פרסום ראשון

לאזארד משאירה את דלק רכב במדדים, מפצלת החזקות

לאחר "חודשיים של רדיפה" הצליחו בדלק רכב לגרום לענקית ההשקעות לשלוח את החזקותיה המפוצלות. כעת, דלק רכב לא צפויה להיפלט מהמדדים
אריאל אטיאס |

חברת דלק רכב, חברה בת של קבוצת דלק (54.2%) הנמצאת בשליטת יצחק תשובה, לא תעזוב בעדכון הקרוב את המדדים בבורסה בתל אביב, לאחר שהחזקות אחד מבעלי העניין הגדולים בחברה, לאזארד ניהול השקעות, פוצלו.

דלק רכב המנוהלת ע"י גיל אגמון הייתה אמורה לעזוב את כל המדדים בבורסה בהם היא חברה, לאחר שנכנסה אליהם רק בעדכון הקודם, כיוון שלא עמדה בשיעור החזקות הציבור המינימלי (20%) כפי שנקבע ע"י הבורסה.

היום, יום טרם היום הקובע לעדכון המדדים, לאחר "חודשיים של רדיפה" הצליחו בדלק רכב לגרום ללאזארד (Lazard Asset Management LLC) לשלוח את החזקותיה המפוצלות להחזקות עבור לקוחות שהם קרנות נאמנות בארצות הברית ועבור לקוחות אחרים.

לאזארד הינה ספקית שירותי ייעוץ פיננסי וניהול נכסים בכל העולם אשר מנהלת השקעות עבור ארגונים, שותפויות, גופים ממשלתיים, איגודים מקצועיים, קרנות פנסיה, חברות ביטוח, בנקים ולקוחות פרטיים באירופה, ארה"ב, אסיה, אוסטרליה ודרום-אמריקה. לאזארד נוסדה ב-1848 ומרכזה בהמילטון, ברמודה ומנהלת נכסים בהיקף של כ- 140 מיליארד דולר.

מניות המוחזקות שלא על ידי בעלי עניין נקראות בשפת הבורסה "מניות צפות‭,"‬ וכדי להיכלל במדד ת"א 25 ו-75 הבורסה דורשת לפחות ‭20%‬ מניות צפות. תנאי סף נוסף מתייחס לשווי הכספי של המניות הצפות: המעו"ף מחייב שווי העולה על 400 מיליון שקל, ומדד תל אביב 75 דורש שווי העולה על 100 מיליון שקל. בתוך כך, נציין, כי שיעור החזקות הציבור שהיה נדרש לפני כחודש עמד על 25%, אך לאור הירידות שנרשמו בשנה האחרונה בבורסה שפגעו מאוד בשווי החברות, הקטינה הבורסה את רף המינימום.

עד היום כל החזקות לאזארד בדלק רכב נחשבו כהחזקות בעלי עניין, כפי שמוגדרים ע"י תקנון הבורסה ולא כהחזקות גוף מוסדי. לכן, שיעור החזקות הציבור בחברה עמד טרם הדיווח על 19.32%. אך כעת, לאחר שהחזקות ענק ההשקעות פוצלו ל'לאזארד ניהול נכסים - עבור קרנות נאמנות בארצות הברית' ול-'לאזארד ניהול נכסים - החזקות אחרות', כך שהראשונה תחזיק 4.84% והאחרונה 5.07%, החזקותיו מהסוג הראשון תיחשבנה כ"החזקות ציבור" לפי החלק השביעי לתקנון הבורסה.

לפיכך, החזקות הציבור בדלק רכב נאמדים כעת ב-24.16%. בעלי העניין הנוספים בדלק רכב, בנוסף לקבוצת לאזארד, הם קבוצת דלק, המחזיקה ב-54.2% מהמניות, והמנכ"ל גיל אגמון המחזיק 16.43% מהון המניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים

הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי

ליאור דנקנר |

הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.

הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.

לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע

בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.

כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.

הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.