הביקושים לדשנים יורדים: אגריום ופוטאש חותכות את התפוקה באגרסיביות
יצרניות הדשנים לא נואשות וממשיכות להשקיע מאמצים רבים על מנת להביא לצמצום ההיצע העולמי והתאמתו לירידה בביקושים. בחדשות אחרונות, ענקית הדשנים הקנדית חברת פוטאש (סימול: POT) ויצרנית הדשנים אגריום (סימול: AGU) מצטרפות להודעת K+S הגרמנית ומודיעות על הפחתה נוספת בייצור.
פוטאש חותכת את התפוקה ב-20%
ראשונה, פוטאש, מתכננת להפחית את תפוקת ייצור האשלג בשנת 2009 ב-2 מיליון טונות החל מינואר, מדובר בכ-20% מסך ייצור החברה בשנת 2008. פוטאש הודיעה אמש (ג'), כי תפיק פחות אשלג במחצית הראשונה של השנה עקב עיכובים לטווח הקצר בביקושים ברחבי העולם. "החוואים, כמו כל שאר הצרכנים, מרגישים את השלכות משבר הפיננסים הגלובלי", הודיעה החברה.
מחירי היבולים צנחו מהשיא שנרשם בחודש יוני-יולי לאחר שמשבר הפיננסים הגלובלי פגע מאוד בביקושים למזון, הזנת חיות ובצריכת הדלק, ובכך הפחית את תמריץ החוואים לרכוש דשנים לצורך הגדלת התפוקה.
"אנחנו צופים האטה בביקושים לאשלג במהלך הרבעון הראשון של 2009", אמר נשיא ומנכ"ל פוטאש ביל דויל. "מעבר לכך, אנחנו רואים את הביקושים תופסים תאוצה במחצית השנה לאחר שהחוואים יגמרו את המלאים הקיימים ויחזרו לצבור מחדש, מרמות נמוכות מאוד של מלאי גרעינים. כאשר הפרויקטים (להרחבת הייצור) בלאניגאן (Lanigan) ואגם פאטיאנס (Patience) יושלמו, תהיה לנו את היכולת להגדיל את התפוקה ב-2009 כפי שיידרש על מנת לענות על הביקושים".
אגריום סוגרת מפעל ומקצצת את הייצור במפעלים בצפון אמריקה
במקביל, אגריום, יצרנית הדשנים השלישית בגודלה בצפון אמריקה ע"פ שווי שוק, הודיעה אמש, כי תפחית את התפוקה במפעלים ברחבי צפון אמריקה עקב עלייה "משמעותית" במלאים. החברה תשהה את הייצור במפעל דשני החנקן בפורט ססקצ'ואן, מחוז הנמצא במערב קנדה, ותקצץ את הייצור במפעלי חנקן ופוספטים ברחבי צפון אמריקה, כך הודיעה החברה.
"הקציר המאוחר בצפון אמריקה, יחד עם הגבלות אשראי מקונים בינלאומיים והמשך חוסר הוודאות בשוק העולה מהפחתות ביבולים ברחבי העולם ובמחירי הדשנים "הפחיתה את השימוש בדשנים" אמר מנכ"ל אגריום מייק וילסון בהצהרה.
החברה ניצלה את הרגע גם כדי לחזור על תחזיותיה המוקדמות בנוגע לתוצאות הרבעון השני ואמרה כי הם צפויים להסתכם ברווח של בין 3.3 ל-4 דולר למניה. בתוך כך, החברה הוסיפה כי הרווח עשוי ליפול עד 15% מתחת לטווח התחתון של התחזיות.
מוקדם יותר אתמול הודיעה, חברת ייצור האשלג הרביעית בגודלה בעולם, K+S הגרמנית, כי היא מתכננת לסגור מספר מפעלים לייצור דשנים ולקצר את שעות העבודה באלו שיוותרו פתוחים בצעד שנועד לקזז את המשך החולשה בביקושים. כמו כן, החברה הנמיכה את תחזיותיה לשנה הקרובה.
נזכיר כי
הודעת החברות מגיעה פחות מחודש אחרי שחברת הדשנים השנייה בגודלה ברוסיה אורלקלי הכריזה כי היא חותכת את התפוקה.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
