ככה מתנהלת העבודה התקשורתית בשדרות רוטשילד
מחאת הדיור שמתרחשת לנו מול העיניים פורצת פעם ב-30 שנה. את המאהל ברוטשילד יש לדמות למורסה ענקית שאי אפשר להסיט ממנה את עיניים - כל כלי התקשורת הארציים, מקומיים מרחפים סביבה מחכים לראות מה יקרה - מתי היא שוב תתפוצץ ולאילו אזורים בארץ היא תתפשט.
הכאוס בשטח מקרין גם למעלה והחוצה לתקשורת המסקרת את המחאה הגוברת. מסרים רבים מתעופפים במאהל המחאה: לשחרר את עוזי משולם קוראים מספר דמויות, אג'נדות ירוקות או חבר מועצה שהחליט שזהו כר נוח לקמפיין שלו ומתחיל לחלק פליירים.
בשבועיים האחרונים קראתי אינספור טורים של מיטב הטקטיקנים ומשרדי היח"צ המובילים במדינה שאומרים שצריך סדר בבלגאן והכוון מקצועי - ואני בהחלט מסכים, אבל חשוב להבין שלמטה מחוץ למשרדים הממוזגים יש מ-ל-ח-מ-ה ותנאי שטח שלא פעם מכתיבים מציאות.
בקרב התקשורתי הזה השינויים מהירים ומחייבים הבנה של הכוחות השולטים בשטח, זאת ניתן להשיג רק באמצעות מפגש אישי עמם. הכתבים שנמצאים במאהל המחאה ברוטשילד ובמוקדי מחאה נוספים ברחבי הארץ, נמצאים במשמרות 24/7 בחום וב-100% לחות, זאת בהוראת המערכות. הם נאלצים לעשות זאת כמו בצבא שחלילה אף אחד לא יפספס אייטם מדליק כמו ברי סחרוף שצץ פתאום במאהל להופעה ספונטנית, ביקור של שר או ח"כ שזוכה למקלחת צוננת או כל מיני היי-לייטס חדשים ושונים. כך נוצר המצב שגם כתבים שאינם מתחומי הסיקור הרגילים נאלצים להשתתף בסיקור המחאה, כתבים שאין להם מקורות וקשרים לעולמות ההפגנות והמחאה מתרוצצים בחום מחפשים סקופים ומידע להבנת התמונה.
בדומה לביקורת שהייתה בעבר על מפקדי מלחמת לבנון השנייה שניסו להנהיג את הלוחמים בקרב מתוך חדר מצב ממוזג, כאשר הם מביטים על תנודות הלוחמים מעל גבי מסך הפלזמה, כך גם הפעם במחאת הדיור - יועצי תקשורת לא יכולים לשבת במשרד ולהבליח לאיזו חצי שעה של פגישה בבית קפה ולעוץ עצות. אי אפשר לנווט את תנודות התקשורת והמחאה מבלי להתלכלך ולהיות חלק ממנה - זהו מצב בלתי אפשרי. אסור לכתוב הודעות לעיתונות, לתדרך כתבים לכנס מסיבות עיתונאים אותנטיות בשטח מבלי להיות שם פיזית ולהבין את התמונה - המהלכים הם סופר דינאמיים ומלאי תהפוכות.
אי פעם ניסיתם לייצר מסיבת עיתונאים בתוך אוהל בשטח, באנדרלמוסיה מוחלטת, כאשר יש סבירות גבוהה שהיא תתפוצץ על ידי שחקנים אחרים? במצב שכזה נדרש יועץ תקשורת להפשיל שרוולים, להזיע אם צריך, להיות מחובר לפעילים בשטח להשתתף איתם ועם הכתבים על מנת לתת את ההכוון התקשורתי: עכשיו הולכת להיות התפרצות, עכשיו חוסמים צומת, עוד 3 דקות הולכים לפוצץ דיון ישיבת וועדת הכנסת או כינוס מסיבת עיתונאים פתאומית להכרזה על המשך המאבק.
זהו החומר שצריך לעבוד איתו: בבוקר פותחים בפעולת גרילה, בצהריים עושים הערכת מצב, ובערב ממשיכים במחאה ורואים איך הצד השני מגיב. זאת לצד פגישות ליליות עם שחקנים נוספים במערכה. שילוב אידיאלי יהיה של דובר מהשטח ויחצן חמליסט שנותן אינפורמציה מלמעלה. אך בשביל שילוב כזה זקוקים לממון שלא תמיד נמצא בידי המוחים.
התאחדות הסטודנטים הארצית נמצאת בשבוע השלישי למאבק הדיור, והיא מפעילה מאהל ענק בשדרות רוטשילד ממנו היא מסייעת למאהלים נוספים של אגודות הסטודנטים בכל רחבי הארץ. משם היא מוציאה גם את פעילות השטח שלה שכוללות: הפגנות, חסימות כבישים, פיצוץ ישיבות ועוד פעולות גרילה שמלבות את המחאה ומפעילות לחץ. משם היא גם מפעילה את מערך התקשורת שלה.
- 5.שירן חסון 02/08/2011 07:57הגב לתגובה זואייל יקירי כל הכבוד לך על העבודה המאומצת ישר כוח! שירן
- 4.אבי כהן 01/08/2011 22:44הגב לתגובה זושוב העיתונות הישראלית הופכת לעדר שמדבר בקול אחד , ומתייצבת לצד אג'נדה אחת . פשוט עיתונות חלולה ורקובה .
- 3.אבי כהן 01/08/2011 22:41הגב לתגובה זושוב העתונות הישראלית הופכת לעדר . עדר שמדבר בקול אחד , ומתייצב לימין אג'נדה אחת . פשוט עיתונות חולה ורקובה .
- 2.ממש לא תנאים אידיאלים, אבל ניסיון לחיים (ל"ת)אחת שיודעת 01/08/2011 17:45הגב לתגובה זו
- 1.טלי 01/08/2011 16:54הגב לתגובה זואלה בהחלט לא תנאים אידיאליים...
- אכן מחאה תקשורתית (ל"ת)אחת שיודעת 01/08/2011 17:42הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
