התעשייה האווירית: ניסוי מוצלח בהודו נגד איום אווירי
רצף של ניסויים מבצעיים מוצלחים למערכת ההגנה ברק 8 (MRSAM) של התעשיה האווירית, שנערכו יחד עם חיל הים ההודי, בהם יירוט של מטרה אווירית שטסה בגובה נמוך. ההצלחה ביירוט מצביעה על כשירות המערכת לתפקד בתנאים מבצעיים
מערכת ההגנה האווירית ברק 8, פרי פיתוח משותף של התעשייה האווירית לישראל ומשרד ההגנה ההודי, יירטה בהצלחה מטרה מהירה בגובה נמוך בניסוי שנערך על ידי חיל הים ההודי. הניסוי, שהתקיים בשבוע שעבר, מצטרף לסדרת ניסויים מבצעיים שבוצעו על ידי זרועות הים, האוויר
והיבשה בהודו. המערכת, הכוללת מכ"ם מתקדם, מערך שליטה ובקרה וטילים לטווח של עד 70 ק"מ, מותקנת על ספינות ומספקת הגנה מפני איומים אוויריים מגוונים.
ברק 8 הצליח לספק הגנה מול מטרה אווירית שטסה נמוך
מערכת ההגנה האווירית ברק 8 (MRSAM) יירטה בהצלחה מטרה מהירה בגובה נמוך מעל הים בניסוי שנערך בשבוע האחרון על ידי חיל הים ההודי. הניסוי הימי הוא חלק מסדרת ניסויים מבצעיים שבוצעו על ידי זרועות הים, האוויר והיבשה של הודו, כולל ניסוי נוסף שהתקיים החודש על ידי זרוע היבשה.
מערכת ברק 8 פותחה במשותף על ידי התעשייה האווירית לישראל ומשרד ההגנה ההודי ובשיתוף חברות מישראל ומהודו. המערכת כוללת מכ"ם רב-משימתי, מערך שליטה ובקרה, משגרים ניידים וטילים מיירטים לטווח של עד 70 ק"מ. היא מותקנת על ספינות ומספקת הגנה נגד מגוון איומים אוויריים, כגון טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים. הניסויים שנערכו עד עכשיו בדקו את היכולות של המערכת בתרחישים שונים, וההצלחה מצביעה כי המערכת תוכל גם לספק הגנה בתנאים מבצעיים.
שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית והודו החל לפני למעלה מעשור, כאשר חוזה הפיתוח הראשוני נחתם ב-2009. מאז, המערכת הוטמעה במספר פלטפורמות של הכוחות המזוינים ההודיים, כולל ספינות קרב ויחידות קרקעיות. הפיתוח המשותף כולל גם ייצור מקומי של רכיבים בהודו, כחלק ממדיניות הממשל לקידום תעשייה מקומית. הניסויים האחרונים מחזקים את מעמדה של ברק 8 כמערכת הגנה אווירית מרכזית עבור הודו.
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התעשייה האווירית ממשיכה לעבוד עם שותפיה ההודיים על שדרוגים ושילוב המערכת בפלטפורמות נוספות.בכירי החברה ציינו כי הניסויים משקפים את המחויבות לשיתוף פעולה ארוך טווח עם הודו בתחום הביטחון. מנכ"ל התעשייה, בועז לוי אמר כי "הצלחת הניסוי מדגישה את העליונות הטכנולוגית הבלתי מתפשרת של מערכות ההגנה האווירית שפיתחנו יחד עם שותפינו בהודו. ברק 8 מהווה נדבך חשוב בשיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל להודו, ומוכיחה פעם נוספת את יכולתה להתמודד בהצלחה עם האיומים האוויריים המתקדמים ביותר." עודד יעקובוביץ מנהל מפעל ההגנה אווירית הוסיף: "רצף הניסויים המבצעיים המוצלחים עם הזרועות השונות בהודו, מעיד על עומק שיתוף הפעולה בין IAI ושלוש הזרועות והאמון הרב של הלקוח במערכות טכנולוגיות מורכבות המפותחות ומיוצרות על ידי התעשייה ההודית המקומית בשיתוף פעולה עם IAI".
- 1.אנונימי 04/05/2025 22:42הגב לתגובה זואחרת יהיו טילים יותר מהירים.מאך 6 מרוסיה באהבה לאיראן
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
משרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמשמה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
מצד אחד משקיעים יותר מאי פעם בעיצוב משרדים, מצד שני מודל העבודה מהבית פופולרי יותר מאי פעם- במה חברות צריכות להשקיע כשהן באות לעצב משרד?
שוק המשרדים, בניגוד לשוק המגורים, תמיד פעל בגלים. אין בו קו צמיחה אחיד או יציב, אלא תנועות חדות שנובעות ממבנה הכלכלה, מהחלטות רשויות ומהשינויים בתרבות העבודה. כיום אנו נמצאים באחת הנקודות המשמעותיות ביותר שידע התחום בשנים האחרונות: היצף בשטחי משרדים לצד אי־ודאות מתמשכת.
אחת הסיבות המרכזיות למצב היא מדיניות הרשויות המקומיות, שמעדיפות בניית משרדים על פני מגורים מסיבות של ארנונה. לכך הצטרפה האופוריה שאחרי הקורונה, תקופה שבה רבים האמינו שהשוק עומד לחזור בגדול. ניתנו היתרי בנייה רבים, ופרויקטים של משרדים יצאו לדרך כמעט בכל עיר מרכזית. אך במקביל, התרבות הארגונית השתנתה: עבודה מרחוק, לפחות יום או יומיים בשבוע, הפכה לנורמה ולא רק בהייטק, אלא גם בענפים מסורתיים. כך מצאנו את עצמנו עם כמות עצומה של פרויקטים זמינים, אך עם פחות עובדים שמגיעים למשרד מדי יום.
למרות ההצפה, לשוק יש חוקיות ברורה: בניינים ממותגים, יוקרתיים, חדשניים ובעלי נגישות תחבורתית גבוהה ימשיכו להוביל את הביקושים למשרדים אלה כאשר העלות עבור עיצוב משרד יוקרה כבר עלה מעל ל-5,000 שקל למטר רבוע . סוגיה נוספת היא מיקום המשרד, כאשר מיקום בנקודת מפתח, קרבה לרכבת ישראל או לקווי הרכבת הקלה וסביבת עירוב שימושים ושירותים מעניקים לבניינים יתרון משמעותי.
- שירותי משרד שמגדילים הכנסות בעסק
- 5 דרכים להפוך משרד קר למרחב נעים ומעורר השראה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך למשל, חברת Google בחרה להעביר את משרדיה במיקום אסטרטגי שקרוב יותר לתחנת הרכבת, שינוי של 300 מטר שהיה שווה מבחינתם השקעה לוגיסטית ותקציבית למגדל TOHA 2. דוגמא שמדגישה היטב את החשיבות של נגישות ויעילות, שהפכו לשיקול מרכזי בבחירת משרד.
מתי יתרחש המפנה הבא וההיצע יקטן? אינני נביא. אך ברור שהגלים ימשיכו, והשוק יתעדף תמיד את האיכותי והנחשק.
