דירוג הרשויות המקומיות והעיריות בישראל - מי במקום הראשון?

דו"ח CofaceBdi שמדרג את היציבות הפיננסית של הרשויות והעיריות שוחרר, ובפעם השלישית ברציפות - נס ציונה הגיעה למקום הראשון. חלק מהרשויות השתפרו וחלק הדרדרו קשות (רמז: ראש העיר של אחת מהן בהרחקה מהעירייה)
אסנת פרץ |

חברת CofaceBdi הוציאה היום את דו"ח היציבות הפיננסית לרשויות המקומיות ועיריות בישראל לשנת 2016, ומצאה כי בפעם השלישית ברציפות, נס ציונה שמונה כ-44 אלף תושבים (ומחזיקה בדירוג סוציו-אקונומי של 7) הגיעה למקום הראשון. למקום השני הגיעה רמת השרון, המונה כ-4 אלף תושבים יותר מנס ציונה, וביצעה בכך קפיצה של 4 מקומות. במקום השלישי דורגה חולון עם מעל ל-200 אלף תושבים, המחזיקה בדירוג סוציו-אוקונומי של 5.

השלישייה הפותחת בהחלט מאשרת את דבריה של תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת CofaceBdi, לפיהם: "דירוג סוציו-אקונומי גבוה אינו מעיד בהכרח על יציבות פיננסית של עירייה". זאת ניתן לראות גם לפי רעננה והוד השרון, ערים בעלות דירוג סוציו-אקונומי גבוה של 8, שנמצאות במעלה הטבלה, במקומות 21 ו-22.

מעבר לרמת השרון שהגיעה למקום השני הישר מהמקום השישי, ראשון לציון התקדמה לעבר המקום החמישי לאחר שבשנה שעברה הייתה אי שם מאחור במקום ה-21. גם הרצליה שיפרה את מעמדה והגיעה למקום הרביעי, לאחר שבשנה שעברה הייתה במקום העשירי.

את המקום העשירי השנה תופסת העיר אשקלון, וזאת לאחר שבשנה שעברה הייתה קרובה לפסגה כשדורגה במקום החמישי. גם אשדוד הדרדרה השנה והגיעה למקום ה-11 אחרי שבשנה שעברה כמעט נכנסה לשלישיה הפותחת אך התייצבה במקום הרביעי. ניחנת ירידה גם בשאר ערי הדרום או השפלה (קרית גת הדרדרה בארבעה מקומות; רחובות בחמישה; אילת במקום אחד ובאר שבע נותרה באותו המקום הלא מחמיא - 26).

תל אביב מוותרת על 20% מהכנסותיה

לא ברצון, אנחנו משערים. מדובר על הנחות בארנונה לתושבים שזכאים להן כמו אזרחים ותיקים, נכים, עולים חדשים ועוד. כתוצאה מאותן הנחות, 737 מיליון שקל, שמהווים 20% מההכנסות השנתיות, לא נכנסים לקופת עיריית תל אביב, וזאת לעומת 5.7% בנס ציונה, העיר שמדורגת ראשונה. גם בירושלים (23%) ובאר שבע (23.6%) ניתנות הנחות שנתיות בארנונה בהיקף של 685 מיליון שקל ו-220 מיליון שקל בהתאמה.

ינאי מציינת כי "ככל שהרשות נותנת יותר הנחות ופטורים לתושביה, כך נטל הארנונה שנופל על האוכלוסייה שמשלמת מחיר מלא גבוה יותר. אבל, כמובן שיש לבחון בכל רשות גם מהו שיעור הארנונה הראשוני שנדרש מהתושבים".

ובמועצות האזוריות?

שלוש מועצות מדורגות בדירוג הסוציו-אקונומי הגבוה ביותר, 10: כפר שמריהו, עומר וסביון. עם זאת, לא כולן בראשית הטבלה. כפר שמריהו אמנם הגיעה למקום הראשון, אך עומר מדורגת במקום השישי וסביון הדרדרה ב-11 מקומות והגיעה למקום ה-17. למקום השני הגיעה רמת נגב, עם דירוג סוציו-אקונומי של 5, חצי בדיוק מכפר שמריהו. את הקפיצה הגדולה ביותר עשתה מועצת גן רוה שהתמקמה השנה במקום השלישי, זינוק של לא פחות מ-23 מקומות בהשוואה לאשתקד.

קיראו עוד ב"בארץ"

היציבות הפיננסית של רשות מקומית נובעת מהכנסותיה, המצב הסוציו-אקונומי של תושביה וכן מהיכולת שלה לגבות מהם את מסי העירייה. חשובה לא פחות היא התנהלות העירייה - הן מבחינה תפעולית והן מבחינה פיננסית. המחקר בחן חוסן פיננסי לפי מדדים שמשקפים את יכולות הרשויות לעמוד בהחזר חובות, וכן לפי מדד שמשקף את יעילות ההתנהלות שלהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

מחבלי חמאס עצורים
צילום: דובר צהל

שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?

בזירת ההימורים שהצליחה לחזות את עלייתו של טראמפ ואפילו את התקיפה באיראן הסיכויים לעסקה והסדרה בעזה מזנקים - מישהו יודע משהו? 

מנדי הניג |
בפולימרקט מקדישים חלק נכבד מזירות ההימורים הפעילות למה שקורה בישראל. החדשות שקשורות עם ישראל לא רק מעניינות אלא גם מזיזות הרבה כסף אל זירת ההימורים הגדולה בעולם: מתי ישראל תתקוף באיראן, האם מדינות אירופה יכירו במדינה פלסטינית, וגם כמובן - מה יקרה בלחימה מול חמאס. בתוך רשימת השאלות, אחת הבולטות עוסקת בהסתברות להפסקת אש והסדרה עד סוף אוקטובר, ושם המספרים משתנים בקצב מסחרר.

נכון לעכשיו, הסיכוי להפסקת אש עד 31 באוקטובר - כלומר חודש מהיום - עומד על כ־43%. הנתון הזה מגיע אחרי עלייה חדה של כ־10% בשש השעות האחרונות, אבל נרשמת בו גם ירידה של כ־2% בשעה האחרונה. התנודות החדות ממחישות עד כמה השוק הזה תזזיתי. כל הצהרה או רמז מדיני משנה את המאזן בין אלו שרכשו "כן" לבין "לא". בשוק הזה, הימור על הפסקת אש עד סוף אוקטובר נסחר כעת ב־39 סנט ל־"כן" מול 63 סנט ל־"לא".


43% סיכוי לעסקה עם חמאס עד סוף אוקטובר - צילום מתוך אתר פולימרקט


לצד השאלה המרכזית הזאת, יש עוד זירות שמושכות עניין וכמובן כסף. כך למשל, 80% מהמשתתפים מעריכים שהפסקת אש בעזה תגיע לפני כזאת באוקראינה (מעריכים = רוכשים "כן"), ולצערנו רק 24% סבורים שכל החטופים הישראלים ישוחררו עד סוף אוקטובר, כש־25% בלבד נותנים סיכוי לכך שחמאס יתפרק מנשקו עד סוף השנה. השאלות האלה ממחישות עד כמה הקונפליקט הישראלי־פלסטיני הופך למוקד בולט בשוקי ההימורים הגלובליים.


מה קורה בינתיים?

בינתיים, התקווה להסדרה לא נשארת רק בזירות ההימורים. הבורסה בתל אביב מגיבה בעליות חדות: 30 מתוך 35 מניות במדד ת"א 35 ו־113 מתוך 125 מניות במדד ת"א 125 נסחרות בעליות. מדד ת"א 35 מטפס 2.5% לשיא חדש של 3,192 נקודות, ומדד ת"א 90 מזנק ב־3.8%. המחזור ענק כשהוא מאותת על כניסה מאסיבית של משקיעים פרטיים לצד גופים מוסדיים.