לקראת המודל הצ'יליאני: "תהיה דחייה של הישום אבל בסוף כולם יהיו בפנים"

גיל ויסמן, מנכ"ל ישיר גמל, מדבר על חמשת טיפוסי צרכנים פיננסים: "לטיפוס 'ההרפתקן' צריך לפנות עם מבצע חד פעמי, או קופה עם מבצעים, הוא יקבל החלטה מהר. כל טיפוס זה שונה"
קובי ישעיהו |

לקראת החדרת המודל הצ'יליאני לשוק הגמל הישראלי ממשיכים בתי ההשקעות, הבנקים וחברות הביטוח להיערך ל"מפץ הגדול" בשוק, שיתרחש בתחילת 2011. היום, כידוע, עדיין נמצאים כמעט כל החוסכים בשוק הפנסיה והגמל במסלול הכללי, שנתון לשיקול דעתו של מנהל הקרן או הקופה. ברצותו, יכול המנהל להחזיק, נניח, 30% מניות או יותר, וברצותו 0% מניות או ניירות ערך מסוכנים אחרים.

כל זה הולך להשתנות בעתיד הלא רחוק וכל אחד ואחד מהחוסכים יצטרך להחליט לאיזה מסלול הוא רוצה להשתייך. בהקשר הזה פיתחה ד"ר איריס רייצס, פסיכולוגית קלינית, את "מודל 5 הטיפוסים" ובבית ההשקעות ישיר עשו צעד נוסף קדימה והתאימו את המודל לשימוש יומיומי מול הלקוחות הפוטנציאלים.

המודל מציג 5 סוגי צרכנים פיננסיים: הראשון הוא "החשדן", שמאופיין בסקפטיות, מסתכל על חצי הכוס הריקה, מתייחס לאמינות כערך עליון, מחפש בטחון בקשר, ממזער סיכונים ונמצא כל העת בדיסוננס מול האלטרנטיבות.

הטיפוס השני הוא "החוקר". הוא מנסה לקבל תמונה מלאה של המציאות, רואה עצמו כרציונאלי, אינדיבידואליסט (לא נתון ללחצים חברתיים), סקרן מטבעו ומתקשה בקבלת החלטות. השלישי הוא "ההישגי". הוא מתאפיין בהישגיות כאורח חיים, בוחן תהליכים על פי מבחן התוצאה, בעל ציפיות גבוהות מעצמו ומסביבתו, מרגיש שתמיד אפשר לעשות יותר ומחפש חיזוקים חיצוניים באופן מתמיד. בנוסף הוא משווה את עצמו כל העת לסביבתו.

הטיפוס הרביעי הוא "מנהיג הדעה". הוא מאמץ חידושים, פיננסיים וטכנולוגיים, תופס עצמו כמבין בתחומים רבים, יש לו מעגלים חברתיים רבים, מחפש אישושים לתפיסה העצמית הגבוהה שלו, ורוצה שיקשיבו לו ויתייעצו איתו. הוא גם דורש מידע ככלי להעצמה אישית.

והטיפוס החמישי הוא "ההרפתקן". ההרפתקן הוא אופטימי מטבעו, מחפש ריגושים, לא אוהב לרדת לפרטים, פועל מתחושות בטן, מונע ביצועים ותוצאות ומחפש פרטנרים להרפתקאות.

"המודלים שיש היום בבנקים לא נותנים מענה"

גיל ויסמן, מנכ"ל קופות הגמל של ישיר בית השקעות, אומר בשיחה עם Bizportal כי "ב-1 לינואר 2011 בעצם משנים לגמרי את כללי המשחק, ואז יהיו כמה סוגי לקוחות, 92% מהאנשים היום לא עשו כלום בשנים האחרונות ואין להם מושג מה הולך לקרות. היום הם במסלול הכללי ופתאום הם כבר לא יהיו שם".

"אנחנו באים ואומרים שאי אפשר להתייחס לכולם אותו דבר, כי יש חמישה סוגים של לקוחות. כל אחד חי אחרת, מתנהג אחרת, וגם מקבל החלטות אחרת. כל אחד יכול לזהות את עצמו די מהר בתוך הטיפוסים האלה. עכשיו צריך לראות איך מטפלים בטיפוסים האלה - הם לא רק מקטלגים את המידע שונה, אלא גם מקבלים החלטות שונה".

"להרפתקן למשל, צריך לפנות עם מבצע חד פעמי, או קופה עם מבצעים, הוא יקבל החלטה מהר. לעומת זאת, הפולניה בצד השני היא מאוד שמרנית, היא זוכרת רק את הקטסטרופות, ומחפשת תשואה חיובית במינימום סיכון. לאלה, למשל, צריך להתאים קופות ללא מניות. עדיין זה לא מספיק, כי ייתכן שהיא תתקשה לקבל החלטה, ולכן צריך לאפשר לה אפשרות לשנות החלטה בהמשך הדרך. כדי לקחת החלטה, היא צריכה לשמוע את שני הדברים האלה".

"כך, עברנו על כל טיפוסי הלקוחות, והגענו למסקנות איך צריך לפנות לכל לקוח. המודלים שקיימים היום בבנקים לא בנויים נכון ולא מאפשרים הרבה פעמים ללקוחות לקבל החלטות נכונות".

"או 'החוקר', שקשה לו מאוד לקבל החלטות בגלל עודף מידע. ללקוח כזה צריך לנסות להתמקד במקסימום שני חלופות, להדגיש לו את העובדה שהוא צריך להתחרט. ועדיין, קשה לו מאוד לקבל החלטות. היום, "החוקר" הזה נכנס לבנקים ומשגע אותם, ובסוף לא מקבל החלטה".

לגבי "המנהיג" אומר ויסמן כי "הוא לא מתעמק יותר מדי בפרטים אבל יכול למשוך איתו עוד כמה אנשים. לו מתאים לפנות בסיסמאות, שאלות ותשובות עם טיפול מהר בהתנגדויות. לא מעניין אותו השוואה של תשואות. כן מעניין אותו מבצעים שונים".

"הרוב המוחלט של האנשים בארץ הם מסוג ההישגי או המנהיג"

"ההישגי תמיד רוצה להגיע להישגים, הוא תמיד רוצה לדעת שההחלטה שלו היתה טובה יותר מהאחרים. אגב, רוב האוכלוסיה גם בארץ ובעולם יושבים על דמות ההישגי או המנהיג".

"לכן, לכל אחד מהדמויות אנחנו פונים בצורה שונה. יועץ יעשה טעות אם יבלבל את הלקוחות עם הרבה מדי מידע".

- מה אתה חושב הולך לקרות בינואר 2011?

"זה לא יעבור חלק, יהיו מהמורות. לגבי המיזוג של הקופות ידחו חלק מהמהלך. בשלב הראשון יאפשרו לגופים למזג את הקופות בתוך מתפעל אחד (בדרך כלל אחד הבנקים), ושנה אחר כך, נניח, יאפשרו למזג את הקופות לגמרי ואז להתאים מסלול לכל אחד. בסופו של דבר כל העמיתים ימצאו את עצמם בתוך המודל הצ'יליאני, אין דרך חזרה. זה אולי יקח יותר זמן, אבל ימשיכו עם זה קדימה".

צמצום סיכונים לקראת הפנסיה

המודל הצ'יליאני, למי ששכח או שעדיין לא יודע על מה מדובר, מבוסס על העיקרון שלפיו ככל שהחוסך מבוגר יותר, כך כספו מנותב להשקעות סולידיות יותר. במסגרת המודל הצ'יליאני, הנחתה ממשלת צ'ילה את היצרנים הפנסיוניים להקים חמישה מסלולים בעלי רמות סיכון שונות, המותאמות לקבוצות גילים שונות. מסלולים אלו דורגו מ-A עד E, כאשר A הוא המסלול האגרסיבי ביותר - עם חשיפה גבוהה להשקעות מסוכנות - ו-E הוא הסולידי ביותר (ללא מניות או אג"ח מסוכנות).

בארץ נקבעו שלושה מסלולים. במסגרת זו, כל חוסך יכול לבחור את המסלול המתאים לו ביותר. נקבע גם שמי שלא יבחר מסלול, יצטרף באופן אוטומטי לאחד ממסלולי ברירת המחדל, שנקבעו בהתאם למין ולגיל המבוטח (נשים וגברים עד גיל 35 יהיו במסלול הראשון, המקביל ל-A או B ובצד השני, במסלול השלישי המקביל ל-D ו-E, יהיו גברים ונשים לקראת גיל הפנסיה או כאלו שכבר יצאו לפנסיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.

שקל כסף מטבע
צילום: Image by Ri Butov from Pixabay
ראיון

השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?

בשיחה עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר "חיסונים פיננסיים" הוא מזהיר שהתחזקות השקל הופכת לאיום קיומי על סטארט-אפים ישראליים; למה גידור כבר לא מספיק? מדוע בנק ישראל חייב להתחיל לקנות זהב, ומה עומד מאחורי המשך היחלשות הדולר בעולם?
רן קידר |
נושאים בכתבה אדם רויטר דולר

שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים. 

ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.

מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?

אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית. 

עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית. 

ומי שלא גידר עד עכשיו? 

להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.