גננת שפוטרה מיד לאחר השימוע, מבלי שנבדקו טענותיה שגזענות הובילה לפיטורין, תפוצה בגין עוגמת נפש
חשבים העובדות
טנגרט ישעיהו (להלן: "העובדת") אשר מוצאה אתיופי, ניהלה במשך 3 שנים, מעון ילדים בעמותה שפעלה לקידום מעמד הנשים בישראל, עמותה בשם אמונה תנועת האישה הדתית הלאומית (להלן: "המעסיקה").
בשלב מסוים יצאה העובדת לחופשת לידה ואז החלה התארגנות של קבוצת הורים (רבע מכלל הורי הגן) אשר פנתה למעסיקה ודרשה שלא להחזיר את העובדת לגן וזאת כביכול עקב חוסר שביעות רצון מתפקוד הגן. ההורים טענו כי אין מסגרת דתית באזור ואינם רוצים לרשום את ילדיהם לגן מתוך חוסר ברירה.
נציגת המעסיקה אשר חששה כי לא ירשמו ילדים לגן, פנתה לעובדת והציגה בפניה את תלונות ההורים והציעה לה שלא לשוב לעבודה בגן אלא לעבור לגן אחר ולמלא שם תפקיד של ממלאת מקום למנהלת הגן. העובדת התנגדה להצעה ובסופן של שיחות בין הצדדים הוציאה המעסיקה מכתב זימון לשימוע בטרם פיטורים וכל זאת בזמן חופשת הלידה של העובדת.
המעסיקה קיימה שימוע ואף הוציאה מכתב פיטורים באותו היום. לפיכך, פנתה העובדת לקבלת סעד מבית הדין לעבודה לביטול הפיטורים והחזרתה לעבודה עקב פיטורים בחוסר תום לב ותוך הפרת חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") וכן חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח- 1988.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסק דין
טענות העובדת התבססו על פגמים שנפלו בהליך השימוע וכן כניעה של המעסיקה לקומץ הורים שסלדו מניהול העובדת את הגן אך ורק עקב מוצאה האתיופי. העובדת טענה כי התנהלות המעסיקה כלפיה נתן גושפנקא לגזענות ההורים במקום לטפל בנגע הגזענות.
המעסיקה טענה כי העובדת כשלה בניהול המעון בכל התחומים ולרבות ביחסה לילדים, להורים ולאנשי הצוות. עוד נטען כי על אף הכשלים, לא מיהרה המעסיקה לפטר את העובדת אלא הציעה לעובדת תפקיד במעון אחר, אולם, העובדת סירבה. בנוסף, נטען כי אין קשר בין פיטורי העובדת לבין היותה אתיופית ואף לא ידוע למעסיקה על טענות גזעניות כנגד העובדת.
לאחר הנחיות בית הדין נמחקה בקשת העובדת לצו מניעה זמני לפיטורים וניתנה רשות לתקן את כתב התביעה.
המעסיקה הגישה עם כתב ההגנה כתב תביעה שכנגד בו נדרש החזר תשלום שכר של חודשיים וחודש הודעה מוקדמת אשר שולמו לעובדת בטעות וללא כל זכאות עקב נסיבות סיום העסקה.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
לאחר שמיעת העדויות, קבע בית הדין כי דין תביעת העובדת להתקבל.
בית הדין קבע כי לא הוכח שהעובדת אכן כשלה בתפקידה וזאת מהנימוקים הבאים:
1. האחראיות על העובדת היו עובדות חדשות בתפקידן ולא יכלו להעיד על תפקודה של העובדת היות שלא עבדו עמה נוכח היותה בחופשת לידה;
2. לא נעשה בירור מקיף לגבי תפקוד העובדת אל מול ביקורת ההורים;
3. לא ניתנה עדות של מפקחת קודמת או העובדת המחליפה אשר הכירו את העובדת ועבדו עמה;
4. לא צורפו אסמכתאות המעידות על תפקוד העובדת בכלל עד ליציאתה לחל"ד.
נקבע כי הבעיות שהיו במעון לשיטת ההורים הינן בעיות שנבעו מחוסר תקצוב ולא עקב בעיות בניהול. אמון ביה"ד בגרסת העובדת התחזק כאשר צוות העובדות במעון העידו כי העובדת תפקדה בצורה טובה מאוד וזאת כשהן מחזיקות בעמדה מנוגדת לחלוטין למעסיקתן.
לעניין פגמים בקיום השימוע נקבע, כי העובדת חזרה בשימוע על קשר בין התנגדות ההורים להמשך העסקתה לבין גזענות כלפיה, כפי שחוותה באופן ישיר מצד הורים מסוימים. במצב שכזה, חייבת המעסיקה לבדוק האם ייתכן קשר, בין אותן התבטאויות גזעניות שהיו לבין התארגנות ההורים במטרה להביא לפיטורי העובדת בסמוך לאחר יציאתה לחופשת לידה, וזאת בטרם יוחלט על פיטורים.
פיטורי העובדת מיד לאחר השימוע ומבלי לערוך בירור של טענות העובדת (לא "שמעו" ולא בדקו את טענות העובדת), כל שכן שמדובר ברקע היסטורי קשה של אפליית יוצאי אתיופיה במערכת החינוך בישראל הינו פגם שבוצע בהליך הפיטורים.
עוד נקבע כי ההצעות החלופיות שהוצעו לעובדת פגעו באופן ברור במעמדה ובתפקידה.
לעניין פיצויי פיטורים נקבע שהעובדת זכאית לתשלום הפיצויים הואיל ובמכתב הזימון לשימוע ואף במכתב הפיטורים לא נאמר מהי סיבת הפיטורים אלא שבטרם זימונה של העובדת לשימוע הציעו לה להתפטר לרגל טיפול בילד. בנוסף, העובדת חתומה על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, מכאן שמנועה המעסיקה מלטעון לאי זכאות לפיצויי פיטורים. המעסיקה חויבה גם בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים וזאת משום שכנראה אי תשלום הפיצויים נעשה בניסיון להפעיל "לחץ נגדי" על העובדת בכדי שתמשוך את התביעה שהגישה.
לסיכום, נקבע כי המעסיקה לא הייתה רשאית לפטר את העובדת במסגרת התקופה המוגנת בחופשת לידה ובהתאם לחוק עבודת נשים ולפיכך זכאית העובדת גם לפיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק עבודת נשים. כמו כן, נקבע לעובדת פיצוי בגין עוגמת נפש בגובה 20,000 וזאת היות שמדובר במקרה חמור שבו ייתכן ויש קשר בין התארגנות ההורים לפיטורי העובדת.
ביחס לתביעה שכנגד, נדחו הטענות לתשלומי שכר בטעות וזאת הואיל והמעסיקה היא שהודיעה לעובדת כי תשלם שכר עבר חודשים אלו גם אם העובדת לא תעבוד. לעניין תשלום הודעה מוקדמת הרי שהמעסיקה הייתה מחויבת בתשלום זה עת נקבע כי פיטרה היא את העובדת.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
