הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

המכוניות המשומשות הכי פחות בטיחותיות וידאו

כיום, אנחנו מדברים רבות על בטיחות במכוניות חדשות – אבל מה לגבי המכוניות של אתמול?
נמרוד שקלרז גביש |

נושא הבטיחות בכלי רכב הוא כבר לא חדש, ומבחני הריסוק הם אחד התחומים המדוברים בשנים האחרונות. מצד שני, המודעות בקרב קהל הלקוחות תוספת תאוצה רק לאחרונה, כשבשנים האחרונות נעשתה התקדמות ניכרת הן בתחום הבטיחות, והן במבחני הריסוק. לא מזמן סקרנו עבורכם את שלל הקטגוריות של עולם הרכב ואת המכוניות הכי פחות בטיחותיות כיום. אך ברור שלא כל קוני הרכב רוכשים מכוניות חדשות, והמודעות מוכרחה לחלחל גם אל שוק המכוניות המשומשות. בגלל הקושי להגדיר שנתונים מסויימים, נראה לכם בכל קטגוריה את המכונית הכי פחות בטיחותית בין אלה שעדיין נמכרות כמשומשות, ונגביל עצמנו למאה ה-21.
 

1. מכוניות מיני: פיאט פנדה
לכנות את הפנדה "המכונית הכי פחות בטיחותית" זה קצת לא פייר – כי פיאט פנדה היא גם מכונית המיני הכי בטיחותית בין המשומשות. הסיבה היא שזוהי מכונית המיני היחידה שנמכרה כאן עד להגעתה של סוזוקי אלטו בשנת 2009. לשתיהן רק 3 כוכבי ריסוק, אך סוזוקי אלטו קיבלה אותם במבחן חדש יותר ולכן גם מחמיר יותר. הפנדה הגיעה לארץ בשנת 2004, ועד לפני מספר חודשים היא גם נמכרה כחדשה לצד הדור החדש (פיאט פנדה חדשה) שהוצג כבר לפני 3 שנים. חשוב לציין בהקשר זה, שמבחינת ארגון הבטיחות יורו-NCAP, שבוחן את המכוניות, אין הפרדה בין קטגוריית מיני לסופרמיני, מאחר וההפרדה היא עניין צרכני של מחיר בעיקר ורק קצת עניין של ממדים.
 
 

2. סופרמיני: שברולט אוויאו
בשנת 2001 רכשה ג'נרל מוטורס האמריקנית את חטיבת הרכב של חברת דייהו הקוראנית. המכוניות הראשונות שיוצרו תחת שיתוף הפעולה היו קוראניות לגמרי, והתבססו על מכלולים שתוכננו בעבר על-ידי דייהו, לכן הפסקת השימוש בשם דייהו בארץ היה עניין שיווקי בלבד. מכונית הסופרמיני שנוצרה משיתוף הפעולה הזה הייתה שברולט אוויאו (דייהו קאלוס, כפי שהיא נקראה בחלקים אחרים של העולם). במבחני הריסוק קיבלה האוואו 1.5 כוכבי ריסוק בלבד עם אזהרה חמורה לתאונות חזית. היא נמכרה בארץ עד שנת 2010, ומחליפתה (שברולט סוניק) תיקנה את טעויות העבר בנושא הבטיחות וקיבלה ציון מכובד של 5 כוכבי ריסוק. בקשר לבטיחות גרועה, חשוב לציין גם את יונדאי גטס שאומנם קיבלה 4 כוכבי ריסוק במבחן, אך הגרסאות הבסיסיות שלה בארץ (רוב המכוניות שהוצעו בליסיניג), נמכרו עם כרית אוויר אחת ובלי ABS, כך שגם היא לא מומלצת לאנשים שרוצים לשרוד תאונות.
 
 

3. משפחתיות קומפקטיות: סוזוקי באלנו
הבאלנו היא אומנם מכונית ישנה יחסית, והשיווק שלה הופסק ב-2002 (מבחן הריסוק נערך אי שם בשנת 1998), אך היא עדיין נפוצה מאוד בלוחות המכירה ומוניטין האמינות המצויין שלה שומר על שוק עירני יחסית. נושא הבטיחות אצלה נזנח לגמרי, עם ציון של 1.5 כוכבי ריסוק בלבד. חשוב לציין את המתחרות שלה באותה תקופה כמו טויוטה קורולה עם 3 כוכבים, הונדה סיוויק עם 2.5 כוכבים, או מכוניות שיוצרו קצת מאוחר יותר שזוכות כבר ל-4 כוכבי ריסוק. כך שגם יחסית לתקופתה הבאלנו לא הצטיינה בנושא זה, אם להיות עדינים.
 
 

4. משפחתיות גדולות: אין מתחרה
כמו במכוניות החדשות, גם במשומשות אין משפחתית גדולה שמפגינה רמה בטיחותית נמוכה במיוחד, בין אלה שנבחנו כמובן. כך שכדי לכתוב בקיצור, אם תקנו משפחתית גדולה משומשת חדשה יותר משנת 2000, לא תעשו שגיאה בטיחותית גדולה עם אף אחת מהאופציות שיעמדו לרשותכם.

5. רכבי פנאי-שטח: לנד רובר פרילנדר
בשנת 1997 העולם רעש כשחברת לנד רובר הציגה לראשונה רכב פנאי ללא יכולת שטח אמיתית, למרות שהוא היה קצת יותר טוב ממתחריו בתחום זה. תחום שבו הפרילנדר פחות הצטיין בו הוא, נכון, הבטיחות. כשמתחריו האחרים שנבחנו באותה התקופה (הונדה CR-V, ניסאן X-טרייל) קיבלו 4 כוכבים, רכב הפנאי החדש של היצרנית היוקרתית יותר קיבל רק 3 כוכבים. לא מפתיע לראות שעם הצגת הדור השני בשנת 2006 שופרה גם רמת הבטיחות והיא עומדת על 5 כוכבים.
 
 

6. וואנים ומיניוואנים: רנו לוגאן
דאצ'יה לוג... סליחה, רנו לוגאן לא נמכר כמיניוואן. בשנת 2012 הוא אף חזר לגיחה קצרה בתור רכב מסחרי (כך שניתן היה למכור אותו ללא בקרת יציבות). בפועל, רוב רוכשיו קנו אותו כאופציה זולה להסעת 7 אנשים, כך שהשימוש שנעשה במכונית הוא לרוב כמיניוואן. תכנון של הלוגאן התאפיין ברצון לייצר רכב שיהיה כמה שיותר זול ופשוט, כך שיתאים יותר לשווקים מתפתחים שדרישותיהם שונות מדרישות השוק האירופאי. כך יצא שרנו לוגאן זכה רק ל-3 כוכבי ריסוק, הציון הכי נמוך בקטגוריה.
 
 

7. טנדרים: איסוזו D-מקס
הוספנו הפעם גם את הקטגוריה הזו בגלל שה-D-מקס המקורי הוא אחד הטנדרים הכי נפוצים בישראל, ובהפרש ניכר, כאשר בחלק מהשנים הוא החזיק יותר מ-50% משוק הטנדרים. גם צה"ל הרבה לקנות כלים כאלה. האמת העצובה היא שציון הריסוק של הטנדר הנפוץ הוא 1.5 כוכבים, כשעיקר ההורדה הייתה על פגיעה בנהג. ביורו-NCAP אפילו מציינים שהיו סימנים למוות של בובת הריסוק בתאונה חזיתית של "רק" 60 קמ"ש. ראוי לציין שהדור החדש של איסוזו D-מקס, ששיווקו החל כאן בשנה שעברה, זכה לאחרונה בציון של 4 כוכבים במבחני הריסוק.
 
 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צהל פנסיה מילואים

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


להמשך הכתבה לחץ כאן