הביקושים לדשנים יורדים: אגריום ופוטאש חותכות את התפוקה באגרסיביות
יצרניות הדשנים לא נואשות וממשיכות להשקיע מאמצים רבים על מנת להביא לצמצום ההיצע העולמי והתאמתו לירידה בביקושים. בחדשות אחרונות, ענקית הדשנים הקנדית חברת פוטאש (סימול: POT) ויצרנית הדשנים אגריום (סימול: AGU) מצטרפות להודעת K+S הגרמנית ומודיעות על הפחתה נוספת בייצור.
פוטאש חותכת את התפוקה ב-20%
ראשונה, פוטאש, מתכננת להפחית את תפוקת ייצור האשלג בשנת 2009 ב-2 מיליון טונות החל מינואר, מדובר בכ-20% מסך ייצור החברה בשנת 2008. פוטאש הודיעה אמש (ג'), כי תפיק פחות אשלג במחצית הראשונה של השנה עקב עיכובים לטווח הקצר בביקושים ברחבי העולם. "החוואים, כמו כל שאר הצרכנים, מרגישים את השלכות משבר הפיננסים הגלובלי", הודיעה החברה.
מחירי היבולים צנחו מהשיא שנרשם בחודש יוני-יולי לאחר שמשבר הפיננסים הגלובלי פגע מאוד בביקושים למזון, הזנת חיות ובצריכת הדלק, ובכך הפחית את תמריץ החוואים לרכוש דשנים לצורך הגדלת התפוקה.
"אנחנו צופים האטה בביקושים לאשלג במהלך הרבעון הראשון של 2009", אמר נשיא ומנכ"ל פוטאש ביל דויל. "מעבר לכך, אנחנו רואים את הביקושים תופסים תאוצה במחצית השנה לאחר שהחוואים יגמרו את המלאים הקיימים ויחזרו לצבור מחדש, מרמות נמוכות מאוד של מלאי גרעינים. כאשר הפרויקטים (להרחבת הייצור) בלאניגאן (Lanigan) ואגם פאטיאנס (Patience) יושלמו, תהיה לנו את היכולת להגדיל את התפוקה ב-2009 כפי שיידרש על מנת לענות על הביקושים".
אגריום סוגרת מפעל ומקצצת את הייצור במפעלים בצפון אמריקה
במקביל, אגריום, יצרנית הדשנים השלישית בגודלה בצפון אמריקה ע"פ שווי שוק, הודיעה אמש, כי תפחית את התפוקה במפעלים ברחבי צפון אמריקה עקב עלייה "משמעותית" במלאים. החברה תשהה את הייצור במפעל דשני החנקן בפורט ססקצ'ואן, מחוז הנמצא במערב קנדה, ותקצץ את הייצור במפעלי חנקן ופוספטים ברחבי צפון אמריקה, כך הודיעה החברה.
"הקציר המאוחר בצפון אמריקה, יחד עם הגבלות אשראי מקונים בינלאומיים והמשך חוסר הוודאות בשוק העולה מהפחתות ביבולים ברחבי העולם ובמחירי הדשנים "הפחיתה את השימוש בדשנים" אמר מנכ"ל אגריום מייק וילסון בהצהרה.
החברה ניצלה את הרגע גם כדי לחזור על תחזיותיה המוקדמות בנוגע לתוצאות הרבעון השני ואמרה כי הם צפויים להסתכם ברווח של בין 3.3 ל-4 דולר למניה. בתוך כך, החברה הוסיפה כי הרווח עשוי ליפול עד 15% מתחת לטווח התחתון של התחזיות.
מוקדם יותר אתמול הודיעה, חברת ייצור האשלג הרביעית בגודלה בעולם, K+S הגרמנית, כי היא מתכננת לסגור מספר מפעלים לייצור דשנים ולקצר את שעות העבודה באלו שיוותרו פתוחים בצעד שנועד לקזז את המשך החולשה בביקושים. כמו כן, החברה הנמיכה את תחזיותיה לשנה הקרובה.
נזכיר כי
הודעת החברות מגיעה פחות מחודש אחרי שחברת הדשנים השנייה בגודלה ברוסיה אורלקלי הכריזה כי היא חותכת את התפוקה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
