עדי קייזמן חויב לשלם לרני רהב 11.3 מיליון שקל: סוף לסכסוך המתוקשר
סכסוך משפטי ארוך ומתוקשר בין איש העסקים עדי קייזמן לאיש יחסי הציבור רני רהב, הגיע לסיומו. בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופטת מיכל עמית-אניסמן, פסק כי קייזמן יחויב לשלם לרהב סכום של 11.3 מיליון שקל, בתוספת 150 אלף שקל הוצאות משפט. התביעה נגד אשתו של קייזמן, הדוגמנית אסתי גינזבורג, נדחתה במלואה
הרקע: הלוואה שלא הוחזרה
במוקד הסכסוך עומדת הלוואה בסך 2 מיליון אירו, אותה תיווך רהב בין קייזמן לאיש העסקים הפרואני ברוך איבצ'ר ביוני 2018. לפי רהב, שהציג את עצמו כחבר קרוב של שני הצדדים, קייזמן לא החזיר את ההלוואה במועד שנקבע – 12 חודשים לאחר קבלתה, עם ריבית של 10% לשנה. ביולי 2020 העביר איבצ'ר לרהב את זכויותיו לגביית החוב באופן בלתי חוזר, כ"מתנה" על רקע חברותם רבת השנים. רהב, מצידו, הגיש ב-2022 תביעה נגד קייזמן ואסתי גינזבורג בטענה שלא רק שהחוב לא שולם, אלא שקייזמן ניסה להתחמק מתשלום ואף "נמלט" לארצות הברית עם משפחתו.
מה קבע בית המשפט?
השופטת עמית-אניסמן קיבלה את עיקר טענותיו של רהב. בפסק דין מפורט היא ציינה כי קייזמן לא הכחיש בתחילה את קיומו של החוב, ואף עדכן את רהב בניסיונות להסדיר אותו – מה שמחזק את הגרסה שההלוואה אכן ניתנה ולא הוחזרה. בית המשפט קבע שרהב הצליח להוכיח את תשלום ההלוואה ואת זכותו כבעל תביעת החוב, לאחר המחאת הזכויות מאיבצ'ר. כל טענותיו של קייזמן נגד החוב העיקרי (2 מיליון אירו) נדחו, והסכום תפח ל-11.3 מיליון שקל עם ריבית והצמדה.
הסיפור הגדול יותר
הפרשה הזו היא אחת מתוך שורת תביעות נגד קייזמן בישראל בשנים האחרונות. מאז עזב את הארץ ב-2020 עם גינזבורג וילדיהם ללוס אנג'לס, הוא נתבע על ידי משקיעים שונים, בין היתר בטענות להפרות הסכמים בפרויקטי נדל"ן בגרמניה. ב-2023, למשל, חויב לשלם כ-6 מיליון שקל למולי ליטבק, וב-2024 נפסק נגדו תשלום של כמיליון שקל לזוג פנסיונרים – אך עד כה לא שילם, בין היתר כי אין לו נכסים רשומים בישראל.
האם קייזמן ישלם את הסכום לרהב? זה לא ברור. היעדר נכסים שלו בישראל עלול להכריח את רהב לפנות להליך אכיפה בארצות הברית – תהליך יקר ומסובך. בינתיים, הפסיקה מהווה ניצחון משמעותי לרהב
- 4.אנונימי 27/03/2025 10:01הגב לתגובה זועדי קייזמן איש יקר ומרשים הבעיה בשוק הנדלן בגרמניה בית המשפט של ברלין שהעביר לפי כ10 שנים שם חוק מטופש להקפאת מחירים טוטלית בברלין הפיל אפילו כריש כמו עדי.
- 3.עוד דוגמה לסוג האנשים שחושבים שהכל מותר להם (ל"ת)אנונימי 27/03/2025 08:34הגב לתגובה זו
- 2.מ פ 26/03/2025 20:40הגב לתגובה זורני רהב צריך לשלם מס הכנסה על כל הסכום.מתנה מחבר איננה פטורה ממס.וזה בהנחה שיראה פעם את הכסף....אולי אפילו המחאה ההלוואה תחשב כמתנה ואז היה צריך לשלם מס הכנסה מזמן.
- 1.מאחל לרהב לא לראות שקל (ל"ת)אנונימי 26/03/2025 19:12הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
