העובדות

--------------

רחל בללי (להלן: "העובדת") הינה אם חד-הורית. החל מיום 21.6.05 שימשה העובדת כאומנה לל' ומיום 25.1.06 לי' (להלן: "הילדים"). ביום 5.10.06 הוכרזו הילדים כברי-אימוץ. בשנת 2009 ניתן צו אימוץ, והעובדת אימצה את הילדים לאחר למעלה משלוש שנות אומנה. ביום 24.5.09 הפסיקה העובדת את עבודתה. ביום 27.5.09 הגישה העובדת תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") לתשלום דמי לידה/דמי חופשה לאם מאמצת. המוסד דחה תביעתה. העובדת הגישה בקשה לקצבת ילדים.

המוסד אישר את התביעה מיום מתן צו האימוץ, ודחה את התביעה לתקופה שלפני כן. לטענת העובדת, "היום הקובע" לעניין קצבת ילדים הוא היום בו הגיעו הילדים למאמצת למטרת אימוץ, ובמקרה דנן, היום בו הוכרזו הילדים כברי-אימוץ, קרי ביום 5.10.2006.

עוד טענה העובדת, כי "היום הקובע" לעניין מענק לידה/דמי חופשה לאם המאמצת הוא יום האימוץ, מאחר שכל עוד לא ניתן צו האימוץ, לא הייתה יכולה העובדת לצאת לחופשת לידה, שכן עד אז היא איננה האם המאמצת.

לטענת המוסד, היום הקובע הוא יום קבלת הילד בפועל לצורך אימוץ, ובמקרה דנן לא נוצר יום קובע, הואיל והילדים הגיעו אל העובדת למטרת אומנה טרם הכרזתם כברי-אימוץ. הילדים שאומצו על ידי העובדת שהו אצלה למעלה משלוש שנים במסגרת האומנה, והעובדת לא הפסיקה לעבוד בתוך פרק הזמן שבעדו משתלמים דמי חופשה למאמצת. לכן, העובדת לא זכאית לדמי לידה/דמי חופשה לאם המאמצת.

עוד טען המוסד, כי קצבת הילדים אושרה לעובדת מיום 1.4.09, היום בו אומצו הילדים ע"י העובדת, והעובדת איננה זכאית לקצבת ילדים בעבור ילדיה קודם לכן.

פסק הדין

--------------

סעיף 56 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") קובע: "המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה: (1) בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה;(2) בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם;(3) המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה."

סעיף 57 לחוק הביטוח הלאומי הדן במענק לידה ולדמי לידה להורה מאמץ, קובע: "(א) על אף הוראות סעיף 42(א), מבוטחת לפי פרק י"א, או אשת מבוטח לפי פרק י"א, שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי פרק י"א שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי סימן ב', ובלבד(1) שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף 6 לחוק האימוץ;(2) שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ. (ב) לענין חישוב מענק הלידה כאמור בסעיף 46, יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד הסוציאלי כאמור בסעיף קטן (א). (ג) על אף הוראות סעיף 49(א), מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות סימן ג', בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה "היום הקובע" - היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף 6 לחוק האימוץ."

סעיף 6 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק האימוץ") קובע: "לא ייתן בית משפט צו-אימוץ אלא אם היה המאומץ סמוך על שולחן המאמץ לפחות ששה חדשים לפני מתן הצו; תקופה זו תימנה מן היום שבו ניתנה הודעה לפקיד סעד שהוסמך לענין חוק זה כאמור בסעיף 36 (להלן - פקיד סעד), שהמאמץ קיבל את המאומץ לביתו בכוונה לאמצו."

סעיף 36 לחוק האימוץ קובע: (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות להבטחת סודיותם של עניני אימוץ. תקנות שענינן אימוץ בין-ארצי טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. (ב) מבין פקידי הסעד כמשמעותם בחוק שירותי הסעד, התשי"ח - 1958, יסמיך שר העבודה והרווחה לענין חוק זה פקיד סעד ראשי ופקידי סעד אשר יפעלו לפי הנחיותיו של פקיד סעד ראשי, בדרך כלל או לענין מסויים .

על פי חוק הביטוח הלאומי, היום הקובע ככלל הינו היום בו הוכרזו הילדים כברי-אימוץ. במקרה דנן, חלפו כשנתיים וחצי בין הכרזתם כברי אימוץ למתן צו האימוץ. על פי דין, לאחר שילד מוכרז כבר-אימוץ, מובא הוא למשפחה שעתידה לאמצו, ורק לאחר תקופת מבחן ניתן צו אימוץ על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה.

ברור, כי לא כל הכרזה כבר-אימוץ חייבת להסתיים באימוץ, ולפיכך על פי הגיונם של דברים, דמי הלידה/דמי החופשה לאם המאמצת אמורים להשתלם רק לאחר קבלת צו האימוץ, ולאחר שהאימוץ הינו למעשה סופי. לא תיתכן מחלוקת, כי מטרת החוק היא להשוות את מעמדה של האם המאמצת למעמדה של אם טבעית. אם מאמצת זכאית לדמי לידה כפי שזכאית אם טבעית. פרשנותו של המוסד יוצרת מצב שאיננו מתקבל על הדעת, לפיה אם מאמצת שהחלה לפני הליך האימוץ כאומנה ולאחר מכן אימצה את הילדים, לא תהא זכאית לדמי לידה, מאחר שהמאומץ הגיע אליה זמן רב לפני האימוץ. פרשנות זו מובילה לפגיעה באם המאמצת, ולכך לא ייתן בית הדין את ידו.

היום הקובע הוא יום האימוץ. הליך האימוץ הופך את האם המאמצת לאפוטרופסית טבעית לכל דבר ועניין, והוא היום שבו היא הופכת אם לילדים. העובדת הפכה לאם ביום בו ניתן צו האימוץ ולפני כן היא לא יכלה לצאת לחופשת לידה, מאחר שהיא עדיין איננה האם המאמצת. פרשנות אחרת תפלה בין האם הטבעית לאם המאמצת.

זאת ועוד, בצדק הורו בשירות למען הילד למוסד לאשר לה חופשת אם מאמצת וקצבת ילדים מתאריך זה. אשר על כן העובדת זכאית לדמי לידה מיום האימוץ. סעיף 65(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע: "(א) בפרק זה "מבוטח"- (1) מבוטח לפי פרק י"א, למעט עקרת בית כהגדרתה בסעיף 238; (2) יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי פרק י"א, למעט עקרת בית כהגדרתה בסעיף 238. "ילד" - (1) ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח;(2) מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המנהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח, ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים "אב", "אם" ו"הורה" יתפרשו בהתאם לכך". סעיף 66 לחוק הביטוח הלאומי קובע, שהורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי פרק זה בעד כל ילד. משפחות המטופלות בילדים זכאיות ליהנות מקצבת ילדים, מאחר שפרנסת הילד היא על הוריו או על אחד מהם.

טרם מתן צו האימוץ פירנסה העובדת את ילדיה והם נסמכו על שולחנה, ולפיכך ברי, כי העובדת זכאית לקצבת ילדים. על פי פרק 8 "טיפול בילדים ובני נוער" בתקנון עבודה סוציאלית, משפחת אומנה זכאית לתשלומים מהמדינה לכיסוי הוצאות גידול הילד על פי התעריף הקבוע בתקנון.

לכן, בתקופה שבה שימשה כאומנה, קיבלה העובדת תשלום לכיסוי הוצאות גידול הילדים מכוח היותה אומנה. צו האימוץ, כאמור בסעיף 6 לחוק האימוץ, ניתן לאחר שהמאומץ היה סמוך על שולחנו של המאמץ לפחות 6 חודשים.

לאור כל האמור, העובדת זכאית ל- 6 חודשי קצבת ילדים טרם מתן צו האימוץ, מאחר שהילדים היו סמוכים על שולחנה והיא פרנסה אותם, כקבוע בסעיף 6 לחוק האימוץ.

בית הדין קיבל את התביעה לדמי לידה ולקצבת ילדים וקבע, כי המוסד ישלם לעובדת קצבת ילדים החל מחודש 10/08.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".