סקירת ספר חדש: על פטנטים, מלאכים וטרולים

רישום פטנט צריך להיעשות סמוך להתעוררות הצורך בהמצאה * התזמון – שאלה של מזל מאמר מאת עו"ד יהודית קנולר

עו"ד נעמי אסיא, המוכרת לקוראי כתב עת זה כמומחית לקניין רוחני, היא חלוצת דיני ההיי-טק בישראל ופרסמה בעבר שני ספרים: "דיני מחשבים ואינטרנט" ו"ישראל והאיחוד האירופי 1992, קניין רוחני וטכנולוגיה". בימים אלה רואה אור ספרון חדש פרי עטה, שנראה בתחילה כמו סיפור משפחתי ומתגלה בהמשך כ"מעט המחזיק את המרובה".

עו"ד נעמי אסיא נולדה בישראל ליאנק לזר, פליט שואה וממציא שלא מימש את המצאותיו, וספגה בבית את מקצועה דהיום. השילוב בין ההמצאות הטכנולוגיות של אביה ושרטוטיו שאופסנו במחסן והעלו אבק, למשפטים שניהל כדי להגן על המצאותיו, הוביל אותה לייסד את את אחד המשרדים המובילים בתחומי הקניין הרוחני וההיי-טק, ובכלל זה עריכת פטנטים.

אביה מעולם לא הצליח, לא שיווק, לא מכר. ואולם הוא כיוון את עולמה המקצועי של המחברת. היא שנשאה לדויד אסיא, איש מחשבים ובנו של בנקאי למדה להכיר מקרוב גם את הצדדים העסקיים של העולם סביבנו, שבאותה תקופה נחשבו לעולם המחר. אם בימי אביה נזקק הממציא לכספים משלו כדי לממש את המצאותיו, ובתחילת הקריירה של בעלה נזקקו הממציאים למשקיעים שהאמינו בהם, היום יש קרנות הון סיכון שהם צבר של אנשים רבים בעלי כסף רב וניסיון, המוכנים להשקיע בדברים חדשניים. משקיע כזה נקרא "אנג'ל" מלאך.

נעמי אסיא מצטטת מפי מרווין קאמרס כי הממציאים הם אנשים שנוטים לא להיות מרוצים ממה שהם רואים סביבם. הם פועלים בחשאיות. היא מספרת על ישראלי בן שבעים שהיום רשומים על שמו 203 פטנטים וממנו למדה כי ההבדל בין פתרון חידה לבין רעיון לבין המצאה הוא חד משמעי. בחידה השואל יודע את הפתרון והנשאל מוצא את הפתרון. הרעיון בא כאשר מישהו נתקל בבעיה ובעקבות רעיון פתאומי מוצא לה פתרון. המצאה לעומת זאת, שייכת לראשון שהמציא משהו שלא היה קיים בעבר, ואולי אף לא היה ידוע הצורך באותה המצאה. זהו מי שיודע להפוך רעיון להמצאה. הממציא צריך ליצור יש מאין. רישום ההמצאה כפטנט מגן עליה כלפי העולם כולו.

דרכן של המצאות רבות שהן הקדימו את זמנן. לפעמים אין תמיכה טכנולוגית טובה מספיק להמצאה ולפעמים העולם העסקי אינו מבין אותה. כאן למדתי באופן אישי את השיעור המעניין ביותר מתוך הספרון: מתי לרשום פטנט? לא מוקדם מדי כי הפטנט פג תוקפו בתוך 20 שנה, עוד בטרם בשל העולם לנצלו. אם ההמצאה מגיעה בדיוק כשהתעורר הצורך, הדבר עלול להיות מאוחר מדי, שכן בדרך כלל מגיעים להמצאה זהה גם במקומות אחרים בעולם, וכך הזמן הטוב ביותר לרשום את ההמצאה קצת לפני הזמן אולם התזמון הוא כבר שאלה של מזל. לממציא אין שליטה על כך.

יש שני סוגי המצאות, האחד הוא פתרון לבעיות מוכרות, כמו איך לרפא את מחלת הסרטן, והאחר כאמור, דברים שאפשר לעשותם באופן טכנולוגי, אך מעולם לא חשבו על כך לפני כן - כמו המצאת הרוכסן.

אסיא מביאה לדוגמה המצאות נחוצות כמו המצאה ישראלית בשם "אפיליידי" - מכשיר למריטת שיער רגליים, או ההמצאה של העכבר למחשב מכשיר הצבעה דיגיטלי שלא היה בו צורך לפני עידן המחשבים, ולכן איש לא חשב עליו.

בהמשך מסבירה אסיא כי ממציא שהוא בדרך כלל מהנדס, אינו מקבל חינוך מתאים כי אין מלמדים אותו לפתח ולמכור.

ממציא אינו יכול עוד לפעול לבדו. תחילה יש רעיון, אבל את הרעיון צריך להביא לידי ביצוע וזה כבר תפקידו של היזם. בשלב זה הממציא כבר היה צריך לרשום פטנט, כדי שלא לחשוף את ההמצאה לפני הזמן.

לעתים הממציא והיזם גלומים באיש אחד ולעתים יש צורך בצוות. אסיא מציינת כי בישראל יש אמון בין צוותים שמוקמים על בסיס הכרות, בארצות הברית גם הצעד הראשון מלווה בעורכי דין.

ההמלצה החמה ביותר של המחברת היא לא להקריב את הבית ואת עתידם של הילדים על מזבח ההמצאה. מצד שני היא מצטטת את תומס אלווה אדיסון ממציא נורת החשמל שאמר: "גאוניות? מה פתאום... עליך לגרום לדבר הארור שיעבוד... דרכי להצלחה הייתה רצופה בכישלונות".

התפתחות הטכנולוגיה יצרה כר נרחב להגנת זכויות היוצרים. בעבר הייתה הדרישה היחידה מקוריות היצירה במובן היותה פרי המאמץ האינטלקטואלי של היוצר עצמו ורישומה. כיום אין עוד צורך ברישום, לפי אמנת ברן

מ-1989. זכויות יוצרים מגינות על היוצר בחייו ועוד 50 שנה או 70 שנה לאחר מותו.

פטנט חייב ברישום. זוהי המצאה טכנולוגית, חדשה בעולם, הניתנת לשימוש תעשייתי, ויש בה התקדמות המצאתית. כלומר, היא אינה מובנת מאליה לאיש מקצוע העוסק בתחום ההמצאה. הפטנט מוגן למשך 20 שנה בלבד ללא אפשרות חידוש מעבר לתקופה זו.

תחומי ההמצאות המעניינים ביותר הם בתחום האנרגיה החלופית ובתחומי ההשקעות. בספרון מגלה אסיא מהי ההמצאה הבאה בתחום העסקי, אבל כדי לא לקלקל את המתח נשאיר זאת לקוראים.

וכאן אנחנו מגיעים למושג האחרון המופיע בכותרת הספר: "הטרולים". טרולים הם שדונים במיתולוגיה הנורווגית והמושג נשאב גם לעולם הפטנטים. אלה אנשים הרוכשים פטנטים כדי להפיק מהם רווחים - חלקם בתחום של תביעות הגנה במקרה של הפרה (וזה הצד האפל), וחלקם כתמיכה בממציאים כהשקעה עתידית לגיטימית בבוא היום.

חברה כזו היא חברת "אי.וי" "אינטלקטואל ונצ'רס" שרכשה עד היום 30 אלף פטנטים ומעסיקה כ-650 איש. מייסד החברה נתן מירוולד מסביר כי כמו שבעולם המחשבים הפרידו אחרי שנים בין עולם התוכנה ועולם החומרה, כך גם בעניין הפטנטים עדיף להפריד בין ההמצאות לייצור מבלי להיות מואשם בספסרות במסחר בפטנטים וכך הולך והופך הפטנט לערך בפני עצמו.

הספרון מסתיים בתדריך למבקש לרשום פטנט ובסופו מאחלת המחברת לקוראים "בהצלחה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.