התחדשות עירונית בת"א: מענקים כפולים לתושבים שישפצו את ביתם
עיריית תל-אביב-יפו יוצאת במיזם התחדשות עירונית של שכונות דרום מזרח העיר ויפו. הפרויקט כולל מתן מענקים כפולים לתושבים אשר ישפצו את חזיתות בתיהם. מטרת המיזם היא לשפר את איכות החיים של תושבי השכונות ואת נראות המרחב הציבורי הפרטי, ולצמצם מפגעים תברואתיים הנגרמים ממבנים ישנים.
רון חולדאי ראש עיריית תל אביב- יפו: "צדק חברתי אמיתי פירושו שכל תושבי העיר זכאים וצריכים להינות ממרחב ציבורי ופרטי מטופח ונעים. ועל כן מכפילה העירייה את סכום הסיוע הניתן לתושבים בשכונות דרום מזרח וביפו".
מענק של עד 10 אלף שקל יינתן לכל בניין השוכן בשכונות הבאות: קריית שלום, נווה עופר, עזרא, שכונת האגזים, נווה ברבור, כפיר, נווה אליעזר, נווה חן, ניר אביב, לבנה וידידה, יפו ג ונווה גולן, עג'מי וגבעת עליה, צהלון ושיכוני חיסכון, מכללת יפו ודקר, צפון יפו, שכונת שפירא, נווה שאנן והתקווה.
בנוסף בעלי נכס הזכאים להקלה בארנונה בשיעור של מעל 40% יהיו זכאים למענק רווחה בגובה של עד 20 אלף שקל, ובעלי נכס הזכאים להנחה בשיעור של מעל 60% בארנונה יהיו זכאים למענק רווחה של עד 30 אלף שקל.
- פינוי בינוי ביפו: קבוצת חג'ג' בהסכם של מעל 1,900 יח"ד
- האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר למענקים, לכל בעל דירה המבקש לשפץ את חזית ביתו עומדת האפשרות לקבל הלוואה בתנאים מקלים, בסכום של עד 52 אלף שקל עד 65 תשלומים, ללא ריבית והצמדה.
- 10.רמירם 27/04/2021 20:15הגב לתגובה זואם באמת רוצים לחדש את השכונות הללו, שניתנו לבצע שם תמ''א 38/2 בלי להכביד יותר מדי. היזמים יעופו על זה וכולם יהנו מכך.
- 9.דוקטור 27/04/2021 19:08הגב לתגובה זומדובר הדיירים קשה יום, חלקם זקנים ותשושים. בקושי גומרים את החודש ...ממש לא מעניין אותם. וכל ההתחשבנות הכספית לא בראש שלהם.
- 8.ע 27/04/2021 19:06הגב לתגובה זויש בנים חורגים לנושא?
- 7.בוס 27/04/2021 11:53הגב לתגובה זועזרה וביצרון לוקחים פי 4 מהמחיר הרגיל בשוק אז חולדאי רוצה לתת 10 אלף שקל ממש נוכלים
- 6.אזרח 27/04/2021 09:24הגב לתגובה זוזוהי בהחלט אטימות דיקטטורה בה העירייה מענינית לשפץ חזיתות במרכז צפון העיר ,כאשר העירייה דורשת טובתה מבלי באמת לעזור , תקופה קשה זו עבור כולם.פשוט בושה לך חולדאי
- 5.עולם 26/04/2021 21:58הגב לתגובה זומאחורי הדיבור יש לרון תמיד עוקץ
- אפס אפסים רון (ל"ת)אלון 27/04/2021 04:10הגב לתגובה זו
- 4.תקופת קורונה 26/04/2021 21:44הגב לתגובה זולדרוש ברגע כזה דווקא מאנשים לשפץ חזיתות בתים זה ממש רוע. המון אנשים בהלוואות כדי לחיות. המענק הזה לא עוזר אם אח''כ צריך להוציא עוד כמה מאות שקלים בחודש לפאקינג שישים וחמישה חודשים. לא צריך להקשות עוד יותר על החיים. חכו שנתיים שלוש עם החזיתות. זה מרושע מדי.
- אבל השיפוצניקים צריכים עבודה!!! (ל"ת)דוד 27/04/2021 10:13הגב לתגובה זו
- 3.דורית 26/04/2021 19:55הגב לתגובה זואנחנו לא מעונינים בשיפוץ החזית למען הנראות,אנחנו רוצים התחדשות עירונית ,הבתים שלנו הוקמו בשנות ה 50 ונראים כמו סלמס..בעוד העיר מתחדשת בשכונות הצפוניות אצלינו אין כל התקדמות...הגיע הזמן ..
- 2.לעג לרש 26/04/2021 18:14הגב לתגובה זומה אפשר לעשות לבניין ב 10,000 ,אולי להחליף מרזב .
- 1.חחחחחחחח 26/04/2021 14:50הגב לתגובה זובידי ראש העיר הזה. מפקיע חניות למען אוטו תל . מפקיע מדרכות למען אופניים . מבטל קוי אוטובוס למען מסלולי אופניים מיותרים. גובה דמי שמירה בארנונה לחינם. כעת מטיל על תושבי הדרום לשפץ את בתיהם 10000 שח זה בלוף . יצטרכו לקחת חברות עירוניות שגובות פי 3 מחברות פרטיות. שיזרז פינוי בינוי ויעזור לבניינים שיש שם מתנגדים שמעכבים . חייבים להגביל כהונת ראש ממשלה וראש עיר פתח לשחיתות במיוחד חולדאי . לא סתם פרש מהמירוץ לכנסת הוא הבין שתושבי תל אביב לא יצביעו עבורו .שילך כבר
- תמשיכו לשלם על תושבי ע'גמי... (ל"ת)משה 27/04/2021 10:14הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
