הנשיא ביידן
צילום: דיוויד לינמן

ביידן ופאוול ייפגשו. האינפלציה לא מתמתנת, אבל האבטלה נמוכה

הפופולאריות של הנשיא ביידן נמצאת בשפל, הרבה מתחת לפופולאריות של טראמפ, והוא מבין שהוא חייב להילחם באינפלציה: "האתגר הכלכלי העליון של ארה"ב כרגע. צריך לעבור מהתאוששות מהירה לצמיחה יציבה". האם יצליח? כלכלנים: "שיעור החיסכון הוא הגרוע ביותר מאז השפל הגדול"
משה כסיף | (10)

נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, ייפגש הערב עם יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול. הפגישה ביניהם תהיה הראשונה מאז אושר המינוי של פאוול לתקופה נוספת בתפקיד יו"ר הפד, ושבוע אחרי אישור המינוי בסנאט. על פי הבית הלבן, בפגישה ידונו השניים המצב הכלכלי בארצות הברית וכן בכלכלה הבין לאומית - או בקיצור באינפלציה הגבוהה בארה"ב, שעומדת על 8.3% בשנה האחרונה. הבעיה עם אינפלציה שהולכת ועולה היא שכל המחירים מתייקרים, ואז הציבור דורש העלאות שכר, ואז שוב המחירים מתייקרים (כי עלויות העובדים מתייקרות) ואז שוב האנשים דורשים עוד תוספות שכר - ובקיצור, המצב עלול לצאת משליטה ויכולה להתפתח 'היפר אינפלציה', או כמו שאמר המיליארדר צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט, ש"אינפלציה היא הדרך שבה דמוקרטיות מתות". איך אפשר להתגונן מאינפלציה? הנה הצעה.

בכל מקרה, הפגישה היום מגיעה כאשר הסקרים מדרגים את הנשיא המכהן ג'ו ביידן בשפל, הרבה מתחת לדירוג של קודמו - דונלד טראמפ - בשלב הזה של הכהונה. הדירוג של ביידן הוא נמוך גם בהשוואה לזה של חמשת הנשיאים הקודמים. "הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות עכשיו, כדי לעבור מהתאוששות מהירה לצמיחה יציבה, הוא להוריד את האינפלציה". כך אמר אמר ביידן במאמר דעה שפרסם אתמול הוול סטריט ג'ורנל. ביידן הוסיף ואמר כי "זאת הסיבה שהעליתי את ההתמודדות עם האינפלציה לראש סדר העדיפויות הכלכלי”.

"קודמי בתפקיד (הכוונה לנשיא טראמפ, מ.כ.) זלזל בפד', וגם נשיאים קודמים אחרים ביקשו להשפיע על החלטותיו באופן בלתי הולם, בתקופות של אינפלציה מוגברת" כתב ביידן לקראת הפגישה. "אני לא אעשה אף אחד משני אלה. מיניתי אנשים מוכשרים מאוד, משתי המפלגות, להוביל את הפד'. אני מסכים עם ההערכה שלהם שהמלחמה באינפלציה היא האתגר הכלכלי העליון של ארצות הברית כרגע".

האינפלציה מתמתנת? עדיין לא. איך הפד' יגיב

פאוול מצידו יוכל לכל הפחות להעביר בפגישה הזאת גם חדשות טובות. על פי הנתונים, הדוחות הכלכליים האחרונים עולים בקנה אחד עם ההערכה שהאינפלציה הגיעה לשיאה. אבל העובדה שהשיא - אולי - כבר מאחורינו עדיין לא אומרת שעליות המחירים יתמתנו בצורה משמעותית בעתיד הנראה לעין. כלומר האינפלציה יכולה גם להישאר יציבה ולא בהכרח לחזור לתוך יעד האינפלציה של 1-3% בשנה, כפי שבפד' מאוד מקווים שיקרה.

חבר הפד' כריסטופר וולר השתמש בדיוק במילים האלה אתמול כשאמר: "לא משנה איזה מדד נשקל - האינפלציה הגיעה ליותר מ-4% במשך כשנה, ואינפלציית הליבה לא יורדת מספיק על מנת לעמוד ביעד של הפד' בזמן הקרוב". הדברים נאמרו בהרצאה שנשא וולר בעיר פרנקפורט בגרמניה.

משמעות הנתונים היא שהעלאות הריבית האגרסיביות יימשכו, ככל הנראה (הפד' העלה את הריבית ב-0.5% בפגישה האחרונה ובשוק מצפים להמשך עליות מהירות מעין אלה, ויש מי שמדברים על העלאות מהירות יותר של 0.75% בפעם אחת). וולר אמר שהוא מעדיף שהעלאות ריבית של חצי נקודה יימשכו, עד שהאינפלציה תרד בחזרה קרוב ליעד של 2%. אמנם פאוול כבר אמר שהוא צופה העלאה של חצי נקודה בשתי פגישות הפד' הקרובות בחודשים יוני ויולי, אבל יחד עם זאת הוא לא נקט עמדה ולא הצהיר דבר באשר למדיניות הפד' לאחר מכן.

העלאת הריבית מורידה את השווקים - וזה עלול לפגוע בדמוקרטים בבחירות האמצע, בחודש נובמבר

העלאות הריבית הצפויות שצפויות להימשך, כבר הספיקו להוריד את השווקים מתחילת 2022 ב-20-30%, ואם הירידות יימשכו יש חשש ממשי מבחינת הדמוקרטים בארה"ב להפסיד בבחירות הללו מחוזות שבהם ניצח ביידן ב-2020 בהפרש דו-ספרתי.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגורם היחיד שניתן לציין אותו לחיוב בכלכלה האמריקאית נכון לימים אלה הוא שוק העבודה, שבו נרשם שיעור אבטלה נמוך במיוחד של 3.6% באפריל. וולר אמר כי העלאות ריבית נוספות עלולות להפחית את מספר המשרות הפנויות, אך הן לא יובילו לזינוק בשיעור מחוסרי העבודה, כל עוד ניתן יהיה להימנע ממיתון. לדבריו, "אם האבטלה תעלה ל-4.25% בלבד, אראה בכך הישג מופתי"

אבל לא כולם אופטימיים "שיעור החיסכון הוא הגרוע ביותר מאז השפל הגדול"

בניגוד להערכות האופטימיות של פאוול וולר, יש גם מי שחושב אחרת. הכלכלן פיטר שיף לא כל כך אופטימי ולא מאמין שהפד' ישיג את היעדים שהציב לעצמו. הוא לא מאמין לטענות של ג'רום פאוול. שיף מגדיש את העובדה שהאמריקאים מנצלים את החסכונות שלהם כדי להתמודד עם הכלכלה הבעייתית. הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים המצביעים על כך שהחיסכון האישי בארה"ב ירד לרמות הנמוכות ביותר מאז ספטמבר 2008. "אם כלכלת ארה"ב ומשקי הבית חזקים כמו שפאוול טוען", אמר שיף. "מדוע שיעור החיסכון פשוט צלל לרמה הנמוכה ביותר מאז אמצע המיתון, שהוא הגרוע ביותר מאז השפל הגדול?" לדבריו "כשהזמנים קשים, אנשים מנצלים את מה שהם חסכו"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    דני 01/06/2022 11:26
    הגב לתגובה זו
    כל דרך אחרת רק תביא עונה ופשע ברמה ש אנושות עוד לא דמיינה
  • 9.
    לילי 01/06/2022 08:05
    הגב לתגובה זו
    ביידן אומר נלחם באינפלציה תוך " המשך צמיחה יצבה ". אינפלציה נעצרת ע"י מיתון והאטה במשק , הקטנת כמות הכסף . האפשרויות הן צימצום הוצאות הממשלה או ציצום מאזן הפד . עד עתה לא מתרחש דבר מהשניים הממשלה ממשיכה לבזבז , והפד ממשיך להזרים .
  • 8.
    על טעויות של שנים הדפסות ..משלמים (ל"ת)
    חיים לבל 31/05/2022 21:19
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    האינפלציה תמשיך לעלות וגם השוק יעלה (ל"ת)
    משה 31/05/2022 21:18
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    השוק יעלה ועולה (ל"ת)
    אליהו 31/05/2022 20:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    השורטיסטים גמורים . מחוקים (ל"ת)
    אבי 31/05/2022 20:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עקב הפגישה עליות חדות (ל"ת)
    עמיר 31/05/2022 20:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בן 31/05/2022 19:43
    הגב לתגובה זו
    אז מה הפלא ?
  • 2.
    יצחק 31/05/2022 19:16
    הגב לתגובה זו
    אוקראינה ממילא אבודה
  • 1.
    מי שלא מבין שהנשיא הזה הוא האסון של ארה"ב הוא פשוט אהבל (ל"ת)
    חיים 31/05/2022 18:37
    הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.