אלווריון מסכמת שנה קשה: למרות שעקפה את תחזיות האנליסטים, מספקת תחזיות נמוכות לרבעון הראשון

צופה הכנסות של 50-60 מיליון דולר בלבד ברבעון הראשון בעוד האנליסטים העריכו שההכנסות יעמדו על 59 מיליון דולר. ערן גורב מנכ"ל החברה: "אנו צופים התאוששות הדרגתית בשנת 2010"
תומר קורנפלד |

חברת אלווריון מסכמת שנה לא פשוטה שכללה חילופי מנכ"ל ופיטורי עובדים. בחברת ההייטק מספקים תחזיות נמוכות לרבעון הראשון של 2010 ומנכ"ל החברה צופה כי החברה תציג התאוששות הדרגתית רק במחצית השנייה של 2010.

חברת אלווריון המספקת פתרונות WiMAX למפעילות טלקום סיכמה את הרבעון הרביעי עם הכנסות של 60.2 מיליון דולר, עלייה של 3% בהשוואה לרבעון השלישי של השנה. ציפיות אלו היו גבוהות במעט מהערכות האנליסטים שציפו להכנסות של 59.1 מיליון דולר. מתוך סך ההכנסות של אלווריון ברבעון, 47.2 מיליון דולר מיוחסים למכירות של מוצרי WiMAX, עלייה של 5% בהשוואה לרבעון הקודם.

במהלך השנה ביצעה אלווריון מספר מהלכים להקטנת ההוצאות שכללו בין היתר גם פיטורי עובדים. מהלכים אלו צמצמו את ההוצאות התפעוליות של החברה בכ-15% ועזרו לה להקטין את נקודת האיזון לקראת מעבר לרווחיות, ועזרו לחברה לחזור לרווחיות ברבעון הרביעי של השנה.

בשורה התחתונה, אלווריון הצליחה להכות את תחזיות האנליסטים כשהיא מציגה רווח נקי מתואם (Non-GAAP) של 700 אלף דולר. במונחים של רווח למניה מדובר ברווח של 1 סנט למניה בעוד האנליסטים ציפו לאיזון בשורה התחתונה.

על פי כללי החשבונאות המקובלים (GAAP) הכוללים הוצאות בגין אופציות לעובדים והפחתות שונות, אלווריון חתמה את הרבעון עם הפסד של 1.3 מיליון דולר.

למרות שרשמה רווח ברבעון הרביעי של השנה, תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת היה שלילי והסתכם ב-5.8 מיליון דולר. בסוף 2009 לחברה ישנם יתרות מזומנים של 118 מיליון דולר.

את שנת 2009 חותמת אלווריון עם הכנסות של 245 מיליון דולר, ירידה של 13% בהשוואה לשנת 2008 שהייתה שנת שיא בפעילותה של החברה. למרות הירידה בהכנסות, מכירות מוצרי ה-WiMAX רשמו צמיחה בשנה החולפת ועלו ב-5% לרמה של 179 מיליון דולר.

לקראת 2010, מספקת אלווריון תחזיות כספיות חלשות יחסית לרבעון הראשון וערן גורב, מנכ"ל החברה החדש צופה התאוששות הדרגתית לאורך המשך השנה, כאשר סביבת האשראי תשתפר ותוכניות ממשלתיות לעידוד פס חב בארה"ב יגיעו לידי מימוש.

אלווריון מעריכה שהכנסותיה ברבעון הראשון יסתכמו ב-50-60 מיליון דולר. תחזיות אלו נמצאות ברף העליון של תחזיות האנליסטים שהעריכו שההכנסות ברבעון הראשון יסתכמו ב-59 מיליון דולר. אלווריון צופה כי ההפסד הנקי המתואם ינוע בין הפסד של 7 סנט למניה לבין רווח של 1 סנט למניה. אלווריון אינה מספקת תחזיות שנתיות.

ערן גורב, נשיא ומנכ"ל אלווריון התייחס לדו"חות בסיפוק רב: "אנו שבעי רצון מהגידול בהכנסות WiMAX ב- 2009 ומהיכולת שלנו לייצר רווח על בסיס non-GAAP נוכח האתגרים העסקיים הקיימים בעקבות המשבר העולמי הגדול ביותר בדורנו. במהלך הרבעון הרביעי, מספר זרזים עסקיים חשובים להם ציפינו, דוגמת התוכנית הממשלתית לעידוד פס רחב בארה"ב ומכרזים של תדרים בהודו, התעכבו וכעת צפויים להתרחש במהלך שנת 2010".

אלווריון היא חברה דואלית שמניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב ובבורסת הנאסד"ק לפי שווי של 266 מיליון דולר. בשנה החולפת מניית החברה טיפסה ב-30%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.