הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

דירוג הרשויות המקומיות והעיריות בישראל - מי במקום הראשון?

דו"ח CofaceBdi שמדרג את היציבות הפיננסית של הרשויות והעיריות שוחרר, ובפעם השלישית ברציפות - נס ציונה הגיעה למקום הראשון. חלק מהרשויות השתפרו וחלק הדרדרו קשות (רמז: ראש העיר של אחת מהן בהרחקה מהעירייה)
אסנת פרץ |
נושאים בכתבה דו"ח היציבות הפיננסית דירוג נס ציונה

חברת CofaceBdi הוציאה היום את דו"ח היציבות הפיננסית לרשויות המקומיות ועיריות בישראל לשנת 2016, ומצאה כי בפעם השלישית ברציפות, נס ציונה שמונה כ-44 אלף תושבים (ומחזיקה בדירוג סוציו-אקונומי של 7) הגיעה למקום הראשון. למקום השני הגיעה רמת השרון, המונה כ-4 אלף תושבים יותר מנס ציונה, וביצעה בכך קפיצה של 4 מקומות. במקום השלישי דורגה חולון עם מעל ל-200 אלף תושבים, המחזיקה בדירוג סוציו-אוקונומי של 5.

השלישייה הפותחת בהחלט מאשרת את דבריה של תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת CofaceBdi, לפיהם: "דירוג סוציו-אקונומי גבוה אינו מעיד בהכרח על יציבות פיננסית של עירייה". זאת ניתן לראות גם לפי רעננה והוד השרון, ערים בעלות דירוג סוציו-אקונומי גבוה של 8, שנמצאות במעלה הטבלה, במקומות 21 ו-22.

מעבר לרמת השרון שהגיעה למקום השני הישר מהמקום השישי, ראשון לציון התקדמה לעבר המקום החמישי לאחר שבשנה שעברה הייתה אי שם מאחור במקום ה-21. גם הרצליה שיפרה את מעמדה והגיעה למקום הרביעי, לאחר שבשנה שעברה הייתה במקום העשירי.

את המקום העשירי השנה תופסת העיר אשקלון, וזאת לאחר שבשנה שעברה הייתה קרובה לפסגה כשדורגה במקום החמישי. גם אשדוד הדרדרה השנה והגיעה למקום ה-11 אחרי שבשנה שעברה כמעט נכנסה לשלישיה הפותחת אך התייצבה במקום הרביעי. ניחנת ירידה גם בשאר ערי הדרום או השפלה (קרית גת הדרדרה בארבעה מקומות; רחובות בחמישה; אילת במקום אחד ובאר שבע נותרה באותו המקום הלא מחמיא - 26).

תל אביב מוותרת על 20% מהכנסותיה

לא ברצון, אנחנו משערים. מדובר על הנחות בארנונה לתושבים שזכאים להן כמו אזרחים ותיקים, נכים, עולים חדשים ועוד. כתוצאה מאותן הנחות, 737 מיליון שקל, שמהווים 20% מההכנסות השנתיות, לא נכנסים לקופת עיריית תל אביב, וזאת לעומת 5.7% בנס ציונה, העיר שמדורגת ראשונה. גם בירושלים (23%) ובאר שבע (23.6%) ניתנות הנחות שנתיות בארנונה בהיקף של 685 מיליון שקל ו-220 מיליון שקל בהתאמה.

ינאי מציינת כי "ככל שהרשות נותנת יותר הנחות ופטורים לתושביה, כך נטל הארנונה שנופל על האוכלוסייה שמשלמת מחיר מלא גבוה יותר. אבל, כמובן שיש לבחון בכל רשות גם מהו שיעור הארנונה הראשוני שנדרש מהתושבים".

ובמועצות האזוריות?

שלוש מועצות מדורגות בדירוג הסוציו-אקונומי הגבוה ביותר, 10: כפר שמריהו, עומר וסביון. עם זאת, לא כולן בראשית הטבלה. כפר שמריהו אמנם הגיעה למקום הראשון, אך עומר מדורגת במקום השישי וסביון הדרדרה ב-11 מקומות והגיעה למקום ה-17. למקום השני הגיעה רמת נגב, עם דירוג סוציו-אקונומי של 5, חצי בדיוק מכפר שמריהו. את הקפיצה הגדולה ביותר עשתה מועצת גן רוה שהתמקמה השנה במקום השלישי, זינוק של לא פחות מ-23 מקומות בהשוואה לאשתקד.

קיראו עוד ב"בארץ"

היציבות הפיננסית של רשות מקומית נובעת מהכנסותיה, המצב הסוציו-אקונומי של תושביה וכן מהיכולת שלה לגבות מהם את מסי העירייה. חשובה לא פחות היא התנהלות העירייה - הן מבחינה תפעולית והן מבחינה פיננסית. המחקר בחן חוסן פיננסי לפי מדדים שמשקפים את יכולות הרשויות לעמוד בהחזר חובות, וכן לפי מדד שמשקף את יעילות ההתנהלות שלהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים

חוק חדש יעניק עד 4 נקודות זיכוי במס ויקבע תגמול מינימלי של 9,632 שקל לחודש מילואים; ההסדר יורחב ב־2028 ויכלול גם תגמול רטרואקטיבי למפוטרים בזמן שירות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מילואים בצלאל סמוטריץ'

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הטבות המס למשרתי המילואים כלוחמים, יוזמה שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. החוק מעניק נקודות זיכוי במס הכנסה ללוחמי מילואים בהתאם להיקף ימי השירות שביצעו במהלך שנת המס, במטרה לתגמל ולתמרץ שירות משמעותי במערך המילואים. על פי ההסדר החדש, משרתי מילואים שביצעו מעל 30 ימי שירות בשנה יהיו זכאים לנקודות זיכוי מדורגות, שיכולות להגיע עד ארבע נקודות זיכוי בשנה, שוות ערך לכ־968 שקלים בחודש, או כ־11,600 שקלים בשנה. ההטבה תיושם באופן קבוע במערך המס.


חלוקת הנקודות תיעשה בהתאם למספר הימים: 30 ימי שירות יזכו בחצי נקודת זיכוי (121 שקלים בחודש), 50 ימים יזכו בנקודה, 70 ימים בשתי נקודות, 90 ימים בשלוש נקודות, ומעל 110 ימים - ארבע נקודות. החל משנת 2028 המדרגות יותאמו מחדש כך שזכאות תושג כבר מ־20 ימי שירות.


בנוסף, החוק מעגן את התגמול המינימלי לחודש מילואים ומצמיד אותו למדד. בשנת 2025 יעמוד שכר המינימום לחודש מילואים על 9,632 שקלים, במקום כ־7,000 שקלים כיום. ההעלאה, שנקבעה תחילה כהוראת שעה בתקופת המלחמה, תהפוך כעת להסדר קבוע.


78% זכאים

בדיוני ועדת הכספים עלה כי כ־78% מלוחמי מערך המילואים צפויים לעמוד בתנאי הסף ולהיכנס למעגל הזכאות כבר בשנת 2025. דרישת הוועדה הביאה להפחתת מספר ימי השירות הנדרשים החל משנת 2028, מתוך צפי לירידה בעומס המילואים בשנים הקרובות. במהלך הדיונים הושם דגש על כך שהחוק המקורי היטיב בעיקר עם בעלי הכנסה גבוהה, ולכן הוחלט לשלב בו תיקון לחוק הביטוח הלאומי המבטיח תגמול מזערי למשרתי מילואים בעלי הכנסה נמוכה או כאלה שאינם עובדים. שיעור התגמול יעמוד על 95% משכר הבסיס, כפי שנקבע בתקופת המלחמה, וייושם באופן קבוע.


בוועדה הוצג גם סיכום נוסף, ביוזמת ח״כ ינון אזולאי, שלפיו משרת מילואים שיפוטר במהלך שירותו יהיה זכאי להשלמת שכר מלאה עד לגובה שכרו האחרון. באוצר ציינו כי הסדר זה יקודם בהסכמה במסגרת הצעת חוק פרטית, וייכנס לתוקף רטרואקטיבית ממאי 2025 ועד לסיום מצב החירום בעורף.


להמשך הכתבה לחץ כאן