"הטרור בצרפת היה צפוי - ויש בה תאים רדומים של אל-קעידה וארגוני טרור"

ד"ר דינה ליסננסקי: "ככל שנדבר על תנועת דאע"ש כך היא תתעצם, "דאע"ש נתפס בעייני צעירים רבים כסקסי ומושך"
אבי שאולי | (2)

מתקפת הטרור על צרפת, הצליחה לעורר את האירופים משנתם, אך רבים סבורים כי הם עדיין לא מקשרים בצורה ברורה וגלויה בין האסלאם לטרור. ד"ר דינה ליסננסקי, מומחית לתנועות אסלאמיות רדיקליות מאוניברסיטת חיפה, מסבירה ל-Bizportal מדוע אירועי הטרור בצרפת היו צפויים ומזהירה שיש עוד הרבה תאים רדומים של ארגוני טרור באירופה.

"בצרפת כמו בכל אירופה היה בסיס מאוד איתן של הטפה איסלמית קיצונית שנמשכה יותר משני עשורים במיוחד בצרפת. בסופו של דבר ההטפה הרדיקלית משכה מוסלמים ולא מוסלמים להצטרף לשורות תנועות רדיקליות. התפוצה הגדולה של דאע"ש והסיקור הגדול משמשים טריגר שגורם לאנשים, שפעם הזדהו עם תנועות אחרות, פחות רדיקליות, להצטרף היום לתנועה הכי רדיקלית כדי להתבלט. רצח (כמו דיווח על התאבדות) זה מדבק וככל שנכתוב יותר ונדבר על התופעה כך זה יתעצם. תנועות כמו דאע"ש, שקיבלה חשיפה וסיקור בזכות הרשתות החברתיות, זוכות ליותר ויותר תמיכה".

הטרור בצרפת היה צפוי? "זה היה צפוי לגמרי ועוד יקרה בעתיד. יש תאים רדומים של אל-קעידה וארגוני טרור אחרים במשך שנים רבות בצרפת ובמדינות אחרות באירופה ובעולם. כולם מקנאים בדעא"ש ורוצים לזכות בפיסה מהתהילה שלו. נשמע מזוויע. דאע"ש זה רשיון להרוג. מבחינתם קמה ח'ליפות איסלאמית, יישות איסלאמית, גם אם זה סמלי וקקיוני, היישות הזאת מקבלת הרבה תגובות וזה הופך את התופעה לסקסית למושכת מאוד בעיני אנשים שרוצים להיות חלק ממשהו".

חוץ מצרפת באלו עוד מדינות באירופה יש בעיה של איסלאם קיצוני? "ספרד, בריטניה (בפרלמנט יושבים איסלאמיסטים קיצונים), בלגיה, גרמניה ועוד".

האם יש פרופיל של תומך באיסאלם הרדיקלי? "אין פרופיל אחיד - זה יכול להיות כל אדם שמחפש זהות, כמו הצרפתים המוסלמים שנולדו בצרפת דור שני ושלישי בצרפת שעדיין מחפשים זהות. הם לא אירופים וגם אין להם מדינה מוסלמית שהם יכולים להזדהות איתה. כמובן שלא כל מוסלמי שהוא דור שני למהגרים הוא מתאבד פוטנציאלי, אבל הוא כן נמצא בקבוצת סיכון ולראייה כל הפיגועים האחרונים בצרפת".

איך המדינות באירופה מתמודדות עם האיסלאם הקיצוני? "יש היום כמעט בכל מדינה אירופית עם אחוז גבוה של מוסלמים שני זרמים פוליטים: הראשון - זרם ימני; השני - זרם מרכז-שמאל. בעקבות הפיגועים יש עליה חדה בסקרים של מפלגות ימניות יותר בצרפת (כמו מארי לה-פן) ולא רק שם, אלו מפלגות ימניות לאומיות שמעדיפות לשמור על אירופה 'נקיה' ממוסלמים רדיקלים. השאלה היא איך יפרידו בין רדיקלי ללא רדיקלי וזאת בעיה כי יש באירופה חוסר הבנה של האיסלאם - הם נוטים להכליל ולהתייחס אל המוסלמים כאל מקשה אחת. העובדה שנציג של איסאלם מתון כמו דליל בובאקר, מרגיש צורך להתנצל ולהגיד 'זה לא האיסלאם שלנו' מראה עד כמה המוסלמים עצמם מפחדים מהבורות שקיימת כלפי האיסלאם באירופה".

איך אפשר להתמודד עם האיסלאם הקיצוני באירופה?"אחד הפתרונות - אפשר להקים מרכזים איסלאמים מתונים, אפילו במימון ממשלתי, שיתמכו באידיאולוגיות מתונות כמו של הצופים או כל זרם מתון אחר. המרכזים יהוו משקולת נגד לאותן תנועות רדיקליות שמושכות מוסלמים שמחפשים את עצמם. כך אפשר להטיף לערכים שיכולים לשלב את שתי הזהויות אירופית וגם מוסלמית. כרגע זה כמעט בלתי אפשרי כי האירופים פספסו ויש רדיקליזציה בשני הצדדים, הם רואים במוסלמים גייס חמישי, הם נתפסים כזרים אגרסיביים וכל שיהיה למוסלמים יותר קשה להשתלב - כך הם יפנו יותר לקיצוניות".

האם אפשר לומר שנפתחה מלחמת עולם שלישית שהתחילה באירועי 11 בספטמבר בשנת 2001? "אמירה קיצונית - זאת לא מלחמת עולם, אלא תחרות בין שתי תרבויות שונות במהותן: אחת מקדשת את האינדיבידואל והדמוקרטיה והשניה מקדשת את הכלל, הקהילה והדת. אלה שתי תרבויות מתנגשות כשפונות לצדדים הרדיקלים, אך הן יכולות לדור בכפיכה אחת וזה התקיים במשך הרבה שנים".

האם הקוראן בבסיסו מטיף לרצח? "הקוראן לא מטיף לרצח וגם בתנ"ך יש הרבה איזכורים בנושא. אי אפשר להסתמך רק על כתבי קודש בבואנו לפרש האם דת מטיפה לרצח או לחמלה".

אז הבעיה ביישום חוקים שנכתבו בספרי קודש לפני אלפי שנים? "יש הבדל בין הציווי הדתי לבין מה שעושים במערכת המשפטית. הבעיה למשל כשבערב הסעודית לא עושים הפרדה וסוקלים אישה נואפת. השאלה היא עד כמה הפרשנות מילולית ומותאמת להיום".

על מה מתבססים אל-קעידה ודאע"ש? "זרם הסלאפיה - מטיף לחזרה למקורות. יש לו גם ענפים שונים, שאחד מהם הוא סאלפיה ג'יהדייה - לא רק חזרה למקורות, אלא גם להכריח אנשים אחרים לחזור למקורות - זאת מלחמת קודש של חזרה לשורשים תוך שימוש בסלפיה-ג'האדיה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יהודי 13/01/2015 10:18
    הגב לתגובה זו
    היה נחמד ונעים, ערש התרבות שוקעת לאיטה אל המצולות של ההיסטוריה.
  • 1.
    האימם בלוד ובאדי עררה תומכי דאעש. (ל"ת)
    תושבי לוד 13/01/2015 08:42
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).