דעה

ככה מתנהלת העבודה התקשורתית בשדרות רוטשילד

אי אפשר לנווט את תנודות התקשורת והמחאה מבלי להתלכלך ולהיות חלק ממנה. דובר התאחדות הסטודנטים מספר על החיים התקשורתיים בשטח
אייל בסון | (6)

מחאת הדיור שמתרחשת לנו מול העיניים פורצת פעם ב-30 שנה. את המאהל ברוטשילד יש לדמות למורסה ענקית שאי אפשר להסיט ממנה את עיניים - כל כלי התקשורת הארציים, מקומיים מרחפים סביבה מחכים לראות מה יקרה - מתי היא שוב תתפוצץ ולאילו אזורים בארץ היא תתפשט.

הכאוס בשטח מקרין גם למעלה והחוצה לתקשורת המסקרת את המחאה הגוברת. מסרים רבים מתעופפים במאהל המחאה: לשחרר את עוזי משולם קוראים מספר דמויות, אג'נדות ירוקות או חבר מועצה שהחליט שזהו כר נוח לקמפיין שלו ומתחיל לחלק פליירים.

בשבועיים האחרונים קראתי אינספור טורים של מיטב הטקטיקנים ומשרדי היח"צ המובילים במדינה שאומרים שצריך סדר בבלגאן והכוון מקצועי - ואני בהחלט מסכים, אבל חשוב להבין שלמטה מחוץ למשרדים הממוזגים יש מ-ל-ח-מ-ה ותנאי שטח שלא פעם מכתיבים מציאות.

בקרב התקשורתי הזה השינויים מהירים ומחייבים הבנה של הכוחות השולטים בשטח, זאת ניתן להשיג רק באמצעות מפגש אישי עמם. הכתבים שנמצאים במאהל המחאה ברוטשילד ובמוקדי מחאה נוספים ברחבי הארץ, נמצאים במשמרות 24/7 בחום וב-100% לחות, זאת בהוראת המערכות. הם נאלצים לעשות זאת כמו בצבא שחלילה אף אחד לא יפספס אייטם מדליק כמו ברי סחרוף שצץ פתאום במאהל להופעה ספונטנית, ביקור של שר או ח"כ שזוכה למקלחת צוננת או כל מיני היי-לייטס חדשים ושונים. כך נוצר המצב שגם כתבים שאינם מתחומי הסיקור הרגילים נאלצים להשתתף בסיקור המחאה, כתבים שאין להם מקורות וקשרים לעולמות ההפגנות והמחאה מתרוצצים בחום מחפשים סקופים ומידע להבנת התמונה.

בדומה לביקורת שהייתה בעבר על מפקדי מלחמת לבנון השנייה שניסו להנהיג את הלוחמים בקרב מתוך חדר מצב ממוזג, כאשר הם מביטים על תנודות הלוחמים מעל גבי מסך הפלזמה, כך גם הפעם במחאת הדיור - יועצי תקשורת לא יכולים לשבת במשרד ולהבליח לאיזו חצי שעה של פגישה בבית קפה ולעוץ עצות. אי אפשר לנווט את תנודות התקשורת והמחאה מבלי להתלכלך ולהיות חלק ממנה - זהו מצב בלתי אפשרי. אסור לכתוב הודעות לעיתונות, לתדרך כתבים לכנס מסיבות עיתונאים אותנטיות בשטח מבלי להיות שם פיזית ולהבין את התמונה - המהלכים הם סופר דינאמיים ומלאי תהפוכות.

אי פעם ניסיתם לייצר מסיבת עיתונאים בתוך אוהל בשטח, באנדרלמוסיה מוחלטת, כאשר יש סבירות גבוהה שהיא תתפוצץ על ידי שחקנים אחרים? במצב שכזה נדרש יועץ תקשורת להפשיל שרוולים, להזיע אם צריך, להיות מחובר לפעילים בשטח להשתתף איתם ועם הכתבים על מנת לתת את ההכוון התקשורתי: עכשיו הולכת להיות התפרצות, עכשיו חוסמים צומת, עוד 3 דקות הולכים לפוצץ דיון ישיבת וועדת הכנסת או כינוס מסיבת עיתונאים פתאומית להכרזה על המשך המאבק.

זהו החומר שצריך לעבוד איתו: בבוקר פותחים בפעולת גרילה, בצהריים עושים הערכת מצב, ובערב ממשיכים במחאה ורואים איך הצד השני מגיב. זאת לצד פגישות ליליות עם שחקנים נוספים במערכה. שילוב אידיאלי יהיה של דובר מהשטח ויחצן חמליסט שנותן אינפורמציה מלמעלה. אך בשביל שילוב כזה זקוקים לממון שלא תמיד נמצא בידי המוחים.

התאחדות הסטודנטים הארצית נמצאת בשבוע השלישי למאבק הדיור, והיא מפעילה מאהל ענק בשדרות רוטשילד ממנו היא מסייעת למאהלים נוספים של אגודות הסטודנטים בכל רחבי הארץ. משם היא מוציאה גם את פעילות השטח שלה שכוללות: הפגנות, חסימות כבישים, פיצוץ ישיבות ועוד פעולות גרילה שמלבות את המחאה ומפעילות לחץ. משם היא גם מפעילה את מערך התקשורת שלה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שירן חסון 02/08/2011 07:57
    הגב לתגובה זו
    אייל יקירי כל הכבוד לך על העבודה המאומצת ישר כוח! שירן
  • 4.
    אבי כהן 01/08/2011 22:44
    הגב לתגובה זו
    שוב העיתונות הישראלית הופכת לעדר שמדבר בקול אחד , ומתייצבת לצד אג'נדה אחת . פשוט עיתונות חלולה ורקובה .
  • 3.
    אבי כהן 01/08/2011 22:41
    הגב לתגובה זו
    שוב העתונות הישראלית הופכת לעדר . עדר שמדבר בקול אחד , ומתייצב לימין אג'נדה אחת . פשוט עיתונות חולה ורקובה .
  • 2.
    ממש לא תנאים אידיאלים, אבל ניסיון לחיים (ל"ת)
    אחת שיודעת 01/08/2011 17:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טלי 01/08/2011 16:54
    הגב לתגובה זו
    אלה בהחלט לא תנאים אידיאליים...
  • אכן מחאה תקשורתית (ל"ת)
    אחת שיודעת 01/08/2011 17:42
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.