בעלי מיומנויות גבוהות בכישורים שנדרשים בשוק העבודה. לפחות מ- 40% מהבוגרים הערבים בישראל יש אנגלית ברמה טובה או טובה מאוד, וזאת בזמן שאנגלית ברמה גבוהה היא תנאי מקדים למקצועות ההיי-טק. בקרב החרדים, המצב גרוע אפילו יותר. לפחות מ- 30% מהחרדים יש אנגלית ברמה גבוהה או גבוהה מאוד.
אבל יש הבדל חשוב בין ערבים לחרדים: אחוז הסטודנטים הערבים לתואר ראשון הוא כבר כמעט שווה לאחוז שלהם באוכלוסייה. בנוסף, כשני שלישים מהסטודנטים הערבים הן סטודנטיות, ורוב הסטודנטיות הללו משתתפות אחר כך בכוח העבודה. כך שבקרב הערבים, יש שיפור משמעותי באיכות של כוח האדם, וזאת למרות שההשקעה בתלמיד ערבי נמוכה יותר, בממוצע, מאשר בתלמיד יהודי. גידול בהוצאה על תלמידים ערבים (כפי שהממשלה החליטה לפני מספר שנים), צפוי להביא לכך שבשנים הבאות יהיה שיפור נוסף בכוח האדם הערבי.
גם בקרב החרדים יש גידול באחוז החרדים (בעיקר החרדיות) שמסיימים תעודת בגרות, ובהשתתפות של חרדים בהשכלה הגבוהה. אבל קצב הגידול נמוך בהרבה מכפי שנדרש בשביל להגדיל את שיעור ההשתתפות של הגברים החרדים בשוק העבודה, ובשביל להגדיל את שיעור החרדים (והחרדיות) שעובדים בשכר גבוה.
אם לא יחול שינוי מהיר יותר בהשכלה ובהשתתפות של חרדים בשוק העבודה, ולא יהיה שיפור נוסף באיכות ההשכלה של תלמידים ערבים, הצמיחה בישראל תתייצב כנראה על רמה נמוכה יחסית במשך שנים רבות. מעבר להשלכות של זה על רמת החיים, יהיו לזה השלכות גם על מדינת הרווחה: מדינת רווחה יכולה להתקיים רק כל עוד יש מספיק אנשים שמרוויחים סכומים גבוהים יחסית ומוכנים לתמוך באלו שמקבלים שכר נמוך יותר. ברגע שחלק גדול מהאנשים בגילאי עבודה לא עובדים, או עובדים בשכר נמוך, מערכת הרווחה או שתקרוס, או שהמיסים שמשלמים האנשים שעובדים בשכר גבוה יצטרכו להיות כאלו שיגרמו לרבים מהם לוותר על העבודה או לעזוב את הארץ. כלומר, או שמערכת הרווחה תקרוס, או שאפילו צמיחה של 1% בתוצר לנפש תראה כמו הישג פנטסטי.
- 20.אוריא 03/02/2023 21:31הגב לתגובה זוצמיחה באה על חשבון תשומות מתכלות ולכן צמיחה משמעה התחממות וכליה יש למצא מדדים כלכליים אחרים שאינם תלויים בתשומות מתכלות
- 19.הטעות הגדולה של כלכלת העולם - המרדף אחרי ה "צמיחה" (ל"ת)עמיאל 30/10/2022 11:31הגב לתגובה זו
- 18.חסמים לצמיחה כלכלית - תעודת בגרות - שינאה ופילוג בחברה (ל"ת)יותם 29/10/2022 12:50הגב לתגובה זו
- 17.מבין2 27/10/2022 20:36הגב לתגובה זויש אנשים שרק החרדים מהווים להם בעיה, לא החיזבאללה, לא החמאס, ולא איראן. בסוף הם הולכים להצביע לאדם חסר תעודת בגרות.
- 16.המבין 27/10/2022 10:16הגב לתגובה זומתייחס לפרמטרים מסוימים כסטטיים ואחרים כדינמים: אם מדיניות הרווחה תקרוס, מה יקרה? החרדים יפסיקו לקבל דמי רווחה ועדיין לא יעבדו אפילו שלא יהיה להם שום מקור הכנסה? לא - הם יתעוררו ויתחילו לעבוד כי זה או זה או למות מרעב. זו מערכת סגורה. לצערנו הבעיה היא שהתגובה תגיע באיחור ואיכות החיים של כולם תתדרדר. אבל לעשות אקסטרפולציה לינארית של מגמות זה משהו שראוי לעבודת גמר בתיכון, לא לאוניברסיטה.
- 15.בארהב ההכנסות של החרדים גבוהים בהרבה למרות שאין להם השכ (ל"ת)מאיר 26/10/2022 21:19הגב לתגובה זו
- 14.מאיר 26/10/2022 18:37הגב לתגובה זוהחרדים בארהב מרוויחים הרבה יותר מהממוצע שם למרות שאין להם שום השכלה
- 13.כ 25/10/2022 15:24הגב לתגובה זולכן יש שיעור גבוה של חרדים שהם מאד משכילים על אף שאין להם שום השכלה על הנייר. הדמוגרפיה היא לא איום קיומי לעתיד המדינה כמו מצב פיתוח התשתיות והשחיתות הממסדית (שבאה רובה מהשמאל). ממשלת ימין צרה בראשות ביבי היא דווקא תרופה למצב בו אין מנוס אלא לבחור דרך אחת ולהתמיד בה כי אחדות זה לא באמת דבר שיש לו מקום בשלטון (אולי במקומות אחרים כן, בין אדם לחברו).
- כ 25/10/2022 17:28הגב לתגובה זוגם אנשים שעשו 5 יחידות בתיכון, לא יהיו מסוגלים לדבר אנגלית בעולם האמיתי בלי להתנסות בה ולתרגל אותה לאחר מכן במשך שנים (בעולם האמיתי). כנ״ל גם במתמטיקה, מתמטיקה היא גם שפה (נוסחאות והוכחות) לכל דבר ועניין שנועדה להתבטא בתחומים שונים כמו ניתוח כמותי, ניתוח פונקציה או התנהגות, אלגברה וסטטיסטיקה וכנ״ל גם שפות תכנות של מחשב. שפה זה דבר שלומדים ״תוך כדי״, יש אנשים שעוברים בין מדינות זרות ונאלצים באמצע החיים פתאום ללמוד שפה זרה חדשה. לא מאמין שחרדים צריך להכריח ללמוד שפות, אחרי 2000 שנות גלות זה בסדר ותקין שיהיו אנשים שילמדו בא״י רק תורה.
- 8 25/10/2022 17:09הגב לתגובה זובלי לדעת אנגלית הכל חסום. למרות האינטרנט. וגוגל טרנסלייט איננו פתרון. ובלי מתמטיקה וטיפת השכלה במדעים לא יעזרו כל מקורות המידע.
- 12.כתבה פוליטית (ל"ת)רון 25/10/2022 14:41הגב לתגובה זו
- 11.להעביר הלאה 25/10/2022 13:58הגב לתגובה זוכולנו נהייה מועמדים לגירוש אולם מי שלא נולד בארץ יצטרך לעבור בדיקה גנטית שעלולה להיות מזוייפת. להזהיר את כולם!
- 10.אריסטוטל 25/10/2022 12:33הגב לתגובה זושתי קבוצות האוכלוסיה עם הגידול הטבעי הגבוה ביותר הם לא ציונים, ערבים וחרדים
- 9.8 25/10/2022 12:21הגב לתגובה זומנטליות, התנהלות, שחיתות, תרבות - מדינה ערבית לכל דבר. כולם רוכבים על הגב של חבורה קטנה של הייטקיסטים, שהם אי מערבי בתוך ים ערבי.
- 8.איתי 25/10/2022 11:51הגב לתגובה זומדינה מרובת ילודה נבערת, דתית ולא דמוקרטית, עם אוכלוסייה בטלה ובורה, אין לה עם מה לצמוח
- 7.שנתניהו מעודד השתמטות המונית של החרדים החילונים ידרשו להעלאת מיסים (ל"ת)מבין 25/10/2022 11:46הגב לתגובה זו
- 6.יאיא 25/10/2022 11:38הגב לתגובה זובמילים פשוטות אמר את זה ברקו ומשום מה כועסים עליו. וכך חושבים מרבית החילוניים במדינה.
- מאיר 26/10/2022 17:46הגב לתגובה זובדקת בכלל שאתה ככה משמיץ
- 5.יוסי 25/10/2022 11:34הגב לתגובה זואינך יודע מה ילד יום
- 4.t 25/10/2022 11:14הגב לתגובה זושהציבור היהודי לא חרדי מתעשת וממשיך לתדלק את הפילוג הפוליטי. רובנו חושבים דומה ובמקום זאת כל אחד בוחר צד בעייתי שיחזק אותו -חרדים וערבים.
- 3.שי 25/10/2022 11:10הגב לתגובה זולהפסיק להדיר ולהפלות את החרדים.
- 2.רועי 25/10/2022 11:01הגב לתגובה זושיפסיקו לערבב אותנו המשק לא יצמח כי הריבית עולה כל הצמיחה העולמית ב12 שנה האחרונות היתה תלויה בחובות שמשקי הבית צברו אשלית הריבית האפסית הולכת להתנפל על סלעי המציאות
- 1.משה 25/10/2022 10:49הגב לתגובה זוכתבה חכמה מדויקת רואה את העתיד כמו שהוא.חבל שהנושא הזה לא מקבל יותר ביטוי.כל הכבוד לכותב.
- שי 25/10/2022 12:09הגב לתגובה זואותו דבר בנוגע למספר הלוחמים בצה"ל
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
