מה נשתנה? המשבר הנוכחי לעומת המשבר החמור של 2008
מהרבה בחינות, המשבר הנוכחי הוא המשך המשבר של 2008 שעדיין לא הסתיים. שוק הבניה והנדל"ן בארה"ב במשבר עמוק וטרם התאושש. האבטלה בארה"ב ובארצות רבות באירופה גבוהה בעיקר בקרב גילאי 20-40. משבר החובות עדיין בעיצומו וההעברה המסיבית של החוב הפרטי מהמוסדות הפיננסיים לציבור ולמדינה לא פתרה את הבעיה. כפי שאנו רואים עתה, החוב הפך לבעיה של המדינה הנמצאת בסכנה של פשיטת רגל כמו ביוון, פורטוגל, אירלנד ומדינות אחרות.
עם זאת יש מספר הבדלים מהותיים בין המצב הנוכחי והמשבר ב-2008 ולחלק מהם השלכות על שוק ההון והבורסות. שוק הבניה והנדל"ן בארה"ב עלול להמשיך ולרדת. אך הירידה המואצת במחירים נבלמה, ולא צפויה ירידה מהירה ומשמעותית בתקופה הקרובה. נראה שהשוק קרוב לתחתית. נדגיש ששוק הנדל"ן יכול להישאר ברמות המחירים ובהיקף התחלות הבניה הנוכחיים עוד כמה שנים ללא התאוששות מהירה.
כלכלות של מדינות רבות כמו סין, הודו, וברזיל מושפעות כיום פחות בצורה משמעותית מהנעשה בארה"ב ובאירופה. מדינות אלו למדו היטב את לקחי המשבר ב-2008 ופנו לדרך של פיתוח עצמי, צמיחה פנימית והקטנת התלות בייצוא ובעולם המערבי. מדינות אלו יכולות להמשיך בדרך ויש להן את האמצעים הפיננסיים והיכולות הטכנולוגיות, הניהוליות והאחרות לעשות זאת.
שני מנועי צמיחה חזקים, ברמה של מהפכות, הופיעו בשלוש השנים האחרונות: האינטרנט הנייד והפקת גז טבעי מפצלים שמביאה ליכולת לאספקה שופעת של אנרגיה זולה ומהפכה גלובלית בשוק האנרגיה. החברות הגדולות למדו גם הן את לקחי המשבר ב-2008, הקטינו את המינוף והגדילו את מצבת המזומנים שלהן. חברות ייצור ושירותים (לא פיננסיות) כמו מיקרוסופט, אפל, סיסקו מחזיקות כיום ביותר משני טריליון דולר של מזומנים ושווי מזומנים. גם חברות קטנות כמו נובה, אלוט ואחרות מחזיקות כיום בעשרות מיליוני דולר ללא חובות.
להבדלים אלו בין המצב הנוכחי והמשבר ב-2008 יהיו להערכתי השפעות חזקות על שוק ההון. הכספים שבידי התאגידים הגדולים ינותבו, למעשה הם כבר מנוצלים, לרכישות של חברות, לפעמים בסכומי עתק. כך שמענו לאחרונה על רכישת סקייפ ע"י מיקרוסופט לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, אפלייד מאטריאלס רכשה את וארייאן תמורת 5 מיליארד דולר, מחיר המשקף פרמיה של 55% למחיר הסגירה של המניה ערב הרכישה, ואנו מתבשרים על רכישות של חברות סטראט-אפ ישראליות בקצב הולך וגדל. רכישות אלו והאפשרות לרכישות של חברות הנסחרות בבורסה או של חברות פרטיות יקבעו מעין רף תחתון למחירי החברות בבורסות - שווי החברה לרוכש הפוטנציאלי, או למשקיע הפרטי.
שני מנועי הצמיחה מביאים ויביאו להשקעות עצומות בתחומיהן. לכן צופים גידול של כ-50% בביקוש לטלפונים חכמים השנה, כתוצאה מכך חברות המייצאות מעגלים מודפסים לחברת HTC בטאיוואן מגדילות את היקף הייצור שלהן ואת היקף הרכישות מחברות כמו אורבוטק. נציין שאספקת אנרגיה זולה ובלתי נדלית בצורת פחם ונפט הניעו את גלגלי המהפכה התעשייתית והצמיחה העצומה במערב במאות ה-19 וה-20.
לסיכום נציין, שגם במשבר הגדול של 1929 בו האבטלה עלתה לכ-25%, היו, מצד שני, 75% מועסקים שעבדו והשתכרו. אלו המשיכו לצרוך, ולמעשה הערך הריאלי של שכרם עלה. יש כיום הרבה חברות המספקות מוצרים ושירותים לאלו שלא נפגעו מהמשבר הנוכחי ולסקטורים שצומחים ויהנו משני מנועי הצמיחה שציינתי. מחירי המניות של חברות אלו ייתכן וירדו זמנית עם התנודות בשוק ההון, אך זו תהיה להערכתי הזדמנות לקנייה שלהן.
אמנון פורטוגלי, לשעבר מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ובעל נסיון רב בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
- 8.נו באמת 27/05/2011 15:08הגב לתגובה זוחוץ מזה שהבורסות בארה" ב קרובות לשיא וב2008 עוד לפני קריסת ליהמן ברדרס הבורסות ירדו ולא מעט ונתנו אורות אזהרה, מה בדיוק גורם לו להגיד שיש משבר? הנדלן? הוא לא הצליח להתרומם בכל הראלי בבורסות וזה לא הפריע יותר מדי, המשבר באירופה? לפני שנה באמת היה נראה שאירופה לפני קריסה ואנחנו בדרך לדאבל דיפ אבל אם עברנו את שנה שעברה בדרך לשיאים חדשים מה בדיוק שונה השנה? זה שהתשואות על האג" חים באירופה ממשיכות לעלות זה לא חדש, גם זה לא מפריע לבורסה כל זמן שברננקי מפנק אותם בכסף חינם וריבית אפס. בקיצור עוד מישהו שמחפש איך למלא טור בשביל לעשות לעצמו יחסי ציבור.
- הבורסה ירדה בכמה אחוזים חחחחחח (ל"ת)איפה האיש חי? 27/05/2011 18:50הגב לתגובה זו
- 7.כתבה מקצועית ומענינת (ל"ת)הברבור הירוק 27/05/2011 12:30הגב לתגובה זו
- 6.mm 27/05/2011 09:54הגב לתגובה זואין כתבה שהוא לא מפמפם אותה
- 5.בלק 26/05/2011 16:47הגב לתגובה זותבדקו את תעודת הסל FONE
- 4.נפט פחם ופצלי שמן הורסים את העולם. (ל"ת)נדב 26/05/2011 15:28הגב לתגובה זו
- 3.לאמנון. נראה לי שאתה צריך משקפי שמש (ל"ת)אמיר 26/05/2011 12:03הגב לתגובה זו
- 2.מס : אתה החלטתה להתלבש על פורטוגלי? (ל"ת)ציקי 26/05/2011 09:55הגב לתגובה זו
- 1.כתבה של חובבן!!! (ל"ת)אבי 26/05/2011 09:45הגב לתגובה זו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)