מה אם נעבור לצמוח פנימה?
ישראל צומחת. כל הארץ מוצפת עגורים שבונים עוד ועוד דירות לאוכלוסיה הגדלה של מדינת ישראל, האבטלה (לכאורה) נמוכה, חברות ישראליות כובשות את העולם וההיטק, וואו, ההיטק העיף את המשכורות למעלה, מינף איתו אינסוף מוצרים ושירותים, תעשיות שתומכות במתעשרים, בניני משרדים ועלייה ברמת החיים – וואו אנחנו בצמיחה! כל הכבוד לכולנו, יש לנו מדינה יציבה, חזקה וצומחת למרות השלטון הבלתי יציב. אנחנו כולנו צריכים לעשות עוד כמה ילדים כדי לחלוק עוד מהטוב הזה עם כולם.
אנחנו שמחים?
בטח.
צמיחה זה טוב, צמיחה זה מעולה, אנחנו מקום שלושים ושניים בתמ״ג העולמי, אתם יודעים מה זה? זה ממש צמוד לאיטליה וניו-זילנד. לא רחוק מאנגליה אפילו.
אז נכון שאנחנו תקועים בפקקים בדרך לעבודה וגם בחגים; נכון שאנחנו משלמים מיסים ומקבלים שירותים של מדינת עולם שלישית, אם בכלל מישהו עונה לטלפון; נכון שאין כמעט פיסת טבע שאינה מקושטת בפסולת בנייה; נכון שהפרות אמונים של נבחרי ציבור עוברות בטפיחה על השכם ואפס קלון; נכון שהאכיפה בארץ היא בררנית, שצדק ניתן למי שיש לו כסף, שאין אחריות אישית על מנהלים מקבלי החלטות, שמי הנחלים והנהרות מזוהמים, שמי הים עכורים, שהאוויר בערים הגדולות הורג, שאנחנו מפולגים ועצבנים, שאנחנו חיים ולומדים ועובדים רק עם אנשים שדומים לנו, שאפילו מרכז תל אביב ברמת טיפוח של שכונת פחונים, שאם נתקשר למשטרה יכול להיות שלא יענו ואם נגיש תלונה סביר שהיא תזרק לפח או שיסבירו לנו שאין בה עניין לציבור, שלא משנה לאיזה בנק נעבור יגבו ממנו את אותן עמלות ויאהבו אותנו כשיש לנו כסף וידרסו אותנו כשפחות.
אבל זה לא משנה כי אנחנו בצמיחה.
העניין הוא שזו צמיחה לשם צמיחה ורק חלק זעיר מהאזרחים נהנה ממנה. צמיחה של מראית עין, צמיחה פריכה, צמיחה לאינסטגרם כמו התותים שאנחנו קונים בסופר – יפים, עטופים במדבירי חרקים ופלסטיק, נרקבים אחרי שלושה ימים ומשאירים על הלשון טעם של קרטון.
השתקפות טובה של הצמיחה הפריכה הזאת נמצאת במסחר במניות. מה שהתחיל במקור כאמצעי לחברות לגייס כספים כדי להגדיל את הפעילות ולאפשר השתתפות של משקיעים ברווחי החברות תמורת ההשקעה שלהם, צמח לכמות מסחררת של מכשירים וכלים שבחלקם הגדול מנותקים מנכס הבסיס – החברה והשתתפות ברווחיה שנוצרים מפעילות שתורמת לחברה ע״י מוצרים ושירותים. היום חלק גדול מהמסחר עוסק במכשירים פיננסיים שהם מעט יותר מהימורים, מניפולציות משפטיות ופירמידות, מיזמים שמוציאים יותר כסף על לובי ומשפטנים מאשר על העסקה הוגנת וסיפוק שירותים ומוצרים איכותיים.
- הישראלים מרגישים ירידה בביטחון האישי, אבל מרוצים מהחיים החומריים
- שינה ואיכות חיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה אם נבחר לצמוח פנימה?
מה אם במקום לדחוק במערכת החינוך להנפיק מליון ילדים שיהיו עובדי הייטק מצטיינים נקטין את הכיתות, נבטל את משרות החינוך החלקיות (אין דבר כזה באמת כמו משרה חלקית, זו מניפולציה של מעסיקים להוציא יותר בפחות) ובמקום חינוך והוראה נאפשר לילדים התנסות, מרחב בטוחה להתפתחות?
מה אם נפנה משאבים למשטרת ישראל לא כדי ״לעודד הצטרפות״ ע״י תוספות שכר אלא כדי לעודד את השוטרים והשוטרות לעשות את עבודתם - לשרת ולהגן, לענות לטלפון, לטפל בתלונות, להיות נוכחים במרחב הציבורי ולתת להם גב לפעול נכון אבל מצד שני לא להסס לפטר את אלה שמנצלים את כוחם, מתעלמים מאחריותם ופוגעים בציבור.
מה אם במקום לתת הקלות במיסים ומענקים לחברות תוכנה בלי הבדלה נעודד בעיקר את אלה שמייצרות פתרונות שחוסכים זמן ומייעלים תהליכים למדינה ולאזרחים?
מה אם במקום לעשות הסדרי טיעון עם משרתי ציבור מושחתים, תאגידים מזהמים ומעלימי מס נפנה משאבים להליכים משפטיים ממצים ומרתיעים?
מה אם במקום לסבסד ילודה נפחית בצורה הדרגתית את הסבסוד לאורך 18 שנים ובמקביל נעלה את שכר המינימום?
יש כל כך הרבה מקום להתרחב פנימה גם ביומיום שלנו – מה אם במקום שנשכור מומחים ל״מיתוג מעסיק״ ונשלח מתנות טבעוניות למועמדים ונצייץ על זה כדי שכולם ידעו שאנחנו מהממים נשלם לספקים שלנו במזומן ואפילו מראש או לפחות לא נגרום להם לרדוף אחרי מה שמגיע להם? נעסיק ישירות את עובדי הקבלן? נשב לעירייה על הוריד שתשתול עצים ברחוב ליד הבנין? נשלם מס אמת במקום טונות לרואי החשבון שימציאו לנו דרכים להתחמק? נשאיר את הכסף שלנו בארץ במקום להבריח למקלט מס?
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- המדינה תיכנס לכם לארנק הקריפטו? לקראת חקיקה של מיסוי הרווחים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
מה אם במקום לרדוף אחרי עמותות ניצולי שואה פעם בשנה כדי לעשות ארוע חברה שכולם ירגישו שעשו וי על ESG לא נשקיע את הנשמה בלוודא שחס וחלילה לא יקימו אצלנו בשכונה מעון לנשים מוכות/נוער בסיכון/מוסד לשיקום חולי נפש?
אם הגעתם עד לכאן חלקכם יתייגו אותי כיפת נפש ולא מחוברת למציאות. אני מציעה לאלה מכם שצמיחה פנימה לא מתחברת עם הרצון שלהם לכבוש, לגדול ולדבר על זה להסתכל מסביב – האם זו המדינה שאנחנו רוצים להשאיר לילדים שלנו? אלה המים שאנחנו רוצים שישתו וישחו בהם? זה האויר שנרצה שינשמו? זה עולם העבודה בו נרצה שיעבדו? זה הרחוב האלים, חסר הסבלנות והנשימה בו נרצה שילכו?
במעבר מרדיפה אחר צמיחת אינסטגרם לצמיחה פנימה התמ״ג לא יפגע, אולי אפילו יגדל. החיים שלנו יהיו טובים יותר.
- 4.א 14/08/2022 13:22הגב לתגובה זורעיונות יפים שיהיה קשה ליישם אצלנו כי יש כאן המון סטרס יום אחד ירגעו ויתחילו להסתכל פנימה בינתיים מחזק את ידייך
- 3.שלמה 12/08/2022 08:35הגב לתגובה זוזכור לי שעדיין נתב"ג פתוח אפשר תמיד לעבור , למה אנשים רואים רק רע ????
- 2.אשר 11/08/2022 21:03הגב לתגובה זוהצמיחה היחידה שמרגישים הרוב המכריע של תושבי ישראל, זה צמיחה בחוסר רצון לחיות כאן.מחירי נדל"ן מרקיעי שחקים, פקקים שמוציאים לך את החשק לצאת מהבית ויוקר מחיה שגורם לצעירים לחיות ביאוש וללא כל אופק.מוציאים את מה שיש ואין בהצעות נישואין ראוותניות, שיגמרו לפי הסטטיסטיקה 50% בגירושין מלאי ארס ושינאה, שתפגע רק בילדים.חוסר רצון לעבוד ורצון גדול לשבת ולעשן את עצמם לדעת או בלי דעת.חבל חבל והדור הבא משלם ועוד ישלם על זה.
- 1.לרון 11/08/2022 20:38הגב לתגובה זו"אור נגוהות" יפה בסגול ולעניין ,מזכירה את "הסולידית"
- אני אקח את זה כמחמאה (ל"ת)מגה 11/08/2022 21:04הגב לתגובה זו
- לרון 13/08/2022 11:44!!!!!

הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון
בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.
לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק
בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת
בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר,
בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל
בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.
פסגות: ניהול סיכונים
בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.
בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.
- הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
- לקראת שיא חדש? הביטקוין מזנק על רקע הורדת הריבית של הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה
במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות
לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק
מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.