כלכלני בנק הפועלים: "ההאטה במשק המקומי הולכת ומתבססת כעובדה בת קיימא"
כלכלני בנק הפועלים התייחסו בסקירתם השבועית לתנודתיות החדה בשוק המניות המקומי, לעונת הדו"חות הרבעוניים, להתחזקות הדולר ונתנו דעתם לקראת פרסום שיעור הריבית לחודש דצמבר על ידי בנק ישראל.
שוק המניות: " ההאטה במשק המקומי הולכת ומתבססת כעובדה בת קיימא ועל כן הסיכון בשוק המניות נמצא כיום בשיאו"
השבוע האחרון המשיך את המגמה השלילית בשוקי המניות בארץ ובעולם. המגמה נרשמה תוך המשך התנודתיות בשווקים, והתלוו אליה סטיות תקן גבוהות מאוד באופציות המעו"ף, המשקפות את חשש המשקיעים מפני המשך התנודתיות הגבוהה בבורסה גם בטווח הנראה לעין.
בשבוע זה לא פורסמו נתונים כלכליים, למעט עליה של 0.1% במדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר. עם זאת, מציינים כלכלני בנק הפועלים כי די להביט בנתונים שפורסמו בשבועות האחרונים, בכדי להבין כי ההאטה במשק המקומי הולכת ומתבססת כעובדה בת קיימא ועל כן הסיכון בשוק המניות נמצא כיום בשיאו.
מנגד, גם בעין הסערה בפועלים ממשיכים להעריך, כי ישנן מניות שמחיריהן התדרדרו לרמות נמוכות מאוד, שעשויות להניב למשקיעים רווחי הון בטווח הארוך. אלא שנוכח הסיכון הנוכחי בשוק, סוברים כלכלני הבנק כי גם ההשקעה במניות אלו אינה מתאימה לכל אחד, אלא למשקיעים לטווח הארוך, אשר מסוגלים לסבול תנודתיות חריפה, אף בטווח של חודשים רבים.
לסיכום, בפועלים ממשיכים להמליץ על אחזקה ברכיב מנייתי מצומצם, תוך התאמה לרמת הסיכון של הלקוח.
עונת הדוחות נכנסת לישורת האחרונה: "נהיה עדים להרעה בתוצאותיהן של חברות רבות בעקבות המשבר הגלובלי"
בזמן שנותר עד לתום החודש צפויות החברות להמשיך ולפרסם את דוחותיהן לרבעון השלישי. עד כה פרסמו רק חלק קטן מהחברות את תוצאותיהן, כשמבין החברות המסוקרות, מרביתן הציגו דווקא תמונה טובה כאשר ניתן למנות את חברות הסלולר, פרוטרום, טבע, אורמת, דלק רכב ועוד. עם זאת, חברות רבות טרם פרסמו את תוצאותיהן וכלכלני הבנק צופים כי אנו נהיה עדים להרעה בתוצאותיהן של חברות רבות בעקבות המשבר הגלובלי, וכי סיכום תוצאותיהן של חברות המעו"ף ישקף פגיעה בהכנסותיהן וברווחיהן למול הרבעון המקביל אשתקד.
לקראת פרסום הריבית במשק: "בנק ישראל צפוי להמשיך ולהפחית את הריבית"
בשבוע הקרוב יפרסם בנק ישראל את הריבית במשק לחודש דצמבר. לאחר ההפחתה המפתיעה בשיעור של 0.5% ל-3%, אשר בוצעה באמצע החודש, צפוי הבנק המרכזי להמשיך ולהפחית את הריבית גם בשבוע הקרוב, בשיעור שבין 0.25%-0.5%, כך להערכת הכלכלנים של בנק הפועלים. הפחתה זו תביא את הריבית במשק לראשונה מתחת לרף ה-3%.
בפועלים סוברים כי ההפחתה הצפויה עשויה לעזור בטווח הארוך לחברות, בעיקר במימון לטווח קצר, אם כי בטווח המיידי השפעתה בטלה למול עוצמת האירועים בשוקי ההון בעולם.
אגרות חוב צמודות מדד: "האפיק הצמוד הקצר (עד 3 שנים), אינו אטרקטיבי להשקעה"
המשך הירידה במחירי הסחורות והנפט מממשיכים לאותת כי האינפלציה בחודשים הקרובים צפויה להיות נמוכה. בהסתמך על תחזית האינפלציה של הבנק לשלושת החודשים הקרובים, אשר מצביעה על ירידה של המדד בכ- 0.9%.
בפועלים סבורים כי האפיק הצמוד הקצר (עד 3 שנים) אינו אטרקטיבי להשקעה, כמו גם אג"ח מדדי ארוך (מעל 7 שנים) שאינו מומלץ וזאת בשל התנודתיות הצפויה לאפיין אגרות אלו. מנגד ציינו כלכלני הבנק,כי אג"ח מדדי בינוני (4-7 שנים), מומלץ להשקעה.
בזירת המט"ח: "השקל ימשיך בתקופה הקרובה להיסחר במגמה שלילית"
השקל נחלש השבוע אל מול הדולר, במקביל למגמת התחזקותו של האחרון מול רוב המטבעות העיקריים בשוק המט"ח הבינלאומי. שער הדולר היציג נמצא כעת ברמתו הגבוהה ביותר השנה ומתחילת חודש יולי מדובר על עלייה של כמעט 25%. זאת לאחר שנגיד בנק ישראל הפחית בשבוע שעבר את הריבית במפתיע, בשיעור של 0.5%
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
