מה נשתנה? המשבר הנוכחי לעומת המשבר החמור של 2008

אמנון פורטוגלי כותב על השוני והדימיון בין משבר 2008 למשבר של ימים אלו

מהרבה בחינות, המשבר הנוכחי הוא המשך המשבר של 2008 שעדיין לא הסתיים. שוק הבניה והנדל"ן בארה"ב במשבר עמוק וטרם התאושש. האבטלה בארה"ב ובארצות רבות באירופה גבוהה בעיקר בקרב גילאי 20-40. משבר החובות עדיין בעיצומו וההעברה המסיבית של החוב הפרטי מהמוסדות הפיננסיים לציבור ולמדינה לא פתרה את הבעיה. כפי שאנו רואים עתה, החוב הפך לבעיה של המדינה הנמצאת בסכנה של פשיטת רגל כמו ביוון, פורטוגל, אירלנד ומדינות אחרות.

עם זאת יש מספר הבדלים מהותיים בין המצב הנוכחי והמשבר ב-2008 ולחלק מהם השלכות על שוק ההון והבורסות. שוק הבניה והנדל"ן בארה"ב עלול להמשיך ולרדת. אך הירידה המואצת במחירים נבלמה, ולא צפויה ירידה מהירה ומשמעותית בתקופה הקרובה. נראה שהשוק קרוב לתחתית. נדגיש ששוק הנדל"ן יכול להישאר ברמות המחירים ובהיקף התחלות הבניה הנוכחיים עוד כמה שנים ללא התאוששות מהירה.

כלכלות של מדינות רבות כמו סין, הודו, וברזיל מושפעות כיום פחות בצורה משמעותית מהנעשה בארה"ב ובאירופה. מדינות אלו למדו היטב את לקחי המשבר ב-2008 ופנו לדרך של פיתוח עצמי, צמיחה פנימית והקטנת התלות בייצוא ובעולם המערבי. מדינות אלו יכולות להמשיך בדרך ויש להן את האמצעים הפיננסיים והיכולות הטכנולוגיות, הניהוליות והאחרות לעשות זאת.

שני מנועי צמיחה חזקים, ברמה של מהפכות, הופיעו בשלוש השנים האחרונות: האינטרנט הנייד והפקת גז טבעי מפצלים שמביאה ליכולת לאספקה שופעת של אנרגיה זולה ומהפכה גלובלית בשוק האנרגיה. החברות הגדולות למדו גם הן את לקחי המשבר ב-2008, הקטינו את המינוף והגדילו את מצבת המזומנים שלהן. חברות ייצור ושירותים (לא פיננסיות) כמו מיקרוסופט, אפל, סיסקו מחזיקות כיום ביותר משני טריליון דולר של מזומנים ושווי מזומנים. גם חברות קטנות כמו נובה, אלוט ואחרות מחזיקות כיום בעשרות מיליוני דולר ללא חובות.

להבדלים אלו בין המצב הנוכחי והמשבר ב-2008 יהיו להערכתי השפעות חזקות על שוק ההון. הכספים שבידי התאגידים הגדולים ינותבו, למעשה הם כבר מנוצלים, לרכישות של חברות, לפעמים בסכומי עתק. כך שמענו לאחרונה על רכישת סקייפ ע"י מיקרוסופט לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, אפלייד מאטריאלס רכשה את וארייאן תמורת 5 מיליארד דולר, מחיר המשקף פרמיה של 55% למחיר הסגירה של המניה ערב הרכישה, ואנו מתבשרים על רכישות של חברות סטראט-אפ ישראליות בקצב הולך וגדל. רכישות אלו והאפשרות לרכישות של חברות הנסחרות בבורסה או של חברות פרטיות יקבעו מעין רף תחתון למחירי החברות בבורסות - שווי החברה לרוכש הפוטנציאלי, או למשקיע הפרטי.

שני מנועי הצמיחה מביאים ויביאו להשקעות עצומות בתחומיהן. לכן צופים גידול של כ-50% בביקוש לטלפונים חכמים השנה, כתוצאה מכך חברות המייצאות מעגלים מודפסים לחברת HTC בטאיוואן מגדילות את היקף הייצור שלהן ואת היקף הרכישות מחברות כמו אורבוטק. נציין שאספקת אנרגיה זולה ובלתי נדלית בצורת פחם ונפט הניעו את גלגלי המהפכה התעשייתית והצמיחה העצומה במערב במאות ה-19 וה-20.

לסיכום נציין, שגם במשבר הגדול של 1929 בו האבטלה עלתה לכ-25%, היו, מצד שני, 75% מועסקים שעבדו והשתכרו. אלו המשיכו לצרוך, ולמעשה הערך הריאלי של שכרם עלה. יש כיום הרבה חברות המספקות מוצרים ושירותים לאלו שלא נפגעו מהמשבר הנוכחי ולסקטורים שצומחים ויהנו משני מנועי הצמיחה שציינתי. מחירי המניות של חברות אלו ייתכן וירדו זמנית עם התנודות בשוק ההון, אך זו תהיה להערכתי הזדמנות לקנייה שלהן.

אמנון פורטוגלי, לשעבר מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ובעל נסיון רב בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נו באמת 27/05/2011 15:08
    הגב לתגובה זו
    חוץ מזה שהבורסות בארה" ב קרובות לשיא וב2008 עוד לפני קריסת ליהמן ברדרס הבורסות ירדו ולא מעט ונתנו אורות אזהרה, מה בדיוק גורם לו להגיד שיש משבר? הנדלן? הוא לא הצליח להתרומם בכל הראלי בבורסות וזה לא הפריע יותר מדי, המשבר באירופה? לפני שנה באמת היה נראה שאירופה לפני קריסה ואנחנו בדרך לדאבל דיפ אבל אם עברנו את שנה שעברה בדרך לשיאים חדשים מה בדיוק שונה השנה? זה שהתשואות על האג" חים באירופה ממשיכות לעלות זה לא חדש, גם זה לא מפריע לבורסה כל זמן שברננקי מפנק אותם בכסף חינם וריבית אפס. בקיצור עוד מישהו שמחפש איך למלא טור בשביל לעשות לעצמו יחסי ציבור.
  • הבורסה ירדה בכמה אחוזים חחחחחח (ל"ת)
    איפה האיש חי? 27/05/2011 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כתבה מקצועית ומענינת (ל"ת)
    הברבור הירוק 27/05/2011 12:30
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    mm 27/05/2011 09:54
    הגב לתגובה זו
    אין כתבה שהוא לא מפמפם אותה
  • 5.
    בלק 26/05/2011 16:47
    הגב לתגובה זו
    תבדקו את תעודת הסל FONE
  • 4.
    נפט פחם ופצלי שמן הורסים את העולם. (ל"ת)
    נדב 26/05/2011 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לאמנון. נראה לי שאתה צריך משקפי שמש (ל"ת)
    אמיר 26/05/2011 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מס : אתה החלטתה להתלבש על פורטוגלי? (ל"ת)
    ציקי 26/05/2011 09:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כתבה של חובבן!!! (ל"ת)
    אבי 26/05/2011 09:45
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


חייל מילואים
צילום: דובר צהל

כשהמילואים הופכים לעסק: הסחר הפיקטיבי שעולה למדינה מיליארדים

משלמים לספקים ב"ימי מילואים", קולטים מילואימניק רק כדי לקבל את השכר שלו ליחידה 

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

זה מתחיל בטלפון. מפקד יחידה מתקשר למילואימניק ששכרו באזרחות גבוה במיוחד. "תקבל צו 8," הוא אומר, "אבל אתה לא צריך להתייצב. זה לטובת הקופה הקטנה של היחידה." המילואימניק מסכים, מקבל את התשלום היומי שלו, לפעמים עד 1,700 שקלים ליום, והכסף זורם ישירות לקופה של היחידה. לא היה שירות, לא הייתה נוכחות, אבל התשלום עבר. זו לא אגדה אורבנית צבאית, אלא מציאות שהתרחשה ומתרחשת  ברחבי צה"ל, ועולה למדינה סכומי עתק.

מאז פרוץ המלחמה, כשתקופות המילואים התארכו והזימונים התרבו, הפכה הפרקטיקה הזו לשיטתית יותר. מפקדים לומדים לזהות את בעלי השכר הגבוה ביחידותיהם. הם יודעים מי מרוויח 30,000 שקל בחודש ומי מגיע ל-50,000. והם מבינים שזימון של אדם כזה, גם ללא התייצבות בפועל, יכול להזרים לקופה הקטנה של היחידה מאות אלפי שקלים בשנה. הכסף משמש למימון אירועים חברתיים, לרכישת ציוד שהתקציב הרגיל לא מכסה, ולפעילויות שונות שמשפרות את מורל היחידה. נשמע תמים? אולי. אבל כשמסתכלים על התמונה הרחבה, זה הופך לניצול כספי ציבור.

המחיר האמיתי: עשרות מיליארדי שקלים 

העלויות מדהימות. מאז תחילת המלחמה, המדינה ועד היום ההוצאות בגין מילואימניקים ונלוות עלו על 100 מיליארד שקל. העלות הכלכלית האמיתית גבוהה הרבה יותר. כשמביאים בחשבון את הפגיעה בתפוקה המשקית, את היעדרותם של אנשי מקצוע מהשוק הפרטי, ואת ההשפעה על חברות ועסקים, מגיעים לסכום מוערך של כ-150 מיליארד שקלים.

ועכשיו תוסיפו לתמונה הזו את הבזבוז שנוצר מזימונים פיקטיביים - משרדי האוצר והביטחון מעריכים שבשימוש מבוקר ונכון בצווי מילואים ניתן היה לחסוך למעלה מ-7 מיליארד שקלים. סכום שבעצם נזרק לפח ויש גם הערכות גבוהות הרבה יותר.

איך בכלל קורה מצב של צווים פיקטיביים? המערכת הנוכחית של צווי מילואים היא די פשוטה. מפקד יחידה יכול להנפיק צו 8 בקלות יחסית. הצו הזה מזמן את המילואימניק לשירות, והתשלום מחושב לפי השכר שלו באזרחות. המערכת בנויה כך שהיא מכירה בפערים בהכנסות: מי שמרוויח 8,000 שקל בחודש יקבל כ-320 שקלים ליום, ומי שמרוויח 40,000 שקל יקבל עד 1,700 שקלים ליום. הרעיון הוא הוגן, לפצות אנשים יותר כשההפסד שלהם גדול יותר. זה מוביל לאבסורד גדול. יש מילואימניקים שמקבלים 1,700 שקל ליום פי 5 מחיילים עם שכר נמוך שמקבלים 320 שקל ליום. בפועל, יש גם רבים שמקבלים את השכר הגבוה ואל באמת "שווים" את השכר הזה, וההיפך.