כלכלני בנק הפועלים: "ההאטה במשק המקומי הולכת ומתבססת כעובדה בת קיימא"

לקראת הישורת האחרונה של עונת הדו"חות הרבעוניים אומרים כלכלני הבנק כי: "נהיה עדים להרעה בתוצאותיהן של חברות רבות בעקבות המשבר הגלובלי"
נועם הוד |

כלכלני בנק הפועלים התייחסו בסקירתם השבועית לתנודתיות החדה בשוק המניות המקומי, לעונת הדו"חות הרבעוניים, להתחזקות הדולר ונתנו דעתם לקראת פרסום שיעור הריבית לחודש דצמבר על ידי בנק ישראל.

שוק המניות: " ההאטה במשק המקומי הולכת ומתבססת כעובדה בת קיימא ועל כן הסיכון בשוק המניות נמצא כיום בשיאו"

השבוע האחרון המשיך את המגמה השלילית בשוקי המניות בארץ ובעולם. המגמה נרשמה תוך המשך התנודתיות בשווקים, והתלוו אליה סטיות תקן גבוהות מאוד באופציות המעו"ף, המשקפות את חשש המשקיעים מפני המשך התנודתיות הגבוהה בבורסה גם בטווח הנראה לעין.

בשבוע זה לא פורסמו נתונים כלכליים, למעט עליה של 0.1% במדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר. עם זאת, מציינים כלכלני בנק הפועלים כי די להביט בנתונים שפורסמו בשבועות האחרונים, בכדי להבין כי ההאטה במשק המקומי הולכת ומתבססת כעובדה בת קיימא ועל כן הסיכון בשוק המניות נמצא כיום בשיאו.

מנגד, גם בעין הסערה בפועלים ממשיכים להעריך, כי ישנן מניות שמחיריהן התדרדרו לרמות נמוכות מאוד, שעשויות להניב למשקיעים רווחי הון בטווח הארוך. אלא שנוכח הסיכון הנוכחי בשוק, סוברים כלכלני הבנק כי גם ההשקעה במניות אלו אינה מתאימה לכל אחד, אלא למשקיעים לטווח הארוך, אשר מסוגלים לסבול תנודתיות חריפה, אף בטווח של חודשים רבים.

לסיכום, בפועלים ממשיכים להמליץ על אחזקה ברכיב מנייתי מצומצם, תוך התאמה לרמת הסיכון של הלקוח.

עונת הדוחות נכנסת לישורת האחרונה: "נהיה עדים להרעה בתוצאותיהן של חברות רבות בעקבות המשבר הגלובלי"

בזמן שנותר עד לתום החודש צפויות החברות להמשיך ולפרסם את דוחותיהן לרבעון השלישי. עד כה פרסמו רק חלק קטן מהחברות את תוצאותיהן, כשמבין החברות המסוקרות, מרביתן הציגו דווקא תמונה טובה כאשר ניתן למנות את חברות הסלולר, פרוטרום, טבע, אורמת, דלק רכב ועוד. עם זאת, חברות רבות טרם פרסמו את תוצאותיהן וכלכלני הבנק צופים כי אנו נהיה עדים להרעה בתוצאותיהן של חברות רבות בעקבות המשבר הגלובלי, וכי סיכום תוצאותיהן של חברות המעו"ף ישקף פגיעה בהכנסותיהן וברווחיהן למול הרבעון המקביל אשתקד.

לקראת פרסום הריבית במשק: "בנק ישראל צפוי להמשיך ולהפחית את הריבית"

בשבוע הקרוב יפרסם בנק ישראל את הריבית במשק לחודש דצמבר. לאחר ההפחתה המפתיעה בשיעור של 0.5% ל-3%, אשר בוצעה באמצע החודש, צפוי הבנק המרכזי להמשיך ולהפחית את הריבית גם בשבוע הקרוב, בשיעור שבין 0.25%-0.5%, כך להערכת הכלכלנים של בנק הפועלים. הפחתה זו תביא את הריבית במשק לראשונה מתחת לרף ה-3%.

בפועלים סוברים כי ההפחתה הצפויה עשויה לעזור בטווח הארוך לחברות, בעיקר במימון לטווח קצר, אם כי בטווח המיידי השפעתה בטלה למול עוצמת האירועים בשוקי ההון בעולם.

אגרות חוב צמודות מדד: "האפיק הצמוד הקצר (עד 3 שנים), אינו אטרקטיבי להשקעה"

המשך הירידה במחירי הסחורות והנפט מממשיכים לאותת כי האינפלציה בחודשים הקרובים צפויה להיות נמוכה. בהסתמך על תחזית האינפלציה של הבנק לשלושת החודשים הקרובים, אשר מצביעה על ירידה של המדד בכ- 0.9%.

בפועלים סבורים כי האפיק הצמוד הקצר (עד 3 שנים) אינו אטרקטיבי להשקעה, כמו גם אג"ח מדדי ארוך (מעל 7 שנים) שאינו מומלץ וזאת בשל התנודתיות הצפויה לאפיין אגרות אלו. מנגד ציינו כלכלני הבנק,כי אג"ח מדדי בינוני (4-7 שנים), מומלץ להשקעה.

בזירת המט"ח: "השקל ימשיך בתקופה הקרובה להיסחר במגמה שלילית"

השקל נחלש השבוע אל מול הדולר, במקביל למגמת התחזקותו של האחרון מול רוב המטבעות העיקריים בשוק המט"ח הבינלאומי. שער הדולר היציג נמצא כעת ברמתו הגבוהה ביותר השנה ומתחילת חודש יולי מדובר על עלייה של כמעט 25%. זאת לאחר שנגיד בנק ישראל הפחית בשבוע שעבר את הריבית במפתיע, בשיעור של 0.5%

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.