נדחתה עתירה לדיון נוסף בעניין "בזק" - השבת מס רכישה עקב אי מימוש אופציה להארכת תקופת חכירה

תקציר דנא 1879/11 מנהל מס שבח רחובות נ' בזק - חברה ישראלית לתקשורת בע"מ בית המשפט העליון דחה את עתירת רשויות מיסוי מקרקעין לקיים דיון נוסף בהלכת "בזק" (ע"א 10846/06) שקבעה כי חוכר אשר החליט שלא לממש אופציה להארכת תקופת החכירה, כך שתקופת החכירה אשר ניצל בפועל הייתה קצרה מפרק הזמן המצמיח חבות במס - עשוי להיות זכאי להשבת מס הרכישה ששילם. בית המשפט קבע כי במקרה דנן לא מתקיימים התנאים לקיום דיון נוסף, הקבועים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. הרקע העובדתי והשאלה המשפטית האם חוכר מקרקעין הבוחר שלא לממש אופציה להארכת תקופת חכירה אשר ניתנה לו בחוזה החכירה, וכתוצאה מכך תקופת החכירה שניצל בפועל קצרה מפרק הזמן הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין" או "החוק") למיסוי העסקה [עשר שנים עובר לתיקון 40 לחוק, ו-25 לאחריו (להלן: "פרק הזמן הקובע")] - זכאי להשבת מס הרכישה ששילם? זו השאלה שעמדה בבסיס הערעור אשר בגינו מוגשת הבקשה לדיון נוסף. בעניין זה פסק בית המשפט העליון ברוב דעות כי חוכר שלא מימש את האופציה להארכת תקופת החכירה אשר ניתנה לו בחוזה החכירה, וכתוצאה מכך תקופת החכירה שניצל בפועל קצרה מפרק הזמן הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין לצורך מיסוי העסקה - זכאי להשבת מס הרכישה ששילם, וזאת מכוח הוראות סעיף 102 לחוק שעניינו "החזרת מס בביטול מכירה". בית המשפט קבע כי במקרה דנן יש מקום לפרש את התיבה "נתבטלו מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין" שבסעיף 102 לחוק תוך סטייה ממובנו של המושג "ביטול" בדיני החוזים, וזאת כדי להגשים עקרונות יסוד של דיני המס. לטענת העותר, נקבעה בפסק הדין מושא העתירה הלכה תקדימית שלפיה אירוע עתידי עשוי להשליך בדיעבד על קיומה של חבות במס, ולחייב השבה של מס שנגבה מלכתחילה כדין. העותר טוען כי ההלכה שנקבעה בפסק הדין אינה מוגבלת אך למקרים מסוג זה אשר נדון בפסק הדין, אלא יש בה כדי לחולל מהפכה של ממש בהיבטים נרחבים של מיסוי עסקאות המכילות סעיפי ברירה (אופציה). העורר טוען כי מדובר בהלכה חשובה וקשה שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ועם פסיקות קודמות בתחום. עוד מוסיף העותר וטוען כי הקביעות השונות שבפסק הדין אינן יכולות לדור בכפיפה אחת, שכן משנקבע כי יסוד המימוש אינו נכלל בין היסודות הנדרשים לצורך התרחשות אירוע המס (על פי ההגדרות שבסעיף 1 לחוק), אזי לשיטתו לא ניתן היה להחזיר את יסוד המימוש "בדלת האחורית" באמצעות פרשנות סעיף 102 לחוק. לטענת העותר, הפרשנות שניתנה בפסק הדין לסעיף הנזכר מעמידה את רשויות הציבור בפני חוסר ודאות מובהק לעניין כמות המשאבים העומדים לרשותן, ומקשה עליהן להיערך בהתאם. עוד טוען העותר כי ההלכה שנפסקה תעודד עסקאות פיקטיביות אשר במסגרתן, חלף ניצול תקופת האופציה שבחוזה, יעדיפו נישומים להתקשר בחוזה חדש, וכך לזכות את עצמם בדיעבד בהשבה של מס שנגבה מהם בהתחשב בתקופת האופציה. דיון דין העתירה לדיון נוסף להידחות. אכן, בפסק הדין נשוא העתירה קבע בית משפט זה לראשונה כי בנסיבות שבהן חויב החוכר בתשלום מס רכישה, תוך שהובאה בחשבון תקופת אופציה אשר הוקנתה לו בחוזה, אולם בדיעבד החליט שלא לממש את האופציה כך שתקופת החכירה אשר ניצל בפועל הייתה קצרה מפרק הזמן המצמיח חבות במס - עשויה לקום לו זכאות להשבת מס הרכישה ששילם. מדובר אמנם בסוגיה בעלת חשיבות שאף עשויות להיות לה השלכות ציבוריות וכספיות בלתי מבוטלות. ואולם, אין די בכך שבפסק דין זה או אחר של בית המשפט העליון נפסקה הלכה חשובה ובעלת השלכות משמעותיות, כדי להצדיק את קיומו של דיון נוסף בפסק הדין. כדי שיתקיים ההליך הנדיר והמיוחד של דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון, על החידוש או החשיבות בהלכה שנפסקה להיות מהותיים ומשמעותיים באופן המצדיק דיון מחודש. תנאי זה אינו מתקיים בפרשה שלפנינו. כפי שהוסבר בהרחבה בפסק הדין, ההלכה שנקבעה בו עולה בקנה אחד עם הגישה הפרשנית לדברי חקיקה הנהוגה במשפטנו, ועם פסיקה קודמת בנוגע לפרשנות סעיף 102 לחוק. גם בעצם קיומה של דעת מיעוט אין די כדי להצדיק קיומו של דיון נוסף. טענות העותר בדבר הקשיים המעשיים שמעוררת ההלכה - אף הן אינן מצדיקות עריכת דיון נוסף בפסק הדין. ייתכן שיש ממש בטענות העותר, וייתכן מנגד שהדין עם "בזק" הטוענת כי מרבית הקשיים האמורים אינם ייחודיים לנסיבות פסק הדין, אלא מדובר בקשיים אופייניים להוראת סעיף 102 לחוק. מכל מקום, קיימים מגוון כלים להתמודדות עם הקשיים שמנה העותר, והם בוודאי יידונו על ידי בית משפט זה במקרים המתאימים שיתעוררו בעתיד. כאמור, אין די בעצם קיומם הלכאורי של קשיים אלה כדי להצדיק קיומו של דיון נוסף. בכל מקרה, אם הקשיים אכן כה גדולים כנטען על ידי רשות המס, הרי פתוחה בפניה הדרך להביא לתיקונו של החוק בנושא. תוצאה הבקשה נדחתה.

בבית המשפט העליון לפני כב' המשנה לנשיא א' ריבלין ניתן ב-17.4.2012