ניסוי בברק 8 בים ההודי, התעשייה האווירית
ניסוי בברק 8 בים ההודי, התעשייה האווירית

התעשייה האווירית: ניסוי מוצלח בהודו נגד איום אווירי

רצף של ניסויים מבצעיים מוצלחים למערכת ההגנה ברק 8 (MRSAM) של התעשיה האווירית, שנערכו יחד עם חיל הים ההודי, בהם יירוט של מטרה אווירית שטסה בגובה נמוך. ההצלחה ביירוט מצביעה על כשירות המערכת לתפקד בתנאים מבצעיים

מנדי הניג | (1)

מערכת ההגנה האווירית ברק 8, פרי פיתוח משותף של התעשייה האווירית לישראל ומשרד ההגנה ההודי, יירטה בהצלחה מטרה מהירה בגובה נמוך בניסוי שנערך על ידי חיל הים ההודי. הניסוי, שהתקיים בשבוע שעבר, מצטרף לסדרת ניסויים מבצעיים שבוצעו על ידי זרועות הים, האוויר והיבשה בהודו. המערכת, הכוללת מכ"ם מתקדם, מערך שליטה ובקרה וטילים לטווח של עד 70 ק"מ, מותקנת על ספינות ומספקת הגנה מפני איומים אוויריים מגוונים.

ברק 8 הצליח לספק הגנה מול מטרה אווירית שטסה נמוך

מערכת ההגנה האווירית ברק 8 (MRSAM) יירטה בהצלחה מטרה מהירה בגובה נמוך מעל הים בניסוי שנערך בשבוע האחרון על ידי חיל הים ההודי. הניסוי הימי הוא חלק מסדרת ניסויים מבצעיים שבוצעו על ידי זרועות הים, האוויר והיבשה של הודו, כולל ניסוי נוסף שהתקיים החודש על ידי זרוע היבשה. 

מערכת ברק 8 פותחה במשותף על ידי התעשייה האווירית לישראל ומשרד ההגנה ההודי ובשיתוף חברות מישראל ומהודו. המערכת כוללת מכ"ם רב-משימתי, מערך שליטה ובקרה, משגרים ניידים וטילים מיירטים לטווח של עד 70 ק"מ. היא מותקנת על ספינות ומספקת הגנה נגד מגוון איומים אוויריים, כגון טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים. הניסויים שנערכו עד עכשיו בדקו את היכולות של המערכת בתרחישים שונים, וההצלחה מצביעה כי המערכת תוכל גם לספק הגנה בתנאים מבצעיים. 

שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית והודו החל לפני למעלה מעשור, כאשר חוזה הפיתוח הראשוני נחתם ב-2009. מאז, המערכת הוטמעה במספר פלטפורמות של הכוחות המזוינים ההודיים, כולל ספינות קרב ויחידות קרקעיות. הפיתוח המשותף כולל גם ייצור מקומי של רכיבים בהודו, כחלק ממדיניות הממשל לקידום תעשייה מקומית. הניסויים האחרונים מחזקים את מעמדה של ברק 8 כמערכת הגנה אווירית מרכזית עבור הודו. 

התעשייה האווירית ממשיכה לעבוד עם שותפיה ההודיים על שדרוגים ושילוב המערכת בפלטפורמות נוספות.בכירי החברה ציינו כי הניסויים משקפים את המחויבות לשיתוף פעולה ארוך טווח עם הודו בתחום הביטחון. מנכ"ל התעשייה, בועז לוי אמר כי "הצלחת הניסוי מדגישה את העליונות הטכנולוגית הבלתי מתפשרת של מערכות ההגנה האווירית שפיתחנו יחד עם שותפינו בהודו. ברק 8 מהווה נדבך חשוב בשיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל להודו, ומוכיחה פעם נוספת את יכולתה להתמודד בהצלחה עם האיומים האוויריים המתקדמים ביותר." עודד יעקובוביץ מנהל מפעל ההגנה אווירית הוסיף: "רצף הניסויים המבצעיים המוצלחים עם הזרועות השונות בהודו, מעיד על עומק שיתוף הפעולה בין IAI ושלוש הזרועות והאמון הרב של הלקוח במערכות טכנולוגיות מורכבות המפותחות ומיוצרות על ידי התעשייה ההודית המקומית בשיתוף פעולה עם IAI".



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 04/05/2025 22:42
    הגב לתגובה זו
    אחרת יהיו טילים יותר מהירים.מאך 6 מרוסיה באהבה לאיראן
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.