ימות המשיח? זכייניות הטלוויזיה עמדו ברוב המחויבויות שלהן לשנת 2009
שנת 2009, אם להתייחס לדוח הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, הייתה בהחלט שנה חיובית מצידן של זכייניות הטלוויזיה המסחרית בישראל. על פי נתוני הדוח שיוגש השבוע למועצת הרשות, 'קשת', 'רשת', ערוץ 10 והטלוויזיה החינוכית, עמדו ברוב התחייבויותיהן לשנה זו.
את תוצאות הדוח ניתן ליחס לרמת הפיקוח של הרגולטור על הזכייניות, אולם יש לזכור כי בשנה זו, בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי, העניקה הרשות השנייה הקלות רבות על הזכייניות, בין היתר בהקפאה של 15% ממחויבויות של 'קשת' ו'רשת' כנגד הוצאה של הפקות קנויות, כמו גם הקלות נוספות על הזכייניות בהשקעה בז'אנר מיוחד על חשבון דרמה ותעודה. בכל מקרה, ברשות אמורים להכריע בתקופה הקרובה לגבי ההקלות לזכייניות ערוץ 2, אצל 'קשת' זה נעמד ב-14.5 מיליון שקל ואילו אצל 'רשת' ב-11.5 מיליון שקל.
מנתוני הרשות עולה כי ב-2009 שידרו זכייניות ערוץ 2 כ-400 שעות של סוגה עילית בהוצאה של כ-166 מיליון שקל. ההוצאה של הזכייניות עלתה על הנדרש כ-155 מיליון שקל, 'קשת' עם 85 מיליון שקל ו'רשת' עם 81 מיליון שקל.
2 הזכייניות יחויבו להשלים הוצאה נוספת של הפקה ורכישה של תוכניות מסוגה עלית, לקשת עד 12.5 מיליון שקל ולרשת עוד 2 מיליון שקל.
ערוץ 10 שידר כ-244 שעות של סוגה עלית והוציא על כך כ-78 מיליון שקל, מעל המחויבויות של הערוץ. הערוץ החל בשנה זו בהשלמת חוסרי העבר שלה, במסגרת החוק שאושר בכנסת שאפשר לו להמשיך לשדר לפחות עד דצמבר 2011. .
יש לציין כי המחויבויות של זכייניות הטלוויזיה המסחרית נקבעות בתחילת השנה על פי תחזית ההכנסות ומעודכנות בתום השנה בהתאם להכנסותיהן בפועל של הזכייניות - 'קשת', 'רשת' וערוץ 10 - ולאחר ביקורת חשבונאית שמקיימת הרשות.
'רשת' השלימה סכום של 8.1 מיליון שקל שהייתה מחויבת להוציא לצורך השלמת חוסרי העבר בהפקת תוכניות מסוגה עלית, והושלם על ידי הוצאה של 1.3 מיליון שקל על סרטי תעודה מיוחדים ושל 6.8 מיליון שקל על תוכניות תעודה. 'רשת' גם הוציאה 22.6 מיליון שקל על תוכניות מז'אנר מיוחד במסגרת המכסה הקבועה להוצאה על 4 הסוגות לפי בחירת הזכיין. במקרה של 'רשת', 15.4 מיליון שקל על תוכניות מז'אנר מיוחד לא הוכרו בשל המכסה המרבית הקבוע בכללים להוצאה של אחת מ-4 הסוגות, לפי בחירת הזכיינית. בסך הכל שידרה 'רשת' 36.2 שעות של תוכניות מיוחדות ותוכניות תעודה.
הזכיינית 'קשת' התחייבה ב-2009 להוציא כ-76.5 מיליון שקל להפקה ולרכישה של תוכניות מסוגה עילית. מעבר למחויבות זו, על הזכיינית היה להוציא כ-7.5 מיליון שקל לצורך השלמת חוסרי העברה בתוכניות סוגה עילית מהשנים 2006-2007. בסך הכל המחויבויות של 'קשת' עמדו בשנה זו על 84 מיליון שקל. יש לציין כי 'קשת' הוציאה 30.4 מיליון שקל על 4 הסוגות, כאשר הוצאה זו מתחלקת להוצאה של 17.8 מיליון שקל על תוכניות מז'אנר מיוחד, והוצאה של 12.6 מיליון שקל על תוכניות תעודה. בסך הכל שידרה הזכיינית ב-2009 כ-26.8 שעות של תוכנית מיוחדות ותוכניות תעודה.
מכסת ההפקה המקומית שבה חויבו 'קשת' והטלוויזיה החינוכית בשנה זו היא 50% מכלל השידורים, ואצל ''רשת' וערוץ 10 מדובר היה ב-40%. 'קשת' עומדת על 50%, הטלוויזיה החינוכית עם 55%, 'רשת' עם 48.5%, ו'ישראל 10' עם 46%, ולמעשה כולן עמדו במכסת ההפקה המקומית.
על פי החלטת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, מחויבות 2 זכייניות ערוץ 2 לרכוש לפחות 10% מהפקותיהן וזמן שידוריהן מירושלים והפריפריה, כאשר ערוץ 10 והחינוכית פטורות מסעיף זה. 'רשת' עומדת בהחלטה זו עם 21%, אולם 'קשת' רחוקה מכך, עם 6% בלבד.
בסוגית השידורים החוזרים, הסיפור טיפה שונה. הזכייניות מוגבלות עד 20% משידוריהן בין 6:00 בבוקר לחצות. אצל 'רשת' השידורים החוזרים עמדו על 19% משידוריה, אצל 'קשת' 20% בדיוק, 'ערוץ 10' שידר 24% משידוריו בשידור חוזר, ואילו הטלוויזיה החינוכית עם 34% שידורים חוזרים.
בדוח הרשות השנייה, מצוין גם פרויקט הדגל של הרשות ושל מנכ"לה, מנשה סמירה שירותי הטלוויזיה הדיגיטליים 'עידן +', הידועים בשם DTT. הפרויקט יצא לדרך ב-2009, עם 5 ערוצים בממיר ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 33 וערות הכנסת.
בדוח צוין כי במהלך 2009 השלימה הרשות את שלב א' בהקמת המערך, עם הפעלת משרדים ב-15 אתרי שידור ברחבי הארץ. בהמשך התקדמה הרשות לשלב ב' בו התווספו משדרים, בהתאם לבדיקות הקליטה, ובעיקר לאחר תלונות רבות מלקוחות במרכז הארץ, על בעיות קשות של קליטת שידורים.
הרשות החלה גם בהפעלת מוקד טלפוני הפועל 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, המעניק מידע כללי על השירות החדש ומסייע ללקוחות בהסברים טכניים. הרשות גם הקימה מערך קשר שוטף עם ספקי ציוד הקליטה הדיגיטלי, ומשרדי האוצר והתקשורת החליטו לאחרונה לסבסד עד 50% מעלות המכשיר הדיגיטלי עבור אוכלוסיות נזקקות.
נתון מעניין הוא שלפרויקט הוקצו כ-75 מיליון שקלים, אולם עלויות ההקמה צפויות להגיע רק ל-60 מיליון שקל, ומהרשות השנייה נמסר כי "יתרת התקציב תועמד לטובת הרחבת המערך או תוחזר למשרד האוצר". בכל מקרה, מספר המתחברים לשירות ה-DTT עומד על יותר מ-100 אלף בתי אב בישראל.
מקשת נמסר: "מאמצנו והשקעותינו נשאו פרי. הנתונים מעידים על כך שניתן לשלב בהצלחה בין איכות ורייטינג". מרשת נמסר: "דוח הרשות מראה שרשת עומדת בכל ההתחייבויות למרות התנאים הקשים בהם היא פועלת". מערוץ 10 נמסר: "כפי שהבטחנו, ערוץ 10 עומד וימשיך לעמוד בכל המחויבויות".
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
