דונלד טראמפ ושהבאז שריף, ראש ממשלת פקיסטן  (הבית הלבן)
דונלד טראמפ ושהבאז שריף, ראש ממשלת פקיסטן (הבית הלבן)

המנצחת השקטה של המשבר: פקיסטן הופכת לשחקנית מפתח בין ארה"ב לאיראן

קיסטן נכנסה לתווך, חיברה בין הצדדים וסייעה להשיג הפסקת אש. מדובר במהלך עם השלכות כלכליות וגיאופוליטיות רחבות, שגם מציל אותה ממשבר אנרגיה פנימי

משה כסיף | (1)

הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן נתפסת כהישג אמריקאי ואולי גם כהישג איראני, אבל בפועל יש כאן שחקן שלישי שבלט במיוחד - פקיסטן. המדינה שלא עמדה עד לאחרונה במרכז הזירה הצליחה למצב את עצמה כמתווכת מרכזית ובכך לשנות במידה מסוימת את מאזן הכוחות האזורי.

מדובר במהלך שנראה לכאורה טקטי אבל יש לו עומק אסטרטגי. פקיסטן לא רק סייעה להביא להפסקת אש של שבועיים אלא גם ניצלה את המצב כדי לחזק את מעמדה מול ארה"ב, מול איראן ומול מדינות המפרץ. ההסכם כולל פתיחה מיידית של מצר הורמוז בתמורה להשהיית ההפצצות האמריקאיות.

בין טראמפ לטהרן  ערוץ תקשורת לא רשמי

הכניסה של פקיסטן לתמונה לא הייתה מקרית. ככל שהדדליין שהציב טראמפ התקרב והאיומים להסלמה החריפו היה צורך בערוץ תקשורת שלא עובר ישירות בין הצדדים. כאן פקיסטן נכנסה לתפקיד. ראש הממשלה שהבז שריף פנה בפומבי לשני הצדדים וקרא להפסקת אש. במקביל ניהלו שיחות מאחורי הקלעים יחד עם ראש הצבא אסים מוניר.

פקיסטן שימשה כצינור להעברת מסרים, תיאום עמדות וניסיון להרגיע את המצב ברגע קריטי. זמן קצר אחרי ההתערבות הזאת טראמפ הודיע על עצירת הלחימה. להרחבה: פקיסטן נכנסת לתמונה: מציעה לתווך בין ארה"ב לאיראן בזמן שהלחימה מחריפה

גם בצד האיראני הודו באופן פומבי בתפקיד של פקיסטן. שר החוץ האיראני שיבח את ההנהגה הפקיסטנית ואת הצבא והדגיש את תרומתם להשגת ההסכם. זה מראה שפקיסטן הצליחה לייצר אמון מסוים אצל שני הצדדים - דבר לא טריוויאלי במצב של עימות חריף. אבל אנחנו רוצים להזכיר לכם שפקיסטן היא לא מתומכות ישראל וראש הממשלה שלה אמר לאחרונה ש"נתינהו הוא היטלר החדש". 

בכל מקרה, פקיסטן תהיה זו שתמשיך לתווך בין הצדדים כשהשיחות הראשונות בין הצדדים אמורות להתקיים באיסלאמאבאד כבר ביום שישי הקרוב.

מאחורי הדיפלומטיה עומד גם אינטרס כלכלי ברור מאוד. פקיסטן תלויה ביבוא אנרגיה לרבות נפט וגז וחלק גדול מהאספקה עובר דרך מצר הורמוז. כאשר איראן חסמה את המעבר פקיסטן מצאה את עצמה חשופה למשבר אנרגיה.

קיראו עוד ב"בארץ"

המחירים עלו, הלחץ על המטבע גדל והכלכלה המקומית שגם כך מתמודדת עם אתגרים נכנסה לאתגר גדול. כל עלייה של 10 דולר במחיר הנפט הגלובלי מוסיפה לפקיסטן כ-1.8-2 מיליארד דולר בשנה להוצאות היבוא. לכן המעורבות שלה בניסיון להרגיע את המצב לא הייתה רק מהלך מדיני אלא גם צורך כלכלי מיידי.


הבורסה הפקיסטינית מגיבה להפסקת האש בעלייה של 85, נראה שהמשקיעים מבינים שבמקביל עלה כוחה של פקיסטן בזירה הבינלאומית.

אחד היתרונות המרכזיים של פקיסטן הוא היכולת לדבר עם כולם. מצד אחד יש לה קשרים טובים עם ארה"ב כולל קשרים אישיים בין טראמפ להנהגה הפקיסטנית. מצד שני יש לה קשרים עם איראן ועם מדינות המפרץ. ובמקביל היא שומרת על יחסים קרובים עם סין.

זה מייצר מצב שבו היא יכולה לתפקד כמתווך אמין יחסית לפחות בהשוואה לשחקנים אחרים. בנוסף גם סין נכנסה לתמונה ככל הנראה ברקע ולחצה על איראן לגלות גמישות. כלומר פקיסטן לא פעלה לבד אלא כחלק ממערך רחב יותר של אינטרסים אזוריים ובינלאומיים. אגב, זו לא הפעם הראשונה שפקיסטן ממלאת תפקיד כזה. כבר בשנות ה-70 היא שימשה כערוץ תקשורת בין ארה"ב לסין. כעת נראה שהיא חוזרת לאותו תפקיד אם כי בהקשר אחר.

הוספת תגובה
1 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פפפ האמיתי 08/04/2026 12:04
    הגב לתגובה זו
    היא הקונה היחידי של הנפט האירני והיא מפסידה המון כסף ורוצה סוף לזה...מחיר הנפט והגז זינק ארהב מיצאת נפט וגז אבל הסינים קונים