עוד הנפקה יוצאת לדרך: מדיגוס מגייסת היום כ-6 מיליון שקל בהנפקת מניות ואופציות

החברה תנסה לגייס עוד 6 מיליון שקלים בהנפקת זכויות שתתבצע במהלך חודש אוקטובר
קובי ישעיהו |

עוד הנפקה בתחום הביומד יוצאת היום לדרך. לאחר הגיוסים של די פארם ולייפוייב דיווחה אתמול (ד') חברת מדיגוס על קבלת היתר מהבורסה לניירות ערך להתחיל בגיוס הון באמצעות הנפקה לציבור והנפקת זכויות בהיקף כולל של 12 מיליון שקל.

החברה מציעה היום 2.589 מיליון מניות בחבילות, כל חבילה כוללת 3 מניות ב-2.32 שקלים ואופציה אחת. לחברה ישנה אופציה להקצות 15% נוספים (מניות ואופציה) במידה של ביקוש יתר.

את הנפקת החברה מובילים IBI חיתום וכלל פיננסים חיתום.

בנוסף, דיווחה החברה על פרטי הנפקת הזכויות לגיוס 6 מיליון שקל נוספים בחודש אוקטובר. במסגרת הנפקת הזכויות התחייבו בעלי השליטה בחברה לנצל את הזכויות המוענקות להם במלואן, בהיקף 2.6 מיליון שקל. בהנפקת הזכויות יוצעו 4.9 מיליון מניות במחיר של 1.23 שקל למניה.

אלעזר זוננשיין, מנכ"ל מדיגוס, מציין כי הגיוס הינו צעד חשוב בהתפתחות החברה והמשך צמיחתה. "מחוייבותם של כל בעלי השליטה לנצל את מלוא הזכויות מלמד על תמיכתם ואמונתם בחברה ובעתידה המבטיח", מציין זוננשיין.

לאחרונה, הודיעה החברה כי היא מנהלת מו"מ עם חברה רב לאומית גדולה, במסגרתו תקבל החברה הרב לאומית בלעדיות לייצור ושיווק מערכת האנדוסקופ SRS שפיתחה מדיגוס. במסגרת ההתקשרות בהסכם תקבל מדיגוס מהחברה הרב-לאומית סכום כולל של 11 מיליון דולר ארה"ב: 4.5 מיליון דולר ישולמו לחברה עם חתימת ההסכם, 1.5 מיליון דולר עם עמידה ביעדי גיוס חולים במהלך המשך ביצוע הניסויים הקליניים ו-5 מיליון דולר עם קבלת אישור שיווק 510k מה-FDA.

בנוסף, הסכימו הצדדים לחלק ביניהם באופן שווה את ההכנסות ממכירת מערכות ה-SRS.

נציין כי בתחילת השבוע דיווחה החברה כי דקסון הודיעה ליתר חברי דבוקת השליטה במדיגוס על ביטול הצעת המכר שהעבירה דקסון טכנולוגיות ב-1 לחודש וזאת על-בסיס הסכם בעלי המניות בחברה. לאור הודעת דקסון ימשך שיתוף הפעולה בהתאם להסכם בעלי השליטה משנת 2006 בין דקסון ליתר חברי דבוקת השליטה - אלעזר זוננשיין, מנשה זוננשיין, אביאל רועי שפירא, אסתר וכפיר לוצאטו ויאיר רבינוביץ. לפני כן ביקשה דקסון למכור ליתר בעלי השליטה בחברה על פרישתה מדבוקת השליטה על פי הסכם בעלי השליטה. פתרון הסכסוך סלל את הדרך להנפקה היום ובחודש הבא.

חברת מדיגוס מתמקדת בשוק המכשור הרפואי לפיתוח פרוצדורות אנדוסקופיות. החברה פיתחה מערכת אנדוסקופית (SRS) לטיפול במחלת ההחזר הקיבתי-הוושטי (GERD ? Gastroesophageal Reflux Disease) הנגרמת עקב חזרה לא תקינה של נוזלי הקיבה לוושט. מחלת ה ? GERD הינה אחת מהמחלות השכיחות ביותר בעולם המערבי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.