מה אם נעבור לצמוח פנימה?
ישראל צומחת. כל הארץ מוצפת עגורים שבונים עוד ועוד דירות לאוכלוסיה הגדלה של מדינת ישראל, האבטלה (לכאורה) נמוכה, חברות ישראליות כובשות את העולם וההיטק, וואו, ההיטק העיף את המשכורות למעלה, מינף איתו אינסוף מוצרים ושירותים, תעשיות שתומכות במתעשרים, בניני משרדים ועלייה ברמת החיים – וואו אנחנו בצמיחה! כל הכבוד לכולנו, יש לנו מדינה יציבה, חזקה וצומחת למרות השלטון הבלתי יציב. אנחנו כולנו צריכים לעשות עוד כמה ילדים כדי לחלוק עוד מהטוב הזה עם כולם.
אנחנו שמחים?
בטח.
צמיחה זה טוב, צמיחה זה מעולה, אנחנו מקום שלושים ושניים בתמ״ג העולמי, אתם יודעים מה זה? זה ממש צמוד לאיטליה וניו-זילנד. לא רחוק מאנגליה אפילו.
אז נכון שאנחנו תקועים בפקקים בדרך לעבודה וגם בחגים; נכון שאנחנו משלמים מיסים ומקבלים שירותים של מדינת עולם שלישית, אם בכלל מישהו עונה לטלפון; נכון שאין כמעט פיסת טבע שאינה מקושטת בפסולת בנייה; נכון שהפרות אמונים של נבחרי ציבור עוברות בטפיחה על השכם ואפס קלון; נכון שהאכיפה בארץ היא בררנית, שצדק ניתן למי שיש לו כסף, שאין אחריות אישית על מנהלים מקבלי החלטות, שמי הנחלים והנהרות מזוהמים, שמי הים עכורים, שהאוויר בערים הגדולות הורג, שאנחנו מפולגים ועצבנים, שאנחנו חיים ולומדים ועובדים רק עם אנשים שדומים לנו, שאפילו מרכז תל אביב ברמת טיפוח של שכונת פחונים, שאם נתקשר למשטרה יכול להיות שלא יענו ואם נגיש תלונה סביר שהיא תזרק לפח או שיסבירו לנו שאין בה עניין לציבור, שלא משנה לאיזה בנק נעבור יגבו ממנו את אותן עמלות ויאהבו אותנו כשיש לנו כסף וידרסו אותנו כשפחות.
אבל זה לא משנה כי אנחנו בצמיחה.
העניין הוא שזו צמיחה לשם צמיחה ורק חלק זעיר מהאזרחים נהנה ממנה. צמיחה של מראית עין, צמיחה פריכה, צמיחה לאינסטגרם כמו התותים שאנחנו קונים בסופר – יפים, עטופים במדבירי חרקים ופלסטיק, נרקבים אחרי שלושה ימים ומשאירים על הלשון טעם של קרטון.
השתקפות טובה של הצמיחה הפריכה הזאת נמצאת במסחר במניות. מה שהתחיל במקור כאמצעי לחברות לגייס כספים כדי להגדיל את הפעילות ולאפשר השתתפות של משקיעים ברווחי החברות תמורת ההשקעה שלהם, צמח לכמות מסחררת של מכשירים וכלים שבחלקם הגדול מנותקים מנכס הבסיס – החברה והשתתפות ברווחיה שנוצרים מפעילות שתורמת לחברה ע״י מוצרים ושירותים. היום חלק גדול מהמסחר עוסק במכשירים פיננסיים שהם מעט יותר מהימורים, מניפולציות משפטיות ופירמידות, מיזמים שמוציאים יותר כסף על לובי ומשפטנים מאשר על העסקה הוגנת וסיפוק שירותים ומוצרים איכותיים.
- הישראלים מרגישים ירידה בביטחון האישי, אבל מרוצים מהחיים החומריים
- שינה ואיכות חיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה אם נבחר לצמוח פנימה?
מה אם במקום לדחוק במערכת החינוך להנפיק מליון ילדים שיהיו עובדי הייטק מצטיינים נקטין את הכיתות, נבטל את משרות החינוך החלקיות (אין דבר כזה באמת כמו משרה חלקית, זו מניפולציה של מעסיקים להוציא יותר בפחות) ובמקום חינוך והוראה נאפשר לילדים התנסות, מרחב בטוחה להתפתחות?
מה אם נפנה משאבים למשטרת ישראל לא כדי ״לעודד הצטרפות״ ע״י תוספות שכר אלא כדי לעודד את השוטרים והשוטרות לעשות את עבודתם - לשרת ולהגן, לענות לטלפון, לטפל בתלונות, להיות נוכחים במרחב הציבורי ולתת להם גב לפעול נכון אבל מצד שני לא להסס לפטר את אלה שמנצלים את כוחם, מתעלמים מאחריותם ופוגעים בציבור.
מה אם במקום לתת הקלות במיסים ומענקים לחברות תוכנה בלי הבדלה נעודד בעיקר את אלה שמייצרות פתרונות שחוסכים זמן ומייעלים תהליכים למדינה ולאזרחים?
מה אם במקום לעשות הסדרי טיעון עם משרתי ציבור מושחתים, תאגידים מזהמים ומעלימי מס נפנה משאבים להליכים משפטיים ממצים ומרתיעים?
מה אם במקום לסבסד ילודה נפחית בצורה הדרגתית את הסבסוד לאורך 18 שנים ובמקביל נעלה את שכר המינימום?
יש כל כך הרבה מקום להתרחב פנימה גם ביומיום שלנו – מה אם במקום שנשכור מומחים ל״מיתוג מעסיק״ ונשלח מתנות טבעוניות למועמדים ונצייץ על זה כדי שכולם ידעו שאנחנו מהממים נשלם לספקים שלנו במזומן ואפילו מראש או לפחות לא נגרום להם לרדוף אחרי מה שמגיע להם? נעסיק ישירות את עובדי הקבלן? נשב לעירייה על הוריד שתשתול עצים ברחוב ליד הבנין? נשלם מס אמת במקום טונות לרואי החשבון שימציאו לנו דרכים להתחמק? נשאיר את הכסף שלנו בארץ במקום להבריח למקלט מס?
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- "ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
מה אם במקום לרדוף אחרי עמותות ניצולי שואה פעם בשנה כדי לעשות ארוע חברה שכולם ירגישו שעשו וי על ESG לא נשקיע את הנשמה בלוודא שחס וחלילה לא יקימו אצלנו בשכונה מעון לנשים מוכות/נוער בסיכון/מוסד לשיקום חולי נפש?
אם הגעתם עד לכאן חלקכם יתייגו אותי כיפת נפש ולא מחוברת למציאות. אני מציעה לאלה מכם שצמיחה פנימה לא מתחברת עם הרצון שלהם לכבוש, לגדול ולדבר על זה להסתכל מסביב – האם זו המדינה שאנחנו רוצים להשאיר לילדים שלנו? אלה המים שאנחנו רוצים שישתו וישחו בהם? זה האויר שנרצה שינשמו? זה עולם העבודה בו נרצה שיעבדו? זה הרחוב האלים, חסר הסבלנות והנשימה בו נרצה שילכו?
במעבר מרדיפה אחר צמיחת אינסטגרם לצמיחה פנימה התמ״ג לא יפגע, אולי אפילו יגדל. החיים שלנו יהיו טובים יותר.
- 4.א 14/08/2022 13:22הגב לתגובה זורעיונות יפים שיהיה קשה ליישם אצלנו כי יש כאן המון סטרס יום אחד ירגעו ויתחילו להסתכל פנימה בינתיים מחזק את ידייך
- 3.שלמה 12/08/2022 08:35הגב לתגובה זוזכור לי שעדיין נתב"ג פתוח אפשר תמיד לעבור , למה אנשים רואים רק רע ????
- 2.אשר 11/08/2022 21:03הגב לתגובה זוהצמיחה היחידה שמרגישים הרוב המכריע של תושבי ישראל, זה צמיחה בחוסר רצון לחיות כאן.מחירי נדל"ן מרקיעי שחקים, פקקים שמוציאים לך את החשק לצאת מהבית ויוקר מחיה שגורם לצעירים לחיות ביאוש וללא כל אופק.מוציאים את מה שיש ואין בהצעות נישואין ראוותניות, שיגמרו לפי הסטטיסטיקה 50% בגירושין מלאי ארס ושינאה, שתפגע רק בילדים.חוסר רצון לעבוד ורצון גדול לשבת ולעשן את עצמם לדעת או בלי דעת.חבל חבל והדור הבא משלם ועוד ישלם על זה.
- 1.לרון 11/08/2022 20:38הגב לתגובה זו"אור נגוהות" יפה בסגול ולעניין ,מזכירה את "הסולידית"
- אני אקח את זה כמחמאה (ל"ת)מגה 11/08/2022 21:04הגב לתגובה זו
- לרון 13/08/2022 11:44!!!!!
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו"ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?"
ההצעה של וואן זירו לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 5.5% לשנה נראית לא אמיתית - כולם מציעים בקושי 4%, אז איך וואן זירו נותן 1.5% יותר מהאחרים; כולם מחפשים את הקאץ', לא בטוח שהפעם מסדרים אתכם
בנק וואן זירו, בבעלותו של אמנון שעשוע ובניהולו של אייל גפני, מציע ללקוחות חדשים פיקדון שקלי בריבית קבועה של 5.5% לשנה. זה נשמע "חלום" למשקיעים הסולידיים, ביחס לריבית על פיקדונות שקליים במקומות אחרים. אתם לא תקבלו מעל 4% בבנקים הגדולים, אלא אם אתם לקוחות מאוד גדולים וחשובים. בממוצע תקבלו כ-3.8%, וזה עוד לפני החלטת הריבית הקרובה בסוף החודש.
הבנק פרסם כי הוא מציע ריבית של 5.5% לשנה עד סכום של 100 אלף שקל ללקוח - "זו הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית", הסבירו בוואן זירו, "לקוחות המעוניינים בפיקדון זה לא נדרשים לעזוב את הבנק שלהם כיום, ויוכלו לפתוח פקדון וליהנות מהריבית הגבוהה, לצד המשך פעילות בבנק הקודם שלהם".
אנחנו כבר יודעים ש"אין ארוחות חינם". ובמקביל לשאלות שעולות על הפיקדונות והפיקדון הספציפי הזה - "זה אמיתי?" הרמנו טלפון למוקד. דיברנו עם נועם. חיפשנו את הקאץ'. מסתבר שיש צורך לפתוח חשבון. "אי אפשר בלי חשבון", היא אמרה, "יש שלושה מסלולים של חשבונות - "שניים עם דמי ניהול ואחד פטור מדמי ניהול, אבל אם יש ניירות ערך או מט"ח יהיו עמלות".
אני רוצה רק את הפיקדון - להעביר 100 אלף שקל ולקבל עוד שנה 105,500 שקלים. מה הכי זול, איזה מסלול?
"הזירו. אתה לא משלם עמלות בכלל"
את בטוחה, כן
"כן, זה חשבון ללא עמלות".
בקיצור, אם אתם רוצים לקבל תשואה בטוחה של 5.5% בשנה שהיא מעל הבנקים האחרים, הרבה מעל האחרים. יש לכם פתרון. רגע, אין דבר כזה בלי סיכון. גם פיקדון בבנק לאומי ופועלים עם סיכון במידה והבנקים יקרסו, אבל ברור שזו סבירות אפסית. האם וואן זירו מסוכן? לא. יש את המפקח על הבנקים שבודק בשוטף, הוא אמור להיות תעודת הביטוח של הציבור.
- ככה תקבלו ריבית טובה יותר בפיקדונות - מקרה מהשטח
- הקרנות הכספיות מעלות דמי ניהול: איך זה משפיע עליכם? והאם הן עדיין עדיפות על פיקדונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל, משהו המשיך להטריד אותנו. בנקם לא אוהבים להפסיד. נכון, וואן זירו רוצה לקוחות במיוחד על רקע התחרות החזקה והכניסה של בנק אש, ועדיין - הוא רוצה להפסיד 1.5% על כל לקוח? מה הוא מלכ"ר? צלצלנו ושאלנו - התשואה הזו היא כאשר מעבירים פעילות ומשכורת או בכל מצב?
"בכל מצב. אפשר להעביר רק את הכסף, ולקבל 5.5% במסלול זירו".
בריבית קבועה, נכון? לא משתנה
"בריבית קבועה"
