שוק הסחורות: מהו הטרנד החדש?
עליות חדות במחירי הסחורות, בעיקר במחירי האנרגיה, המתכות האצילות, והסחורות החקלאיות וירידה במחירי המניות בארצות הברית – גם בשבוע האחרון חזר על עצמו אותו התרחיש הידוע והמוכר.
מחירי האנרגיה עלו עלייה חדה בשבוע האחרון: מחירי הנפט, הנפט להסקה והבנזין עלו לערכם הגבוה בכל הזמנים. מחיר הנפט להסקה עלה ב-13% ל-3.64 דולר לגלון, הנפט ב-8.3% ל-126 דולר לחבית, והבנזין ב-7.9% ל-3.2 דולר לגלון. גם מחיר הגז הטבעי עלה עלייה תלולה ב-7.0% ל-11.54 דולר למיליון BTU, והאתנול ב-5.2% ל-2.60 דולר לגלון.
מחירי המתכות האצילות שבו לעלות בשבוע שעבר לאחר שבועיים של ירידה במחירן. מחיר הפלטינה עלה ב-10.1% ל-2,101.8 דולר לאונקיה, הפלדיום ב- 5.7% ל-443.85 דולר לאונקיה, הזהב ב- 3.2% ל-885.8 דולר לאונקיה, והכסף ב-2.7% ל-16.91 דולר לאונקיה.
מחירי רוב הסחורות החקלאיות עלו בשבוע האחרון: האורז ב-9.7% ל-22.97 דולר ל-100 פאונד, שמן הסויה ב-8.3% ל-62 סנט לפאונד, חזיר קפוא ב-7.2% ל-80.08 סנט לפאונד, קפה ערביקה ב-4.2% ל-1.36 דולר לפאונד והסויה ב-4.1% ל-13.58 דולר לבושל.
אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה ב-4.74%. זאת בהשוואה לירידה שבועית של 1.81% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ושל 1.27% במדד מניות הנאסד"ק.
פלטינה
מחיר הפלטינה עלה בסיכום שבועי ב-10.1%. חוזה עתידי לחודש יולי 2008 בבורסת הסחורות של ניו יורק נסגר ביום שישי שעבר במחיר של 2,101.8 דולר לאונקיה (67.6 דולר לגרם), מחיר הנמוך ב-9.0% ממחיר השיא של הפלטינה בכל הזמנים, 2,308.80 שנרשם ב-3 באפריל השנה, בערכים ריאליים כבר היה מחיר הפלטינה בעבר גבוה יותר: ב-13 במארס 1980 נסחרה הפלטינה במחיר של 1,045 דולר לאונקיה, מחיר השקול ל-2,800 דולר בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה.
השיבושים בעבודות כריית הפלטינה בדרום אפריקה בעקבות המשך המשבר באספקת החשמל שם היו אחד הגורמים לעלייה האחרונה במחיר הפלטינה. דרום אפריקה מספקת כ-80% מכמות הפלטינה העולמית ממכרות, וההערכה היא שהפסדי ההפקה בגלל הפסקות חשמל יסתכמו ב-100,000 אונקיות בשנת 2008.
הביקוש לפלטינה גדל בשנת 2007 ב-3.0% בהשוואה לשנת 2006 ל-7.81 מיליון אונקיות. תעשיית הרכב הייתה הצרכן העיקרי של פלטינה בשנת 2007 וצרכה 54.2% מהצריכה העולמית; תעשיית התכשיטים, שהייתה בעבר הצרכנית העיקרית של פלטינה, צרכה רק 20.4% מצריכת הפלטינה הכללית בעולם בשנת 2007. היצע הפלטינה ירד בשנת 2007 ב-1.4% בהשוואה לשנת 2006 ל-7.545 מיליון אונקיות, כלומר 265,000 אונקיות פחות מהביקוש. דרום אפריקה הפיקה 78.4% מהכמות הזו, ורוסיה הפיקה 12.3% מהתפוקה העולמית ממכרות. 11.7% מהיצע הפלטינה הכללי בשנת 2007 הגיע ממחזור ממירים קטליטיים ישנים.
גורם נוסף לעלייה החדה במחיר הפלטינה בשבוע שעבר היה הנפקה של תעודות סל לפלטינה בארצות הברית זו הפעם הראשונה. את התעודות הנפיק הבנק השוויצרי UBS, וביום שישי שעבר החל המסחר בבורסת ניו יורק בשתי תעודות הסל החדשות, שנסחרות כמניה לכל דבר.
תעודת הסל הראשונה E-TRACS UBS Long Platinum ETN סימול PTM היא תעודת "לונג" המיועדת למשקיעים הצופים עלייה במחיר הפלטינה.
תעודת הסל השנייה E-TRACS UBS Short Platinum ETN סימול PTD היא תעודת "שורט" המיועדת למשקיעים הצופים ירידה במחיר הפלטינה.
שתי תעודות הסל מגובות בחוזים עתידיים לפלטינה ולא בפלטינה ממשית.
עם הנפקת תעודות הסל מתאפשר לראשונה למשקיע בבורסות בארצות הברית לסחור בפלטינה בצורה נוחה ובסכומי כסף קטנים, וללא צורך לסחור בחוזים עתידיים דבר המתאים יותר לסוחרים מקצועיים. בעוד שתעודות סל לזהב וכסף קיימות בארצות הברית כבר מספר שנים, היה עיכוב בהנפקת תעודות סל לפלטינה בשל התנגדות יצרני הרכב. תעשיית הרכב היא הצרכן העיקרי לפלטינה, המשמשת כחומר מספח בממיר הקטליטי במערכת פליטת הגזים, ויצרני הרכב הביעו חשש מפני עלייה חדה במחירי הפלטינה בגלל כניסת מסחר ספקולטיבי בתעודות הסל של המתכת.
פלדה
ב-28 באפריל החל לראשונה מסחר בחוזים עתידיים בפלדה בבורסת המתכות של לונדון. פתיחת המסחר בפלדה בבורסת המתכות של לונדון עוררה עניין רב (אמנם כבר משנת 2007 מתנהל מסחר בחוזים עתידיים בפלדה בבורסת הסחורות של דובאי, אבל נפח המסחר שם הוא נמוך) כיוון ששוק הפלדה העולמי הוא עצום, שני בגודלו רק לשוק הנפט, ובורסת המתכות של לונדון היא המקום המרכזי למסחר במתכות אל-ברזליות בעולם, והמחירים שנקבעים בה משמשים כבסיס ל-98% מכל העסקות הממשיות במתכות בעולם.
לפתיחת המסחר בחוזים עתידיים בפלדה בבורסת המתכות של לונדון תהיה השפעה רבה על יצרני וצרכני הפלדה, והיא תאפשר להם להגן על עצמם מפני תנודות קיצוניות במחיר, בעיקר לאור העלייה בשיעור של יותר מ-100% במחיר הפלדה מאז תחילת שנת 2007. כיום עסקות הפלדה נעשות במשא ומתן חשאי בין צרכני ויצרני הפלדה, ופתיחת המסחר בחוזים עתידיים תביא לשקיפות גדולה יותר במסחר בפלדה. אולם מצד שני השתתפות במסחר של משקיעים ספקולטיביים שאין להם כל צורך בפלדה עלולה להביא לעלייה חדה במחירי הפלדה.
מחיר חוזה עתידי לפלדה לתקופה של שלושה חודשים בבורסת המתכות של לונדון נסגר בשבוע שעבר ב-1,030 דולר לטון, עלייה שבועית של 2.5%. רק לשם השוואה, מחיר חוזה עתידי באלומיניום נסגר ב-2,906 דולר לטון, עופרת ב-2,306, אבץ ב-2,202 ונחושת ב-8,270 דולר לטון.
דרך נוחה להשקיע בפלדה היא באמצעות תעודת הסל ,Market Vectors Steel Index ETF Fund הנסחרת בבורסת AMEX בסימול SLX. התעודה מחזיקה מניות של 36 חברות ממדינות שונות הקשורות לתעשיית הפלדה. החברה האחראית היא Van Eck, ודמי הניהול הם 0.55% לשנה. מתחילת המסחר בתעודה זו ב-16 באוקטובר 2006 עלה מחירה ב-66%.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: נפט להסקה – 13.0%, פלטינה – 10.1%, אורז – 9.7%, נפט – 8.3%, שמן סויה – 8.3%, בנזין – 7.9%, בדיל – 7.5%, חזיר קפוא – 7.2%, גז טבעי – 7.0%, חזיר לפיטום – 6.8%, פלדיום – 5.7%, אתנול – 5.2%, קפה – 4.2%, סויה – 4.1%, זהב – 3.2%, כסף – 2.7%, עץ – 2.7%, בקר חי – 2.6%, תירס – 2.6%, פלדה – 2.5%, קקאו – 2.2%, אלומיניום – 1.8%, בקר לפיטום – 1.6%, כותנה – 1.6% וסוכר – 1.0%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: עופרת – 9.7%, אורניום – 5.7%, נחושת – 2.7% וניקל – 2.7%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.