עדי קייזמן חויב לשלם לרני רהב 11.3 מיליון שקל: סוף לסכסוך המתוקשר
סכסוך משפטי ארוך ומתוקשר בין איש העסקים עדי קייזמן לאיש יחסי הציבור רני רהב, הגיע לסיומו. בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופטת מיכל עמית-אניסמן, פסק כי קייזמן יחויב לשלם לרהב סכום של 11.3 מיליון שקל, בתוספת 150 אלף שקל הוצאות משפט. התביעה נגד אשתו של קייזמן, הדוגמנית אסתי גינזבורג, נדחתה במלואה
הרקע: הלוואה שלא הוחזרה
במוקד הסכסוך עומדת הלוואה בסך 2 מיליון אירו, אותה תיווך רהב בין קייזמן לאיש העסקים הפרואני ברוך איבצ'ר ביוני 2018. לפי רהב, שהציג את עצמו כחבר קרוב של שני הצדדים, קייזמן לא החזיר את ההלוואה במועד שנקבע – 12 חודשים לאחר קבלתה, עם ריבית של 10% לשנה. ביולי 2020 העביר איבצ'ר לרהב את זכויותיו לגביית החוב באופן בלתי חוזר, כ"מתנה" על רקע חברותם רבת השנים. רהב, מצידו, הגיש ב-2022 תביעה נגד קייזמן ואסתי גינזבורג בטענה שלא רק שהחוב לא שולם, אלא שקייזמן ניסה להתחמק מתשלום ואף "נמלט" לארצות הברית עם משפחתו.
מה קבע בית המשפט?
השופטת עמית-אניסמן קיבלה את עיקר טענותיו של רהב. בפסק דין מפורט היא ציינה כי קייזמן לא הכחיש בתחילה את קיומו של החוב, ואף עדכן את רהב בניסיונות להסדיר אותו – מה שמחזק את הגרסה שההלוואה אכן ניתנה ולא הוחזרה. בית המשפט קבע שרהב הצליח להוכיח את תשלום ההלוואה ואת זכותו כבעל תביעת החוב, לאחר המחאת הזכויות מאיבצ'ר. כל טענותיו של קייזמן נגד החוב העיקרי (2 מיליון אירו) נדחו, והסכום תפח ל-11.3 מיליון שקל עם ריבית והצמדה.
הסיפור הגדול יותר
הפרשה הזו היא אחת מתוך שורת תביעות נגד קייזמן בישראל בשנים האחרונות. מאז עזב את הארץ ב-2020 עם גינזבורג וילדיהם ללוס אנג'לס, הוא נתבע על ידי משקיעים שונים, בין היתר בטענות להפרות הסכמים בפרויקטי נדל"ן בגרמניה. ב-2023, למשל, חויב לשלם כ-6 מיליון שקל למולי ליטבק, וב-2024 נפסק נגדו תשלום של כמיליון שקל לזוג פנסיונרים – אך עד כה לא שילם, בין היתר כי אין לו נכסים רשומים בישראל.
האם קייזמן ישלם את הסכום לרהב? זה לא ברור. היעדר נכסים שלו בישראל עלול להכריח את רהב לפנות להליך אכיפה בארצות הברית – תהליך יקר ומסובך. בינתיים, הפסיקה מהווה ניצחון משמעותי לרהב
- 4.אנונימי 27/03/2025 10:01הגב לתגובה זועדי קייזמן איש יקר ומרשים הבעיה בשוק הנדלן בגרמניה בית המשפט של ברלין שהעביר לפי כ10 שנים שם חוק מטופש להקפאת מחירים טוטלית בברלין הפיל אפילו כריש כמו עדי.
- 3.עוד דוגמה לסוג האנשים שחושבים שהכל מותר להם (ל"ת)אנונימי 27/03/2025 08:34הגב לתגובה זו
- 2.מ פ 26/03/2025 20:40הגב לתגובה זורני רהב צריך לשלם מס הכנסה על כל הסכום.מתנה מחבר איננה פטורה ממס.וזה בהנחה שיראה פעם את הכסף....אולי אפילו המחאה ההלוואה תחשב כמתנה ואז היה צריך לשלם מס הכנסה מזמן.
- 1.מאחל לרהב לא לראות שקל (ל"ת)אנונימי 26/03/2025 19:12הגב לתגובה זו
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
לוויתן בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.43% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
לכתבות נוספות בנושא:
לוויתן
בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
