התעשייה האווירית: ניסוי מוצלח בהודו נגד איום אווירי
רצף של ניסויים מבצעיים מוצלחים למערכת ההגנה ברק 8 (MRSAM) של התעשיה האווירית, שנערכו יחד עם חיל הים ההודי, בהם יירוט של מטרה אווירית שטסה בגובה נמוך. ההצלחה ביירוט מצביעה על כשירות המערכת לתפקד בתנאים מבצעיים
מערכת ההגנה האווירית ברק 8, פרי פיתוח משותף של התעשייה האווירית לישראל ומשרד ההגנה ההודי, יירטה בהצלחה מטרה מהירה בגובה נמוך בניסוי שנערך על ידי חיל הים ההודי. הניסוי, שהתקיים בשבוע שעבר, מצטרף לסדרת ניסויים מבצעיים שבוצעו על ידי זרועות הים, האוויר
והיבשה בהודו. המערכת, הכוללת מכ"ם מתקדם, מערך שליטה ובקרה וטילים לטווח של עד 70 ק"מ, מותקנת על ספינות ומספקת הגנה מפני איומים אוויריים מגוונים.
ברק 8 הצליח לספק הגנה מול מטרה אווירית שטסה נמוך
מערכת ההגנה האווירית ברק 8 (MRSAM) יירטה בהצלחה מטרה מהירה בגובה נמוך מעל הים בניסוי שנערך בשבוע האחרון על ידי חיל הים ההודי. הניסוי הימי הוא חלק מסדרת ניסויים מבצעיים שבוצעו על ידי זרועות הים, האוויר והיבשה של הודו, כולל ניסוי נוסף שהתקיים החודש על ידי זרוע היבשה.
מערכת ברק 8 פותחה במשותף על ידי התעשייה האווירית לישראל ומשרד ההגנה ההודי ובשיתוף חברות מישראל ומהודו. המערכת כוללת מכ"ם רב-משימתי, מערך שליטה ובקרה, משגרים ניידים וטילים מיירטים לטווח של עד 70 ק"מ. היא מותקנת על ספינות ומספקת הגנה נגד מגוון איומים אוויריים, כגון טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים. הניסויים שנערכו עד עכשיו בדקו את היכולות של המערכת בתרחישים שונים, וההצלחה מצביעה כי המערכת תוכל גם לספק הגנה בתנאים מבצעיים.
שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית והודו החל לפני למעלה מעשור, כאשר חוזה הפיתוח הראשוני נחתם ב-2009. מאז, המערכת הוטמעה במספר פלטפורמות של הכוחות המזוינים ההודיים, כולל ספינות קרב ויחידות קרקעיות. הפיתוח המשותף כולל גם ייצור מקומי של רכיבים בהודו, כחלק ממדיניות הממשל לקידום תעשייה מקומית. הניסויים האחרונים מחזקים את מעמדה של ברק 8 כמערכת הגנה אווירית מרכזית עבור הודו.
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התעשייה האווירית ממשיכה לעבוד עם שותפיה ההודיים על שדרוגים ושילוב המערכת בפלטפורמות נוספות.בכירי החברה ציינו כי הניסויים משקפים את המחויבות לשיתוף פעולה ארוך טווח עם הודו בתחום הביטחון. מנכ"ל התעשייה, בועז לוי אמר כי "הצלחת הניסוי מדגישה את העליונות הטכנולוגית הבלתי מתפשרת של מערכות ההגנה האווירית שפיתחנו יחד עם שותפינו בהודו. ברק 8 מהווה נדבך חשוב בשיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל להודו, ומוכיחה פעם נוספת את יכולתה להתמודד בהצלחה עם האיומים האוויריים המתקדמים ביותר." עודד יעקובוביץ מנהל מפעל ההגנה אווירית הוסיף: "רצף הניסויים המבצעיים המוצלחים עם הזרועות השונות בהודו, מעיד על עומק שיתוף הפעולה בין IAI ושלוש הזרועות והאמון הרב של הלקוח במערכות טכנולוגיות מורכבות המפותחות ומיוצרות על ידי התעשייה ההודית המקומית בשיתוף פעולה עם IAI".
- 1.אנונימי 04/05/2025 22:42הגב לתגובה זואחרת יהיו טילים יותר מהירים.מאך 6 מרוסיה באהבה לאיראן
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
