הביקושים לדשנים יורדים: אגריום ופוטאש חותכות את התפוקה באגרסיביות

הראשונה סוגרת מפעל ומקצצת ייצור ברחבי צפון אמריקה. האחרונה מקצצת את התפוקה ב-20% עקב ירידה חדה בביקושים. ביל דויל מנכ"ל פוטאש: "אנחנו צופיים שהביקושים יתפסו תאוצה במחצית השנה הבאה ואנחנו נהיה מוכנים"
אריאל אטיאס |

יצרניות הדשנים לא נואשות וממשיכות להשקיע מאמצים רבים על מנת להביא לצמצום ההיצע העולמי והתאמתו לירידה בביקושים. בחדשות אחרונות, ענקית הדשנים הקנדית חברת פוטאש (סימול: POT) ויצרנית הדשנים אגריום (סימול: AGU) מצטרפות להודעת K+S הגרמנית ומודיעות על הפחתה נוספת בייצור.

פוטאש חותכת את התפוקה ב-20%

ראשונה, פוטאש, מתכננת להפחית את תפוקת ייצור האשלג בשנת 2009 ב-2 מיליון טונות החל מינואר, מדובר בכ-20% מסך ייצור החברה בשנת 2008. פוטאש הודיעה אמש (ג'), כי תפיק פחות אשלג במחצית הראשונה של השנה עקב עיכובים לטווח הקצר בביקושים ברחבי העולם. "החוואים, כמו כל שאר הצרכנים, מרגישים את השלכות משבר הפיננסים הגלובלי", הודיעה החברה.

מחירי היבולים צנחו מהשיא שנרשם בחודש יוני-יולי לאחר שמשבר הפיננסים הגלובלי פגע מאוד בביקושים למזון, הזנת חיות ובצריכת הדלק, ובכך הפחית את תמריץ החוואים לרכוש דשנים לצורך הגדלת התפוקה.

"אנחנו צופים האטה בביקושים לאשלג במהלך הרבעון הראשון של 2009", אמר נשיא ומנכ"ל פוטאש ביל דויל. "מעבר לכך, אנחנו רואים את הביקושים תופסים תאוצה במחצית השנה לאחר שהחוואים יגמרו את המלאים הקיימים ויחזרו לצבור מחדש, מרמות נמוכות מאוד של מלאי גרעינים. כאשר הפרויקטים (להרחבת הייצור) בלאניגאן (Lanigan) ואגם פאטיאנס (Patience) יושלמו, תהיה לנו את היכולת להגדיל את התפוקה ב-2009 כפי שיידרש על מנת לענות על הביקושים".

אגריום סוגרת מפעל ומקצצת את הייצור במפעלים בצפון אמריקה

במקביל, אגריום, יצרנית הדשנים השלישית בגודלה בצפון אמריקה ע"פ שווי שוק, הודיעה אמש, כי תפחית את התפוקה במפעלים ברחבי צפון אמריקה עקב עלייה "משמעותית" במלאים. החברה תשהה את הייצור במפעל דשני החנקן בפורט ססקצ'ואן, מחוז הנמצא במערב קנדה, ותקצץ את הייצור במפעלי חנקן ופוספטים ברחבי צפון אמריקה, כך הודיעה החברה.

"הקציר המאוחר בצפון אמריקה, יחד עם הגבלות אשראי מקונים בינלאומיים והמשך חוסר הוודאות בשוק העולה מהפחתות ביבולים ברחבי העולם ובמחירי הדשנים "הפחיתה את השימוש בדשנים" אמר מנכ"ל אגריום מייק וילסון בהצהרה.

החברה ניצלה את הרגע גם כדי לחזור על תחזיותיה המוקדמות בנוגע לתוצאות הרבעון השני ואמרה כי הם צפויים להסתכם ברווח של בין 3.3 ל-4 דולר למניה. בתוך כך, החברה הוסיפה כי הרווח עשוי ליפול עד 15% מתחת לטווח התחתון של התחזיות.

מוקדם יותר אתמול הודיעה, חברת ייצור האשלג הרביעית בגודלה בעולם, K+S הגרמנית, כי היא מתכננת לסגור מספר מפעלים לייצור דשנים ולקצר את שעות העבודה באלו שיוותרו פתוחים בצעד שנועד לקזז את המשך החולשה בביקושים. כמו כן, החברה הנמיכה את תחזיותיה לשנה הקרובה.

נזכיר כי כי בעוד כיל אומנם לא הודיעה על הפחתת התפוקה, עובדי חברת רותם אמפרט נגב העוסקים בכריית פוספטים בנגב יצאו לחופשה מרוכזת של שבועיים שתחל בחנוכה.

הודעת החברות מגיעה פחות מחודש אחרי שחברת הדשנים השנייה בגודלה ברוסיה אורלקלי הכריזה כי היא חותכת את התפוקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.