מה סידר לאפי פיתוח זינוק של 106% ברווח הרבעוני?

מכירת בניין המשרדים "אקווה מרין 2" במוסקבה סידרה לחברה הבת של אפריקה את הרבעון. לב לבייב: "החברה ממשיכה לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה". קופת המזומנים בסוף הרבעון - 700 מיליון דולר
עדי בן ישראל |

חברת הנדל"ן אפי פיתוח מקבוצת אפריקה ישראל של לב לבייב סגרה את הרבעון הראשון של 2008 עם זינוק של 106% ברווח הנקי ל-68.8 מיליון דולר, בעיקר הודות למכירת בניין המשרדים "אקווה מרין 2" במוסקבה, עליו דיווחה החברה לאחרונה. את הרווח מהמכירה בחרה אפי פיתוח לרשום ברבעון הראשון ולא ברבעון השני כפי שהודיעה בעבר.

הבניין נמכר תמורת 207 מיליון דולר ומשקף מחיר היוון של 6.8%. ברבעון הראשון המשיכה החברה את תנופת הבנייה בפרויקטים המרכזיים שלה – טברסקיה זסטבה, מוסקו סיטי ואוזרקובסקיה. במקביל, נמשך שיווק הדירות בפרויקט אוזרקובסקיה ו"ארבע הרוחות" והחל שיווק השטחים המסחריים בקניון טברסקיה ובקניון מוסקו סיטי (The Mall of Russia).

את הרבעון הראשון חתמה אפי פיתוח עם 700 מיליון דולר בקופת המזומנים שלה, אך זו צפויה עוד לגדול בשל מכירת "אקווה מרין 2". הכנסות החברה ברבעון החולף עלו ל-5.2 מיליון דולר לעומת 700 אלף דולר בלבד ברבעון המקביל אשתקד. הרווח לפני מיסים הסתכם ב-69.7 מיליון דולר, גידול של 60% בהשוואה לרבעון המקביל.

"אנו שבעי רצון מההתקדמות אותה השיגה החברה ברבעון הראשון של שנת 2008", אמר לבייב. "החברה ממשיכה לעמוד ביעדים אותם הציבה לעצמה תוך הפגנת יכולת בפיתוח הפרויקטים הקיימים שלה. בנוסף, פעלה החברה להרחבת תיק הנכסים שלה מחד, ובמימוש של פרויקטים עם הבשלתם מאידך".

במהלך הרבעון הנוכחי רכשה אפי פיתוח 4 בתי מלון באזור סטרבופול ב-70 מיליון דולר, קנתה 20% מפרויקט "פרם" מדניה סיבוס (גם היא חברה בת של אפריקה ישראל) תמורת 11.1 מיליון דולר ונכנסה להשקעה באוקראינה דרך רכישת אפי אוקראינה תמורת 30 מיליון דולר. "ההנהלה מאמינה שישנן הזדמנויות גדולות בשוק האוקראיני שצומח במהירות", נכתב בדוחות החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.