זינוק של 31% בהוצאות בכרטיסי אשראי בשבוע השני למבצע "עם כלביא"
למרות הגבלות פיקוד העורף, הציבור הוציא 9.7 מיליארד ש"ח באשראי; עלייה חדה נרשמה בענפי ההלבשה, המסעדות והתעופה, לעומת ירידה של כ-15% ברכישות ברשתות המזון
שבא נתוני חברת שבא, המנהלת ומפתחת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שבשבוע השני למבצע "עם כלביא" בין יום שישי ה-20 ביוני ליום חמישי ה-26 ביוני נרשם זינוק של 31.4% בהוצאות של הציבור בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שקדם לו בין ה-13 ל-19 ביוני
2025.
בשבוע השני של המבצע הצבאי מול איראן, שגם במהלכו היו הגבלות של פיקוד העורף על הפעילות במשק עד להסרתן ביום רביעי האחרון, סך ההוצאות באשראי הגיעו לסכום של 9.713 מיליארד ש"ח לעומת סכום של 7.392 מיליארד ש"ח בשבוע שלפניו.
בשבא מציינים כי היקף ההוצאות של הציבור הישראלי בשבוע השני של "עם כלביא" היה נמוך בשיעור של 3.9% בלבד לעומת השבוע האחרון שלפני המבצע בין ה-6 ל-12 ביוני שבמהלכו היקף ההוצאות באשראי עמד על 10.112 מיליארד ש"ח. היקף ההוצאות בשבוע השני של "עם כלביא"
היה גבוה ב-40% מהשבוע השני של "חרבות ברזל" מה-15 עד ה-21 באוקטובר 2023 שבו סכום ההוצאות עמד על 6.939 מיליארד ש"ח.
ברוב ענפי המסחר המרכזיים של המשק הישראלי נרשמה בשבוע האחרון מגמה חיובית. בשונה מהמגמה, היקף הרכישות ברשתות המזון ירד ב-14.8% והגיע לסכום של 1.387 מיליארד ש"ח לעומת 1.628 מיליארד ש"ח בשבוע הראשון למבצע. בענף המסעדות, בתי הקפה והמזון המהיר נרשמה עליה של 20.7% בהוצאות והסכום בלע 591.148 מיליון ש"ח לעומת 489.959 מיליון ש"ח בשבוע שלפניו.
- מסממני הפסקת האש: עלייה בצריכת האשראי באוקטובר לעומת השנה שעברה
- חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ענף ההלבשה וההנעלה רשם זינוק של פי 2.23 בהוצאות ועמד על 408.276 מיליון ש"ח לעומת 182.975 מיליון ש"ח בשבוע שקדם ל"עם כלביא".
ענף התעופה, שהיה מושבת בשל סגירת המרחב האווירי של ישראל, זינק בשיעור של פי 2.66 והיקף ההוצאות בו עמד על 125.022 מיליון ש"ח לעומת 47.005 מיליון ש"ח בשבוע הראשון
של "עם כלביא".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
