המכוניות המשומשות הכי פחות בטיחותיות וידאו

כיום, אנחנו מדברים רבות על בטיחות במכוניות חדשות – אבל מה לגבי המכוניות של אתמול?
נמרוד שקלרז גביש |

נושא הבטיחות בכלי רכב הוא כבר לא חדש, ומבחני הריסוק הם אחד התחומים המדוברים בשנים האחרונות. מצד שני, המודעות בקרב קהל הלקוחות תוספת תאוצה רק לאחרונה, כשבשנים האחרונות נעשתה התקדמות ניכרת הן בתחום הבטיחות, והן במבחני הריסוק. לא מזמן סקרנו עבורכם את שלל הקטגוריות של עולם הרכב ואת המכוניות הכי פחות בטיחותיות כיום. אך ברור שלא כל קוני הרכב רוכשים מכוניות חדשות, והמודעות מוכרחה לחלחל גם אל שוק המכוניות המשומשות. בגלל הקושי להגדיר שנתונים מסויימים, נראה לכם בכל קטגוריה את המכונית הכי פחות בטיחותית בין אלה שעדיין נמכרות כמשומשות, ונגביל עצמנו למאה ה-21.
 

1. מכוניות מיני: פיאט פנדה
לכנות את הפנדה "המכונית הכי פחות בטיחותית" זה קצת לא פייר – כי פיאט פנדה היא גם מכונית המיני הכי בטיחותית בין המשומשות. הסיבה היא שזוהי מכונית המיני היחידה שנמכרה כאן עד להגעתה של סוזוקי אלטו בשנת 2009. לשתיהן רק 3 כוכבי ריסוק, אך סוזוקי אלטו קיבלה אותם במבחן חדש יותר ולכן גם מחמיר יותר. הפנדה הגיעה לארץ בשנת 2004, ועד לפני מספר חודשים היא גם נמכרה כחדשה לצד הדור החדש (פיאט פנדה חדשה) שהוצג כבר לפני 3 שנים. חשוב לציין בהקשר זה, שמבחינת ארגון הבטיחות יורו-NCAP, שבוחן את המכוניות, אין הפרדה בין קטגוריית מיני לסופרמיני, מאחר וההפרדה היא עניין צרכני של מחיר בעיקר ורק קצת עניין של ממדים.
 
 

2. סופרמיני: שברולט אוויאו
בשנת 2001 רכשה ג'נרל מוטורס האמריקנית את חטיבת הרכב של חברת דייהו הקוראנית. המכוניות הראשונות שיוצרו תחת שיתוף הפעולה היו קוראניות לגמרי, והתבססו על מכלולים שתוכננו בעבר על-ידי דייהו, לכן הפסקת השימוש בשם דייהו בארץ היה עניין שיווקי בלבד. מכונית הסופרמיני שנוצרה משיתוף הפעולה הזה הייתה שברולט אוויאו (דייהו קאלוס, כפי שהיא נקראה בחלקים אחרים של העולם). במבחני הריסוק קיבלה האוואו 1.5 כוכבי ריסוק בלבד עם אזהרה חמורה לתאונות חזית. היא נמכרה בארץ עד שנת 2010, ומחליפתה (שברולט סוניק) תיקנה את טעויות העבר בנושא הבטיחות וקיבלה ציון מכובד של 5 כוכבי ריסוק. בקשר לבטיחות גרועה, חשוב לציין גם את יונדאי גטס שאומנם קיבלה 4 כוכבי ריסוק במבחן, אך הגרסאות הבסיסיות שלה בארץ (רוב המכוניות שהוצעו בליסיניג), נמכרו עם כרית אוויר אחת ובלי ABS, כך שגם היא לא מומלצת לאנשים שרוצים לשרוד תאונות.
 
 

3. משפחתיות קומפקטיות: סוזוקי באלנו
הבאלנו היא אומנם מכונית ישנה יחסית, והשיווק שלה הופסק ב-2002 (מבחן הריסוק נערך אי שם בשנת 1998), אך היא עדיין נפוצה מאוד בלוחות המכירה ומוניטין האמינות המצויין שלה שומר על שוק עירני יחסית. נושא הבטיחות אצלה נזנח לגמרי, עם ציון של 1.5 כוכבי ריסוק בלבד. חשוב לציין את המתחרות שלה באותה תקופה כמו טויוטה קורולה עם 3 כוכבים, הונדה סיוויק עם 2.5 כוכבים, או מכוניות שיוצרו קצת מאוחר יותר שזוכות כבר ל-4 כוכבי ריסוק. כך שגם יחסית לתקופתה הבאלנו לא הצטיינה בנושא זה, אם להיות עדינים.
 
 

4. משפחתיות גדולות: אין מתחרה
כמו במכוניות החדשות, גם במשומשות אין משפחתית גדולה שמפגינה רמה בטיחותית נמוכה במיוחד, בין אלה שנבחנו כמובן. כך שכדי לכתוב בקיצור, אם תקנו משפחתית גדולה משומשת חדשה יותר משנת 2000, לא תעשו שגיאה בטיחותית גדולה עם אף אחת מהאופציות שיעמדו לרשותכם.

5. רכבי פנאי-שטח: לנד רובר פרילנדר
בשנת 1997 העולם רעש כשחברת לנד רובר הציגה לראשונה רכב פנאי ללא יכולת שטח אמיתית, למרות שהוא היה קצת יותר טוב ממתחריו בתחום זה. תחום שבו הפרילנדר פחות הצטיין בו הוא, נכון, הבטיחות. כשמתחריו האחרים שנבחנו באותה התקופה (הונדה CR-V, ניסאן X-טרייל) קיבלו 4 כוכבים, רכב הפנאי החדש של היצרנית היוקרתית יותר קיבל רק 3 כוכבים. לא מפתיע לראות שעם הצגת הדור השני בשנת 2006 שופרה גם רמת הבטיחות והיא עומדת על 5 כוכבים.
 
 

6. וואנים ומיניוואנים: רנו לוגאן
דאצ'יה לוג... סליחה, רנו לוגאן לא נמכר כמיניוואן. בשנת 2012 הוא אף חזר לגיחה קצרה בתור רכב מסחרי (כך שניתן היה למכור אותו ללא בקרת יציבות). בפועל, רוב רוכשיו קנו אותו כאופציה זולה להסעת 7 אנשים, כך שהשימוש שנעשה במכונית הוא לרוב כמיניוואן. תכנון של הלוגאן התאפיין ברצון לייצר רכב שיהיה כמה שיותר זול ופשוט, כך שיתאים יותר לשווקים מתפתחים שדרישותיהם שונות מדרישות השוק האירופאי. כך יצא שרנו לוגאן זכה רק ל-3 כוכבי ריסוק, הציון הכי נמוך בקטגוריה.
 
 

7. טנדרים: איסוזו D-מקס
הוספנו הפעם גם את הקטגוריה הזו בגלל שה-D-מקס המקורי הוא אחד הטנדרים הכי נפוצים בישראל, ובהפרש ניכר, כאשר בחלק מהשנים הוא החזיק יותר מ-50% משוק הטנדרים. גם צה"ל הרבה לקנות כלים כאלה. האמת העצובה היא שציון הריסוק של הטנדר הנפוץ הוא 1.5 כוכבים, כשעיקר ההורדה הייתה על פגיעה בנהג. ביורו-NCAP אפילו מציינים שהיו סימנים למוות של בובת הריסוק בתאונה חזיתית של "רק" 60 קמ"ש. ראוי לציין שהדור החדש של איסוזו D-מקס, ששיווקו החל כאן בשנה שעברה, זכה לאחרונה בציון של 4 כוכבים במבחני הריסוק.
 
 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.