התעשייה האווירית: ניסוי מוצלח בהודו נגד איום אווירי
רצף של ניסויים מבצעיים מוצלחים למערכת ההגנה ברק 8 (MRSAM) של התעשיה האווירית, שנערכו יחד עם חיל הים ההודי, בהם יירוט של מטרה אווירית שטסה בגובה נמוך. ההצלחה ביירוט מצביעה על כשירות המערכת לתפקד בתנאים מבצעיים
מערכת ההגנה האווירית ברק 8, פרי פיתוח משותף של התעשייה האווירית לישראל ומשרד ההגנה ההודי, יירטה בהצלחה מטרה מהירה בגובה נמוך בניסוי שנערך על ידי חיל הים ההודי. הניסוי, שהתקיים בשבוע שעבר, מצטרף לסדרת ניסויים מבצעיים שבוצעו על ידי זרועות הים, האוויר
והיבשה בהודו. המערכת, הכוללת מכ"ם מתקדם, מערך שליטה ובקרה וטילים לטווח של עד 70 ק"מ, מותקנת על ספינות ומספקת הגנה מפני איומים אוויריים מגוונים.
ברק 8 הצליח לספק הגנה מול מטרה אווירית שטסה נמוך
מערכת ההגנה האווירית ברק 8 (MRSAM) יירטה בהצלחה מטרה מהירה בגובה נמוך מעל הים בניסוי שנערך בשבוע האחרון על ידי חיל הים ההודי. הניסוי הימי הוא חלק מסדרת ניסויים מבצעיים שבוצעו על ידי זרועות הים, האוויר והיבשה של הודו, כולל ניסוי נוסף שהתקיים החודש על ידי זרוע היבשה.
מערכת ברק 8 פותחה במשותף על ידי התעשייה האווירית לישראל ומשרד ההגנה ההודי ובשיתוף חברות מישראל ומהודו. המערכת כוללת מכ"ם רב-משימתי, מערך שליטה ובקרה, משגרים ניידים וטילים מיירטים לטווח של עד 70 ק"מ. היא מותקנת על ספינות ומספקת הגנה נגד מגוון איומים אוויריים, כגון טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים. הניסויים שנערכו עד עכשיו בדקו את היכולות של המערכת בתרחישים שונים, וההצלחה מצביעה כי המערכת תוכל גם לספק הגנה בתנאים מבצעיים.
שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית והודו החל לפני למעלה מעשור, כאשר חוזה הפיתוח הראשוני נחתם ב-2009. מאז, המערכת הוטמעה במספר פלטפורמות של הכוחות המזוינים ההודיים, כולל ספינות קרב ויחידות קרקעיות. הפיתוח המשותף כולל גם ייצור מקומי של רכיבים בהודו, כחלק ממדיניות הממשל לקידום תעשייה מקומית. הניסויים האחרונים מחזקים את מעמדה של ברק 8 כמערכת הגנה אווירית מרכזית עבור הודו.
- תע"א חושפת את להט אלפא: טיל נגד טנקים לטווח של מעל 20 ק"מ
- התעשייה האווירית מציגה: כטמ"ם טקטי חדש עם יכולת המראה ונחיתה אנכית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התעשייה האווירית ממשיכה לעבוד עם שותפיה ההודיים על שדרוגים ושילוב המערכת בפלטפורמות נוספות.בכירי החברה ציינו כי הניסויים משקפים את המחויבות לשיתוף פעולה ארוך טווח עם הודו בתחום הביטחון. מנכ"ל התעשייה, בועז לוי אמר כי "הצלחת הניסוי מדגישה את העליונות הטכנולוגית הבלתי מתפשרת של מערכות ההגנה האווירית שפיתחנו יחד עם שותפינו בהודו. ברק 8 מהווה נדבך חשוב בשיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל להודו, ומוכיחה פעם נוספת את יכולתה להתמודד בהצלחה עם האיומים האוויריים המתקדמים ביותר." עודד יעקובוביץ מנהל מפעל ההגנה אווירית הוסיף: "רצף הניסויים המבצעיים המוצלחים עם הזרועות השונות בהודו, מעיד על עומק שיתוף הפעולה בין IAI ושלוש הזרועות והאמון הרב של הלקוח במערכות טכנולוגיות מורכבות המפותחות ומיוצרות על ידי התעשייה ההודית המקומית בשיתוף פעולה עם IAI".
- 1.אנונימי 04/05/2025 22:42הגב לתגובה זואחרת יהיו טילים יותר מהירים.מאך 6 מרוסיה באהבה לאיראן
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה
הלמ״ס מפרסמת אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2025: הצריכה הפרטית זינקה ב-23%, ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-36.9%, והיבוא עלה ב-38.6%; בהשוואה לשנה שעברה, המשק רשם צמיחה שנתית של 3.5% למרות השפעות המלחמה
אחרי הרבעון השני הקשה של 2025, שהושפע עמוקות ממלחמת “עם כלביא” וגרר ירידה חדה בפעילות המשקית, הכלכלה הישראלית מציגה התאוששות מרשימה: לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של השנה, התמ״ג עלה ב-12.4% בחישוב שנתי, התאוששות משמעותית
שהחזירה את הכלכלה למסלול צמיחה מהיר. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז תקופת היציאה ממשבר הקורונה.
על פי הלמ״ס, כמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית הציגו עליות חדות, ובראשן הצריכה הפרטית, שעלתה ב-23% (5.3% רבעוני). הצריכה לנפש זינקה ב-21.3%, נתון המשקף קפיצה משמעותית במוצרים ברי-קיימא וברי-קיימא למחצה, אחרי ירידות חדות שנרשמו ברבעון השני. הוצאות משקי הבית על ריהוט, ציוד חשמלי ומוצרי צריכה אחרים זינקו ביותר מ-90% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה על הלבשה והנעלה נסקה ב-108%.
בנוסף נרשמה עלייה של 17.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).
מבחינת הוצאות בחלוקה לסקטורים, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-4.4% ברבעון השלישי של שנת 2025 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה
האזרחית עלתה ב-15.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-20.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (5.5% בחישוב רבעוני).
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ההשקעה בנכסים קבועים רשמה האצה יוצאת דופן עם עלייה של 36.9%, כולל עלייה חדה בהשקעה במכונות וציוד (38.2%), חלק ניכר ממנה נובע מגידול ברכש של משרד הביטחון. ההשקעה בבנייה למגורים קפצה ב-32.1% (7.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-11% בחישוב שנתי אך עדיין נותרת נמוכה ב-15.1% מהרמה שנרשמה ברבעון השלישי של 2023, בעדות נוספת להאטה ולתנודות בענף.
