ככה מתנהלת העבודה התקשורתית בשדרות רוטשילד
מחאת הדיור שמתרחשת לנו מול העיניים פורצת פעם ב-30 שנה. את המאהל ברוטשילד יש לדמות למורסה ענקית שאי אפשר להסיט ממנה את עיניים - כל כלי התקשורת הארציים, מקומיים מרחפים סביבה מחכים לראות מה יקרה - מתי היא שוב תתפוצץ ולאילו אזורים בארץ היא תתפשט.
הכאוס בשטח מקרין גם למעלה והחוצה לתקשורת המסקרת את המחאה הגוברת. מסרים רבים מתעופפים במאהל המחאה: לשחרר את עוזי משולם קוראים מספר דמויות, אג'נדות ירוקות או חבר מועצה שהחליט שזהו כר נוח לקמפיין שלו ומתחיל לחלק פליירים.
בשבועיים האחרונים קראתי אינספור טורים של מיטב הטקטיקנים ומשרדי היח"צ המובילים במדינה שאומרים שצריך סדר בבלגאן והכוון מקצועי - ואני בהחלט מסכים, אבל חשוב להבין שלמטה מחוץ למשרדים הממוזגים יש מ-ל-ח-מ-ה ותנאי שטח שלא פעם מכתיבים מציאות.
בקרב התקשורתי הזה השינויים מהירים ומחייבים הבנה של הכוחות השולטים בשטח, זאת ניתן להשיג רק באמצעות מפגש אישי עמם. הכתבים שנמצאים במאהל המחאה ברוטשילד ובמוקדי מחאה נוספים ברחבי הארץ, נמצאים במשמרות 24/7 בחום וב-100% לחות, זאת בהוראת המערכות. הם נאלצים לעשות זאת כמו בצבא שחלילה אף אחד לא יפספס אייטם מדליק כמו ברי סחרוף שצץ פתאום במאהל להופעה ספונטנית, ביקור של שר או ח"כ שזוכה למקלחת צוננת או כל מיני היי-לייטס חדשים ושונים. כך נוצר המצב שגם כתבים שאינם מתחומי הסיקור הרגילים נאלצים להשתתף בסיקור המחאה, כתבים שאין להם מקורות וקשרים לעולמות ההפגנות והמחאה מתרוצצים בחום מחפשים סקופים ומידע להבנת התמונה.
בדומה לביקורת שהייתה בעבר על מפקדי מלחמת לבנון השנייה שניסו להנהיג את הלוחמים בקרב מתוך חדר מצב ממוזג, כאשר הם מביטים על תנודות הלוחמים מעל גבי מסך הפלזמה, כך גם הפעם במחאת הדיור - יועצי תקשורת לא יכולים לשבת במשרד ולהבליח לאיזו חצי שעה של פגישה בבית קפה ולעוץ עצות. אי אפשר לנווט את תנודות התקשורת והמחאה מבלי להתלכלך ולהיות חלק ממנה - זהו מצב בלתי אפשרי. אסור לכתוב הודעות לעיתונות, לתדרך כתבים לכנס מסיבות עיתונאים אותנטיות בשטח מבלי להיות שם פיזית ולהבין את התמונה - המהלכים הם סופר דינאמיים ומלאי תהפוכות.
אי פעם ניסיתם לייצר מסיבת עיתונאים בתוך אוהל בשטח, באנדרלמוסיה מוחלטת, כאשר יש סבירות גבוהה שהיא תתפוצץ על ידי שחקנים אחרים? במצב שכזה נדרש יועץ תקשורת להפשיל שרוולים, להזיע אם צריך, להיות מחובר לפעילים בשטח להשתתף איתם ועם הכתבים על מנת לתת את ההכוון התקשורתי: עכשיו הולכת להיות התפרצות, עכשיו חוסמים צומת, עוד 3 דקות הולכים לפוצץ דיון ישיבת וועדת הכנסת או כינוס מסיבת עיתונאים פתאומית להכרזה על המשך המאבק.
זהו החומר שצריך לעבוד איתו: בבוקר פותחים בפעולת גרילה, בצהריים עושים הערכת מצב, ובערב ממשיכים במחאה ורואים איך הצד השני מגיב. זאת לצד פגישות ליליות עם שחקנים נוספים במערכה. שילוב אידיאלי יהיה של דובר מהשטח ויחצן חמליסט שנותן אינפורמציה מלמעלה. אך בשביל שילוב כזה זקוקים לממון שלא תמיד נמצא בידי המוחים.
התאחדות הסטודנטים הארצית נמצאת בשבוע השלישי למאבק הדיור, והיא מפעילה מאהל ענק בשדרות רוטשילד ממנו היא מסייעת למאהלים נוספים של אגודות הסטודנטים בכל רחבי הארץ. משם היא מוציאה גם את פעילות השטח שלה שכוללות: הפגנות, חסימות כבישים, פיצוץ ישיבות ועוד פעולות גרילה שמלבות את המחאה ומפעילות לחץ. משם היא גם מפעילה את מערך התקשורת שלה.
- 5.שירן חסון 02/08/2011 07:57הגב לתגובה זואייל יקירי כל הכבוד לך על העבודה המאומצת ישר כוח! שירן
- 4.אבי כהן 01/08/2011 22:44הגב לתגובה זושוב העיתונות הישראלית הופכת לעדר שמדבר בקול אחד , ומתייצבת לצד אג'נדה אחת . פשוט עיתונות חלולה ורקובה .
- 3.אבי כהן 01/08/2011 22:41הגב לתגובה זושוב העתונות הישראלית הופכת לעדר . עדר שמדבר בקול אחד , ומתייצב לימין אג'נדה אחת . פשוט עיתונות חולה ורקובה .
- 2.ממש לא תנאים אידיאלים, אבל ניסיון לחיים (ל"ת)אחת שיודעת 01/08/2011 17:45הגב לתגובה זו
- 1.טלי 01/08/2011 16:54הגב לתגובה זואלה בהחלט לא תנאים אידיאליים...
- אכן מחאה תקשורתית (ל"ת)אחת שיודעת 01/08/2011 17:42הגב לתגובה זו
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
המערכת ליירוט טילים בליסטיים מועברת ללופטוואפה ותוצב בבסיס הולצדורף מדרום לברלין, בעסקה שמסמנת את העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל, גרמניה וארצות הברית על רקע המלחמה באוקראינה והעימותים האזוריים במזרח התיכון
חץ 3 עובר לגרמניה אחרי שנתיים של מלחמה והתחמשות מואצת
ישראל צפויה להשלים היום את העברת מערכת "חץ 3" לגרמניה, וזו הפעם הראשונה שמדינה אחרת מקבלת גישה עצמאית למערכת היירוט ארוכת הטווח. ההסכם בין הממשלות נחתם לפני קצת יותר משנתיים ומוערך ביותר מ-3.6 מיליארד אירו, כ-4.2 מיליארד דולר, כולל מערכות שיגור, מכ"ם ותחמושת.
חץ 3 נחשב לאחת מעסקאות הרכש המשמעותיות הראשונות שגרמניה מקדמת לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022, כחלק מהערכה מחדש של יכולות ההגנה ביבשת. עבור ישראל, המערכת משמשת לביצור ההגנה מפני טילים בליסטיים מאיראן, עמה החליפה אש טילים במשך 12 ימים ביוני, וכן מול ארגון החות'ים בתימן. בתעשייה האווירית, הקבלן הראשי של הפרויקט, מציינים כי המערכת סופקה לגרמניה במהלך החודשים האחרונים בהתאם ללוחות הזמנים, למרות האתגרים שנוצרו בעקבות המלחמה.
לדבריהם, לקחים שהופקו משנתיים של עימות רב זירתי מאז מתקפת חמאס ב-2023 והלחימה בעזה ובחזיתות נוספות, שולבו בגרסת המערכת שמיועדת לגרמניה. לפי דיווחים רשמיים, שיעור היירוט של חץ 3 במהלך העימות עם איראן עומד על כ-86%. המערכת אמורה להיות פרוסה תחילה בבסיס האוויר הולצדורף, כ-120 קילומטרים מדרום לברלין, ובהמשך מתוכננת הקמה של אתרים נוספים בצפון מערב גרמניה ובדרומה. לצד התעשייה האווירית משתתפות בפרויקט גם רפאל וטומר, שתיהן בבעלות המדינה.
הפלישה הרוסית והקריאה לבניית מגן טילים אירופי
האצת ההתחמשות באירופה קשורה ישירות לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ששינתה את האופן שבו מדינות היבשת מסתכלות על איום טילים ורקטות. עבור גרמניה, שמחזיקה עד היום בתדמית
של כוח כלכלי זהיר בכל הקשור לביטחון, המלחמה במזרח אירופה ממחישה עד כמה תרחישים של ירי טילים לטווחים ארוכים על ערים ותשתיות אינם תרחיש תיאורטי בלבד.
- מערכת ה-THAAD החלה לפעול בישראל; מה המשמעות הכספית?
- מסקנות ביניים של ועדת נגל - הצטיידות מהירה של טילי יירוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודשים שלאחר
הפלישה מדינות רבות באירופה בוחנות מחדש את תוכניות הרכש וההגנה האווירית שלהן ומחפשות שכבות הגנה נוספות מפני תקיפה בליסטית, כאשר חץ 3 משתלב בנקודה הזו בתמונת ההגנה. המערכת נועדה ליירט טילים מחוץ לאטמוספירה ולהוסיף שכבה מעל מערכות ההגנה
הקיימות, בעיקר מול אפשרות של שיגורי טילים מרחוק על מרכזי אוכלוסייה ואתרים רגישים. כך העסקה הנוכחית עם ישראל נתפסת בברלין לא רק כעסקה נקודתית, אלא כחלק ממהלך רחב יותר של בניית מגן טילים אירופי בעידן שבו רוסיה נתפסת שוב כאיום צבאי מרכזי על היבשת.
