ת"א סגרה במגמה מעורבת: מכתשים אגן נפלה 4.3%, לפידות חלץ זינקה ב-66%
יום המסחר באחד העם ננעל היום (ד') במגמה מעורבת תוך כדי מסחר תנודתי והפכפך כאשר את הירידות במדדים מוביל מדד הבנקים שנחלש ברקע לתוצאות גרועות מהצפוי מצד הבנקים הגדולים בארה"ב. מנגד הוביל מדד ת"א 75 את המגמה החיובית בבורסה כשהוא רושם יום חמישי רצוף של עליות.
בהתאם למסחר אתמול נחלש גם היום מדד המעו"ף וירד בשיעור של 0.4% לרמה של 1,151 נקודות. מדד הנדל"ן נסחר בירידה של יותר מ-1% ברקע לירידות במניית אפריקה. את מחזור המסחר הגבוה ביותר ריכזה מניית כיל שנסחרה בירידות של כ-1%. מניות הגז והנפט זינקו בשיעורים חדים כאשר לפידות חלץ טסה היום ב-66% והשלימה זינוק מטאורי של כ-180% ביומיים. מחזור המסחר באחד העם הסתכם ב-1.8 מיליארד שקל.
מורידים המלצה לשוק המניות הישראלי
בנק ההשקעות מורגן סטנלי החליט להוריד את ההמלצה להשקעה בישראל עקב שדרוגה כחברה מן המניין בקרב המדינות המפותחות. בבנק ההשקעות הזהירו כי המעבר של ישראל למשק מפותח וכניסתה למדדי המדינות המתועשות של MSCI צפויים לפגוע בביצועי שוק המניות, תחזית שגורמת לו להוריד את המלצתו לשוק המניות המקומי.
יומן המאקרו: שיעור האבטלה
היום פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי שיעור הבלתי מועסקים במשק לחודש נובמבר עמד על 7.4%, מדובר בירידה משיעור של 7.7% בחודש אוקטובר.
מאוחר יותר יפורסמו בארה"ב נתוני התחלות הבנייה לחודש דצמבר ומדד המחירים לצרכן. צפי הקונצנזוס שם מעריך שתרשם עלייה קלה במספר התחלות הבנייה שעמד בחודש נובמבר על 574 אלף.
ירידות שערים חדות בסין והונג קונג
בבורסות אירופה נרשמות, נכון לשעה זו, ירידות שערים בולטות, כאשר מדד הדאקס הגרמני נופל ב-0.8% והפוטסי הבריטי מאבד 1% מערכו. מגמה דומה נרשמת בחוזים העתידיים על המדדים בוול סטריט הנופלים עד 1%.
מוקדם יותר היום, ירידות שערים חדות נרשמו בבורסות באסיה בהובלת המדדים בשנחאי והונג קונג. ברקע למגמה השלילית עמד דיווח לפיו הבנקים המסחריים הגדולים בסין הונחו שלא לספק הלוואות חדשות בשאר ימי העבודה החודש (ינואר) וזאת במטרה להאט את קצב הצמיחה המהיר מידי.
מניות במרכז
מניות הבנקים המשיכו להיסחר תחת לחץ. בסקירה עדכנית בנק אוף אמריקה-מריל לינץ', פרסם היום (ד') סקירה מקיפה על סקטור הבנקים ממנה עולה כי על פי תחזיות האנליסטים צפוי הענף לחזור להנפיק תשואות גבוהות כבעבר ובהתאם מעדכנים את המלצותיהם למניות הסקטור, תוך המלצה חמה למניית בנק הפועלים והורדת ההמלצה ללאומי.
שופרסל ריכזה עניין בהמשך להודעת חברת דיסקונט השקעות מקבוצת אידיבי כי היא מעוניינת לאחד את חברת שופרסל בדוחות הכספיים שלה ופרסמה הצעת רכש לרכישת עד 8.3% ממניות החברה וזאת בתמורה לסך כולל של 360 מיליון שקלים (בהתאם להיענות להצעת הרכש). הצעת הרכש פורסמה בבורסה לאחר סגירת המסחר אמש.
מניית חברת קמהדע, העוסקת בפיתוח,ייצור ושיווק תרופות בתחום הביו-פרמצבטיקה קיבלה אישור FDA לבצע ניסוי מזורז בחיסון לכלבת ומטפסת בלמעלה מ-3%. היום (ד') הודיעה כי קיבלה אישור ממינהל המזון והתרופות האמריקאי לביצוע ניסוי Phase III בנוהל מקוצר ומזורז לתרופה.
מניית אפריקה ישראל התממשה בכ-2% לאחר שזינקה אתמול בלמעלה מ-10%. היום (ד') הודיעה אפי פיתוח (AFI Development PLC), זרוע ההשקעות של אפריקה ברוסיה ובמדינות חבר העמים לשעבר, כי דירקטוריון החברה הורה להנהלת החברה לפעול לרישום ניירות הערך שלה, הנסחרים בבורסה בלונדון, ברשימה הראשית בבורסה זו.
חברת טבע נסחרה היום ברקע לתביעה שהגישה נגדה ענקית התרופות האמריקנית פייזר. פייזר טוענת כי טבע מפרה מבקשת מבית המשפט למנוע את שיווקה של האנטיביוטיקה זיבוקס (Zyvox).
מניית פרטנר נסחרת בימים האחרונים במחזורים חריגים, כשמשקיעים זרים מזרימים כספים למניה בעקבות 3 המלצות בהן זכתה בימים האחרונים. בלידר לעומת זאת בחרו להוריד את דירוגם למניה.
מניית כיל המשיכה להיסחר ברקע לספקולציות על חתימת החוזה הקרובה עם הסינים. בקבוצת FMB, מכון מחקר אשר עוקב אחר המסחר בדשנים ומספק מידע עכשווי על המחירים, הצטרפו לדיווחים לפיהם חתמה החברה על חוזה למכירת אשלג לסינים וסיפקו נתונים חדשים על החוזה.
לפידות חלץ יהש טסה היום במסחר וזינקה בשיעור חד של 66% כשבמהלך היומיים האחרונים כמעט הכפילה המנייה את ערכה. אתמול דיווחה החברה כי פתחה בהליכים לקבלת רשיונות קידוח ימיים ויבשתיים.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
