עלייה של 20% במחירי הברזל בדרך לשוק הנדל"ן?

בימים האחרונים התבשרנו לפתע פתאום על עליית מחירים משמעותית במחירי הברזל, עליה של 20%
אמנון שטרן |

משרד התמ"ת שאחראי להעלאה זו טוען שמטרתה להגן על מפעלי ייצור הברזל בארץ, ועל העובדים במפעלים אלה. ובכוונה ההפרדה: מפעלים - ועובדים.

מעבר לכל ההשלכות על ענף הבניין ומוצריו כתוצאה מהעלאה זו, אשאל: כלום עובדי מפעל הברזל עדיפים על פועלי ועובדי הבניין? שהרי ברור שכל ייקור של ענף הבניין, מקטין בסופו של דבר את הפעילות בענף, וע"י כך פוגע בעובדי הענף. אם ע"י צמצומים, ואם ע"י שחיקת שכר, ובענף עובדים למעלה מ- 250,000 איש. כך שפגיעה, ולו הקטנה, פוגעת בהרבה. כאילו לא די בייקור העבודה ע"י העלאת התשלומים לביטוח לאומי, ייקור עלות העובדים הזרים שכמעט בלתי אפשרי למצוא להם מחליפים, וייקור המע"מ.

וכלום מפעלי הפלדה עדיפים על חברות הבניה? מה צריכה לעשות חברת בניה הנמצאת בעיצומו של הקמת פרויקט הנדסי אזרחי כאשר פתאום מתייקרים מוצרי הברזל? למה עליהם לספוג עליית מחירים? ומי ישלם התייקרות זו?

ידוע לכל כי אין כל מנגנון פיצוי על התייקרות הברזל בפרויקטים הנדסיים, כמו גשרים, מפעלים, מבני ציבור וכיו"ב שהם עתירים בברזל על סוגיו ואם מישהו מפסיד מישהו אחר מרוויח. כלומר, יש כאן סבסוד ותמיכה בעובדי ייצור הברזל ע"ח עובדי הבניין.

ואתה: מה הרעיון מלהרחיק מהישג ידם של צעירים רכישתה של דירה? (עקב ייקורה). כלום גם הם צריכים לסבסד מפעלי יצרני הברזל בארץ? מה הרעיון בזה?

אפשר היה לצפות ממשרד התמ"ת שלפחות יודיע על כך מראש, שאפשר יהיה לתכנן את הפעילות בצורה מושכלת, כפי שראוי לחברה להתנהל, אבל לזה לא זכינו. ההתייקרות באה לפתע פתאום.

ודווקא ממשרדו של "פואד" בן אליעזר. הדבר האחרון שאפשר להגיד על כב' השר זה שאינו רגיש חברתית! דווקא לשר זה מוניטין מוכחים של רגישות חברתית וציבורית, והוא מוכר כאדם ש"מבין עניין", שמזיז ופותר דברים, שר עתיר ניסיון.

יתכן וישנה כאן טעות בהיסח הדעת, שאפשר לתקנה. ובטוח אני כי כב' השר ידע ויוכל לתקן טעות זו. תיקון כזה מתבקש לאלתר, שום דבר טוב לא יצמח לאורך זמן מייקור הברזל, שיגרור התייקרות כל תשומות הבניה, התייקרויות שישולמו בסופו של דבר ע"י רוכשי הדירות וע"י כל יזם אחר, בכלל זה גם הרשויות השונות והממשלה על משרדיה.

זו הזדמנות להצר על כך שאין "אבא" לענף הבניה, למרות שחלק מחברי טוענים טענה נצחית - "שרק לא יפריעו". הרי המשבר העולמי בו אנו מצויים מוכיח כי בסופו של דבר הרגולטור הוא זה שבא ועושה סדר עוזר ותומך.

נכון שבאופן תאורטי משרד השיכון אמור להיות המשרד של ענף הבניה, אולם בפועל כמובן שאין זה כך, וחבל אפילו לצפות שיהיה כך. ראשיו מתחלפים כל הזמן, חלק מהם רואים בו בכלל משרד חברתי שבא רק לעזור לנזקקים. ומעטים, אם בכלל, רואים את מלוא היקפו.

עליית הברזל כדוגמא באה בכלל ממשרד התמ"ת, הקרקעות נמצאים במשרד אחר, וכ"א לענף במקום אחר, ואישורי בניה ותבע"ות בכלל במקום אחר, וכך הלאה. הממשלה לא באמת מחשיבה את הענף. כך שנראה כמעט שזהו ענף ושיהיה מרכזי ככל שיהיה, שהכל נוטלים בו חלק, ונוטלים בו חלק לפי זוית הראיה וההבנה מהמקום בו הם נמצאים.

ודרך אגב, כאשר התאחדות הקבלנים באה ומנסה להתריע על תופעות כאלה ואחרות, והיא הגוף היחיד שעושה עבודה בנושא, הרי שתמיד נחשד באינטרסנטיות זולה, בהחלט שלא בצדק, ומוטב היה שיקשיבו לה ביתר קשב.

אני גם תמה מדוע ענף כה מרכזי וחשוב, חשוף לכל כך פגעים ומפגעים. מדוע כל כך הרבה תקנות, רגולציות, מיסים והיטלים מלווים אותו לכל דרכו? וע"י כל אחד כמעט?

כל כך הרבה זמן ואישורים נדרשים לכל קבלת רישיון בנייה, פועלים זרים נגרעים ממנו סתם כך מבלי לתת את הדעת מי בכלל יבוא במקומם (ראה: חקלאות), ומיסים חדשים והיטלים דוגמת הברזל נולדים בן לילה, ועוד ועוד.

דיור זה אחד מהצרכים הבסיסים ביותר, זה מוצר שצריך להיות איכותי בכל מובן, ביצועי ותכנוני. גם מבני ציבור נכללים בקטגוריה זו, כל זה מצריך הרבה יותר תשומת לב והקפדה, מצד כולם, וזה יכול "להיוולד" ואח"כ "להמשיך ולחיות" רק באווירה טובה, ראויה ומקצועית!

אמירת "איש הישר בעיניו יעשה", כפי שהמצב כיום, היא היפוכו של דבר.

שמישהו יקח אחריות.

מאת: אמנון שטרן, המנכ"ל המשותף ומבעלי חברת הבנייה יצחק שטרן ושות' בע"מ מקבוצת "שטרן גרופ".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים, חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אך ההערכה היא כי הסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.