אלו חברות שורדות טוב יותר אינפלציה? הנה רשימה
"אינפלציה היא נושא רציני מאוד. אפשר לומר שזו הדרך שבה דמוקרטיות מתות", את הציטוט הזה אמר לאחרונה צ'ארלי מאנגר, שותפו של המשקיע האגדי וורן באפט, ומיליארדר בפני עצמו, כאשר האינפלציה בארה"ב כבר הגיעה בשנה האחרונה ל-7.9%. אינפלציה נמוכה היא אולי רצויה והבנקים המרכזיים בעולם אפילו רוצים בה (היעד של בנק ישראל הוא 1-3%), אבל כאשר היא עולה יותר מדי - זו כבר בעיה שיוצרת סחרור במשק שקשה לעצור. אנחנו חיים בדור שלא ממש זוכר מה זו אינפלציה, אבל כידוע בישראל של שנות ה-80 השתוללה אינפלציה של מאות אחוזים בשנה אחת, כלומר שחיקה בלתי פוסקת של הכסף, בכל יום למעשה.
גם לחברות מדובר לא פעם בכאב ראש, והן צריכות להתמודד איתו, ולא תמיד זה כל כך פשוט. בזמנים של שפע כלכלי אנשים לא בהכרח חושבים על ההוצאות שלהם, ופשוט מבזבזים, אבל אינפלציה מאלצת אותם גם להכיר בכך שהכסף שלהם קונה פחות. חברות שמוכרות לציבור מותרות נהנות מצמיחה אבל עשויות להיתקל בבעיה כשהעולם נכנס לסחרור אינפלציוני.
ובכל זאת, יש חברות שמצליחות יותר מאחרות בתקופות של אינפלציה. מה הסוד? מומחים מדברים על 'כח תמחור' (Pricing Power), וחברות שמצליחות לשמור על כך נהנות מיתרון בתקופה של אינפלציה. למעשה מדובר בחברות שמצליחות לשמור על היתרון שלהן ובעיקר - מצליחות לשמור על שולי רווח יציבים, או אפילו להגדיל אותם.
אם בשנת 2021 הרבה מאוד חברות הצליחו להגדיל את שולי הרווח, אז 2022 זו כבר מוסיקה אחרת. לא מדובר על שוק שעולה ועולה וכל מטאטא יורה, והחברות צריכות לעבוד קשה יותר וליצור תא הבידול שלהן, למרות הזינוק באינפלציה ולמרות ההאטה הכלכלית.
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך עושים זאת? הדרך ה'קלה' יותר היא של חברות שמוכרות מוצרים חיוניים, או שירות חיוני, שאותו הציבור ימשיך לצרוך - ולכן הן כנראה יצליחו לשמור על 'ביקוש קשיח', כלומר על כך שהציבור ימשיך לרכוש את השירותים והמוצרים שלהן. תחשבו למשל על תחנות דלק באזורים נידחים, חברות של מוצרי הגיינה כמו פרוקטר אנד גמבל, ועוד. בנוסף, ככל שמדובר בחברה עם פחות מתחרים ישירים, כך היא יכולה יותר לקבוע את המחירים, ובנוסף - חברת שיש להם 'נאמנות לקוח' - מותגים חזקים - יכולות לשמור על מחיר גבוה יותר ביחס למתחרים.
אבל מה עושות חברות שיש להן תחרות משמעותית יותר? הן צריכות להעלות מחירים יותר ממה שעולה לחברה לשפר את המוצרים שלה, כמו למשל בגרסאות חדשות של תוכנות, שבבים ומוצרי הייטק, תרופות ומכשור רפואי.
דרך נוספת של החברות היא להשתפר ולהפוך עצמן רזות ויעילות יותר, או באמצעות שיפור על ידי יתרון לגודל - הורדת עלויות הסחורה לכל יחידה שמייצרים כך שהרווח גדל מבלי להעלות מחירים.
- פורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון
- איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
אלו חברות יכולות לעמוד בסינון הראשוני?
כיצד ניתן למצוא את החברות הללו? קודם כל, ברור שמדובר רק בסינון ראשוני, אבל בדיקה של אתר בארונס מצאה כי מתוך 500 החברות במדד ה-S&P500, רק 27 חברות גם הגדילו את הרווח הגולמי שלהן (הכנסות פחות עלות מכר) בשנת 2021 וגם היו עם רווח גולמי חיובי לפחות בכל אחת משלוש השנים שקדמו למגיפת הקורונה.
ברשימה ניתן למצוא חברות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט MICROSOFT (MSFT), אנבידיה NVIDIA COR (NVDA) וברודקום BROADCOM INC (AVGO), לצד חברות בריאות כמו מרק MERCK & COMPANY (MRK) , ZOETIS INC (ZTS) ו- METTLER TOLEDO INTL INC (MTD). עוד חברות הן מקדולנד'ס MCDONALDS (MCD), YUM! BRANDS INC (YUM) שחברת KFC נמצאת בבעלותה, ואחרות, כאשר במקדולנד'ס למשל המחירים עלו ב-6% בארה"ב בשנה האחרונה. וחברות תעשייתיות הן ג'נרל אלקטריק GENERAL ELECTRIC (GE) ROCKWELL AUTOMATION (ROK), וגם לוקהיד מרטין LOCKHEED MARTIN CORP (LMT).
- 8.קבוצת דלק (ל"ת)סתם איש פשוט 18/04/2022 08:21הגב לתגובה זו
- 7.אלון6 17/04/2022 20:30הגב לתגובה זולטבע פוטנציאל יוצא דופן ליצירת ערך בטווח הבינוני ארוך. משקולת החוב הולכת וקטנה ובעוד שנתיים שלוש תהיה "נורמלית". הסדרים משפטיים מקטינים את הסיכון בתביעות הנדונות. תרופות בצינור וצמיחה אורגנית שבאה לאחר התייעלות מרשימה. כמי שמחזיק במניה אני מדגיש שיש סיכון גדול בצד המשפטי ובכלל. למרות זאת, הגעתי למסקנה שבתקופה הנוכחית ולטווח של שלוש שנים + ההשקעה הזו תהיה בתיק שלי. מחזיק במניה ולא ממליץ. ייזהר הקונה
- 6.בזבזתי 3 דקות מהחיים. איזה אתר פח. (ל"ת)כלכלן 17/04/2022 14:21הגב לתגובה זו
- 5.מניות ערך 17/04/2022 11:42הגב לתגובה זולמניות צמיחה (חלום)קשה לעלות, כי אין להן היסטוריה של הכנסות והוצאות חיוביות, ולכן המשקיעים הולכים על אלה שיש להם רזומה.
- 4.יהודה 17/04/2022 11:09הגב לתגובה זותמיד יש פריירים שקונים
- 3.לרון 17/04/2022 08:29הגב לתגובה זואז פפסיקו היגיעה פחות או יותר לשיאה,בקוקה קולה ימשיכו עליות, MNST מסוכנת אך מבטיחה
- 2.לרון 17/04/2022 08:27הגב לתגובה זומניית אקרשטיין סולידית יחסית ומבטיחה,תתפסו אותי במילה,למה לא????
- 1.לרון 17/04/2022 08:24הגב לתגובה זואמנם אך בלי הרבה מעוף.,YUM לדוגמא ממש לא מומלצת,גם בתקופת אינפלציה ניתן להרוויח ולא רק "לשרוד", ותעזבו את ארה"ב ישראל יותר מעניינת
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותלמה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?
מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה
איטליה איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.
מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח, מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.
ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו.
ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים.
השקעה בנדל"ן באיטליה
למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.
- אקונרג'י סוגרת מימון של 58 מיליון אירו לפרויקטים סולאריים באיטליה
- אלומיי מוכרת חצי מהפורטפוליו באיטליה לכלל תמורת 210 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.
פורשה מקאן. צילום יצרןפורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון
השקעות ענק במכוניות חשמליות שלא מצאו קונים, ירידה חדה במכירות בסין ומכסים בארה"ב הפכו את רווחי פורשה להפסדים היסטוריים. החברה מתכננת פיטורים נרחבים ושיקום ארוך טווח
פורשה פורשה עושה היסטוריה, אבל לא מהסוג שהיא רצתה. החברה שנחשבה למכונת כסף של קבוצת פולקסווגן דיווחה השבוע על הפסד תפעולי של כמעט מיליארד יורו ברבעון השלישי. זה קורה בפעם הראשונה מאז שהחברה הונפקה בבורסה ב-2022, ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה המפוארת של יצרנית מכוניות הספורט.
המספרים מעידים על קריסה: הפסד תפעולי של 967 מיליון יורו לעומת רווח של 974 מיליון יורו באותו רבעון אשתקד. כלומר, היפוך מוחלט של כמעט שני מיליארד יורו תוך שנה אחת. מדובר בפגיעה יסודית במודל העסקי שהפך את פורשה לאחת החברות הרווחיות בענף הרכב העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרוויחה פורשה 40 מיליון יורו בלבד, לעומת ארבעה מיליארד יורו בתקופה המקבילה ב־2024 - ירידה של 99% ברווח הנקי. קשה למצוא תקדים לחברה בסדר גודל כזה שמאבדת כמעט את כל רווחיותה בפרק זמן כה קצר.
אסטרטגיה שנכשלה
הסיבה העיקרית לנפילה היא האסטרטגיה שנכשלה. פורשה השקיעה סכומי עתק במעבר לרכב חשמלי, אך שוק הלקוחות שלה בחר בכיוון אחר. במקום להתלהב ממכוניות חשמליות, הצרכנים המשיכו להעדיף את מנועי הבנזין הקלאסיים, המזוהים עם הצליל, העוצמה והחווייה המזוהה עם המותג. בחודש שעבר הודיעה החברה על ביטול מוחלט של פרויקט רכב השטח החשמלי החדש, תוך רישום הפסד של 1.8 מיליארד יורו. במקביל, היא חזרה להשקיע בפיתוח דגמי בנזין והיבריד, מהלך שמשקף הודאה פומבית בכישלון האסטרטגיה החשמלית שבה הושקעו שנים של פיתוח ומיליארדי אירו.
סמנכ״ל הכספים, יוכן ברקנר, ניסה להציג את המהלך כחלק מתהליך ארגוני מתוכנן, וטען כי החברה מקריבה רווחים קצרי טווח לטובת חיזוק עתידי. אלא שבפועל קשה לראות בכך מהלך מתוכנן, יותר ניסיון מאוחר לתקן החלטה שגויה.
- ענף הרכב-גירסת המעושרים, רכבים מעל 1 מיליון שח
- שוק היוקרה - 4,000 כלי רכב ב-500 אש"ח ומעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעיה משמעותית נוספת היא סין, השוק שנחשב למנוע הצמיחה של פורשה בעשור האחרון. המכירות במדינה ירדו ב־26% מתחילת השנה, ירידה שמעידה על שינוי עמוק בהעדפות הצרכנים הסינים. פורשה, שבעבר הייתה סמל סטטוס מבוקש, מתקשה כעת לשמר את מעמדה מול מותגים מקומיים חדשים שמציעים חדשנות דומה במחיר נמוך בהרבה. גם בארצות הברית מצטברות בעיות. מכסים גבוהים שהוטלו במסגרת מדיניות סחר חדשה העלו משמעותית את עלות היבוא, ופורשה, שאין לה מפעל ייצור מקומי, סופגת את מלוא הפגיעה. ההשלכה הישירה היא הוצאות של מאות מיליוני יורו בשנה ופגיעה חדה ברווחיות.
