כלכלני בנק הפועלים: "ההאטה במשק המקומי הולכת ומתבססת כעובדה בת קיימא"
כלכלני בנק הפועלים התייחסו בסקירתם השבועית לתנודתיות החדה בשוק המניות המקומי, לעונת הדו"חות הרבעוניים, להתחזקות הדולר ונתנו דעתם לקראת פרסום שיעור הריבית לחודש דצמבר על ידי בנק ישראל.
שוק המניות: " ההאטה במשק המקומי הולכת ומתבססת כעובדה בת קיימא ועל כן הסיכון בשוק המניות נמצא כיום בשיאו"
השבוע האחרון המשיך את המגמה השלילית בשוקי המניות בארץ ובעולם. המגמה נרשמה תוך המשך התנודתיות בשווקים, והתלוו אליה סטיות תקן גבוהות מאוד באופציות המעו"ף, המשקפות את חשש המשקיעים מפני המשך התנודתיות הגבוהה בבורסה גם בטווח הנראה לעין.
בשבוע זה לא פורסמו נתונים כלכליים, למעט עליה של 0.1% במדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר. עם זאת, מציינים כלכלני בנק הפועלים כי די להביט בנתונים שפורסמו בשבועות האחרונים, בכדי להבין כי ההאטה במשק המקומי הולכת ומתבססת כעובדה בת קיימא ועל כן הסיכון בשוק המניות נמצא כיום בשיאו.
מנגד, גם בעין הסערה בפועלים ממשיכים להעריך, כי ישנן מניות שמחיריהן התדרדרו לרמות נמוכות מאוד, שעשויות להניב למשקיעים רווחי הון בטווח הארוך. אלא שנוכח הסיכון הנוכחי בשוק, סוברים כלכלני הבנק כי גם ההשקעה במניות אלו אינה מתאימה לכל אחד, אלא למשקיעים לטווח הארוך, אשר מסוגלים לסבול תנודתיות חריפה, אף בטווח של חודשים רבים.
לסיכום, בפועלים ממשיכים להמליץ על אחזקה ברכיב מנייתי מצומצם, תוך התאמה לרמת הסיכון של הלקוח.
עונת הדוחות נכנסת לישורת האחרונה: "נהיה עדים להרעה בתוצאותיהן של חברות רבות בעקבות המשבר הגלובלי"
בזמן שנותר עד לתום החודש צפויות החברות להמשיך ולפרסם את דוחותיהן לרבעון השלישי. עד כה פרסמו רק חלק קטן מהחברות את תוצאותיהן, כשמבין החברות המסוקרות, מרביתן הציגו דווקא תמונה טובה כאשר ניתן למנות את חברות הסלולר, פרוטרום, טבע, אורמת, דלק רכב ועוד. עם זאת, חברות רבות טרם פרסמו את תוצאותיהן וכלכלני הבנק צופים כי אנו נהיה עדים להרעה בתוצאותיהן של חברות רבות בעקבות המשבר הגלובלי, וכי סיכום תוצאותיהן של חברות המעו"ף ישקף פגיעה בהכנסותיהן וברווחיהן למול הרבעון המקביל אשתקד.
לקראת פרסום הריבית במשק: "בנק ישראל צפוי להמשיך ולהפחית את הריבית"
בשבוע הקרוב יפרסם בנק ישראל את הריבית במשק לחודש דצמבר. לאחר ההפחתה המפתיעה בשיעור של 0.5% ל-3%, אשר בוצעה באמצע החודש, צפוי הבנק המרכזי להמשיך ולהפחית את הריבית גם בשבוע הקרוב, בשיעור שבין 0.25%-0.5%, כך להערכת הכלכלנים של בנק הפועלים. הפחתה זו תביא את הריבית במשק לראשונה מתחת לרף ה-3%.
בפועלים סוברים כי ההפחתה הצפויה עשויה לעזור בטווח הארוך לחברות, בעיקר במימון לטווח קצר, אם כי בטווח המיידי השפעתה בטלה למול עוצמת האירועים בשוקי ההון בעולם.
אגרות חוב צמודות מדד: "האפיק הצמוד הקצר (עד 3 שנים), אינו אטרקטיבי להשקעה"
המשך הירידה במחירי הסחורות והנפט מממשיכים לאותת כי האינפלציה בחודשים הקרובים צפויה להיות נמוכה. בהסתמך על תחזית האינפלציה של הבנק לשלושת החודשים הקרובים, אשר מצביעה על ירידה של המדד בכ- 0.9%.
בפועלים סבורים כי האפיק הצמוד הקצר (עד 3 שנים) אינו אטרקטיבי להשקעה, כמו גם אג"ח מדדי ארוך (מעל 7 שנים) שאינו מומלץ וזאת בשל התנודתיות הצפויה לאפיין אגרות אלו. מנגד ציינו כלכלני הבנק,כי אג"ח מדדי בינוני (4-7 שנים), מומלץ להשקעה.
בזירת המט"ח: "השקל ימשיך בתקופה הקרובה להיסחר במגמה שלילית"
השקל נחלש השבוע אל מול הדולר, במקביל למגמת התחזקותו של האחרון מול רוב המטבעות העיקריים בשוק המט"ח הבינלאומי. שער הדולר היציג נמצא כעת ברמתו הגבוהה ביותר השנה ומתחילת חודש יולי מדובר על עלייה של כמעט 25%. זאת לאחר שנגיד בנק ישראל הפחית בשבוע שעבר את הריבית במפתיע, בשיעור של 0.5%
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
