הביקושים לדשנים יורדים: אגריום ופוטאש חותכות את התפוקה באגרסיביות
יצרניות הדשנים לא נואשות וממשיכות להשקיע מאמצים רבים על מנת להביא לצמצום ההיצע העולמי והתאמתו לירידה בביקושים. בחדשות אחרונות, ענקית הדשנים הקנדית חברת פוטאש (סימול: POT) ויצרנית הדשנים אגריום (סימול: AGU) מצטרפות להודעת K+S הגרמנית ומודיעות על הפחתה נוספת בייצור.
פוטאש חותכת את התפוקה ב-20%
ראשונה, פוטאש, מתכננת להפחית את תפוקת ייצור האשלג בשנת 2009 ב-2 מיליון טונות החל מינואר, מדובר בכ-20% מסך ייצור החברה בשנת 2008. פוטאש הודיעה אמש (ג'), כי תפיק פחות אשלג במחצית הראשונה של השנה עקב עיכובים לטווח הקצר בביקושים ברחבי העולם. "החוואים, כמו כל שאר הצרכנים, מרגישים את השלכות משבר הפיננסים הגלובלי", הודיעה החברה.
מחירי היבולים צנחו מהשיא שנרשם בחודש יוני-יולי לאחר שמשבר הפיננסים הגלובלי פגע מאוד בביקושים למזון, הזנת חיות ובצריכת הדלק, ובכך הפחית את תמריץ החוואים לרכוש דשנים לצורך הגדלת התפוקה.
"אנחנו צופים האטה בביקושים לאשלג במהלך הרבעון הראשון של 2009", אמר נשיא ומנכ"ל פוטאש ביל דויל. "מעבר לכך, אנחנו רואים את הביקושים תופסים תאוצה במחצית השנה לאחר שהחוואים יגמרו את המלאים הקיימים ויחזרו לצבור מחדש, מרמות נמוכות מאוד של מלאי גרעינים. כאשר הפרויקטים (להרחבת הייצור) בלאניגאן (Lanigan) ואגם פאטיאנס (Patience) יושלמו, תהיה לנו את היכולת להגדיל את התפוקה ב-2009 כפי שיידרש על מנת לענות על הביקושים".
אגריום סוגרת מפעל ומקצצת את הייצור במפעלים בצפון אמריקה
במקביל, אגריום, יצרנית הדשנים השלישית בגודלה בצפון אמריקה ע"פ שווי שוק, הודיעה אמש, כי תפחית את התפוקה במפעלים ברחבי צפון אמריקה עקב עלייה "משמעותית" במלאים. החברה תשהה את הייצור במפעל דשני החנקן בפורט ססקצ'ואן, מחוז הנמצא במערב קנדה, ותקצץ את הייצור במפעלי חנקן ופוספטים ברחבי צפון אמריקה, כך הודיעה החברה.
"הקציר המאוחר בצפון אמריקה, יחד עם הגבלות אשראי מקונים בינלאומיים והמשך חוסר הוודאות בשוק העולה מהפחתות ביבולים ברחבי העולם ובמחירי הדשנים "הפחיתה את השימוש בדשנים" אמר מנכ"ל אגריום מייק וילסון בהצהרה.
החברה ניצלה את הרגע גם כדי לחזור על תחזיותיה המוקדמות בנוגע לתוצאות הרבעון השני ואמרה כי הם צפויים להסתכם ברווח של בין 3.3 ל-4 דולר למניה. בתוך כך, החברה הוסיפה כי הרווח עשוי ליפול עד 15% מתחת לטווח התחתון של התחזיות.
מוקדם יותר אתמול הודיעה, חברת ייצור האשלג הרביעית בגודלה בעולם, K+S הגרמנית, כי היא מתכננת לסגור מספר מפעלים לייצור דשנים ולקצר את שעות העבודה באלו שיוותרו פתוחים בצעד שנועד לקזז את המשך החולשה בביקושים. כמו כן, החברה הנמיכה את תחזיותיה לשנה הקרובה.
נזכיר כי
הודעת החברות מגיעה פחות מחודש אחרי שחברת הדשנים השנייה בגודלה ברוסיה אורלקלי הכריזה כי היא חותכת את התפוקה.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
