אזרחים ותיקים, נמאס לכם להמתין שעות בבנק? בנק ישראל מציע פתרון

המפקחת על הבנקים: "המערכת הבנקאית נמצאת בעיצומה של מהפכה שתחסוך לאזרחים ותיקים עמלות ואת הצורך לבקר בסניף הבנק"
ערן סוקול | (8)

ביום שלישי ה-23 באוקטובר, יתקיימו ברחבי הארץ במסגרת פעילות "שלישי בשלייקס" של המשרד לשוויון חברתי הרצאות בנושא "העצמה בנקאית דיגיטלית" לאזרחים ותיקים. לאחר מכן, במהלך חודשים נובמבר-דצמבר, הבנקים יזמינו את האזרחים הוותיקים, בתיאום מראש, להדרכות בסניפי הבנקים, לצורך התנסות בשירותים הדיגיטליים הקיימים בבנק בו מתנהל חשבונם. 

מטרת הפעילות היא לסייע לאזרחים הוותיקים להסתגל לבנקאות הדיגיטלית ולהקנות להם כלים לשיפור מיומנויות השימוש בשירותים הבנקאיים הדיגיטליים. פעילות זו הנה יוזמה של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, שמתקיימת בשיתוף המשרד לשוויון חברתי ובאמצעות המערכת הבנקאית ואיגוד הבנקים.

המפקחת על הבנקים, חדווה בר: "המערכת הבנקאית נמצאת בעיצומה של מהפכה שכוללת מעבר לשירותים דיגיטליים לצד התייעלות וצמצום הפעילות בסניפים. מדובר במהפכה חיובית שתחסוך לאזרחים ותיקים עמלות ויכולה לחסוך להם את הצורך והטרחה לבקר בסניף הבנק. אני קוראת לאזרחים הוותיקים לנצל את ההזדמנות וליטול חלק בהרצאות ובהדרכות הפרטניות בסניפי הבנקים, אשר יקנו להם מגוון כלים מעשיים לשיפור מיומנויות השימוש בשירותים הבנקאיים הדיגיטליים, יסייעו להם להסתגל לבנקאות הדיגיטלית, לנהל באופן עצמאי את הפעילות בחשבון וליהנות משירות בנקאי זמין וזול יותר."

הפעילות תתבצע בשני חלקים

החלק הראשון יכלול הרצאה ביום שלישי ה-23 באוקטובר בנושא "העצמה בנקאית דיגיטלית", במסגרת מיזם "שלישי בשלייקס" של המשרד לשוויון חברתי. במסגרת זו, האזרחים הוותיקים מגיעים בימי שלישי לבתי הקולנוע במטרה לצפות בסרט (בעלות מסובסדת של 10 שקלים). בסמוך לתחילת הסרט ובכפוף לרישום מראש, תועבר הרצאה אשר תעסוק במידע נרחב על הבנקאות הדיגיטלית. בתום ההרצאה, יימסרו לאזרחים הוותיקים פרטים על חלק ב' של הפעילות - הדרכות פרטניות שיתקיימו בסניפי הבנקים.

בחלק השני, אשר נועד לסייע לאזרחים הוותיקים להסתגל לבנקאות הדיגיטלית וללוות אותם באופן אישי ומובנה של היכרות עם שירותים בנקאיים דיגיטליים בסיסיים, יתקיימו, במהלך החודשים נובמבר-דצמבר, הדרכות בסניפי הבנקים (במתכונת הדרכה אישית או בקבוצות קטנות) בנושא השירותים הבנקאיים הדיגיטליים הקיימים בבנק בו מתנהל חשבונם, לרבות התנסות מעשית.

 

בהדרכות הפרטניות יועברו, בין היתר, הנושאים הבאים: היכרות עם אתר האינטרנט של הבנק; למידה על שימוש באפליקציה של הבנק; מעקב אחר התנועות בחשבון באופן דיגיטלי; ביצוע פעולות בנקאיות במכשירים האוטומטיים: הפקדת מזומן, הפקדת שיקים ועוד. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יוסי 08/10/2018 00:56
    הגב לתגובה זו
    עד עכשו אם הלקוח לא חתם על בצוע פעולה,כל חסר בחשבון היה אשמת הבנק.מאז שאפשר לעשות פעולות באינטרנט האשמה היא של הלקוח.ולמה?-כי חייבים לחתום מראש שהבנק לא אשם !
  • 6.
    משה 07/10/2018 15:33
    הגב לתגובה זו
    שפיקוח על הבנקים יתן גיבוי מוחלט לבנק
  • 5.
    אבי 07/10/2018 13:39
    הגב לתגובה זו
    אין אפשרות להרשם למועדון שלישי בשלייקס ולהגיע לאירועים השונים אם אין לאזרח הוותיק טלפון נייד. יש אפלייה נגד מי שיש לו מחשב ואין לו נייד. יש הרבה וותיקים שאין להם נייד בגלל חשש מקרינה, בגלל שהנייד גורם להם לכאב ראש, בגלל שקשה להם להסתדר עם מכשיר קטן אבל אין להם בעיה להשתמש במחשב.... למה המשרד לאזרחים וותיקים מפלה נגד האוכלוסיה הזאת? למה אימייל לא מספיק כדי לשלוח הודעות? למה מפליםלרעה את אלהי שאין להם נייד ולא מאפשרים להם לקבל מידע ולהרשם לאירועים השונים?
  • 4.
    גמלאי 07/10/2018 13:16
    הגב לתגובה זו
    שלא כמו הצעירים שפחות חוששים מלקחת סיכונים, הרבה וותיקים חוששים מחדירת גורמים זרים לנייד ולמחשב וגניבת מידע וכסף. גם אלה שכן נכנסים לחשבון הבנק דרך המחשב, נתנו הוראה שאסורה העברת כסף לצד שלישי. הם לא יכולים להרשות לעצמם להסתכן באובדן חסכונותיהם בגלל חדירה של גורמים זרים לחשבון. הרבה אפליקציות חודרות למידע שבנייד. קשיש לא יסתכן בכניבה לחשבון הבנק שלו בנייד.
  • 3.
    אליעז 07/10/2018 12:28
    הגב לתגובה זו
    ..במקום להעריך את מה שמציעה ומקדמת המפקחת אתה דווקא מלכלך..למה..!! אפ"י תגובתך מדובר כנראה במלפפון שמאלן חמוץ ששום דבר בעולם לא מוצא חן בעניהם.~~
  • 2.
    שלח 07/10/2018 12:01
    הגב לתגובה זו
    10 שקלים לסרט זה מצחיק.שהחכים יעבירו את החוק להגדלת הקצבה ל 5300שקל
  • להגדיל את הקצבה (ל"ת)
    אדרי גבריאל 08/10/2018 05:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בושה וחרפה עובדת אצל הבנקים במקום לעבוד בשביל הציבור (ל"ת)
    תום 07/10/2018 11:03
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.