כלכלני בנק הפועלים: "ההאטה במשק המקומי הולכת ומתבססת כעובדה בת קיימא"

לקראת הישורת האחרונה של עונת הדו"חות הרבעוניים אומרים כלכלני הבנק כי: "נהיה עדים להרעה בתוצאותיהן של חברות רבות בעקבות המשבר הגלובלי"
נועם הוד |

כלכלני בנק הפועלים התייחסו בסקירתם השבועית לתנודתיות החדה בשוק המניות המקומי, לעונת הדו"חות הרבעוניים, להתחזקות הדולר ונתנו דעתם לקראת פרסום שיעור הריבית לחודש דצמבר על ידי בנק ישראל.

שוק המניות: " ההאטה במשק המקומי הולכת ומתבססת כעובדה בת קיימא ועל כן הסיכון בשוק המניות נמצא כיום בשיאו"

השבוע האחרון המשיך את המגמה השלילית בשוקי המניות בארץ ובעולם. המגמה נרשמה תוך המשך התנודתיות בשווקים, והתלוו אליה סטיות תקן גבוהות מאוד באופציות המעו"ף, המשקפות את חשש המשקיעים מפני המשך התנודתיות הגבוהה בבורסה גם בטווח הנראה לעין.

בשבוע זה לא פורסמו נתונים כלכליים, למעט עליה של 0.1% במדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר. עם זאת, מציינים כלכלני בנק הפועלים כי די להביט בנתונים שפורסמו בשבועות האחרונים, בכדי להבין כי ההאטה במשק המקומי הולכת ומתבססת כעובדה בת קיימא ועל כן הסיכון בשוק המניות נמצא כיום בשיאו.

מנגד, גם בעין הסערה בפועלים ממשיכים להעריך, כי ישנן מניות שמחיריהן התדרדרו לרמות נמוכות מאוד, שעשויות להניב למשקיעים רווחי הון בטווח הארוך. אלא שנוכח הסיכון הנוכחי בשוק, סוברים כלכלני הבנק כי גם ההשקעה במניות אלו אינה מתאימה לכל אחד, אלא למשקיעים לטווח הארוך, אשר מסוגלים לסבול תנודתיות חריפה, אף בטווח של חודשים רבים.

לסיכום, בפועלים ממשיכים להמליץ על אחזקה ברכיב מנייתי מצומצם, תוך התאמה לרמת הסיכון של הלקוח.

עונת הדוחות נכנסת לישורת האחרונה: "נהיה עדים להרעה בתוצאותיהן של חברות רבות בעקבות המשבר הגלובלי"

בזמן שנותר עד לתום החודש צפויות החברות להמשיך ולפרסם את דוחותיהן לרבעון השלישי. עד כה פרסמו רק חלק קטן מהחברות את תוצאותיהן, כשמבין החברות המסוקרות, מרביתן הציגו דווקא תמונה טובה כאשר ניתן למנות את חברות הסלולר, פרוטרום, טבע, אורמת, דלק רכב ועוד. עם זאת, חברות רבות טרם פרסמו את תוצאותיהן וכלכלני הבנק צופים כי אנו נהיה עדים להרעה בתוצאותיהן של חברות רבות בעקבות המשבר הגלובלי, וכי סיכום תוצאותיהן של חברות המעו"ף ישקף פגיעה בהכנסותיהן וברווחיהן למול הרבעון המקביל אשתקד.

לקראת פרסום הריבית במשק: "בנק ישראל צפוי להמשיך ולהפחית את הריבית"

בשבוע הקרוב יפרסם בנק ישראל את הריבית במשק לחודש דצמבר. לאחר ההפחתה המפתיעה בשיעור של 0.5% ל-3%, אשר בוצעה באמצע החודש, צפוי הבנק המרכזי להמשיך ולהפחית את הריבית גם בשבוע הקרוב, בשיעור שבין 0.25%-0.5%, כך להערכת הכלכלנים של בנק הפועלים. הפחתה זו תביא את הריבית במשק לראשונה מתחת לרף ה-3%.

בפועלים סוברים כי ההפחתה הצפויה עשויה לעזור בטווח הארוך לחברות, בעיקר במימון לטווח קצר, אם כי בטווח המיידי השפעתה בטלה למול עוצמת האירועים בשוקי ההון בעולם.

אגרות חוב צמודות מדד: "האפיק הצמוד הקצר (עד 3 שנים), אינו אטרקטיבי להשקעה"

המשך הירידה במחירי הסחורות והנפט מממשיכים לאותת כי האינפלציה בחודשים הקרובים צפויה להיות נמוכה. בהסתמך על תחזית האינפלציה של הבנק לשלושת החודשים הקרובים, אשר מצביעה על ירידה של המדד בכ- 0.9%.

בפועלים סבורים כי האפיק הצמוד הקצר (עד 3 שנים) אינו אטרקטיבי להשקעה, כמו גם אג"ח מדדי ארוך (מעל 7 שנים) שאינו מומלץ וזאת בשל התנודתיות הצפויה לאפיין אגרות אלו. מנגד ציינו כלכלני הבנק,כי אג"ח מדדי בינוני (4-7 שנים), מומלץ להשקעה.

בזירת המט"ח: "השקל ימשיך בתקופה הקרובה להיסחר במגמה שלילית"

השקל נחלש השבוע אל מול הדולר, במקביל למגמת התחזקותו של האחרון מול רוב המטבעות העיקריים בשוק המט"ח הבינלאומי. שער הדולר היציג נמצא כעת ברמתו הגבוהה ביותר השנה ומתחילת חודש יולי מדובר על עלייה של כמעט 25%. זאת לאחר שנגיד בנק ישראל הפחית בשבוע שעבר את הריבית במפתיע, בשיעור של 0.5%

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.