ככה מתנהלת העבודה התקשורתית בשדרות רוטשילד
מחאת הדיור שמתרחשת לנו מול העיניים פורצת פעם ב-30 שנה. את המאהל ברוטשילד יש לדמות למורסה ענקית שאי אפשר להסיט ממנה את עיניים - כל כלי התקשורת הארציים, מקומיים מרחפים סביבה מחכים לראות מה יקרה - מתי היא שוב תתפוצץ ולאילו אזורים בארץ היא תתפשט.
הכאוס בשטח מקרין גם למעלה והחוצה לתקשורת המסקרת את המחאה הגוברת. מסרים רבים מתעופפים במאהל המחאה: לשחרר את עוזי משולם קוראים מספר דמויות, אג'נדות ירוקות או חבר מועצה שהחליט שזהו כר נוח לקמפיין שלו ומתחיל לחלק פליירים.
בשבועיים האחרונים קראתי אינספור טורים של מיטב הטקטיקנים ומשרדי היח"צ המובילים במדינה שאומרים שצריך סדר בבלגאן והכוון מקצועי - ואני בהחלט מסכים, אבל חשוב להבין שלמטה מחוץ למשרדים הממוזגים יש מ-ל-ח-מ-ה ותנאי שטח שלא פעם מכתיבים מציאות.
בקרב התקשורתי הזה השינויים מהירים ומחייבים הבנה של הכוחות השולטים בשטח, זאת ניתן להשיג רק באמצעות מפגש אישי עמם. הכתבים שנמצאים במאהל המחאה ברוטשילד ובמוקדי מחאה נוספים ברחבי הארץ, נמצאים במשמרות 24/7 בחום וב-100% לחות, זאת בהוראת המערכות. הם נאלצים לעשות זאת כמו בצבא שחלילה אף אחד לא יפספס אייטם מדליק כמו ברי סחרוף שצץ פתאום במאהל להופעה ספונטנית, ביקור של שר או ח"כ שזוכה למקלחת צוננת או כל מיני היי-לייטס חדשים ושונים. כך נוצר המצב שגם כתבים שאינם מתחומי הסיקור הרגילים נאלצים להשתתף בסיקור המחאה, כתבים שאין להם מקורות וקשרים לעולמות ההפגנות והמחאה מתרוצצים בחום מחפשים סקופים ומידע להבנת התמונה.
בדומה לביקורת שהייתה בעבר על מפקדי מלחמת לבנון השנייה שניסו להנהיג את הלוחמים בקרב מתוך חדר מצב ממוזג, כאשר הם מביטים על תנודות הלוחמים מעל גבי מסך הפלזמה, כך גם הפעם במחאת הדיור - יועצי תקשורת לא יכולים לשבת במשרד ולהבליח לאיזו חצי שעה של פגישה בבית קפה ולעוץ עצות. אי אפשר לנווט את תנודות התקשורת והמחאה מבלי להתלכלך ולהיות חלק ממנה - זהו מצב בלתי אפשרי. אסור לכתוב הודעות לעיתונות, לתדרך כתבים לכנס מסיבות עיתונאים אותנטיות בשטח מבלי להיות שם פיזית ולהבין את התמונה - המהלכים הם סופר דינאמיים ומלאי תהפוכות.
אי פעם ניסיתם לייצר מסיבת עיתונאים בתוך אוהל בשטח, באנדרלמוסיה מוחלטת, כאשר יש סבירות גבוהה שהיא תתפוצץ על ידי שחקנים אחרים? במצב שכזה נדרש יועץ תקשורת להפשיל שרוולים, להזיע אם צריך, להיות מחובר לפעילים בשטח להשתתף איתם ועם הכתבים על מנת לתת את ההכוון התקשורתי: עכשיו הולכת להיות התפרצות, עכשיו חוסמים צומת, עוד 3 דקות הולכים לפוצץ דיון ישיבת וועדת הכנסת או כינוס מסיבת עיתונאים פתאומית להכרזה על המשך המאבק.
זהו החומר שצריך לעבוד איתו: בבוקר פותחים בפעולת גרילה, בצהריים עושים הערכת מצב, ובערב ממשיכים במחאה ורואים איך הצד השני מגיב. זאת לצד פגישות ליליות עם שחקנים נוספים במערכה. שילוב אידיאלי יהיה של דובר מהשטח ויחצן חמליסט שנותן אינפורמציה מלמעלה. אך בשביל שילוב כזה זקוקים לממון שלא תמיד נמצא בידי המוחים.
התאחדות הסטודנטים הארצית נמצאת בשבוע השלישי למאבק הדיור, והיא מפעילה מאהל ענק בשדרות רוטשילד ממנו היא מסייעת למאהלים נוספים של אגודות הסטודנטים בכל רחבי הארץ. משם היא מוציאה גם את פעילות השטח שלה שכוללות: הפגנות, חסימות כבישים, פיצוץ ישיבות ועוד פעולות גרילה שמלבות את המחאה ומפעילות לחץ. משם היא גם מפעילה את מערך התקשורת שלה.
- 5.שירן חסון 02/08/2011 07:57הגב לתגובה זואייל יקירי כל הכבוד לך על העבודה המאומצת ישר כוח! שירן
- 4.אבי כהן 01/08/2011 22:44הגב לתגובה זושוב העיתונות הישראלית הופכת לעדר שמדבר בקול אחד , ומתייצבת לצד אג'נדה אחת . פשוט עיתונות חלולה ורקובה .
- 3.אבי כהן 01/08/2011 22:41הגב לתגובה זושוב העתונות הישראלית הופכת לעדר . עדר שמדבר בקול אחד , ומתייצב לימין אג'נדה אחת . פשוט עיתונות חולה ורקובה .
- 2.ממש לא תנאים אידיאלים, אבל ניסיון לחיים (ל"ת)אחת שיודעת 01/08/2011 17:45הגב לתגובה זו
- 1.טלי 01/08/2011 16:54הגב לתגובה זואלה בהחלט לא תנאים אידיאליים...
- אכן מחאה תקשורתית (ל"ת)אחת שיודעת 01/08/2011 17:42הגב לתגובה זו
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
