ניתוח קמפיין: 'המספרים של הלוטו' - נראה פשוט? דווקא יש פה פריצת דרך

עטרה בילר, אסטרטגית של מיתוג, מפרגנת לפרסומת החדשה של מפעל הפייס
עטרה בילר |

"כוחה של פרסומת טובה", אמר פעם ערן טלמור, איש קריאטיב בענף, "היא לייצר אחד משתי תגובות: או תגובת 'וואו', או תגובת 'וואלה'". פרסומת שעושה לנו 'וואו', מדהימה אותנו ומפלסת למותג מקום בליבנו ובזיכרוננו. פרסומת שעושה לנו "וואלה" מתיישבת על תובנה פסיכולוגית שאינה צפויה ואינה שחוקה, והיא מעוררת בנו שמחה על כך שהמותג 'מבין' אותנו.

ככל שתרבות הפרסום במדיה ההמונית צוברת וותק, קשה יותר להביא 'וואלה' חדש. לכאן נכנסת הפרסומת החדשה של הלוטו "תנו לכדורים לסדר לכם את החיים" שעושה זאת.

ברמה האסטרטגית די מיצינו את מה שיש לומר על חלום הפרס הגדול של ההגרלה הלאומית. הרעיון של השתתפות בהגרלה המונית דלת סיכויים כדי להגדיל את הסיכוי שלי להיות מיליונר בעשירית מיליונית האחוז הוא רעיון ישן שהתיישב לו במקום מוגדר בתודעה לפני הרבה שנים.

המיתוג של הגרלות ציבוריות כגון לוטו ושאר ההגרלות של מפעל הפיס, וכן של הטוטו של המועצה לקידום הספורט נחלק לרוב לשתי המיספרות. האחת: חומרנית. האחרת: אמוציונאלית. או שההבטחה היא להיות עשיר, או שהפוקוס הוא מצפוני חברתי. או שההבטחה היא מצפונית: בכל פעם שאתה משחק בפייס אתה תורם לתרבות ולחינוך. אגב, התרומה לחינוך ותרבות נועדה גם לתמוך בתדמית מפעל הפיס וגם להעצים ולנחם את ההמון שאינו זוכה בהגרלות.

מהגשש החיוור, דרך ספי ריבלין ועד לאקי הכלב

מאז שהגשש החיוור גילמו את הטוטוליונרים ושרו "מלא טוטו, מלא כסף", ספי ריבלין וחנה לסלאו הובילו את "לוטו בקלי כלוטו", ואת "באופן לוטומטי", "המיליונרים של מפעל הפיס" הפכו בן רגע מאדם רגיל לאדם עשיר ולאקי הכלב הלבן הגיש לנו את פילוסופית הפינוק, מאד ברור שעדיף להיות יפה ועשיר מאשר מכוער ועני. אין בכך שום דבר חדש. אנחנו וההגרלה יודעים זאת. ההגרלה רק מאמינה שאפשר להזכיר לנו מדי פעם שעדיף להגדיל את הסיכוי ליאכטה מאשר לוותר עליו. יותר מזה אי אפשר.

שדה ההימורים החוקיים בישראל שנחלק ללוטו ולמפעל הפיס עבר טלטול קליל כאשר ה-winner של המועצה לקידום הספורט חדר בתחילת המילניום ויצר קטגוריה של "משחק" אשר אינו הימור ו"ניצחון" אשר אינו זכייה. בכך פתח את השוק לאנשים שאוהבים לצאת מנצחים בכלל ובהתערבויות הקשורות לספורט בפרט. אבל מלבד זאת אנחנו חשופים לאסטרטגיות תקשורת מוכרות וצפויות.

ונכון שתת מותגים כמו חיש גד יצרו תת קטגוריה מרעננת תחת הרעיון של "בוא'נה זה אחלה כסף" במטרה למצב סכומי כסף יותר קטנים שההגרלה חילקה. אבל גם פה המשוואה של מרוויחים אחלה כסף, וקונים איתו פלזמה או חופשת שופינג עם חברה בניו יורק היא אותה המשוואה בסופו של יום.

להרוויח המון כסף זו התועלת הכי ברורה על המדף. אפשר לשדרג את הבית, לקנות אוטו חדש, ולחיות חיי פינוק כמו לאקי, כלב הפודל הלבן של הפיס, שמגלם את כל ערכי החיים הטובים. ברור שאם אני זה שזוכה בפרס הגדול אני צורח כמו הדמויות בקמפיין "הצורחים" משמחה עם או בלי המסכה של הזוכים. ברור שההבטחה היא לאפשר לעצמי אפשרויות שככה אני לא יכול להרשות לעצמי וברור שלהסביר למה עדיף להיות עשיר יותר משעמם מלהסביר שחטיף שוקולד צריך להיות טעים.

אז למה מדובר בפריצת דרך?

סקירה זו נועדה להדגיש שבקמפיין החדש של הלוטו "תנו למספרים לסדר לכם את החיים" יש משום פריצת דרך באופן שהוא מטפל בנושא הפרס הכספי הגדול.

במקום לארוז שוב ושוב את עולם הפינוק, הגנדרנות וההנאה שכסף יכול לתת, מצליח הלוטו לספר סיפור שהוא קצת אחר. הפעם, הסיפור הוא סיפור ה"וואלה" הקולקטיבי תובנה ששותפה לכולנו. כולנו חשנו פעם שבויים בסיטואציה בה מישהו בכיר מתעמר בנו ובכבודנו. כולנו היינו תלויים באנשים שהתנהגו אלינו לא יפה. כולנו התלבטנו אם לומר מה שיש לנו על הלב או לשמור את זה לעצמינו. כולנו עשינו חשבון שהמחיר לזרוק הכל כדי להציל את כבודנו גבוה מדי. כולנו ידענו שהמחיר להיכנע ולהבליג היה לעיתים גבוה עוד יותר..

הנאראטיב החדש של הלוטו הוא נאראטיב על פנטזיה שיש לכל אחד מאיתנו על שינוי גורל ברגעים שחורים שפוגשים אותנו באמצע החיים. זאת פנטזיה שאינה קשורה ישירות להגרלות והתעשרות. רגע ההשפלה שהבכירים משפילים את גיבור הקמפיין הוא רגע שבו בוקעת לה הפנטזיה שלו לפגוש אותם "בסיבוב". להיפגש איתם בנקודה אחרת בחיים בה הם יזדקקו לו והגלגל והגורל יתהפכו. התובנה קשורה להיותו של העולם עגול, ושלפעמים צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים.

אותם "אחרים" שעושים את הצדק הפואטי בעלילה הם המספרים המואנשים של הלוטו. בסיפור החדש הם הפכו אנושיים והתפקיד שהם נוטלים בעלילה הוא להיות "בעדנו". הם מופיעים ברגע הנמוך בו המנהל יורד עלינו או בעל הבית מתעלל בנו והם משנים לנו את הגורל בשניה. ברור שמדובר בסופו של דבר בממון שמשנה את מאזן הכוחות בינינו לבין ה"רעים", אבל הכסף הוא אמצעי להציל כבוד וללמד את השאננים הרעים לקח. כמה פעמים דימיינו שאבא שלנו קונה את החברה בה אנו עובדים כדי לפטר את הבוס? כמה פעמים רצינו לשלוף צ'ק כדי לקנות את הנכס של בית הבית האכזרי?

מבחינה אסטרטגית מדובר בשינוי קטן של זווית ראיית הביזנס, שינוי שעשוי להוליד תוצאה רגשית ושיווקית ענקית.

הצורך בכסף גדול כאן ועכשיו לא נולד רק מול חומרנות לשמה. הוא מבטא את תפקידו של כסף גדול כמושיע מתהומות אליהם כולנו מושלכים מדי פעם בתהפוכות החיים. נכון שברתימת אותם תהומות למטרת פרסומת יש נצלנות רגשית, אולם היא פרופורציונאלית ומוצדקת והיא מפתחת את תפקיד הכסף בחיינו כפחות סטריאוטיפי ומקובע.

כרטיס זה משעמם אז הופכים את המספרים לדמויות אנושיות

הפיכת המספרים לדמויות אנושיות נושמות תלת מימדיות מסיתה את הפוקוס מכרטיס ההגרלה שהוא פחות סקסי וקשה ליצור כלפיו הזדהות. הפעלולים האקרובאטיים שהם עושים כדי להציל אותנו ברגע האמת יוצק ערכי עזרה והדדית ללוטו. באותו רוח אפשר להוריד את אפליקציית הלוטו גוצ'י בפייסבוק ולגדל לעצמינו את אחד ממספרי הלוטו עד לבגרותו, וביום מן הימים יתכן שיגמול לנו על ההשקעה והחברות, ויהיה זה ש'יסדר לנו את החיים'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.