התעשייה האווירית: ניסוי מוצלח בהודו נגד איום אווירי
רצף של ניסויים מבצעיים מוצלחים למערכת ההגנה ברק 8 (MRSAM) של התעשיה האווירית, שנערכו יחד עם חיל הים ההודי, בהם יירוט של מטרה אווירית שטסה בגובה נמוך. ההצלחה ביירוט מצביעה על כשירות המערכת לתפקד בתנאים מבצעיים
מערכת ההגנה האווירית ברק 8, פרי פיתוח משותף של התעשייה האווירית לישראל ומשרד ההגנה ההודי, יירטה בהצלחה מטרה מהירה בגובה נמוך בניסוי שנערך על ידי חיל הים ההודי. הניסוי, שהתקיים בשבוע שעבר, מצטרף לסדרת ניסויים מבצעיים שבוצעו על ידי זרועות הים, האוויר
והיבשה בהודו. המערכת, הכוללת מכ"ם מתקדם, מערך שליטה ובקרה וטילים לטווח של עד 70 ק"מ, מותקנת על ספינות ומספקת הגנה מפני איומים אוויריים מגוונים.
ברק 8 הצליח לספק הגנה מול מטרה אווירית שטסה נמוך
מערכת ההגנה האווירית ברק 8 (MRSAM) יירטה בהצלחה מטרה מהירה בגובה נמוך מעל הים בניסוי שנערך בשבוע האחרון על ידי חיל הים ההודי. הניסוי הימי הוא חלק מסדרת ניסויים מבצעיים שבוצעו על ידי זרועות הים, האוויר והיבשה של הודו, כולל ניסוי נוסף שהתקיים החודש על ידי זרוע היבשה.
מערכת ברק 8 פותחה במשותף על ידי התעשייה האווירית לישראל ומשרד ההגנה ההודי ובשיתוף חברות מישראל ומהודו. המערכת כוללת מכ"ם רב-משימתי, מערך שליטה ובקרה, משגרים ניידים וטילים מיירטים לטווח של עד 70 ק"מ. היא מותקנת על ספינות ומספקת הגנה נגד מגוון איומים אוויריים, כגון טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים. הניסויים שנערכו עד עכשיו בדקו את היכולות של המערכת בתרחישים שונים, וההצלחה מצביעה כי המערכת תוכל גם לספק הגנה בתנאים מבצעיים.
שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית והודו החל לפני למעלה מעשור, כאשר חוזה הפיתוח הראשוני נחתם ב-2009. מאז, המערכת הוטמעה במספר פלטפורמות של הכוחות המזוינים ההודיים, כולל ספינות קרב ויחידות קרקעיות. הפיתוח המשותף כולל גם ייצור מקומי של רכיבים בהודו, כחלק ממדיניות הממשל לקידום תעשייה מקומית. הניסויים האחרונים מחזקים את מעמדה של ברק 8 כמערכת הגנה אווירית מרכזית עבור הודו.
- תע"א חושפת את להט אלפא: טיל נגד טנקים לטווח של מעל 20 ק"מ
- התעשייה האווירית מציגה: כטמ"ם טקטי חדש עם יכולת המראה ונחיתה אנכית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התעשייה האווירית ממשיכה לעבוד עם שותפיה ההודיים על שדרוגים ושילוב המערכת בפלטפורמות נוספות.בכירי החברה ציינו כי הניסויים משקפים את המחויבות לשיתוף פעולה ארוך טווח עם הודו בתחום הביטחון. מנכ"ל התעשייה, בועז לוי אמר כי "הצלחת הניסוי מדגישה את העליונות הטכנולוגית הבלתי מתפשרת של מערכות ההגנה האווירית שפיתחנו יחד עם שותפינו בהודו. ברק 8 מהווה נדבך חשוב בשיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל להודו, ומוכיחה פעם נוספת את יכולתה להתמודד בהצלחה עם האיומים האוויריים המתקדמים ביותר." עודד יעקובוביץ מנהל מפעל ההגנה אווירית הוסיף: "רצף הניסויים המבצעיים המוצלחים עם הזרועות השונות בהודו, מעיד על עומק שיתוף הפעולה בין IAI ושלוש הזרועות והאמון הרב של הלקוח במערכות טכנולוגיות מורכבות המפותחות ומיוצרות על ידי התעשייה ההודית המקומית בשיתוף פעולה עם IAI".
- 1.אנונימי 04/05/2025 22:42הגב לתגובה זואחרת יהיו טילים יותר מהירים.מאך 6 מרוסיה באהבה לאיראן
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
