עדי קייזמן חויב לשלם לרני רהב 11.3 מיליון שקל: סוף לסכסוך המתוקשר
סכסוך משפטי ארוך ומתוקשר בין איש העסקים עדי קייזמן לאיש יחסי הציבור רני רהב, הגיע לסיומו. בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופטת מיכל עמית-אניסמן, פסק כי קייזמן יחויב לשלם לרהב סכום של 11.3 מיליון שקל, בתוספת 150 אלף שקל הוצאות משפט. התביעה נגד אשתו של קייזמן, הדוגמנית אסתי גינזבורג, נדחתה במלואה
הרקע: הלוואה שלא הוחזרה
במוקד הסכסוך עומדת הלוואה בסך 2 מיליון אירו, אותה תיווך רהב בין קייזמן לאיש העסקים הפרואני ברוך איבצ'ר ביוני 2018. לפי רהב, שהציג את עצמו כחבר קרוב של שני הצדדים, קייזמן לא החזיר את ההלוואה במועד שנקבע – 12 חודשים לאחר קבלתה, עם ריבית של 10% לשנה. ביולי 2020 העביר איבצ'ר לרהב את זכויותיו לגביית החוב באופן בלתי חוזר, כ"מתנה" על רקע חברותם רבת השנים. רהב, מצידו, הגיש ב-2022 תביעה נגד קייזמן ואסתי גינזבורג בטענה שלא רק שהחוב לא שולם, אלא שקייזמן ניסה להתחמק מתשלום ואף "נמלט" לארצות הברית עם משפחתו.
מה קבע בית המשפט?
השופטת עמית-אניסמן קיבלה את עיקר טענותיו של רהב. בפסק דין מפורט היא ציינה כי קייזמן לא הכחיש בתחילה את קיומו של החוב, ואף עדכן את רהב בניסיונות להסדיר אותו – מה שמחזק את הגרסה שההלוואה אכן ניתנה ולא הוחזרה. בית המשפט קבע שרהב הצליח להוכיח את תשלום ההלוואה ואת זכותו כבעל תביעת החוב, לאחר המחאת הזכויות מאיבצ'ר. כל טענותיו של קייזמן נגד החוב העיקרי (2 מיליון אירו) נדחו, והסכום תפח ל-11.3 מיליון שקל עם ריבית והצמדה.
הסיפור הגדול יותר
הפרשה הזו היא אחת מתוך שורת תביעות נגד קייזמן בישראל בשנים האחרונות. מאז עזב את הארץ ב-2020 עם גינזבורג וילדיהם ללוס אנג'לס, הוא נתבע על ידי משקיעים שונים, בין היתר בטענות להפרות הסכמים בפרויקטי נדל"ן בגרמניה. ב-2023, למשל, חויב לשלם כ-6 מיליון שקל למולי ליטבק, וב-2024 נפסק נגדו תשלום של כמיליון שקל לזוג פנסיונרים – אך עד כה לא שילם, בין היתר כי אין לו נכסים רשומים בישראל.
האם קייזמן ישלם את הסכום לרהב? זה לא ברור. היעדר נכסים שלו בישראל עלול להכריח את רהב לפנות להליך אכיפה בארצות הברית – תהליך יקר ומסובך. בינתיים, הפסיקה מהווה ניצחון משמעותי לרהב
- 4.אנונימי 27/03/2025 10:01הגב לתגובה זועדי קייזמן איש יקר ומרשים הבעיה בשוק הנדלן בגרמניה בית המשפט של ברלין שהעביר לפי כ10 שנים שם חוק מטופש להקפאת מחירים טוטלית בברלין הפיל אפילו כריש כמו עדי.
- 3.עוד דוגמה לסוג האנשים שחושבים שהכל מותר להם (ל"ת)אנונימי 27/03/2025 08:34הגב לתגובה זו
- 2.מ פ 26/03/2025 20:40הגב לתגובה זורני רהב צריך לשלם מס הכנסה על כל הסכום.מתנה מחבר איננה פטורה ממס.וזה בהנחה שיראה פעם את הכסף....אולי אפילו המחאה ההלוואה תחשב כמתנה ואז היה צריך לשלם מס הכנסה מזמן.
- 1.מאחל לרהב לא לראות שקל (ל"ת)אנונימי 26/03/2025 19:12הגב לתגובה זו
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
