הביקושים לדשנים יורדים: אגריום ופוטאש חותכות את התפוקה באגרסיביות
יצרניות הדשנים לא נואשות וממשיכות להשקיע מאמצים רבים על מנת להביא לצמצום ההיצע העולמי והתאמתו לירידה בביקושים. בחדשות אחרונות, ענקית הדשנים הקנדית חברת פוטאש (סימול: POT) ויצרנית הדשנים אגריום (סימול: AGU) מצטרפות להודעת K+S הגרמנית ומודיעות על הפחתה נוספת בייצור.
פוטאש חותכת את התפוקה ב-20%
ראשונה, פוטאש, מתכננת להפחית את תפוקת ייצור האשלג בשנת 2009 ב-2 מיליון טונות החל מינואר, מדובר בכ-20% מסך ייצור החברה בשנת 2008. פוטאש הודיעה אמש (ג'), כי תפיק פחות אשלג במחצית הראשונה של השנה עקב עיכובים לטווח הקצר בביקושים ברחבי העולם. "החוואים, כמו כל שאר הצרכנים, מרגישים את השלכות משבר הפיננסים הגלובלי", הודיעה החברה.
מחירי היבולים צנחו מהשיא שנרשם בחודש יוני-יולי לאחר שמשבר הפיננסים הגלובלי פגע מאוד בביקושים למזון, הזנת חיות ובצריכת הדלק, ובכך הפחית את תמריץ החוואים לרכוש דשנים לצורך הגדלת התפוקה.
"אנחנו צופים האטה בביקושים לאשלג במהלך הרבעון הראשון של 2009", אמר נשיא ומנכ"ל פוטאש ביל דויל. "מעבר לכך, אנחנו רואים את הביקושים תופסים תאוצה במחצית השנה לאחר שהחוואים יגמרו את המלאים הקיימים ויחזרו לצבור מחדש, מרמות נמוכות מאוד של מלאי גרעינים. כאשר הפרויקטים (להרחבת הייצור) בלאניגאן (Lanigan) ואגם פאטיאנס (Patience) יושלמו, תהיה לנו את היכולת להגדיל את התפוקה ב-2009 כפי שיידרש על מנת לענות על הביקושים".
אגריום סוגרת מפעל ומקצצת את הייצור במפעלים בצפון אמריקה
במקביל, אגריום, יצרנית הדשנים השלישית בגודלה בצפון אמריקה ע"פ שווי שוק, הודיעה אמש, כי תפחית את התפוקה במפעלים ברחבי צפון אמריקה עקב עלייה "משמעותית" במלאים. החברה תשהה את הייצור במפעל דשני החנקן בפורט ססקצ'ואן, מחוז הנמצא במערב קנדה, ותקצץ את הייצור במפעלי חנקן ופוספטים ברחבי צפון אמריקה, כך הודיעה החברה.
"הקציר המאוחר בצפון אמריקה, יחד עם הגבלות אשראי מקונים בינלאומיים והמשך חוסר הוודאות בשוק העולה מהפחתות ביבולים ברחבי העולם ובמחירי הדשנים "הפחיתה את השימוש בדשנים" אמר מנכ"ל אגריום מייק וילסון בהצהרה.
החברה ניצלה את הרגע גם כדי לחזור על תחזיותיה המוקדמות בנוגע לתוצאות הרבעון השני ואמרה כי הם צפויים להסתכם ברווח של בין 3.3 ל-4 דולר למניה. בתוך כך, החברה הוסיפה כי הרווח עשוי ליפול עד 15% מתחת לטווח התחתון של התחזיות.
מוקדם יותר אתמול הודיעה, חברת ייצור האשלג הרביעית בגודלה בעולם, K+S הגרמנית, כי היא מתכננת לסגור מספר מפעלים לייצור דשנים ולקצר את שעות העבודה באלו שיוותרו פתוחים בצעד שנועד לקזז את המשך החולשה בביקושים. כמו כן, החברה הנמיכה את תחזיותיה לשנה הקרובה.
נזכיר כי
הודעת החברות מגיעה פחות מחודש אחרי שחברת הדשנים השנייה בגודלה ברוסיה אורלקלי הכריזה כי היא חותכת את התפוקה.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
