ככה מתנהלת העבודה התקשורתית בשדרות רוטשילד
מחאת הדיור שמתרחשת לנו מול העיניים פורצת פעם ב-30 שנה. את המאהל ברוטשילד יש לדמות למורסה ענקית שאי אפשר להסיט ממנה את עיניים - כל כלי התקשורת הארציים, מקומיים מרחפים סביבה מחכים לראות מה יקרה - מתי היא שוב תתפוצץ ולאילו אזורים בארץ היא תתפשט.
הכאוס בשטח מקרין גם למעלה והחוצה לתקשורת המסקרת את המחאה הגוברת. מסרים רבים מתעופפים במאהל המחאה: לשחרר את עוזי משולם קוראים מספר דמויות, אג'נדות ירוקות או חבר מועצה שהחליט שזהו כר נוח לקמפיין שלו ומתחיל לחלק פליירים.
בשבועיים האחרונים קראתי אינספור טורים של מיטב הטקטיקנים ומשרדי היח"צ המובילים במדינה שאומרים שצריך סדר בבלגאן והכוון מקצועי - ואני בהחלט מסכים, אבל חשוב להבין שלמטה מחוץ למשרדים הממוזגים יש מ-ל-ח-מ-ה ותנאי שטח שלא פעם מכתיבים מציאות.
בקרב התקשורתי הזה השינויים מהירים ומחייבים הבנה של הכוחות השולטים בשטח, זאת ניתן להשיג רק באמצעות מפגש אישי עמם. הכתבים שנמצאים במאהל המחאה ברוטשילד ובמוקדי מחאה נוספים ברחבי הארץ, נמצאים במשמרות 24/7 בחום וב-100% לחות, זאת בהוראת המערכות. הם נאלצים לעשות זאת כמו בצבא שחלילה אף אחד לא יפספס אייטם מדליק כמו ברי סחרוף שצץ פתאום במאהל להופעה ספונטנית, ביקור של שר או ח"כ שזוכה למקלחת צוננת או כל מיני היי-לייטס חדשים ושונים. כך נוצר המצב שגם כתבים שאינם מתחומי הסיקור הרגילים נאלצים להשתתף בסיקור המחאה, כתבים שאין להם מקורות וקשרים לעולמות ההפגנות והמחאה מתרוצצים בחום מחפשים סקופים ומידע להבנת התמונה.
בדומה לביקורת שהייתה בעבר על מפקדי מלחמת לבנון השנייה שניסו להנהיג את הלוחמים בקרב מתוך חדר מצב ממוזג, כאשר הם מביטים על תנודות הלוחמים מעל גבי מסך הפלזמה, כך גם הפעם במחאת הדיור - יועצי תקשורת לא יכולים לשבת במשרד ולהבליח לאיזו חצי שעה של פגישה בבית קפה ולעוץ עצות. אי אפשר לנווט את תנודות התקשורת והמחאה מבלי להתלכלך ולהיות חלק ממנה - זהו מצב בלתי אפשרי. אסור לכתוב הודעות לעיתונות, לתדרך כתבים לכנס מסיבות עיתונאים אותנטיות בשטח מבלי להיות שם פיזית ולהבין את התמונה - המהלכים הם סופר דינאמיים ומלאי תהפוכות.
אי פעם ניסיתם לייצר מסיבת עיתונאים בתוך אוהל בשטח, באנדרלמוסיה מוחלטת, כאשר יש סבירות גבוהה שהיא תתפוצץ על ידי שחקנים אחרים? במצב שכזה נדרש יועץ תקשורת להפשיל שרוולים, להזיע אם צריך, להיות מחובר לפעילים בשטח להשתתף איתם ועם הכתבים על מנת לתת את ההכוון התקשורתי: עכשיו הולכת להיות התפרצות, עכשיו חוסמים צומת, עוד 3 דקות הולכים לפוצץ דיון ישיבת וועדת הכנסת או כינוס מסיבת עיתונאים פתאומית להכרזה על המשך המאבק.
זהו החומר שצריך לעבוד איתו: בבוקר פותחים בפעולת גרילה, בצהריים עושים הערכת מצב, ובערב ממשיכים במחאה ורואים איך הצד השני מגיב. זאת לצד פגישות ליליות עם שחקנים נוספים במערכה. שילוב אידיאלי יהיה של דובר מהשטח ויחצן חמליסט שנותן אינפורמציה מלמעלה. אך בשביל שילוב כזה זקוקים לממון שלא תמיד נמצא בידי המוחים.
התאחדות הסטודנטים הארצית נמצאת בשבוע השלישי למאבק הדיור, והיא מפעילה מאהל ענק בשדרות רוטשילד ממנו היא מסייעת למאהלים נוספים של אגודות הסטודנטים בכל רחבי הארץ. משם היא מוציאה גם את פעילות השטח שלה שכוללות: הפגנות, חסימות כבישים, פיצוץ ישיבות ועוד פעולות גרילה שמלבות את המחאה ומפעילות לחץ. משם היא גם מפעילה את מערך התקשורת שלה.
- 5.שירן חסון 02/08/2011 07:57הגב לתגובה זואייל יקירי כל הכבוד לך על העבודה המאומצת ישר כוח! שירן
- 4.אבי כהן 01/08/2011 22:44הגב לתגובה זושוב העיתונות הישראלית הופכת לעדר שמדבר בקול אחד , ומתייצבת לצד אג'נדה אחת . פשוט עיתונות חלולה ורקובה .
- 3.אבי כהן 01/08/2011 22:41הגב לתגובה זושוב העתונות הישראלית הופכת לעדר . עדר שמדבר בקול אחד , ומתייצב לימין אג'נדה אחת . פשוט עיתונות חולה ורקובה .
- 2.ממש לא תנאים אידיאלים, אבל ניסיון לחיים (ל"ת)אחת שיודעת 01/08/2011 17:45הגב לתגובה זו
- 1.טלי 01/08/2011 16:54הגב לתגובה זואלה בהחלט לא תנאים אידיאליים...
- אכן מחאה תקשורתית (ל"ת)אחת שיודעת 01/08/2011 17:42הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
