כלכלני בנק הפועלים: "ההאטה במשק המקומי הולכת ומתבססת כעובדה בת קיימא"
כלכלני בנק הפועלים התייחסו בסקירתם השבועית לתנודתיות החדה בשוק המניות המקומי, לעונת הדו"חות הרבעוניים, להתחזקות הדולר ונתנו דעתם לקראת פרסום שיעור הריבית לחודש דצמבר על ידי בנק ישראל.
שוק המניות: " ההאטה במשק המקומי הולכת ומתבססת כעובדה בת קיימא ועל כן הסיכון בשוק המניות נמצא כיום בשיאו"
השבוע האחרון המשיך את המגמה השלילית בשוקי המניות בארץ ובעולם. המגמה נרשמה תוך המשך התנודתיות בשווקים, והתלוו אליה סטיות תקן גבוהות מאוד באופציות המעו"ף, המשקפות את חשש המשקיעים מפני המשך התנודתיות הגבוהה בבורסה גם בטווח הנראה לעין.
בשבוע זה לא פורסמו נתונים כלכליים, למעט עליה של 0.1% במדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר. עם זאת, מציינים כלכלני בנק הפועלים כי די להביט בנתונים שפורסמו בשבועות האחרונים, בכדי להבין כי ההאטה במשק המקומי הולכת ומתבססת כעובדה בת קיימא ועל כן הסיכון בשוק המניות נמצא כיום בשיאו.
מנגד, גם בעין הסערה בפועלים ממשיכים להעריך, כי ישנן מניות שמחיריהן התדרדרו לרמות נמוכות מאוד, שעשויות להניב למשקיעים רווחי הון בטווח הארוך. אלא שנוכח הסיכון הנוכחי בשוק, סוברים כלכלני הבנק כי גם ההשקעה במניות אלו אינה מתאימה לכל אחד, אלא למשקיעים לטווח הארוך, אשר מסוגלים לסבול תנודתיות חריפה, אף בטווח של חודשים רבים.
לסיכום, בפועלים ממשיכים להמליץ על אחזקה ברכיב מנייתי מצומצם, תוך התאמה לרמת הסיכון של הלקוח.
עונת הדוחות נכנסת לישורת האחרונה: "נהיה עדים להרעה בתוצאותיהן של חברות רבות בעקבות המשבר הגלובלי"
בזמן שנותר עד לתום החודש צפויות החברות להמשיך ולפרסם את דוחותיהן לרבעון השלישי. עד כה פרסמו רק חלק קטן מהחברות את תוצאותיהן, כשמבין החברות המסוקרות, מרביתן הציגו דווקא תמונה טובה כאשר ניתן למנות את חברות הסלולר, פרוטרום, טבע, אורמת, דלק רכב ועוד. עם זאת, חברות רבות טרם פרסמו את תוצאותיהן וכלכלני הבנק צופים כי אנו נהיה עדים להרעה בתוצאותיהן של חברות רבות בעקבות המשבר הגלובלי, וכי סיכום תוצאותיהן של חברות המעו"ף ישקף פגיעה בהכנסותיהן וברווחיהן למול הרבעון המקביל אשתקד.
לקראת פרסום הריבית במשק: "בנק ישראל צפוי להמשיך ולהפחית את הריבית"
בשבוע הקרוב יפרסם בנק ישראל את הריבית במשק לחודש דצמבר. לאחר ההפחתה המפתיעה בשיעור של 0.5% ל-3%, אשר בוצעה באמצע החודש, צפוי הבנק המרכזי להמשיך ולהפחית את הריבית גם בשבוע הקרוב, בשיעור שבין 0.25%-0.5%, כך להערכת הכלכלנים של בנק הפועלים. הפחתה זו תביא את הריבית במשק לראשונה מתחת לרף ה-3%.
בפועלים סוברים כי ההפחתה הצפויה עשויה לעזור בטווח הארוך לחברות, בעיקר במימון לטווח קצר, אם כי בטווח המיידי השפעתה בטלה למול עוצמת האירועים בשוקי ההון בעולם.
אגרות חוב צמודות מדד: "האפיק הצמוד הקצר (עד 3 שנים), אינו אטרקטיבי להשקעה"
המשך הירידה במחירי הסחורות והנפט מממשיכים לאותת כי האינפלציה בחודשים הקרובים צפויה להיות נמוכה. בהסתמך על תחזית האינפלציה של הבנק לשלושת החודשים הקרובים, אשר מצביעה על ירידה של המדד בכ- 0.9%.
בפועלים סבורים כי האפיק הצמוד הקצר (עד 3 שנים) אינו אטרקטיבי להשקעה, כמו גם אג"ח מדדי ארוך (מעל 7 שנים) שאינו מומלץ וזאת בשל התנודתיות הצפויה לאפיין אגרות אלו. מנגד ציינו כלכלני הבנק,כי אג"ח מדדי בינוני (4-7 שנים), מומלץ להשקעה.
בזירת המט"ח: "השקל ימשיך בתקופה הקרובה להיסחר במגמה שלילית"
השקל נחלש השבוע אל מול הדולר, במקביל למגמת התחזקותו של האחרון מול רוב המטבעות העיקריים בשוק המט"ח הבינלאומי. שער הדולר היציג נמצא כעת ברמתו הגבוהה ביותר השנה ומתחילת חודש יולי מדובר על עלייה של כמעט 25%. זאת לאחר שנגיד בנק ישראל הפחית בשבוע שעבר את הריבית במפתיע, בשיעור של 0.5%
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
המערכת ליירוט טילים בליסטיים מועברת ללופטוואפה ותוצב בבסיס הולצדורף מדרום לברלין, בעסקה שמסמנת את העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל, גרמניה וארצות הברית על רקע המלחמה באוקראינה והעימותים האזוריים במזרח התיכון
חץ 3 עובר לגרמניה אחרי שנתיים של מלחמה והתחמשות מואצת
ישראל צפויה להשלים היום את העברת מערכת "חץ 3" לגרמניה, וזו הפעם הראשונה שמדינה אחרת מקבלת גישה עצמאית למערכת היירוט ארוכת הטווח. ההסכם בין הממשלות נחתם לפני קצת יותר משנתיים ומוערך ביותר מ-3.6 מיליארד אירו, כ-4.2 מיליארד דולר, כולל מערכות שיגור, מכ"ם ותחמושת.
חץ 3 נחשב לאחת מעסקאות הרכש המשמעותיות הראשונות שגרמניה מקדמת לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022, כחלק מהערכה מחדש של יכולות ההגנה ביבשת. עבור ישראל, המערכת משמשת לביצור ההגנה מפני טילים בליסטיים מאיראן, עמה החליפה אש טילים במשך 12 ימים ביוני, וכן מול ארגון החות'ים בתימן. בתעשייה האווירית, הקבלן הראשי של הפרויקט, מציינים כי המערכת סופקה לגרמניה במהלך החודשים האחרונים בהתאם ללוחות הזמנים, למרות האתגרים שנוצרו בעקבות המלחמה.
לדבריהם, לקחים שהופקו משנתיים של עימות רב זירתי מאז מתקפת חמאס ב-2023 והלחימה בעזה ובחזיתות נוספות, שולבו בגרסת המערכת שמיועדת לגרמניה. לפי דיווחים רשמיים, שיעור היירוט של חץ 3 במהלך העימות עם איראן עומד על כ-86%. המערכת אמורה להיות פרוסה תחילה בבסיס האוויר הולצדורף, כ-120 קילומטרים מדרום לברלין, ובהמשך מתוכננת הקמה של אתרים נוספים בצפון מערב גרמניה ובדרומה. לצד התעשייה האווירית משתתפות בפרויקט גם רפאל וטומר, שתיהן בבעלות המדינה.
הפלישה הרוסית והקריאה לבניית מגן טילים אירופי
האצת ההתחמשות באירופה קשורה ישירות לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ששינתה את האופן שבו מדינות היבשת מסתכלות על איום טילים ורקטות. עבור גרמניה, שמחזיקה עד היום בתדמית
של כוח כלכלי זהיר בכל הקשור לביטחון, המלחמה במזרח אירופה ממחישה עד כמה תרחישים של ירי טילים לטווחים ארוכים על ערים ותשתיות אינם תרחיש תיאורטי בלבד.
- מערכת ה-THAAD החלה לפעול בישראל; מה המשמעות הכספית?
- מסקנות ביניים של ועדת נגל - הצטיידות מהירה של טילי יירוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודשים שלאחר
הפלישה מדינות רבות באירופה בוחנות מחדש את תוכניות הרכש וההגנה האווירית שלהן ומחפשות שכבות הגנה נוספות מפני תקיפה בליסטית, כאשר חץ 3 משתלב בנקודה הזו בתמונת ההגנה. המערכת נועדה ליירט טילים מחוץ לאטמוספירה ולהוסיף שכבה מעל מערכות ההגנה
הקיימות, בעיקר מול אפשרות של שיגורי טילים מרחוק על מרכזי אוכלוסייה ואתרים רגישים. כך העסקה הנוכחית עם ישראל נתפסת בברלין לא רק כעסקה נקודתית, אלא כחלק ממהלך רחב יותר של בניית מגן טילים אירופי בעידן שבו רוסיה נתפסת שוב כאיום צבאי מרכזי על היבשת.
