עיוור כלב נחיה נכות
צילום: Getty images Israel

הפטור לנכה על הכנסות פסיביות לא חל לעניין הכנסות בת הזוג בחישוב מאוחד

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

ע"מ 14174/12 רפאל ואורנה בן נתן נ' פקיד שומה חדרה

תקציר ע"מ 14174/12

רפאל ואורנה בן נתן נ' פקיד שומה חדרה

בית המשפט המחוזי בחיפה פסק כי הפטור לנכה על הכנסות פסיביות אינו חל בנוגע להכנסות בת הזוג שנזקפו להכנסות בן הזוג הנכה בחישוב מאוחד.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

--------------------------------------------------------------

במוקד הדיון ניצבת השאלה אם במקרה שבו נערך חישוב מאוחד להכנסות בני זוג, והכנסתה של האישה נזקפת להכנסותיו של בן הזוג הנכה אשר הוא גם בן הזוג הרשום, עומד לבני הזוג הפטור הקבוע להכנסה פסיבית של נכה על פי סעיף 9(5)(ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). המערערים הם בני זוג הנשואים זה לזו. המערער הוא נכה הזכאי לפטור ממס על הכנסותיו לפי סעיף 9(5) לפקודה. המערער עובד כעצמאי וכן זכאי לתגמולים ממשרד הביטחון. המערערת, בת זוגו של המערער, משתכרת מיגיעה אישית כשכירה. יודגש כי המערערים מיקדו טענותיהם אך ורק בפטור על פי סעיף 9(5)(ב) לפקודה, וזאת לאחר שבנוגע לשנות מס קודמות דחה בית המשפט המחוזי את טענתם, שלפיה ניתן לכלול בפטור להכנסות מיגיעה אישית על פי סעיף 9(5)(א) לפקודה גם את הכנסותיה של המערערת.

לגישת המערערים, רישומו של המערער כבן הזוג הרשום וייחוס הכנסותיה של המערערת אליו מחייבים כי הכנסות המערערת יוגדרו כהכנסות פסיביות של המערער, ויזכו לפטור המוענק לפי סעיף 9(5)(ב) לפקודה. המערערים מפנים להוראת סעיף 65 לפקודה, המורה כי "הכנסת בני זוג יראוה לעניין פקודה זו כהכנסת בן הזוג הרשום והיא תחויב על שמו". מנגד, לגישת המשיב הפטור המוענק להכנסותיו של נכה, אם על פי סעיף 9(5)(א) לפקודה ואם על פי סעיף 9(5)(ב) לפקודה, הוא פטור להכנסותיו האישיות של הנכה בלבד. ייחוס הכנסות בן הזוג להכנסתו של הנכה, כך לטענת המשיב, נועד רק לצורכי חישוב המס לפי סעיף 65 לפקודה ואין בו משום קביעה שהכנסות בן הזוג הן הכנסותיו של הנכה.

דיון

-----

דין הערעור להידחות ואין מקום להעניק למערערים פטור על הכנסותיה של המערערת. המערערים מבקשים להסתמך על הוראת סעיף 65 לפקודה, ולקבוע כי משמעות הוראה זו היא ייחוס הכנסותיה של המערערת למערער באופן שגם הכנסותיה יסווגו כהכנסותיו של הנכה, וייהנו מהפטור כאילו היו הכנסות פסיביות של המערער.

סעיף 65 לפקודה יוצר פיקציה שלפיה יראו את הכנסות שני בני הזוג כהכנסת בן הזוג הרשום. בפסק הדין הקודם בעניינם של המערערים הגיע בית המשפט למסקנה כי אין בהוראת סעיף 65 לפקודה כדי ליצור פיקציה שכזו בכל הנוגע לייחוס הכנסות בן הזוג כהכנסות מיגיעה אישית. בית המשפט סבר כי הוראת סעיף 65 לפקודה לא נועדה ליצירת פיקציה שכזו. ההוראה נועדה רק לקבוע דרך חישוב של ההכנסה המאוחדת, אולם הכנסה מאוחדת זו היא ההכנסה לאחר שניתנו לכל אחד מבני הזוג ההטבות המיוחדות שלהן הוא זכאי.

הדין אינו שונה כאשר עוסקים בפטור להכנסה פסיבית. צירוף הכנסות בן הזוג שאינו רשום להכנסתו של בן הזוג הרשום, נעשה לאחר שלכל אחד מהם ניתנים הזיכויים והפטורים האישיים. כידוע, תכלית הוראת סעיף 9(5) לפקודה כולו היא סוציאלית ונועדה לעודד נכים להשתלב בקהילה ולצאת לעבודה. אין כוונה לתמרץ או להקל על מי שאינו נכה. קבלת עמדת המערערים פוגעת בתכלית ההוראה, מעקרת את המטרה לתמרץ את הנכה להגדיל את הכנסותיו ומעודדת אותו שלא להתפרנס אלא ליהנות מפטורים להכנסות בן זוגו. גם נוסחו של סעיף 9(5) לפקודה אינו מתיישב עם עמדת המערערים. הפטור לפי סעיף 9(5)(ב) לפקודה ניתן ל"הכנסותיו שלא מיגיעה אישית" של הנכה. מדובר בפטור אישי. הכנסת בן הזוג אינה הכנסתו של הנכה, אלא רק הכנסה מיוחסת לצורך חישוב המס.

זאת ועוד, גישת המערערים עלולה לפגוע ולגרום לעיוות בחישוב המס לבני זוג שבהם בן הזוג הרשום אינו הנכה. גישתם תיצור אי שוויון בין זוגות נישומים שאחד מהם נכה על בסיס זהות בן הזוג הרשום, וכידוע את הוראת הפקודה יש לפרש כשומרת על עקרון השוויון.

תוצאה

---------

הערעור נדחה. המערערים חויבו בהוצאות בסך 7,500 ש"ח.

בבית המשפט המחוזי חיפה

לפני כב' השופט רון סוקול

ניתן ב-29.6.2014

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.