נדחתה עתירה לדיון נוסף בעניין "בזק" - השבת מס רכישה עקב אי מימוש אופציה להארכת תקופת חכירה
תקציר דנא 1879/11 מנהל מס שבח רחובות נ' בזק - חברה ישראלית לתקשורת בע"מ
תקציר דנא 1879/11
מנהל מס שבח רחובות
נ' בזק - חברה ישראלית לתקשורת בע"מ
בית המשפט העליון דחה את עתירת רשויות מיסוי מקרקעין לקיים דיון נוסף בהלכת "בזק" (ע"א 10846/06) שקבעה כי חוכר אשר החליט שלא לממש אופציה להארכת תקופת החכירה, כך שתקופת החכירה אשר ניצל בפועל הייתה קצרה מפרק הזמן המצמיח חבות במס - עשוי להיות זכאי להשבת מס הרכישה ששילם. בית המשפט קבע כי במקרה דנן לא מתקיימים התנאים לקיום דיון נוסף, הקבועים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984.
הרקע העובדתי והשאלה המשפטית
האם חוכר מקרקעין הבוחר שלא לממש אופציה להארכת תקופת חכירה אשר ניתנה לו בחוזה החכירה, וכתוצאה מכך תקופת החכירה שניצל בפועל קצרה מפרק הזמן הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין" או "החוק") למיסוי העסקה [עשר שנים עובר לתיקון 40 לחוק, ו-25 לאחריו (להלן: "פרק הזמן הקובע")] - זכאי להשבת מס הרכישה ששילם? זו השאלה שעמדה בבסיס הערעור אשר בגינו מוגשת הבקשה לדיון נוסף.
בעניין זה פסק בית המשפט העליון ברוב דעות כי חוכר שלא מימש את האופציה להארכת תקופת החכירה אשר ניתנה לו בחוזה החכירה, וכתוצאה מכך תקופת החכירה שניצל בפועל קצרה מפרק הזמן הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין לצורך מיסוי העסקה - זכאי להשבת מס הרכישה ששילם, וזאת מכוח הוראות סעיף 102 לחוק שעניינו "החזרת מס בביטול מכירה". בית המשפט קבע כי במקרה דנן יש מקום לפרש את התיבה "נתבטלו מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין" שבסעיף 102 לחוק תוך סטייה ממובנו של המושג "ביטול" בדיני החוזים, וזאת כדי להגשים עקרונות יסוד של דיני המס.
לטענת העותר, נקבעה בפסק הדין מושא העתירה הלכה תקדימית שלפיה אירוע עתידי עשוי להשליך בדיעבד על קיומה של חבות במס, ולחייב השבה של מס שנגבה מלכתחילה כדין. העותר טוען כי ההלכה שנקבעה בפסק הדין אינה מוגבלת אך למקרים מסוג זה אשר נדון בפסק הדין, אלא יש בה כדי לחולל מהפכה של ממש בהיבטים נרחבים של מיסוי עסקאות המכילות סעיפי ברירה (אופציה).
העורר טוען כי מדובר בהלכה חשובה וקשה שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ועם פסיקות קודמות בתחום. עוד מוסיף העותר וטוען כי הקביעות השונות שבפסק הדין אינן יכולות לדור בכפיפה אחת, שכן משנקבע כי יסוד המימוש אינו נכלל בין היסודות הנדרשים לצורך התרחשות אירוע המס (על פי ההגדרות שבסעיף 1 לחוק), אזי לשיטתו לא ניתן היה להחזיר את יסוד המימוש "בדלת האחורית" באמצעות פרשנות סעיף 102 לחוק. לטענת העותר, הפרשנות שניתנה בפסק הדין לסעיף הנזכר מעמידה את רשויות הציבור בפני חוסר ודאות מובהק לעניין כמות המשאבים העומדים לרשותן, ומקשה עליהן להיערך בהתאם. עוד טוען העותר כי ההלכה שנפסקה תעודד עסקאות פיקטיביות אשר במסגרתן, חלף ניצול תקופת האופציה שבחוזה, יעדיפו נישומים להתקשר בחוזה חדש, וכך לזכות את עצמם בדיעבד בהשבה של מס שנגבה מהם בהתחשב בתקופת האופציה.
דיון
דין העתירה לדיון נוסף להידחות. אכן, בפסק הדין נשוא העתירה קבע בית משפט זה לראשונה כי בנסיבות שבהן חויב החוכר בתשלום מס רכישה, תוך שהובאה בחשבון תקופת אופציה אשר הוקנתה לו בחוזה, אולם בדיעבד החליט שלא לממש את האופציה כך שתקופת החכירה אשר ניצל בפועל הייתה קצרה מפרק הזמן המצמיח חבות במס - עשויה לקום לו זכאות להשבת מס הרכישה ששילם.
מדובר אמנם בסוגיה בעלת חשיבות שאף עשויות להיות לה השלכות ציבוריות וכספיות בלתי מבוטלות. ואולם, אין די בכך שבפסק דין זה או אחר של בית המשפט העליון נפסקה הלכה חשובה ובעלת השלכות משמעותיות, כדי להצדיק את קיומו של דיון נוסף בפסק הדין. כדי שיתקיים ההליך הנדיר והמיוחד של דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון, על החידוש או החשיבות בהלכה שנפסקה להיות מהותיים ומשמעותיים באופן המצדיק דיון מחודש.
תנאי זה אינו מתקיים בפרשה שלפנינו. כפי שהוסבר בהרחבה בפסק הדין, ההלכה שנקבעה בו עולה בקנה אחד עם הגישה הפרשנית לדברי חקיקה הנהוגה במשפטנו, ועם פסיקה קודמת בנוגע לפרשנות סעיף 102 לחוק. גם בעצם קיומה של דעת מיעוט אין די כדי להצדיק קיומו של דיון נוסף.
טענות העותר בדבר הקשיים המעשיים שמעוררת ההלכה - אף הן אינן מצדיקות עריכת דיון נוסף בפסק הדין. ייתכן שיש ממש בטענות העותר, וייתכן מנגד שהדין עם "בזק" הטוענת כי מרבית הקשיים האמורים אינם ייחודיים לנסיבות פסק הדין, אלא מדובר בקשיים אופייניים להוראת סעיף 102 לחוק. מכל מקום, קיימים מגוון כלים להתמודדות עם הקשיים שמנה העותר, והם בוודאי יידונו על ידי בית משפט זה במקרים המתאימים שיתעוררו בעתיד. כאמור, אין די בעצם קיומם הלכאורי של קשיים אלה כדי להצדיק קיומו של דיון נוסף.
בכל מקרה, אם הקשיים אכן כה גדולים כנטען על ידי רשות המס, הרי פתוחה בפניה הדרך להביא לתיקונו של החוק בנושא.
תוצאה
הבקשה נדחתה.
בבית המשפט העליון
לפני כב' המשנה לנשיא א' ריבלין
ניתן ב-17.4.2012

פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
