בעקבות הנפילה במחזורי המסחר: רשימה דלי הסחירות בבורסה מתנפחת בעוד 87 ניירות
בעקבות הנפילה במחזורי המסחר בחודשים האחרונים, צפויה רשימת ניירות הערך הנסחרים ברשימת דלי הסחירות של הבורסה להתנפח באופן משמעותי לאחר ה-15 בפברואר. אתמול פרסמה הבורסה את רשימת הניירות שיצטרפו לרשימה, הכוללת 87 ניירות ערך, מרביתם מניות וחלקן אופציות וניירות אחרים. מהרשימה יצאו בעדכון הנוכחי 6 ניירות ובסך הכל היא תכלול 148 ניירות ערך.
בין השאר יצטרפו לרשימה מניות אביב פתרונות, אופטימה, אורד, אייס דיפו, אירו סאט, אלוני מיתר, אנגל משאבים, אנטר הולדינגס, ארגמן, ארן, ארקו החזקות, אשלד, בוימלגרין, בי קונטקט, גאון אגרו, דוניץ, דוראה, דירקט קפיטל, הכשרה החז בטוח, הכשרה חב לבטוח, חיון, חנן מור, טיבון ויל, טכנופלס ונצרס, טרנס טרה אינוו, יולי הון, יעד, ישרוטל, כהן ממ, כפרית, כרמל אחזקות, לפידות חלץ יהש, מאגרי בניה, מאקפל, מולודן, ניו הוריזון, ניסן, ניסקו פרוייקטים, נעמן, סהר אינווסט, סינאל, סינרג'י כבלים, סמיקום, ספרינט, עילדב, עמיר שיווק, פרוקוגניה, צאם, קו מנחה, קליר, רדקום, שמיר מזון, תדאה ותדיר גן.
רובי גולדנברג, מנהל יחידת שיטות מסחר, אומר בשיחה עם Bizportal כי "היתה ועדה ציבורית שמינה יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר שמונתה על מנת להמליץ על שיטות למניעת מניפולציות. אחת ההמלצות היתה לקיים בחלק מהמניות שיטת מסחר רב צדדי רק פעמים ביום ושלא יתקיים בהם מסחר רציף. התחלנו להפעיל את השיטה לפני כשנה וחצי וכיום, בגלל המצב הנוכחי שהוא לא רגיל, מצטרפות הרבה מאוד חברות לרשימת דלי הסחירות. ההנחה היא שבמסחר רציף האפשרות למניפולציות במסחר רציף היא נמוכה הרבה יותר".
נציין כי באתר הבורסה מוסבר כי "רשימת ניירות ערך דלי הסחירות הוקמה במטרה לצמצם את אפשרויות המניפולציה בני"ע אלו. זאת, בהתאם להמלצות "הוועדה לבחינת האפשרויות למזעור תרמיות בשוק ההון", שהוקמה על ידי רשות ניירות ערך בשיתוף הבורסה. ניירות הערך שייכללו ברשימה ייסחרו במסחר רב צדדי פעמיים ביום, בתחילת יום המסחר (מסחר הפתיחה) ובסיומו (מסחר הנעילה), ולא ייסחרו במסחר הדו צדדי – הרציף".
רשימת ניירות הערך דלי הסחירות מתעדכנת פעמיים בשנה, על בסיס סחירות ניירות הערך ב-6 החודשים שקדמו למועדים הקובעים לעדכון הרשימה. המועדים הקובעים הם 15 ביוני ו-15 בדצמבר מדי שנה. עדכון הרשימה בפועל ייעשה מדי שנה ב-15 באוגוסט וב-15 בפברואר בהתאמה.
הבורסה קבעה כי נייר ערך ייכנס לרשימת דלי הסחירות אם ציון מחזור המסחר ב-6 החודשים כאמור היה נמוך מ-2,000 שקל ואם מחזור המסחר היומי ב-6 החודשים כאמור היה נמוך מ-20,000 שקל.
גולדנברג אומר כי "אין שיטת מסחר שיכולה למנוע ב-100% מניפולציות. יש לנו הרבה מנגנונים שמיועדים למנוע מניפולציות. השיטה האנגלית, למשל, היא מנגנון כזה שגוזל לכל היותר 6-10 דקות מהמסחר הרציף אבל ככה אתה מוסיף עוד מנגנון שנועד לסכל מניפולציות. אי אפשר למנוע ב-100% אבל רצוי להכניס צעדים שמיועדים לצמצם מניפולציות".
"השיטה של דלי סחירות מקובלת גם בבורסות אחרות, ביורונקסט יש רשימה שדומה מאוד בקריטריונים שלה למה שהפעלנו בתל-אביב".
"הבורסה בחנה את רשימת דלי הסחירות. יש שני קריטריונים ברורים מאוד שנבדקים מדי חצי שנה, ואז הרשימה מתעדכנת. אחת הסיבות שאנחנו מודיעים על השינוי זמן רב מראש היא לאפשר לחברות למנות עושי שוק כדי להמשיך להסחר במסגרת המסחר הרציף. כיום עדיין פועלים 4 עושי שוק שחלקם אפילו מגדילים את רמות הפעילות שלהם. יש כאלה שיצאו מהפעילות הזו ויש כאלה שמגדילים פעילות".

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.

השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים.
ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.
מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?
אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית.
עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית.
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- מפחידים אותנו שהאיחוד האירופי יטיל חרם על ישראל – זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומי שלא גידר עד עכשיו?
להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא
מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.