מה סידר לאפי פיתוח זינוק של 106% ברווח הרבעוני?

מכירת בניין המשרדים "אקווה מרין 2" במוסקבה סידרה לחברה הבת של אפריקה את הרבעון. לב לבייב: "החברה ממשיכה לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה". קופת המזומנים בסוף הרבעון - 700 מיליון דולר
עדי בן ישראל |

חברת הנדל"ן אפי פיתוח מקבוצת אפריקה ישראל של לב לבייב סגרה את הרבעון הראשון של 2008 עם זינוק של 106% ברווח הנקי ל-68.8 מיליון דולר, בעיקר הודות למכירת בניין המשרדים "אקווה מרין 2" במוסקבה, עליו דיווחה החברה לאחרונה. את הרווח מהמכירה בחרה אפי פיתוח לרשום ברבעון הראשון ולא ברבעון השני כפי שהודיעה בעבר.

הבניין נמכר תמורת 207 מיליון דולר ומשקף מחיר היוון של 6.8%. ברבעון הראשון המשיכה החברה את תנופת הבנייה בפרויקטים המרכזיים שלה – טברסקיה זסטבה, מוסקו סיטי ואוזרקובסקיה. במקביל, נמשך שיווק הדירות בפרויקט אוזרקובסקיה ו"ארבע הרוחות" והחל שיווק השטחים המסחריים בקניון טברסקיה ובקניון מוסקו סיטי (The Mall of Russia).

את הרבעון הראשון חתמה אפי פיתוח עם 700 מיליון דולר בקופת המזומנים שלה, אך זו צפויה עוד לגדול בשל מכירת "אקווה מרין 2". הכנסות החברה ברבעון החולף עלו ל-5.2 מיליון דולר לעומת 700 אלף דולר בלבד ברבעון המקביל אשתקד. הרווח לפני מיסים הסתכם ב-69.7 מיליון דולר, גידול של 60% בהשוואה לרבעון המקביל.

"אנו שבעי רצון מההתקדמות אותה השיגה החברה ברבעון הראשון של שנת 2008", אמר לבייב. "החברה ממשיכה לעמוד ביעדים אותם הציבה לעצמה תוך הפגנת יכולת בפיתוח הפרויקטים הקיימים שלה. בנוסף, פעלה החברה להרחבת תיק הנכסים שלה מחד, ובמימוש של פרויקטים עם הבשלתם מאידך".

במהלך הרבעון הנוכחי רכשה אפי פיתוח 4 בתי מלון באזור סטרבופול ב-70 מיליון דולר, קנתה 20% מפרויקט "פרם" מדניה סיבוס (גם היא חברה בת של אפריקה ישראל) תמורת 11.1 מיליון דולר ונכנסה להשקעה באוקראינה דרך רכישת אפי אוקראינה תמורת 30 מיליון דולר. "ההנהלה מאמינה שישנן הזדמנויות גדולות בשוק האוקראיני שצומח במהירות", נכתב בדוחות החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.