הסיבות למשבר הכלכלי ביפן - ניתוח אחר
הכלכלה היפנית היא הכלכלה השניה בגודלה בעולם: היא גדלה והגיעה למעמדה זה באמצעות חשיבה עסקית חדשנית, ביצועים מיומנים, עבודה קשה והתמדה, המגובים על ידי מאות שנים של תרבות יוצאת דופן, ששמה דגש על הרמוניה. הכלכלה היפנית הגיעה למעמד זה בזכות ולא בחסד, וברמה מסוימת עשתה זאת כנגד כל הסיכויים. במאמר זה אנסה לספק ניתוח שונה למשבר אותו חווה יפן בימים אלה (ניתוח מקרו כלכלי).
ה- 31 במרץ 2009 היה היום בו הסתיימה השנה עבור חברות יפניות רבות, ובמהלך החודשיים שלאחר מכן, פרסמו חברות רבות את תוצאותיהן הכלכליות. הטורים הכלכליים ביפן התמלאו בהודעות של חברות רבות אודות תוצאות גרועות לשנה. בין חברות אלה ניתן למנות את סוני, טויוטה, פוג'יטסו, טושיבה, פנסוניק והיטאצ'י. עבור רבות מחברות אלה זו היתה השנה הראשונה של הפסדים מזה שנים רבות, ולרוב הדבר קרה אחרי שהשנה הקודמת היתה שנה רווחית ביותר. דיווחים אלו הראו גם כי התוצר המקומי הגולמי ירד ביותר מ- 12% בשנת 2008. רוב החברות צופות ששנת 2009 תמשיך להיות שנה לא טובה וכי ההפסדים ימשיכו להיות גבוהים ביותר, וכהכנה למציאות זו הרגישו כורח לבצע פעולות המנוגדות לערכים התרבותיים היפניים (כגון פיטורים). בהשוואה לכלכלות מובילות אחרות בעולם, הביצועים של יפן היו אלה שספגו את המכה הקשה ביותר (ראה תרשים 1), ומגמה זו עתידה להמשך בשנת 2009.
האם ניתן למנוע את ההתדרדרות הצפויה בביצועים, ואף לנקוט בצעדים שישנו את פני המגמה הזו למגמה חיובית? לפי ההבנה הקונבנציונלית של הסיבות למכה הכלכלית של יפן, קיימת תקווה מועטה לתשובה חיובית לשאלה זו. אך מה אם ההבנה הקונבנציונלית של הסיבות מוטעית, וקיים הסבר אחר?
הסיבות הנפוצות ביותר למצב הנוכחי, כפי שהן משתקפות בדוחות הפיננסיים של חברות ובתקשורת הכלכלית, הן ירידה משמעותית במכירות עקב המיתון והתחזקות הין. האם יכול להיות שההסבר המקובל כיום שגוי? בכדי לענות על שאלה זו חשוב לבחון את העובדות הידועות ולאחר מכן לקשר אותן לתוצאות שנצפו. הטענה הראשונה היא בדבר המיתון העולמי. בכדי שהמיתון יסביר את הירידה החדה בכלכלה היפנית, מן ההכרח:
* שהירידה הכלל עולמית בצריכה גדולה כירידה במכירות היפניות.
* שהחברות היפניות פועלות בשווקים קטנים מאוד, שם נתח השוק שלהן גדול מאוד, עד לרמה שכל ירידה בשוק מורידה את המכירות באופן בלתי נמנע. (אחרת העובדה שהצריכה הכללית נמצאת בירידה לא מחייבת שכלל מכירות הספקים ימצאו בירידה.)
התוצר המקומי הגולמי כאינדיקטור לצריכהמראה בבירור כי בראייה עולמית, התמ"ג גדל (כפי שניתן לראות בתרשים 2), משמע, במונחים כלליים הצריכה העולמית גדלה באופן עקבי, כולל בשנת 2008. בארה"ב ("מרכז" המיתון) התמ"ג ירד בשנת 2008 בשיעור של 6.1%, אך הצריכה האישית נשארה זהה לזו של שנת 2007 (ולמעשה גדלה ב- 0.2%, בהתבסס של מידע רשמי של BEA). חלק הארי של הצריכה של מוצרים ושירותים יפניים הוא בתוך יפן (משנת 1996 ועד 2008 הייצוא הממוצע מתוך כלל התמ"ג עמד על פחות מ- 12%) והצריכה היפנית גדלה אף היא באופן עקבי. אזי לא רק שהצריכה לא נמצאה בירידה מספקת בכדי להסביר את הירידה במכירות שהתרחשה בעסקים היפניים, אלא היא למעשה גדלה ב- 0.5% (לפי המידע הרשמי של MOF - ראה תרשים 3).
תרשים 2:
תרשים 3:
לפיכך, התנאי הראשון של הירידה בצריכה ברמה דומה לירידה במכירות לא התקיים. כמות הצריכה גדלה למעשה ברחבי העולם, כמו גם בשווקים העיקריים בהם פועלות חברות יפניות.
אם נביא בחשבון את התנאי השני, אזי המוצרים היפניים מהווים אחוז קטן מן הצריכה העולמית, ובאופן דומה גם מן השווקים העיקריים של ארה"ב, אירופה ומזרח אסיה. מתוך כלל הייבוא לארה"ב, שיעור הייצוא של יפן עומד על פחות מ- 4% (בשוק הרכב השיעור גבוה הרבה יותר), דבר המצביע על כל שהשוק גדול מספיק בכדי להתיר ליצואנים מסוימים לכל הפחות, לשמור על רמות המכירות שלהם (או אפילו להגדיל אותן). שווקים מסוימים למעשה גדלו, כגון שוק מוצרי הצריכה האלקטרוניים (שגדל ביותר מ 12%, וצפוי להמשיך לגדול בשיעור כזה בשנים הבאות מעל ל-3 טריליון דולר, בהתבסס על דיווח של ה- CEA, איגוד הצרכנים האלקטרוניים). עובדות אלו מובילות להבנה שהמצב כלכלי העולמי לא מספק הסבר טוב דיו למשבר הכלכלי היפני.
גם הטענה הנוספת בדבר חוזקו של הין כסיבה לתוצאות לא מהווה הסבר מספק. בהערכת הין כנגד הדולר בתקופה המדווחת, הין החל ב- 102.678 ין לדולר (השיעור הממוצע של אפריל 2008) וסיים ב- 97.8357 ין לדולר (השיעור הממוצע של מרס 2009), ירידה של 4.7% (ולאורך כל השנה הין שמר של ממוצע של 100.38 ין לדולר). על אף שמדובר בשינוי, כזה בעל השפעה שלילית, השינוי אינו גדול מספיק בכדי להוות השפעה משמעותית על התוצאה.
אם הצריכה העולמית והמקומית לא ירדו בשיעור ניכר, והשווקים קטנים מדי בכדי לחייב ירידה במכירות, משמעות הדבר היא שהתנאים הכלכליים הנדרשים בכדי לתמוך בהסבר הנפוץ לירידה במכירות לא קיימים באמת (כמובן שהם עשויים להיות קיימים עבור חברות מסוימות, אך לא ברמה הגלובלית.) אם זהו לא המיתון, לא המחסור בשווקים, ואף לא שער הין, מה עוד עשוי להוות הסבר? מדוע צנחו המכירות? מדוע בשיעור כזה?
התשובות לשאלות אלה הופכות לברורות כאשר בוחנים את המכירות ביחס למידע אודות הצריכה. בהתבסס על העובדה שרוב המכירות של עסקים יפניים נמצאות ביפן, השוואה פשוטה בין המכירות לצריכה ביפן תספק ראייה לעובדה שמשנת 2004 ועד לשנת 2007 (ולמעשה הדבר נכון אף לשלושת הרבעים הראשונים של שנת 2008), המכירות גדלו בקצב מהיר יותר מן הצריכה (ראה תרשים 4).
אם חברות מוכרות יותר מן הכמות הנצרכת, משמעות הדבר היא שמה שנמכר לא באמת מצרך על ידי הצרכן המיועד. לדוגמה, אם בשנה נתונה, כלל המכירות של טלויזיות על ידי יצרני טלויזיות היה 100, אך הצריכה למעשה היתה רק 80, נשארה יתרה של 20 טלויזיות שלא נצרכו. מה קורה ליתרה זו? בהתחשב בעובדה שהיצרן מכר 20 טלויזיות אלה, אך הצרכנים לא קנו אותן, כנראה ש-20 טלויזיות אלה "תקועות" במקום מסוים בשרשרת האספקה (כנראה אצל הקמעונאי, או אולי אצל המפיץ.) אם נביא עובדות אלה בחשבון במהלך השנים 2007- 2004, בהן המכירות גדלו יותר מן הצריכה, מחויב המציאות שיש יתרה שהצטברה כמלאי.
מהן ההשפעות של צבירת מלאי? המלאי מצטבר בעסקים שנמצאים בין היצרן המקורי לצרכן המיועד. עסקים אלה צוברים את המלאי מכיוון שהם זקוקים לו בכדי לנהל את העסקים שלהם, אך הם לא צריכים מלאי שלא הופך למכירות עבורם. מלאי עבורם משמעו אמצעי לניהול העסק. המלאי מסמל מזומן עבור עסקים אלה, מזומן שלא זמין ליצירת עסקים נוספים, הוא מהווה מעין רע הכרחי איתו הם לומדים לחיות. אבל כשהוא מצטבר יותר מדי, השפעתיו השליליות מתחילות להיות כבדות משקל יותר מאלו החיוביות. ההשפעות של התיישנות, קידום מכירות ומזומן חסום גדלות לרמה שלא ניתן לסבול אותן. כתוצאה מכך, עסקים אלה ינקטו בצעדים בכדי להתמודד עם מצב בעייתי זה.
באילו צעדים ינקטו? קודם כל הם ינסו להיפטר מן המלאי העודף שלהם. בכדי לעשות זאת הם יציעו מבצעי קידום מכירות ויגבילו את כניסת המלאי החדש. הגבלת כניסת המלאי החדש משמע קיצוץ ברכישותיהם, באופן דרסטי. וזוהי בדיוק התופעה המתרחשת כעת, והסיבה העיקרית לירידה העצומה במכירות. וכל זמן שהמלאי נמצא בעודף המצב ימשך. החדשות הטובות הן שהצריכה ממשיכה לגדול ולכן תצרוך את עודפי המלאי, ותאפשר למכירות לגדול שוב, בזמן שעודפי המלאי יתרוקנו. החדשות הרעות הן, שיקח זמן רב לדבר זה להתרחש, אלא אם כן ינקטו בפעולות הנכונות.
אך מהן הפעולות ה"נכונות" הללו? אולי באופן צפוי במידה מסוימת, דרכה של יפן לחזור למעמדה ככלכלה המובילה, להנות מצמיחה המונעת על ידי צריכה ממשית ולהפסיק את ההשפעות השליליות באופן מהיר, כרוכה בחזרה ליסודות, אל מה שהביא למעמדם מלכתחילה: חשיבה עסקית חדשנית (בניגוד לחשיבת מוצר חדשנית), ביצועים מיומנים, עבודה קשה והתמדה, המגובים על ידי מאות שנים של תרבות יוצאת דופן, ששמה דגש על הרמוניה. הרמוניה ? הרצון הכן לבסס מערכות יחסים על כך שבאמת כולם מרוויחים, אלו הם הדברים שבבסיס פריצת הדרך.
מיקי גרנות - מנכ"ל חברת SRI GLOBAL CONSULTING
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
