מה נשתנה? המשבר הנוכחי לעומת המשבר החמור של 2008

אמנון פורטוגלי כותב על השוני והדימיון בין משבר 2008 למשבר של ימים אלו

מהרבה בחינות, המשבר הנוכחי הוא המשך המשבר של 2008 שעדיין לא הסתיים. שוק הבניה והנדל"ן בארה"ב במשבר עמוק וטרם התאושש. האבטלה בארה"ב ובארצות רבות באירופה גבוהה בעיקר בקרב גילאי 20-40. משבר החובות עדיין בעיצומו וההעברה המסיבית של החוב הפרטי מהמוסדות הפיננסיים לציבור ולמדינה לא פתרה את הבעיה. כפי שאנו רואים עתה, החוב הפך לבעיה של המדינה הנמצאת בסכנה של פשיטת רגל כמו ביוון, פורטוגל, אירלנד ומדינות אחרות.

עם זאת יש מספר הבדלים מהותיים בין המצב הנוכחי והמשבר ב-2008 ולחלק מהם השלכות על שוק ההון והבורסות. שוק הבניה והנדל"ן בארה"ב עלול להמשיך ולרדת. אך הירידה המואצת במחירים נבלמה, ולא צפויה ירידה מהירה ומשמעותית בתקופה הקרובה. נראה שהשוק קרוב לתחתית. נדגיש ששוק הנדל"ן יכול להישאר ברמות המחירים ובהיקף התחלות הבניה הנוכחיים עוד כמה שנים ללא התאוששות מהירה.

כלכלות של מדינות רבות כמו סין, הודו, וברזיל מושפעות כיום פחות בצורה משמעותית מהנעשה בארה"ב ובאירופה. מדינות אלו למדו היטב את לקחי המשבר ב-2008 ופנו לדרך של פיתוח עצמי, צמיחה פנימית והקטנת התלות בייצוא ובעולם המערבי. מדינות אלו יכולות להמשיך בדרך ויש להן את האמצעים הפיננסיים והיכולות הטכנולוגיות, הניהוליות והאחרות לעשות זאת.

שני מנועי צמיחה חזקים, ברמה של מהפכות, הופיעו בשלוש השנים האחרונות: האינטרנט הנייד והפקת גז טבעי מפצלים שמביאה ליכולת לאספקה שופעת של אנרגיה זולה ומהפכה גלובלית בשוק האנרגיה. החברות הגדולות למדו גם הן את לקחי המשבר ב-2008, הקטינו את המינוף והגדילו את מצבת המזומנים שלהן. חברות ייצור ושירותים (לא פיננסיות) כמו מיקרוסופט, אפל, סיסקו מחזיקות כיום ביותר משני טריליון דולר של מזומנים ושווי מזומנים. גם חברות קטנות כמו נובה, אלוט ואחרות מחזיקות כיום בעשרות מיליוני דולר ללא חובות.

להבדלים אלו בין המצב הנוכחי והמשבר ב-2008 יהיו להערכתי השפעות חזקות על שוק ההון. הכספים שבידי התאגידים הגדולים ינותבו, למעשה הם כבר מנוצלים, לרכישות של חברות, לפעמים בסכומי עתק. כך שמענו לאחרונה על רכישת סקייפ ע"י מיקרוסופט לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, אפלייד מאטריאלס רכשה את וארייאן תמורת 5 מיליארד דולר, מחיר המשקף פרמיה של 55% למחיר הסגירה של המניה ערב הרכישה, ואנו מתבשרים על רכישות של חברות סטראט-אפ ישראליות בקצב הולך וגדל. רכישות אלו והאפשרות לרכישות של חברות הנסחרות בבורסה או של חברות פרטיות יקבעו מעין רף תחתון למחירי החברות בבורסות - שווי החברה לרוכש הפוטנציאלי, או למשקיע הפרטי.

שני מנועי הצמיחה מביאים ויביאו להשקעות עצומות בתחומיהן. לכן צופים גידול של כ-50% בביקוש לטלפונים חכמים השנה, כתוצאה מכך חברות המייצאות מעגלים מודפסים לחברת HTC בטאיוואן מגדילות את היקף הייצור שלהן ואת היקף הרכישות מחברות כמו אורבוטק. נציין שאספקת אנרגיה זולה ובלתי נדלית בצורת פחם ונפט הניעו את גלגלי המהפכה התעשייתית והצמיחה העצומה במערב במאות ה-19 וה-20.

לסיכום נציין, שגם במשבר הגדול של 1929 בו האבטלה עלתה לכ-25%, היו, מצד שני, 75% מועסקים שעבדו והשתכרו. אלו המשיכו לצרוך, ולמעשה הערך הריאלי של שכרם עלה. יש כיום הרבה חברות המספקות מוצרים ושירותים לאלו שלא נפגעו מהמשבר הנוכחי ולסקטורים שצומחים ויהנו משני מנועי הצמיחה שציינתי. מחירי המניות של חברות אלו ייתכן וירדו זמנית עם התנודות בשוק ההון, אך זו תהיה להערכתי הזדמנות לקנייה שלהן.

אמנון פורטוגלי, לשעבר מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ובעל נסיון רב בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נו באמת 27/05/2011 15:08
    הגב לתגובה זו
    חוץ מזה שהבורסות בארה" ב קרובות לשיא וב2008 עוד לפני קריסת ליהמן ברדרס הבורסות ירדו ולא מעט ונתנו אורות אזהרה, מה בדיוק גורם לו להגיד שיש משבר? הנדלן? הוא לא הצליח להתרומם בכל הראלי בבורסות וזה לא הפריע יותר מדי, המשבר באירופה? לפני שנה באמת היה נראה שאירופה לפני קריסה ואנחנו בדרך לדאבל דיפ אבל אם עברנו את שנה שעברה בדרך לשיאים חדשים מה בדיוק שונה השנה? זה שהתשואות על האג" חים באירופה ממשיכות לעלות זה לא חדש, גם זה לא מפריע לבורסה כל זמן שברננקי מפנק אותם בכסף חינם וריבית אפס. בקיצור עוד מישהו שמחפש איך למלא טור בשביל לעשות לעצמו יחסי ציבור.
  • הבורסה ירדה בכמה אחוזים חחחחחח (ל"ת)
    איפה האיש חי? 27/05/2011 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כתבה מקצועית ומענינת (ל"ת)
    הברבור הירוק 27/05/2011 12:30
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    mm 27/05/2011 09:54
    הגב לתגובה זו
    אין כתבה שהוא לא מפמפם אותה
  • 5.
    בלק 26/05/2011 16:47
    הגב לתגובה זו
    תבדקו את תעודת הסל FONE
  • 4.
    נפט פחם ופצלי שמן הורסים את העולם. (ל"ת)
    נדב 26/05/2011 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לאמנון. נראה לי שאתה צריך משקפי שמש (ל"ת)
    אמיר 26/05/2011 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מס : אתה החלטתה להתלבש על פורטוגלי? (ל"ת)
    ציקי 26/05/2011 09:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כתבה של חובבן!!! (ל"ת)
    אבי 26/05/2011 09:45
    הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.