אירועי המס העלולים להיווצר בהלוואה בין צדדים קשורים

עו"ד (רו"ח) רונן ארויו

לבני זוג שתי חברות: הבעל מחזיק בחברה אחת והאישה מחזיקה בחברה השנייה. החברה בבעלות הבעל מלווה כספים לחברה בבעלות האישה.
עו"ד לילך דניאל |

שאלה:

------------

לבני זוג שתי חברות: הבעל מחזיק בחברה אחת והאישה מחזיקה בחברה השנייה. החברה בבעלות הבעל מלווה כספים לחברה בבעלות האישה.

השאלה:

האם במקרה זה יש לחייב את היתרה בהפרשי הצמדה, והאם יש פסול בהלוואה מסוג זה?

תשובה:

------------

אין כל פסול בכך שחברה פלונית תעניק הלוואות לחברה אלמונית. ואולם בשל היות החברות צדדים קשורים, במקרים מסוימים הכספים מועברים ללא כל תמורה (ריבית). במקרה שבו מתבצעת הלוואה ללא ריבית בין צדדים קשורים, אפשר להיכנס לגדר כמה סעיפים בחקיקת המס היכולים ליצור אירועי מס.

נפתח בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק").

עסקת אשראי היא עסקה החייבת במע"מ. באופן עקרוני החיוב במע"מ נעשה על בסיס מזומן (ראו תקנה 7 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976), כלומר בשל כל תשלום ריבית על המלווה להוציא חשבונית ללווה.

עם זאת על פי סעיף 7(ב) לחוק, בעסקאות אשראי שלא נקבע להן מחיר או שהמחיר הושפע מקיום יחסים מיוחדים (כמו בענייננו) - החיוב במע"מ הוא על בסיס מצטבר. לנוכח זאת, לכאורה היה על החברות הקשורות להוציא חשבונית אחת לשנייה במועד סביר לצבירת ריבית (כל שנה למשל).

כעת נסקור את הוראות פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").

על פי סעיף 3(י) לפקודה, תגרור הלוואה מסוג זה זקיפת הכנסת ריבית בידי החברה שנתנה את ההלוואה. אין הכרח כי הריבית תותר בניכוי בצד הלווה.

כדי לצאת מתחולת הסעיף יש לזקוף ריבית בגובה הריבית שנקבעה לעניין הלוואות על פי סעיף 3(י) לפקודה, וכך תוכל החברה הלווה לנכות את ההלוואה הזו כהוצאה בייצור הכנסה.

אפשרות אחרת (בהנחה שקיימים הפסדים בחברה הלווה כך שהוצאת ריבית בידה לא תביא כל יתרון מס) היא להנפיק שטר הון לעניין כל יתרת ההלוואה לחמש שנים [ראו סעיף 3(י)(10) לפקודה].

שימו לב כי ייתכן שבענייננו בשל העובדה שחברת בן הזוג נותנת הלוואה לחברת בת הזוג, מדובר בהלוואה שהבעל מקבל מהחברה כבעל השליטה בה ולאחר מכן הוא נותן אותה לחברה של רעייתו. במקרה מסוג זה יופעל סעיף 3(ט) לפקודה שמשמעותו חיוב הבעל על הריבית כהכנסת דיווידנד (כאמור ללא הוצאה בחברה של האישה, אלא עד לגובה של הפרשי הצמדה).

לסיכום אמליץ לזקוף ריבית 3(י) לפקודה להלוואה, או להכין שטר הון לחמש שנים ללא כל ריבית והפרשי הצמדה.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: