לאזארד משאירה את דלק רכב במדדים, מפצלת החזקות
חברת דלק רכב, חברה בת של קבוצת דלק (54.2%) הנמצאת בשליטת יצחק תשובה, לא תעזוב בעדכון הקרוב את המדדים בבורסה בתל אביב, לאחר שהחזקות אחד מבעלי העניין הגדולים בחברה, לאזארד ניהול השקעות, פוצלו.
דלק רכב המנוהלת ע"י גיל אגמון הייתה אמורה לעזוב את כל המדדים בבורסה בהם היא חברה, לאחר שנכנסה אליהם רק בעדכון הקודם, כיוון שלא עמדה בשיעור החזקות הציבור המינימלי (20%) כפי שנקבע ע"י הבורסה.
היום, יום טרם היום הקובע לעדכון המדדים, לאחר "חודשיים של רדיפה" הצליחו בדלק רכב לגרום ללאזארד (Lazard Asset Management LLC) לשלוח את החזקותיה המפוצלות להחזקות עבור לקוחות שהם קרנות נאמנות בארצות הברית ועבור לקוחות אחרים.
לאזארד הינה ספקית שירותי ייעוץ פיננסי וניהול נכסים בכל העולם אשר מנהלת השקעות עבור ארגונים, שותפויות, גופים ממשלתיים, איגודים מקצועיים, קרנות פנסיה, חברות ביטוח, בנקים ולקוחות פרטיים באירופה, ארה"ב, אסיה, אוסטרליה ודרום-אמריקה. לאזארד נוסדה ב-1848 ומרכזה בהמילטון, ברמודה ומנהלת נכסים בהיקף של כ- 140 מיליארד דולר.
מניות המוחזקות שלא על ידי בעלי עניין נקראות בשפת הבורסה "מניות צפות," וכדי להיכלל במדד ת"א 25 ו-75 הבורסה דורשת לפחות 20% מניות צפות. תנאי סף נוסף מתייחס לשווי הכספי של המניות הצפות: המעו"ף מחייב שווי העולה על 400 מיליון שקל, ומדד תל אביב 75 דורש שווי העולה על 100 מיליון שקל. בתוך כך, נציין, כי שיעור החזקות הציבור שהיה נדרש לפני כחודש עמד על 25%, אך לאור הירידות שנרשמו בשנה האחרונה בבורסה שפגעו מאוד בשווי החברות, הקטינה הבורסה את רף המינימום.
עד היום כל החזקות לאזארד בדלק רכב נחשבו כהחזקות בעלי עניין, כפי שמוגדרים ע"י תקנון הבורסה ולא כהחזקות גוף מוסדי. לכן, שיעור החזקות הציבור בחברה עמד טרם הדיווח על 19.32%. אך כעת, לאחר שהחזקות ענק ההשקעות פוצלו ל'לאזארד ניהול נכסים - עבור קרנות נאמנות בארצות הברית' ול-'לאזארד ניהול נכסים - החזקות אחרות', כך שהראשונה תחזיק 4.84% והאחרונה 5.07%, החזקותיו מהסוג הראשון תיחשבנה כ"החזקות ציבור" לפי החלק השביעי לתקנון הבורסה.
לפיכך, החזקות הציבור בדלק רכב נאמדים כעת ב-24.16%. בעלי העניין הנוספים בדלק רכב, בנוסף לקבוצת לאזארד, הם קבוצת דלק, המחזיקה ב-54.2% מהמניות, והמנכ"ל גיל אגמון המחזיק 16.43% מהון המניות.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
