ניתוח קמפיין: 'המספרים של הלוטו' - נראה פשוט? דווקא יש פה פריצת דרך
"כוחה של פרסומת טובה", אמר פעם ערן טלמור, איש קריאטיב בענף, "היא לייצר אחד משתי תגובות: או תגובת 'וואו', או תגובת 'וואלה'". פרסומת שעושה לנו 'וואו', מדהימה אותנו ומפלסת למותג מקום בליבנו ובזיכרוננו. פרסומת שעושה לנו "וואלה" מתיישבת על תובנה פסיכולוגית שאינה צפויה ואינה שחוקה, והיא מעוררת בנו שמחה על כך שהמותג 'מבין' אותנו.
ככל שתרבות הפרסום במדיה ההמונית צוברת וותק, קשה יותר להביא 'וואלה' חדש. לכאן נכנסת הפרסומת החדשה של הלוטו "תנו לכדורים לסדר לכם את החיים" שעושה זאת.
ברמה האסטרטגית די מיצינו את מה שיש לומר על חלום הפרס הגדול של ההגרלה הלאומית. הרעיון של השתתפות בהגרלה המונית דלת סיכויים כדי להגדיל את הסיכוי שלי להיות מיליונר בעשירית מיליונית האחוז הוא רעיון ישן שהתיישב לו במקום מוגדר בתודעה לפני הרבה שנים.
המיתוג של הגרלות ציבוריות כגון לוטו ושאר ההגרלות של מפעל הפיס, וכן של הטוטו של המועצה לקידום הספורט נחלק לרוב לשתי המיספרות. האחת: חומרנית. האחרת: אמוציונאלית. או שההבטחה היא להיות עשיר, או שהפוקוס הוא מצפוני חברתי. או שההבטחה היא מצפונית: בכל פעם שאתה משחק בפייס אתה תורם לתרבות ולחינוך. אגב, התרומה לחינוך ותרבות נועדה גם לתמוך בתדמית מפעל הפיס וגם להעצים ולנחם את ההמון שאינו זוכה בהגרלות.
מהגשש החיוור, דרך ספי ריבלין ועד לאקי הכלב
מאז שהגשש החיוור גילמו את הטוטוליונרים ושרו "מלא טוטו, מלא כסף", ספי ריבלין וחנה לסלאו הובילו את "לוטו בקלי כלוטו", ואת "באופן לוטומטי", "המיליונרים של מפעל הפיס" הפכו בן רגע מאדם רגיל לאדם עשיר ולאקי הכלב הלבן הגיש לנו את פילוסופית הפינוק, מאד ברור שעדיף להיות יפה ועשיר מאשר מכוער ועני. אין בכך שום דבר חדש. אנחנו וההגרלה יודעים זאת. ההגרלה רק מאמינה שאפשר להזכיר לנו מדי פעם שעדיף להגדיל את הסיכוי ליאכטה מאשר לוותר עליו. יותר מזה אי אפשר.
שדה ההימורים החוקיים בישראל שנחלק ללוטו ולמפעל הפיס עבר טלטול קליל כאשר ה-winner של המועצה לקידום הספורט חדר בתחילת המילניום ויצר קטגוריה של "משחק" אשר אינו הימור ו"ניצחון" אשר אינו זכייה. בכך פתח את השוק לאנשים שאוהבים לצאת מנצחים בכלל ובהתערבויות הקשורות לספורט בפרט. אבל מלבד זאת אנחנו חשופים לאסטרטגיות תקשורת מוכרות וצפויות.
ונכון שתת מותגים כמו חיש גד יצרו תת קטגוריה מרעננת תחת הרעיון של "בוא'נה זה אחלה כסף" במטרה למצב סכומי כסף יותר קטנים שההגרלה חילקה. אבל גם פה המשוואה של מרוויחים אחלה כסף, וקונים איתו פלזמה או חופשת שופינג עם חברה בניו יורק היא אותה המשוואה בסופו של יום.
להרוויח המון כסף זו התועלת הכי ברורה על המדף. אפשר לשדרג את הבית, לקנות אוטו חדש, ולחיות חיי פינוק כמו לאקי, כלב הפודל הלבן של הפיס, שמגלם את כל ערכי החיים הטובים. ברור שאם אני זה שזוכה בפרס הגדול אני צורח כמו הדמויות בקמפיין "הצורחים" משמחה עם או בלי המסכה של הזוכים. ברור שההבטחה היא לאפשר לעצמי אפשרויות שככה אני לא יכול להרשות לעצמי וברור שלהסביר למה עדיף להיות עשיר יותר משעמם מלהסביר שחטיף שוקולד צריך להיות טעים.
אז למה מדובר בפריצת דרך?
סקירה זו נועדה להדגיש שבקמפיין החדש של הלוטו "תנו למספרים לסדר לכם את החיים" יש משום פריצת דרך באופן שהוא מטפל בנושא הפרס הכספי הגדול.
במקום לארוז שוב ושוב את עולם הפינוק, הגנדרנות וההנאה שכסף יכול לתת, מצליח הלוטו לספר סיפור שהוא קצת אחר. הפעם, הסיפור הוא סיפור ה"וואלה" הקולקטיבי תובנה ששותפה לכולנו. כולנו חשנו פעם שבויים בסיטואציה בה מישהו בכיר מתעמר בנו ובכבודנו. כולנו היינו תלויים באנשים שהתנהגו אלינו לא יפה. כולנו התלבטנו אם לומר מה שיש לנו על הלב או לשמור את זה לעצמינו. כולנו עשינו חשבון שהמחיר לזרוק הכל כדי להציל את כבודנו גבוה מדי. כולנו ידענו שהמחיר להיכנע ולהבליג היה לעיתים גבוה עוד יותר..
הנאראטיב החדש של הלוטו הוא נאראטיב על פנטזיה שיש לכל אחד מאיתנו על שינוי גורל ברגעים שחורים שפוגשים אותנו באמצע החיים. זאת פנטזיה שאינה קשורה ישירות להגרלות והתעשרות. רגע ההשפלה שהבכירים משפילים את גיבור הקמפיין הוא רגע שבו בוקעת לה הפנטזיה שלו לפגוש אותם "בסיבוב". להיפגש איתם בנקודה אחרת בחיים בה הם יזדקקו לו והגלגל והגורל יתהפכו. התובנה קשורה להיותו של העולם עגול, ושלפעמים צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים.
אותם "אחרים" שעושים את הצדק הפואטי בעלילה הם המספרים המואנשים של הלוטו. בסיפור החדש הם הפכו אנושיים והתפקיד שהם נוטלים בעלילה הוא להיות "בעדנו". הם מופיעים ברגע הנמוך בו המנהל יורד עלינו או בעל הבית מתעלל בנו והם משנים לנו את הגורל בשניה. ברור שמדובר בסופו של דבר בממון שמשנה את מאזן הכוחות בינינו לבין ה"רעים", אבל הכסף הוא אמצעי להציל כבוד וללמד את השאננים הרעים לקח. כמה פעמים דימיינו שאבא שלנו קונה את החברה בה אנו עובדים כדי לפטר את הבוס? כמה פעמים רצינו לשלוף צ'ק כדי לקנות את הנכס של בית הבית האכזרי?
מבחינה אסטרטגית מדובר בשינוי קטן של זווית ראיית הביזנס, שינוי שעשוי להוליד תוצאה רגשית ושיווקית ענקית.
הצורך בכסף גדול כאן ועכשיו לא נולד רק מול חומרנות לשמה. הוא מבטא את תפקידו של כסף גדול כמושיע מתהומות אליהם כולנו מושלכים מדי פעם בתהפוכות החיים. נכון שברתימת אותם תהומות למטרת פרסומת יש נצלנות רגשית, אולם היא פרופורציונאלית ומוצדקת והיא מפתחת את תפקיד הכסף בחיינו כפחות סטריאוטיפי ומקובע.
כרטיס זה משעמם אז הופכים את המספרים לדמויות אנושיות
הפיכת המספרים לדמויות אנושיות נושמות תלת מימדיות מסיתה את הפוקוס מכרטיס ההגרלה שהוא פחות סקסי וקשה ליצור כלפיו הזדהות. הפעלולים האקרובאטיים שהם עושים כדי להציל אותנו ברגע האמת יוצק ערכי עזרה והדדית ללוטו. באותו רוח אפשר להוריד את אפליקציית הלוטו גוצ'י בפייסבוק ולגדל לעצמינו את אחד ממספרי הלוטו עד לבגרותו, וביום מן הימים יתכן שיגמול לנו על ההשקעה והחברות, ויהיה זה ש'יסדר לנו את החיים'.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
