לידיעת החוסך: ככה תעשה עוד 50 א' ש', ואתה צריך כל שקל
כפי שכבר הבנו מהכתבה הקודמת
בטור הקודם הזכרנו את ביטוחי המנהלים שנמכרו בשנות ה-90 ואשר מכירתם הופסקה בסוף שנת 2003, ציינו את הפרמיה לביטוח אשר הגיעה לעיתים עד ל-28% מכל פרמיה שהופקדה בביטוח, כמו כן ציינו כי בניהול נכון של רכיב הביטוח ניתן להגיע לחסכון גבוה יותר בעשרות אלפי שקלים.
בטור היום ניתן טיפים על ביטוחי המנהלים שנמכרו החל משנת 2004 ובנוסף ננסה להסביר למה גם לקוחות אשר רכשו פוליסות לפני התאריך הנ"ל צריכים לבדוק את עלויות הביטוח שלהם.
בטרם נצא לדרך חשוב להבין כי עלות הביטוח ללקוח בן 35 אינה זהה לעלות הביטוח לאותו לקוח בהגיעו לגיל 45, גם אם הלקוח רכש את הביטוח בגיל 35, עלותו תגדל מידי שנה.
בנוסף חשוב להבין כי ככלל, חברת הביטוח אינה מקטינה את גובה סכום הביטוח אלא מגדילה את הפרמיה אותה היא גובה עבור אותו סכום ביטוח, כך היא צריכה לעשות על מנת לא לפגוע בכיסוי אותו רכש המבוטח.
לדוגמא גבר בן 35, שאינו מעשן ורכש סכום ביטוח של 1,000,000 שקלים ישלם על הביטוח פרמיה חודשית בגיל הרכישה של כ-100 שקלים לחודש, בגיל 45 תעלה העלות לכ-200 שקלים לחודש ובגיל 55 העלות תהיה כבר של 280 שקלים לחודש.
אכן זוהי המתמטיקה של הביטוח (אקטואריה) וסביר להניח כי לקוח אשר רכש סכום ביטוח כזה או אחר באופן פרטי יעקוב אחרי ההורדות בחשבון הבנק ויחליט האם בגילאים המבוגרים יותר הצורך שלו ביחס לפרמיה המשולמת עדין זהה לצורך שהיה קיים בגיל 35.
אבל מה קורה אם הלקוח אינו מודע לענין זה ואינו יודע כלל כי סכום הביטוח אשר בתחילה עלה לו כ-100 שקלים לחודש עולה היום כפול או פי שלוש?
לצערנו הרב כך הוא הדבר בביטוחי המנהלים שנמכרו החל משנת 2004.
נסביר את המנגנון ואיך הוא עובד
חברת הביטוח מקבלת מידי חודש את הפרמיה אשר משלמים המעביד והעובד כפונקציה משכרו של העובד. כך לדוגמא עובד אשר שכרו 10,000 שקלים תועבר עבורו מידי חודש פרמיה של 1833 שקלים.
הפרמיה נקלטת בחברת הביטוח , ממנה מנוכה עלות הביטוח והיתרה מועברת לחסכון.
למעשה במידה והעובד אינו בודק הוא אינו יודע כלל כי הפרמיה אשר נגבתה ממנו בשנה הראשונה עבור הביטוח עולה אוטומטית בשנה השניה בשנה השלישית וכך הלאה.
ננסה לפשט את המספרים עוד יותר. אותו עובד בן 35 אשר רכש סכום ביטוח של 1 מיליון שקלים ישלם עבור הביטוח עד גיל 67 פרמיה שמסתכמת בלמעלה מ-100,000 שקלים (!) כאשר סה"כ הסכום אותו הוא יחסוך בגיל פרישה יסתכם בכ-900,000 שקלים. כלומר במקרה שלפנינו עוד לפני שדיברנו על עלות דמי ניהול, כ-15% מהפרמיה בערכים נומינלים ,אשר יתכן כי אותו עובד חשב שנחסכה לו, למעשה אבדה בדרך.
כיצד ניתן לטפל בענין?
ראשית כפי שאנו מציינים תמיד חשוב מאד לבדוק ולבצע התאמות בביטוח. הדברים אמורים בעיקר בפוליסות הביטוח ופחות בקרנות הפנסיה שם המנגנון הוא שונה ובקופות הגמל שם לא קיים ניכוי לביטוח.
שנית, הענין ניתן לפתרון גם בעת עשיית הפוליסה ובדרך פשוטה למדי. ניתן לבקש מסוכן הביטוח כי סכום הביטוח המבוקש יכלול את החסכון המצטבר ויתקזז ממנו.
למה הכונה? ככל שיצטבר סכום חסכון גבוה יותר כך ירכש סכום ביטוח נמוך יותר אשר ישלים את החסכון המצטבר ל-1 מיליון שקלים.
לדוגמא לקוח שצבר 50,000 שקלים סכום הביטוח שירכוש יהיה בגובה של 950,000 שקלים, כאשר יצטבר חסכון של 100,000 שקלים ירכוש סכום ביטוח של 900,000 וכך הלאה.
לצורך הדוגמא לקוח שציין בפני הסוכן כי זהו רצונו הגדיל בדרך זו את החסכון שלו בגיל פרישה מ-900,000 שקלים במקרה הראשון לכ-950,000 שקלים, כלומר על ידי פעולה פשוטה ללא ויכוחים על דמי ניהול "הרוויח" הלקוח עוד כ-50,000 שקלים!
לסיכום:
פוליסות הביטוח נדמות לעיתים כ"קופסאות שחורות" אשר אנו יודעים מה נכנס אליהן, איננו יודעים מה קורה בתהליך ובסופו של דבר מקבלים את התוצר. אני מקוה שקוראי שני הטורים האחרונים השכילו ובניתוח נכון של התהליך יוכלו להגיע לתוצאות טובות יותר.
ולסיום: הטור מיועד ללקוחות אשר רכשו פוליסות משנת 2004 ואילך, אבל גם לקוחות אשר רכשו פוליסות טרם לכן , בעיקר בשנות ה-90 טוב יעשו אם יבדקו את הפוליסות שלהם. בשנות ה-90 ניתן היה לרכוש כחלק מהפרמיה לביטוח המנהלים גם כיסויים נוספים כמו לדוגמא כיסויים רפואייים. גם כיסויים אלו מתיקרים ככל שהמבוטח עולה בגיל והפגיעה שלהם בחסכון היא גדולה מאד ויכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים.
הערות:
הדוגמא היא לגבר לא מעשן, בריא בן 35 .
עלות הביטוח יכולה להיות גבוהה יותר או נמוכה יותר בהתאם למין, גיל, מצב הבריאות, עישון והדוגמאות הן לצורך המחשה בלבד.
הטיפול בסכום הביטוח וקביעת המנגנון צריכה להיות תוך התיעצות עם סוכן ביטוח /יועץ ביטוח ובהתאם לצרכי הלקוח ומשפחתו.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
כל המספרים במקום אחד: משרד התחבורה משיק מפת כבישים אחידה ומעודכנת שתשמש גם את הנהגים וגם את המשטרה
משרד התחבורה השיק את "מפת מספרי הדרכים הארצית הרשמית של ישראל", לראשונה גם באינטרנט. המפה, שתהווה מעתה מקור המידע הרשמי והיחיד לנושא, נועדה לאחד את כלל הנתונים הקיימים ולמנוע כפילויות וסותרות במספור הכבישים. המשמעות: מהיום, כל גורם ממערכות GPS ועד המשטרה
יעבוד על בסיס נתונים אחיד ומעודכן.
לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "מפת מספרי הדרכים הרשמית מכניסה סדר והיגיון במספור רשת הכבישים, וכך תסייע לכל נהג ונוסע להתמצא בדרכים בקלות ובבטחה, ותשמש גם את הגורמים המקצועיים לניהול תנועה מתקדם ושקוף".
הצורך במפה אחידה גבר בשנים האחרונות עם התרחבות רשת הכבישים בישראל. כל כביש חדש מקבל מספר המשולב בשלטי הדרכים ובמערכות הניווט, אך עד כה היו מקרים של חוסר עקביות בין גורמים שונים. המספור הרשמי אמור לפתור את הבעיה ולאפשר מעקב ברור אחר תאונות, תחזוקה ותפעול התנועה.
מאחורי המספרים
בניגוד למה שנהוג לחשוב, המספור הוא לא שרירותי. מספר זוגי מציין דרך אורך מצפון לדרום כמו כביש 2 לאורך החוף או כביש 6 חוצה ישראל בעוד שמספר אי-זוגי מסמן דרך רוחב ממערב למזרח, דוגמת כביש 1 המחבר את תל אביב לירושלים או כביש 65 החוצה
את העמקים.
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- תוכנית חדשה: שדרוג כביש 91 ומחלף במחניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מספר הספרות חשוב: כבישים חד-ספרתיים הם הצירים הראשיים והמהירים ביותר, כמו כביש 1 או כביש 4. כבישים דו-ספרתיים מייצגים צירים אזוריים מרכזיים, למשל כביש 44 או כביש 65, וכבישים תלת- וארבע-ספרתיים משמשים לדרכים משניות ומקומיות.