סקירת ספר חדש: על פטנטים, מלאכים וטרולים
עו"ד נעמי אסיא, המוכרת לקוראי כתב עת זה כמומחית לקניין רוחני, היא חלוצת דיני ההיי-טק בישראל ופרסמה בעבר שני ספרים: "דיני מחשבים ואינטרנט" ו"ישראל והאיחוד האירופי 1992, קניין רוחני וטכנולוגיה". בימים אלה רואה אור ספרון חדש פרי עטה, שנראה בתחילה כמו סיפור משפחתי ומתגלה בהמשך כ"מעט המחזיק את המרובה".
עו"ד נעמי אסיא נולדה בישראל ליאנק לזר, פליט שואה וממציא שלא מימש את המצאותיו, וספגה בבית את מקצועה דהיום. השילוב בין ההמצאות הטכנולוגיות של אביה ושרטוטיו שאופסנו במחסן והעלו אבק, למשפטים שניהל כדי להגן על המצאותיו, הוביל אותה לייסד את את אחד המשרדים המובילים בתחומי הקניין הרוחני וההיי-טק, ובכלל זה עריכת פטנטים.
אביה מעולם לא הצליח, לא שיווק, לא מכר. ואולם הוא כיוון את עולמה המקצועי של המחברת. היא שנשאה לדויד אסיא, איש מחשבים ובנו של בנקאי למדה להכיר מקרוב גם את הצדדים העסקיים של העולם סביבנו, שבאותה תקופה נחשבו לעולם המחר. אם בימי אביה נזקק הממציא לכספים משלו כדי לממש את המצאותיו, ובתחילת הקריירה של בעלה נזקקו הממציאים למשקיעים שהאמינו בהם, היום יש קרנות הון סיכון שהם צבר של אנשים רבים בעלי כסף רב וניסיון, המוכנים להשקיע בדברים חדשניים. משקיע כזה נקרא "אנג'ל" מלאך.
נעמי אסיא מצטטת מפי מרווין קאמרס כי הממציאים הם אנשים שנוטים לא להיות מרוצים ממה שהם רואים סביבם. הם פועלים בחשאיות. היא מספרת על ישראלי בן שבעים שהיום רשומים על שמו 203 פטנטים וממנו למדה כי ההבדל בין פתרון חידה לבין רעיון לבין המצאה הוא חד משמעי. בחידה השואל יודע את הפתרון והנשאל מוצא את הפתרון. הרעיון בא כאשר מישהו נתקל בבעיה ובעקבות רעיון פתאומי מוצא לה פתרון. המצאה לעומת זאת, שייכת לראשון שהמציא משהו שלא היה קיים בעבר, ואולי אף לא היה ידוע הצורך באותה המצאה. זהו מי שיודע להפוך רעיון להמצאה. הממציא צריך ליצור יש מאין. רישום ההמצאה כפטנט מגן עליה כלפי העולם כולו.
דרכן של המצאות רבות שהן הקדימו את זמנן. לפעמים אין תמיכה טכנולוגית טובה מספיק להמצאה ולפעמים העולם העסקי אינו מבין אותה. כאן למדתי באופן אישי את השיעור המעניין ביותר מתוך הספרון: מתי לרשום פטנט? לא מוקדם מדי כי הפטנט פג תוקפו בתוך 20 שנה, עוד בטרם בשל העולם לנצלו. אם ההמצאה מגיעה בדיוק כשהתעורר הצורך, הדבר עלול להיות מאוחר מדי, שכן בדרך כלל מגיעים להמצאה זהה גם במקומות אחרים בעולם, וכך הזמן הטוב ביותר לרשום את ההמצאה קצת לפני הזמן אולם התזמון הוא כבר שאלה של מזל. לממציא אין שליטה על כך.
יש שני סוגי המצאות, האחד הוא פתרון לבעיות מוכרות, כמו איך לרפא את מחלת הסרטן, והאחר כאמור, דברים שאפשר לעשותם באופן טכנולוגי, אך מעולם לא חשבו על כך לפני כן - כמו המצאת הרוכסן.
אסיא מביאה לדוגמה המצאות נחוצות כמו המצאה ישראלית בשם "אפיליידי" - מכשיר למריטת שיער רגליים, או ההמצאה של העכבר למחשב מכשיר הצבעה דיגיטלי שלא היה בו צורך לפני עידן המחשבים, ולכן איש לא חשב עליו.
בהמשך מסבירה אסיא כי ממציא שהוא בדרך כלל מהנדס, אינו מקבל חינוך מתאים כי אין מלמדים אותו לפתח ולמכור.
ממציא אינו יכול עוד לפעול לבדו. תחילה יש רעיון, אבל את הרעיון צריך להביא לידי ביצוע וזה כבר תפקידו של היזם. בשלב זה הממציא כבר היה צריך לרשום פטנט, כדי שלא לחשוף את ההמצאה לפני הזמן.
לעתים הממציא והיזם גלומים באיש אחד ולעתים יש צורך בצוות. אסיא מציינת כי בישראל יש אמון בין צוותים שמוקמים על בסיס הכרות, בארצות הברית גם הצעד הראשון מלווה בעורכי דין.
ההמלצה החמה ביותר של המחברת היא לא להקריב את הבית ואת עתידם של הילדים על מזבח ההמצאה. מצד שני היא מצטטת את תומס אלווה אדיסון ממציא נורת החשמל שאמר: "גאוניות? מה פתאום... עליך לגרום לדבר הארור שיעבוד... דרכי להצלחה הייתה רצופה בכישלונות".
התפתחות הטכנולוגיה יצרה כר נרחב להגנת זכויות היוצרים. בעבר הייתה הדרישה היחידה מקוריות היצירה במובן היותה פרי המאמץ האינטלקטואלי של היוצר עצמו ורישומה. כיום אין עוד צורך ברישום, לפי אמנת ברן
מ-1989. זכויות יוצרים מגינות על היוצר בחייו ועוד 50 שנה או 70 שנה לאחר מותו.
פטנט חייב ברישום. זוהי המצאה טכנולוגית, חדשה בעולם, הניתנת לשימוש תעשייתי, ויש בה התקדמות המצאתית. כלומר, היא אינה מובנת מאליה לאיש מקצוע העוסק בתחום ההמצאה. הפטנט מוגן למשך 20 שנה בלבד ללא אפשרות חידוש מעבר לתקופה זו.
תחומי ההמצאות המעניינים ביותר הם בתחום האנרגיה החלופית ובתחומי ההשקעות. בספרון מגלה אסיא מהי ההמצאה הבאה בתחום העסקי, אבל כדי לא לקלקל את המתח נשאיר זאת לקוראים.
וכאן אנחנו מגיעים למושג האחרון המופיע בכותרת הספר: "הטרולים". טרולים הם שדונים במיתולוגיה הנורווגית והמושג נשאב גם לעולם הפטנטים. אלה אנשים הרוכשים פטנטים כדי להפיק מהם רווחים - חלקם בתחום של תביעות הגנה במקרה של הפרה (וזה הצד האפל), וחלקם כתמיכה בממציאים כהשקעה עתידית לגיטימית בבוא היום.
חברה כזו היא חברת "אי.וי" "אינטלקטואל ונצ'רס" שרכשה עד היום 30 אלף פטנטים ומעסיקה כ-650 איש. מייסד החברה נתן מירוולד מסביר כי כמו שבעולם המחשבים הפרידו אחרי שנים בין עולם התוכנה ועולם החומרה, כך גם בעניין הפטנטים עדיף להפריד בין ההמצאות לייצור מבלי להיות מואשם בספסרות במסחר בפטנטים וכך הולך והופך הפטנט לערך בפני עצמו.
הספרון מסתיים בתדריך למבקש לרשום פטנט ובסופו מאחלת המחברת לקוראים "בהצלחה".

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.