פרסום ראשון

לאזארד משאירה את דלק רכב במדדים, מפצלת החזקות

לאחר "חודשיים של רדיפה" הצליחו בדלק רכב לגרום לענקית ההשקעות לשלוח את החזקותיה המפוצלות. כעת, דלק רכב לא צפויה להיפלט מהמדדים
אריאל אטיאס |

חברת דלק רכב, חברה בת של קבוצת דלק (54.2%) הנמצאת בשליטת יצחק תשובה, לא תעזוב בעדכון הקרוב את המדדים בבורסה בתל אביב, לאחר שהחזקות אחד מבעלי העניין הגדולים בחברה, לאזארד ניהול השקעות, פוצלו.

דלק רכב המנוהלת ע"י גיל אגמון הייתה אמורה לעזוב את כל המדדים בבורסה בהם היא חברה, לאחר שנכנסה אליהם רק בעדכון הקודם, כיוון שלא עמדה בשיעור החזקות הציבור המינימלי (20%) כפי שנקבע ע"י הבורסה.

היום, יום טרם היום הקובע לעדכון המדדים, לאחר "חודשיים של רדיפה" הצליחו בדלק רכב לגרום ללאזארד (Lazard Asset Management LLC) לשלוח את החזקותיה המפוצלות להחזקות עבור לקוחות שהם קרנות נאמנות בארצות הברית ועבור לקוחות אחרים.

לאזארד הינה ספקית שירותי ייעוץ פיננסי וניהול נכסים בכל העולם אשר מנהלת השקעות עבור ארגונים, שותפויות, גופים ממשלתיים, איגודים מקצועיים, קרנות פנסיה, חברות ביטוח, בנקים ולקוחות פרטיים באירופה, ארה"ב, אסיה, אוסטרליה ודרום-אמריקה. לאזארד נוסדה ב-1848 ומרכזה בהמילטון, ברמודה ומנהלת נכסים בהיקף של כ- 140 מיליארד דולר.

מניות המוחזקות שלא על ידי בעלי עניין נקראות בשפת הבורסה "מניות צפות‭,"‬ וכדי להיכלל במדד ת"א 25 ו-75 הבורסה דורשת לפחות ‭20%‬ מניות צפות. תנאי סף נוסף מתייחס לשווי הכספי של המניות הצפות: המעו"ף מחייב שווי העולה על 400 מיליון שקל, ומדד תל אביב 75 דורש שווי העולה על 100 מיליון שקל. בתוך כך, נציין, כי שיעור החזקות הציבור שהיה נדרש לפני כחודש עמד על 25%, אך לאור הירידות שנרשמו בשנה האחרונה בבורסה שפגעו מאוד בשווי החברות, הקטינה הבורסה את רף המינימום.

עד היום כל החזקות לאזארד בדלק רכב נחשבו כהחזקות בעלי עניין, כפי שמוגדרים ע"י תקנון הבורסה ולא כהחזקות גוף מוסדי. לכן, שיעור החזקות הציבור בחברה עמד טרם הדיווח על 19.32%. אך כעת, לאחר שהחזקות ענק ההשקעות פוצלו ל'לאזארד ניהול נכסים - עבור קרנות נאמנות בארצות הברית' ול-'לאזארד ניהול נכסים - החזקות אחרות', כך שהראשונה תחזיק 4.84% והאחרונה 5.07%, החזקותיו מהסוג הראשון תיחשבנה כ"החזקות ציבור" לפי החלק השביעי לתקנון הבורסה.

לפיכך, החזקות הציבור בדלק רכב נאמדים כעת ב-24.16%. בעלי העניין הנוספים בדלק רכב, בנוסף לקבוצת לאזארד, הם קבוצת דלק, המחזיקה ב-54.2% מהמניות, והמנכ"ל גיל אגמון המחזיק 16.43% מהון המניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.