עדי קייזמן חויב לשלם לרני רהב 11.3 מיליון שקל: סוף לסכסוך המתוקשר
סכסוך משפטי ארוך ומתוקשר בין איש העסקים עדי קייזמן לאיש יחסי הציבור רני רהב, הגיע לסיומו. בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופטת מיכל עמית-אניסמן, פסק כי קייזמן יחויב לשלם לרהב סכום של 11.3 מיליון שקל, בתוספת 150 אלף שקל הוצאות משפט. התביעה נגד אשתו של קייזמן, הדוגמנית אסתי גינזבורג, נדחתה במלואה
הרקע: הלוואה שלא הוחזרה
במוקד הסכסוך עומדת הלוואה בסך 2 מיליון אירו, אותה תיווך רהב בין קייזמן לאיש העסקים הפרואני ברוך איבצ'ר ביוני 2018. לפי רהב, שהציג את עצמו כחבר קרוב של שני הצדדים, קייזמן לא החזיר את ההלוואה במועד שנקבע – 12 חודשים לאחר קבלתה, עם ריבית של 10% לשנה. ביולי 2020 העביר איבצ'ר לרהב את זכויותיו לגביית החוב באופן בלתי חוזר, כ"מתנה" על רקע חברותם רבת השנים. רהב, מצידו, הגיש ב-2022 תביעה נגד קייזמן ואסתי גינזבורג בטענה שלא רק שהחוב לא שולם, אלא שקייזמן ניסה להתחמק מתשלום ואף "נמלט" לארצות הברית עם משפחתו.
מה קבע בית המשפט?
השופטת עמית-אניסמן קיבלה את עיקר טענותיו של רהב. בפסק דין מפורט היא ציינה כי קייזמן לא הכחיש בתחילה את קיומו של החוב, ואף עדכן את רהב בניסיונות להסדיר אותו – מה שמחזק את הגרסה שההלוואה אכן ניתנה ולא הוחזרה. בית המשפט קבע שרהב הצליח להוכיח את תשלום ההלוואה ואת זכותו כבעל תביעת החוב, לאחר המחאת הזכויות מאיבצ'ר. כל טענותיו של קייזמן נגד החוב העיקרי (2 מיליון אירו) נדחו, והסכום תפח ל-11.3 מיליון שקל עם ריבית והצמדה.
הסיפור הגדול יותר
הפרשה הזו היא אחת מתוך שורת תביעות נגד קייזמן בישראל בשנים האחרונות. מאז עזב את הארץ ב-2020 עם גינזבורג וילדיהם ללוס אנג'לס, הוא נתבע על ידי משקיעים שונים, בין היתר בטענות להפרות הסכמים בפרויקטי נדל"ן בגרמניה. ב-2023, למשל, חויב לשלם כ-6 מיליון שקל למולי ליטבק, וב-2024 נפסק נגדו תשלום של כמיליון שקל לזוג פנסיונרים – אך עד כה לא שילם, בין היתר כי אין לו נכסים רשומים בישראל.
האם קייזמן ישלם את הסכום לרהב? זה לא ברור. היעדר נכסים שלו בישראל עלול להכריח את רהב לפנות להליך אכיפה בארצות הברית – תהליך יקר ומסובך. בינתיים, הפסיקה מהווה ניצחון משמעותי לרהב
- 4.אנונימי 27/03/2025 10:01הגב לתגובה זועדי קייזמן איש יקר ומרשים הבעיה בשוק הנדלן בגרמניה בית המשפט של ברלין שהעביר לפי כ10 שנים שם חוק מטופש להקפאת מחירים טוטלית בברלין הפיל אפילו כריש כמו עדי.
- 3.עוד דוגמה לסוג האנשים שחושבים שהכל מותר להם (ל"ת)אנונימי 27/03/2025 08:34הגב לתגובה זו
- 2.מ פ 26/03/2025 20:40הגב לתגובה זורני רהב צריך לשלם מס הכנסה על כל הסכום.מתנה מחבר איננה פטורה ממס.וזה בהנחה שיראה פעם את הכסף....אולי אפילו המחאה ההלוואה תחשב כמתנה ואז היה צריך לשלם מס הכנסה מזמן.
- 1.מאחל לרהב לא לראות שקל (ל"ת)אנונימי 26/03/2025 19:12הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
