מה נשתנה? המשבר הנוכחי לעומת המשבר החמור של 2008

אמנון פורטוגלי כותב על השוני והדימיון בין משבר 2008 למשבר של ימים אלו

מהרבה בחינות, המשבר הנוכחי הוא המשך המשבר של 2008 שעדיין לא הסתיים. שוק הבניה והנדל"ן בארה"ב במשבר עמוק וטרם התאושש. האבטלה בארה"ב ובארצות רבות באירופה גבוהה בעיקר בקרב גילאי 20-40. משבר החובות עדיין בעיצומו וההעברה המסיבית של החוב הפרטי מהמוסדות הפיננסיים לציבור ולמדינה לא פתרה את הבעיה. כפי שאנו רואים עתה, החוב הפך לבעיה של המדינה הנמצאת בסכנה של פשיטת רגל כמו ביוון, פורטוגל, אירלנד ומדינות אחרות.

עם זאת יש מספר הבדלים מהותיים בין המצב הנוכחי והמשבר ב-2008 ולחלק מהם השלכות על שוק ההון והבורסות. שוק הבניה והנדל"ן בארה"ב עלול להמשיך ולרדת. אך הירידה המואצת במחירים נבלמה, ולא צפויה ירידה מהירה ומשמעותית בתקופה הקרובה. נראה שהשוק קרוב לתחתית. נדגיש ששוק הנדל"ן יכול להישאר ברמות המחירים ובהיקף התחלות הבניה הנוכחיים עוד כמה שנים ללא התאוששות מהירה.

כלכלות של מדינות רבות כמו סין, הודו, וברזיל מושפעות כיום פחות בצורה משמעותית מהנעשה בארה"ב ובאירופה. מדינות אלו למדו היטב את לקחי המשבר ב-2008 ופנו לדרך של פיתוח עצמי, צמיחה פנימית והקטנת התלות בייצוא ובעולם המערבי. מדינות אלו יכולות להמשיך בדרך ויש להן את האמצעים הפיננסיים והיכולות הטכנולוגיות, הניהוליות והאחרות לעשות זאת.

שני מנועי צמיחה חזקים, ברמה של מהפכות, הופיעו בשלוש השנים האחרונות: האינטרנט הנייד והפקת גז טבעי מפצלים שמביאה ליכולת לאספקה שופעת של אנרגיה זולה ומהפכה גלובלית בשוק האנרגיה. החברות הגדולות למדו גם הן את לקחי המשבר ב-2008, הקטינו את המינוף והגדילו את מצבת המזומנים שלהן. חברות ייצור ושירותים (לא פיננסיות) כמו מיקרוסופט, אפל, סיסקו מחזיקות כיום ביותר משני טריליון דולר של מזומנים ושווי מזומנים. גם חברות קטנות כמו נובה, אלוט ואחרות מחזיקות כיום בעשרות מיליוני דולר ללא חובות.

להבדלים אלו בין המצב הנוכחי והמשבר ב-2008 יהיו להערכתי השפעות חזקות על שוק ההון. הכספים שבידי התאגידים הגדולים ינותבו, למעשה הם כבר מנוצלים, לרכישות של חברות, לפעמים בסכומי עתק. כך שמענו לאחרונה על רכישת סקייפ ע"י מיקרוסופט לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, אפלייד מאטריאלס רכשה את וארייאן תמורת 5 מיליארד דולר, מחיר המשקף פרמיה של 55% למחיר הסגירה של המניה ערב הרכישה, ואנו מתבשרים על רכישות של חברות סטראט-אפ ישראליות בקצב הולך וגדל. רכישות אלו והאפשרות לרכישות של חברות הנסחרות בבורסה או של חברות פרטיות יקבעו מעין רף תחתון למחירי החברות בבורסות - שווי החברה לרוכש הפוטנציאלי, או למשקיע הפרטי.

שני מנועי הצמיחה מביאים ויביאו להשקעות עצומות בתחומיהן. לכן צופים גידול של כ-50% בביקוש לטלפונים חכמים השנה, כתוצאה מכך חברות המייצאות מעגלים מודפסים לחברת HTC בטאיוואן מגדילות את היקף הייצור שלהן ואת היקף הרכישות מחברות כמו אורבוטק. נציין שאספקת אנרגיה זולה ובלתי נדלית בצורת פחם ונפט הניעו את גלגלי המהפכה התעשייתית והצמיחה העצומה במערב במאות ה-19 וה-20.

לסיכום נציין, שגם במשבר הגדול של 1929 בו האבטלה עלתה לכ-25%, היו, מצד שני, 75% מועסקים שעבדו והשתכרו. אלו המשיכו לצרוך, ולמעשה הערך הריאלי של שכרם עלה. יש כיום הרבה חברות המספקות מוצרים ושירותים לאלו שלא נפגעו מהמשבר הנוכחי ולסקטורים שצומחים ויהנו משני מנועי הצמיחה שציינתי. מחירי המניות של חברות אלו ייתכן וירדו זמנית עם התנודות בשוק ההון, אך זו תהיה להערכתי הזדמנות לקנייה שלהן.

אמנון פורטוגלי, לשעבר מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ובעל נסיון רב בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נו באמת 27/05/2011 15:08
    הגב לתגובה זו
    חוץ מזה שהבורסות בארה" ב קרובות לשיא וב2008 עוד לפני קריסת ליהמן ברדרס הבורסות ירדו ולא מעט ונתנו אורות אזהרה, מה בדיוק גורם לו להגיד שיש משבר? הנדלן? הוא לא הצליח להתרומם בכל הראלי בבורסות וזה לא הפריע יותר מדי, המשבר באירופה? לפני שנה באמת היה נראה שאירופה לפני קריסה ואנחנו בדרך לדאבל דיפ אבל אם עברנו את שנה שעברה בדרך לשיאים חדשים מה בדיוק שונה השנה? זה שהתשואות על האג" חים באירופה ממשיכות לעלות זה לא חדש, גם זה לא מפריע לבורסה כל זמן שברננקי מפנק אותם בכסף חינם וריבית אפס. בקיצור עוד מישהו שמחפש איך למלא טור בשביל לעשות לעצמו יחסי ציבור.
  • הבורסה ירדה בכמה אחוזים חחחחחח (ל"ת)
    איפה האיש חי? 27/05/2011 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כתבה מקצועית ומענינת (ל"ת)
    הברבור הירוק 27/05/2011 12:30
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    mm 27/05/2011 09:54
    הגב לתגובה זו
    אין כתבה שהוא לא מפמפם אותה
  • 5.
    בלק 26/05/2011 16:47
    הגב לתגובה זו
    תבדקו את תעודת הסל FONE
  • 4.
    נפט פחם ופצלי שמן הורסים את העולם. (ל"ת)
    נדב 26/05/2011 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לאמנון. נראה לי שאתה צריך משקפי שמש (ל"ת)
    אמיר 26/05/2011 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מס : אתה החלטתה להתלבש על פורטוגלי? (ל"ת)
    ציקי 26/05/2011 09:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כתבה של חובבן!!! (ל"ת)
    אבי 26/05/2011 09:45
    הגב לתגובה זו
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.