עלייה של 20% במחירי הברזל בדרך לשוק הנדל"ן?
משרד התמ"ת שאחראי להעלאה זו טוען שמטרתה להגן על מפעלי ייצור הברזל בארץ, ועל העובדים במפעלים אלה. ובכוונה ההפרדה: מפעלים - ועובדים.
מעבר לכל ההשלכות על ענף הבניין ומוצריו כתוצאה מהעלאה זו, אשאל: כלום עובדי מפעל הברזל עדיפים על פועלי ועובדי הבניין? שהרי ברור שכל ייקור של ענף הבניין, מקטין בסופו של דבר את הפעילות בענף, וע"י כך פוגע בעובדי הענף. אם ע"י צמצומים, ואם ע"י שחיקת שכר, ובענף עובדים למעלה מ- 250,000 איש. כך שפגיעה, ולו הקטנה, פוגעת בהרבה. כאילו לא די בייקור העבודה ע"י העלאת התשלומים לביטוח לאומי, ייקור עלות העובדים הזרים שכמעט בלתי אפשרי למצוא להם מחליפים, וייקור המע"מ.
וכלום מפעלי הפלדה עדיפים על חברות הבניה? מה צריכה לעשות חברת בניה הנמצאת בעיצומו של הקמת פרויקט הנדסי אזרחי כאשר פתאום מתייקרים מוצרי הברזל? למה עליהם לספוג עליית מחירים? ומי ישלם התייקרות זו?
ידוע לכל כי אין כל מנגנון פיצוי על התייקרות הברזל בפרויקטים הנדסיים, כמו גשרים, מפעלים, מבני ציבור וכיו"ב שהם עתירים בברזל על סוגיו ואם מישהו מפסיד מישהו אחר מרוויח. כלומר, יש כאן סבסוד ותמיכה בעובדי ייצור הברזל ע"ח עובדי הבניין.
ואתה: מה הרעיון מלהרחיק מהישג ידם של צעירים רכישתה של דירה? (עקב ייקורה). כלום גם הם צריכים לסבסד מפעלי יצרני הברזל בארץ? מה הרעיון בזה?
אפשר היה לצפות ממשרד התמ"ת שלפחות יודיע על כך מראש, שאפשר יהיה לתכנן את הפעילות בצורה מושכלת, כפי שראוי לחברה להתנהל, אבל לזה לא זכינו. ההתייקרות באה לפתע פתאום.
ודווקא ממשרדו של "פואד" בן אליעזר. הדבר האחרון שאפשר להגיד על כב' השר זה שאינו רגיש חברתית! דווקא לשר זה מוניטין מוכחים של רגישות חברתית וציבורית, והוא מוכר כאדם ש"מבין עניין", שמזיז ופותר דברים, שר עתיר ניסיון.
יתכן וישנה כאן טעות בהיסח הדעת, שאפשר לתקנה. ובטוח אני כי כב' השר ידע ויוכל לתקן טעות זו. תיקון כזה מתבקש לאלתר, שום דבר טוב לא יצמח לאורך זמן מייקור הברזל, שיגרור התייקרות כל תשומות הבניה, התייקרויות שישולמו בסופו של דבר ע"י רוכשי הדירות וע"י כל יזם אחר, בכלל זה גם הרשויות השונות והממשלה על משרדיה.
זו הזדמנות להצר על כך שאין "אבא" לענף הבניה, למרות שחלק מחברי טוענים טענה נצחית - "שרק לא יפריעו". הרי המשבר העולמי בו אנו מצויים מוכיח כי בסופו של דבר הרגולטור הוא זה שבא ועושה סדר עוזר ותומך.
נכון שבאופן תאורטי משרד השיכון אמור להיות המשרד של ענף הבניה, אולם בפועל כמובן שאין זה כך, וחבל אפילו לצפות שיהיה כך. ראשיו מתחלפים כל הזמן, חלק מהם רואים בו בכלל משרד חברתי שבא רק לעזור לנזקקים. ומעטים, אם בכלל, רואים את מלוא היקפו.
עליית הברזל כדוגמא באה בכלל ממשרד התמ"ת, הקרקעות נמצאים במשרד אחר, וכ"א לענף במקום אחר, ואישורי בניה ותבע"ות בכלל במקום אחר, וכך הלאה. הממשלה לא באמת מחשיבה את הענף. כך שנראה כמעט שזהו ענף ושיהיה מרכזי ככל שיהיה, שהכל נוטלים בו חלק, ונוטלים בו חלק לפי זוית הראיה וההבנה מהמקום בו הם נמצאים.
ודרך אגב, כאשר התאחדות הקבלנים באה ומנסה להתריע על תופעות כאלה ואחרות, והיא הגוף היחיד שעושה עבודה בנושא, הרי שתמיד נחשד באינטרסנטיות זולה, בהחלט שלא בצדק, ומוטב היה שיקשיבו לה ביתר קשב.
אני גם תמה מדוע ענף כה מרכזי וחשוב, חשוף לכל כך פגעים ומפגעים. מדוע כל כך הרבה תקנות, רגולציות, מיסים והיטלים מלווים אותו לכל דרכו? וע"י כל אחד כמעט?
כל כך הרבה זמן ואישורים נדרשים לכל קבלת רישיון בנייה, פועלים זרים נגרעים ממנו סתם כך מבלי לתת את הדעת מי בכלל יבוא במקומם (ראה: חקלאות), ומיסים חדשים והיטלים דוגמת הברזל נולדים בן לילה, ועוד ועוד.
דיור זה אחד מהצרכים הבסיסים ביותר, זה מוצר שצריך להיות איכותי בכל מובן, ביצועי ותכנוני. גם מבני ציבור נכללים בקטגוריה זו, כל זה מצריך הרבה יותר תשומת לב והקפדה, מצד כולם, וזה יכול "להיוולד" ואח"כ "להמשיך ולחיות" רק באווירה טובה, ראויה ומקצועית!
אמירת "איש הישר בעיניו יעשה", כפי שהמצב כיום, היא היפוכו של דבר.
שמישהו יקח אחריות.
מאת: אמנון שטרן, המנכ"ל המשותף ומבעלי חברת הבנייה יצחק שטרן ושות' בע"מ מקבוצת "שטרן גרופ".
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
על מחירי הדירות, הריבית - והאם היא תשתנה בקרוב, ועל האינפלציה הצפויה בשנה הקרובה
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לחודש נובמבר יתפרסם מחר ב-18:30 והכלכלנים צופים מדד שלילי של בין מינוס 0.4% למינוס 0.5%. הסיבה המרכזית לכך היא ירידה במחירי הטיסות. הכלכלנים מצפים לירידת מדרגה במדד ב-12 החודשים הקרובים לאזור 2% עד 2.3%. הציפיות האלו מגולמות בשווקים - במחירי אגרות החוב. למעשה, התחזיות האלו עדיין לא מגולמות בריבית בנק ישראל שעומדת על 4.25% - כ-2% מעל האינפלציה. בנק ישראל שמרן בגישתו ומוריד את הריבית במשורה.
לטענת בנק ישראל - העלות של הטעות אם תהיה גדולה פי כמה וכמה מהתועלת שבהפחתה. הבנק מודע לצורך ולרצון של העסקים והציבור בהפחתה של הריבית על המינוס והופחתה של החזרי המשכנתאות, אבל בנק ישראל חושש מכל דבר לטעות. אם תהיה הפחתה גדולה בריבית ויתברר שהאינפלציה שוב תרים ראש, כי אחרי הכל הריבית היא נשק לריסון האינפלציה, אזי התחמושת תהיה מעטה ויקרה יותר להמשך.
ולכן, למרות מדד שלילי משמעותי ולמרות שגם בדצמבר צפוי מדד שלילי של 0.1%, אל תצפו שבמועד הקרוב על החלטת הריבית - בינואר, הנגיד יוריד את הריבית. צריכים להיות סימנים מאוד חזקים של התמתנות באינפלציה ובמשק כדי להוריד את הריבית בהמשך. בינתיים, שוק העבודה חזק מאוד ומשדר ביקושים גבוהים לעבודה, אבטלה נמוכה, ושוק כזה מבטא בעקיפין גידול בצריכה-צמיחה קדימה.
ובכלל - תחזית צמיחה עם עלייה בצריכה היא לא קרקע נוחה להפחתת ריביות. הצריכה והצמיחה מחממות את השוק הריאלי ומעלות לרוב מחירים. ובכלל - צריך לחזור על זה: ריבית בנק ישראל בגובה של 4.25% צפויה לרדת, אבל תשכחו מריבית נמוכה כפי שהיתה לפני גל העליות בריבית. זה לא יהיה בקידומת 1%, גם לא בקידומת 25, בנק ישראל מדבר על 3.75% עוד כשנה. יש גם הערכות ל-3.5%, אבל לא מתחת.
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד הירידה החדה במדד המחירים לצרכן יהיה מעניין לראות אם ובכמה יורדים מחירי הדירות. אנחנו בודקים בשוטף את המחירים בשכונות וערים שונות, המחירים הם בירידה של מעל 7% מתחילת השנה. בלמ"ס סופרים משמעותית פחות מכך גם כי הנתונים שלהם בדיליי של חודשיים וחצי - מחר הם יפרסמו מה קרה בספטמבר-אוקטובר, וגם כי הם לא סופרים את ההנחות השונות. אתם רואים מבצעים של 20/80 - התשלום בסוף הדרך מבטא הנחה מימונית גדולה, בלמ"ס לא מעדכנים את ההנחה הזו שמגיעה ל-5%-7%. הקבלנים מוכרים עכשיו דירות עם תשלום שנה אחרי המסירה - זו הנחה של כמה אחוזים טובים - גם את זה לא תקבלו בנתוני הלמ"ס. הקבלנים התחילו למכור דירות בטרייד אין. באים עם דירה ישנה היא מקבלת שמאות מורידים 6%, וזה שווי העסקה מול הקבלן. יש כאן הנחה משמעותית, אבל לא תראו אותה במחירים הרשמיים.
