לאזארד משאירה את דלק רכב במדדים, מפצלת החזקות
חברת דלק רכב, חברה בת של קבוצת דלק (54.2%) הנמצאת בשליטת יצחק תשובה, לא תעזוב בעדכון הקרוב את המדדים בבורסה בתל אביב, לאחר שהחזקות אחד מבעלי העניין הגדולים בחברה, לאזארד ניהול השקעות, פוצלו.
דלק רכב המנוהלת ע"י גיל אגמון הייתה אמורה לעזוב את כל המדדים בבורסה בהם היא חברה, לאחר שנכנסה אליהם רק בעדכון הקודם, כיוון שלא עמדה בשיעור החזקות הציבור המינימלי (20%) כפי שנקבע ע"י הבורסה.
היום, יום טרם היום הקובע לעדכון המדדים, לאחר "חודשיים של רדיפה" הצליחו בדלק רכב לגרום ללאזארד (Lazard Asset Management LLC) לשלוח את החזקותיה המפוצלות להחזקות עבור לקוחות שהם קרנות נאמנות בארצות הברית ועבור לקוחות אחרים.
לאזארד הינה ספקית שירותי ייעוץ פיננסי וניהול נכסים בכל העולם אשר מנהלת השקעות עבור ארגונים, שותפויות, גופים ממשלתיים, איגודים מקצועיים, קרנות פנסיה, חברות ביטוח, בנקים ולקוחות פרטיים באירופה, ארה"ב, אסיה, אוסטרליה ודרום-אמריקה. לאזארד נוסדה ב-1848 ומרכזה בהמילטון, ברמודה ומנהלת נכסים בהיקף של כ- 140 מיליארד דולר.
מניות המוחזקות שלא על ידי בעלי עניין נקראות בשפת הבורסה "מניות צפות," וכדי להיכלל במדד ת"א 25 ו-75 הבורסה דורשת לפחות 20% מניות צפות. תנאי סף נוסף מתייחס לשווי הכספי של המניות הצפות: המעו"ף מחייב שווי העולה על 400 מיליון שקל, ומדד תל אביב 75 דורש שווי העולה על 100 מיליון שקל. בתוך כך, נציין, כי שיעור החזקות הציבור שהיה נדרש לפני כחודש עמד על 25%, אך לאור הירידות שנרשמו בשנה האחרונה בבורסה שפגעו מאוד בשווי החברות, הקטינה הבורסה את רף המינימום.
עד היום כל החזקות לאזארד בדלק רכב נחשבו כהחזקות בעלי עניין, כפי שמוגדרים ע"י תקנון הבורסה ולא כהחזקות גוף מוסדי. לכן, שיעור החזקות הציבור בחברה עמד טרם הדיווח על 19.32%. אך כעת, לאחר שהחזקות ענק ההשקעות פוצלו ל'לאזארד ניהול נכסים - עבור קרנות נאמנות בארצות הברית' ול-'לאזארד ניהול נכסים - החזקות אחרות', כך שהראשונה תחזיק 4.84% והאחרונה 5.07%, החזקותיו מהסוג הראשון תיחשבנה כ"החזקות ציבור" לפי החלק השביעי לתקנון הבורסה.
לפיכך, החזקות הציבור בדלק רכב נאמדים כעת ב-24.16%. בעלי העניין הנוספים בדלק רכב, בנוסף לקבוצת לאזארד, הם קבוצת דלק, המחזיקה ב-54.2% מהמניות, והמנכ"ל גיל אגמון המחזיק 16.43% מהון המניות.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
