עתירה לדיון נוסף בביהמ"ש העליון בעניין חישוב מס נפרד לבני זוג העובדים יחד
ביום 13.3.2012 הגיש משרדנו לבית המשפט העליון עתירה לקיום דיון נוסף (דנ"א 2103/12) בפסק הדין בעניין מלכיאלי, שקורי וכהן שניתן ביום 1.2.2012, וקבע כי לעשרות אלפי בני זוג העובדים יחד בעסק שבבעלותם - אין זכות לחישוב מס נפרד על הכנסותיהם - בניגוד להלכת קלס
ביום 13.3.2012 הגיש משרדנו לבית המשפט העליון עתירה לקיום דיון נוסף (דנ"א 2103/12) בפסק הדין בעניין מלכיאלי, שקורי וכהן שניתן ביום 1.2.2012, וקבע כי לעשרות אלפי בני זוג העובדים יחד בעסק שבבעלותם - אין זכות לחישוב מס נפרד על הכנסותיהם - בניגוד להלכת קלס (ע"א 900/01) משנת 2003, בניגוד לפרשנות התכליתית של ההוראה בסעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") ובניגוד לכל צדק ודין.
בשלב זה - עד לבירור העתירה לדיון נוסף ובהסכמת פרקליטות מיסוי וכלכלה בתל אביב, התקבלה החלטה על ידי כבוד השופט אלטוביה מגן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שלפיה יוקפאו כל ההליכים בעשרות ערעורים התלויים ועומדים בנושא זה עד שתוכרע הסוגיה בבית המשפט העליון.
בתחילת העתירה ציינו העותרים כי ככל הידוע להם, גופים ציבוריים עומדים להצטרף לעתירה זו מייד לאחר הגשתה כידידי בית המשפט. עד עתה ידוע לעותרים כי בכלל גופים אלו יהיו בין היתר "לה"ב" - ארגון הגג של ארגוני העצמאים בישראל, איגוד לשכות המסחר, לשכת יועצי המס בישראל וארגון שדולת הנשים בישראל.
העותרים מבקשים כי בית המשפט העליון יקיים דיון נוסף בפסק הדין שנתן בעניין מלכיאלי, הדן בזכאות בני זוג העובדים יחד בעסק שבבעלותם לחישוב מס נפרד - כמו בני זוג עובדים אשר אינם עובדים בעסק שבבעלותם, וייקבע כלהלן:
1. יקוים דיון נוסף בעניין מלכיאלי בהרכב שופטים מורחב.
2. בדיון הנוסף ישקול בית המשפט מחדש את הסוגיה דנן, וייקבע כי אפשר לפרש את סעיף 66(ד) לפקודה כמקנה זכות לבני זוג העובדים יחד בעסק משותף - לחשב את המס על הכנסתם בשיטת חישוב המס הנפרד.
3. לחלופין, ככל שבדיון הנוסף יגיע בית המשפט למסקנה כי אין לשנות מההלכה שנקבעה בעניין מלכיאלי, הרי ייקבע כי ההלכה בעניין מלכיאלי פרוספקטיבית בלבד ותחול רק מיום מתן פסק הדין בעניין מלכיאלי ואילך.
העתירה כוללת התייחסות לנושאים כדלקמן:
1. תמצית ההצדקה לקיום דיון נוסף בבית המשפט העליון בעניין זה.
2. ההלכה שנפסקה בעניין מלכיאלי עומדת בסתירה להלכה מפורשת קודמת של בית המשפט העליון בעניין קלס.
3. ההלכה שנפסקה בעניין מלכיאלי עומדת בסתירה להלכות קודמות של בית המשפט העליון בעניינים דומים.
4. הפרשנות הלשונית של סעיף 66(ד) לפקודה יכולה לאפשר חישוב מס נפרד לבני זוג העובדים יחד בעסק שבבעלותם.
5. התייחסות להבחנה שבין הדין המצוי לדין הרצוי.
6. נקודת האיזון בין עקרון הוודאות והיציבות לבין "מס אמת".
7. הקביעות בעניין מלכיאלי סותרות מושכלות יסוד של הדין בישראל.
8. לחלופין, יש לתת לפסק הדין מלכיאלי תוקף פרוספקטיבי בלבד.
9. סיכום - יש לאפשר לבני זוג העובדים יחד חישוב מס נפרד.
תמצית ההצדקה לקיום דיון נוסף בעניין
הדיון הנוסף בעניין דנן מוצדק בהתאם לדין, כיוון שמתקיימים לעניינו שני התנאים (כל אחד לחוד) המצדיקים את הדיון הנוסף בהלכה החדשה שנקבעה, כדלקמן:
1.1 ההלכה שנפסקה בעניין מלכיאלי עומדת בסתירה להלכה קודמת אשר נקבעה בעניין קלס (ע"א 900/01). הקביעות בפסק הדין מלכיאלי סותרות חזיתית את הלכת קלס שניתנה בשנת 2003 על ידי בית המשפט העליון.
בהלכת קלס כבר נדונה סוגיית שיטת חישוב המס לבני זוג, ונקבע כי סעיף 66(ד) לפקודה מאפשר פרשנות דו משמעית כלהלן: מחד גיסא הסעיף מייצג חזקה חלוטה, ומאידך גיסא הסעיף מייצג חזקות ניתנות לסתירה. בהלכת קלס בחר בית המשפט הנכבד בפרשנות השנייה, שלפיה יפורש הסעיף כסעיף הניתן לסתירה על פי הנימוקים שפורטו שם.
לעומת זאת, בעניין מלכיאלי בחר בית המשפט הנכבד בפרשנות הראשונה, שלפיה מדובר בסעיף שהוא חזקה חלוטה. בית המשפט הגיע למסקנה הפוכה זו על ידי חלוקת סעיף 66(ד) לפקודה לשני חלקים נפרדים, אף על פי שלא חל כל שינוי מילולי ולשוני באמור בסעיף 66(ד) לפקודה מימי הלכת קלס בשנת 2003 ועד היום, ובכלל בעשרות השנים האחרונות. לא סביר ולא נכון להניח, כפי שמשתמע בעניין מלכיאלי, כי בית המשפט בעניין קלס לא ידע לחלק את הסעיף לשני חלקים שונים. מדובר באותה לשון של הסעיף אשר עמד לדיון בפני בית המשפט בעניין קלס. טענות הצדדים בעניין קלס נגעו במכלול סעיף 66(ד) לפקודה, ובית המשפט קבע בעניין קלס כי הסעיף כמכלול הוא חזקה ניתנת לסתירה.
יתרה מזו, המסקנה כי סעיף 66(ד) לפקודה מאפשר חישוב נפרד לבני זוג העובדים ביחד בעסק שבבעלותם - נובעת הן מהפרשנות התכליתית והן מהפרשנות הלשונית של הסעיף. הפרשנות הלשונית של המונחים "אי תלות" ו-"מקור הכנסה" צריכה לבוא מתוך הפקודה עצמה כמפורט בסעיף 2 לפקודה, וכפי שפירש נכונה כבוד השופט מגן אלטוביה בעניין שקורי (עמ"ה 1250/05), בפסק הדין שנתן בערכאה אשר עליו ערער המשיב לבית המשפט העליון.
1.2 להלכה שנפסקה בעניין מלכיאלי חשיבות ציבורית רחבה, והיא פוגעת בקשיחותה בעשרות אלפי בני זוג העובדים יחד - בעסק או בחברה או בשותפות שבבעלותם. ההלכה שנקבעה נוגעת ופוגעת לא רק בבני הזוג מלכיאלי, שקורי וכהן, אשר עמדו על זכותם לשוויון בנטל המס לעומת בני זוג אחרים שאינם עובדים יחד לפרנסתם. דינם של עשרות אלפי זוגות נשואים העובדים יחד בעסק שבבעלותם - נחרץ בפסק הדין. מדובר בזוגות נשואים העובדים יחד, כגון זוג עורכי דין, זוג בעלי חברה, בעלי חנות בקניון, אדריכלים, סוכני ביטוח, בעל מוסך ואשתו העובדת איתו כמנהלת החשבונות של המוסך ורבים אחרים, אשר כל "עוונם" הוא בכך שבחרו להינשא, לחיות ולעבוד יחד.
לפסק הדין בעניין מלכיאלי השלכות רחבות היקף על מיסוי זוגות אלו, והוא יגרום לפגיעה בהכנסתם בהיקף של עד כ-50,000 ש"ח לשנה נטו. זאת לעומת זוגות נשואים אשר אינם עובדים יחד לפרנסתם בעסק שבבעלותם, אלא עובדים במקומות עבודה נפרדים. מדובר בפגיעה שאינה בצדק ואינה בדין.
עניין מלכיאלי יוצר הלכה קשה הפוגעת בכל הזוגות העובדים יחד בעסק משותף, וזאת בניגוד לעקרונות העל של יעילות כלכלית, יעילות משפחתית ויעילות קניינית, וכן בניגוד לחוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד האדם וחירותו - עקרונות על במשפט הישראלי.
לפסק הדין בעניין מלכיאלי תוצאות קשות לא רק בסוגיה הספציפית של שיטת חישוב המס לזוגות העובדים יחד. הקביעות שבו סותרות חזיתית קביעות אשר ניתנו בפסקי דין קודמים בבית המשפט העליון - גם קביעות שניתנו באופן ישיר בסוגיית חישוב מס מאוחד או נפרד לבני זוג העובדים יחד בעסק/בחברה שבבעלותם, וגם קביעות בסוגיות רבות נוספות, שבהן קבע בעבר בית המשפט העליון בעשרות פסקי דין שונים, כי הוראות חקיקה אנטי תכנוניות ספציפיות בפקודה ובתקנותיה הן חזקות הניתנות לסתירה.
פסק הדין שנקבע בעניין מלכיאלי יצר הד ציבורי רחב היקף, בהיותו בעל השפעה רבה על ציבור רחב של זוגות נשואים העובדים יחד. הד זה קיבל ביטוי במאמרים ובדעות שפרסמו מומחי מס בישראל בעיתונות הכתובה, בכלי התקשורת, ברדיו ובכנסים שנערכו בעניין זה.
אשר על כן, מבקשים העותרים מבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בהרכב שופטים מורחב בפסק הדין שניתן בעניין מלכיאלי, אשר יצר אפליית מיסוי בינם (ובני זוג נוספים העובדים יחד בעסק שבבעלותם) לבין בני זוג אחרים שאינם עובדים יחד באותו עסק.
העותרים מבקשים כי בדיון הנוסף ישקול בית המשפט מחדש את הסוגיה דנן, ויקבע כי אפשר לפרש את סעיף 66(ד) לפקודה כמקנה זכות לבני זוג העובדים יחד בעסק משותף, לחשב את המס על הכנסתם בשיטת חישוב המס הנפרד.
לחלופין מבקשים העותרים כי ככל שבדיון הנוסף יגיע בית המשפט למסקנה שאין לשנות מההלכה אשר קבע בעניין מלכיאלי - ייקבע כי דין ההלכה בעניין מלכיאלי פרוספקטיבי בלבד, והיא תחול רק מיום מתן פסק הדין בעניין מלכיאלי ואילך.
הכותב - מומחה לדיני מיסוי ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט מסים ועסקים www.ralc.co.il
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
