נתניהו: "קצב הצמיחה יכול לעמוד על 8%, הבעיות שלנו הן בעצם הזדמנויות"

שר האוצר לשעבר מדבר בראיון ל-Bizportal על המשבר בשווקים, המהלכים של פישר, התשואות של קופת הגמל חרמון ונושאים נוספים
ישראל הס |

לאחר שבמהלך יום העצמאות העלנו באתר ראיון מצולם עם בנימים נתניהו, כעת אנחנו מביאים את הראיון המלא. שוחחנו עם יו"ר האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר מר' בנימין נתניהו, לגבי המצב בשווקים, כלכלת המשק והירידה החדה בשער הדולר.

עד כמה אתה מודאג מהמצב בשוקים?

"אני חושב כי אנחנו נמצאים בתוך נתיב של צמיחה עולמית, לא זמנית, המצביעה על כך שאנחנו בעיצומה של מהפכה עצומה. כרגע היא כוללת כניסה של מיליארד עד 2 מיליארד בני אדם לשווקים חופשיים יותר כמו סין, הודו, ברזיל וחלקים גדולים של אפריקה. תהליך זה מייצר צמיחה כלכלית ולא נראה לי שמגמה זו תיפסק בקרוב. הדבר השני שמתרחש הוא מהפכת האינפורמציה והטכנולוגיה שמתפשטת במקביל לצמיחת המדינות המתפתחות וסיבות אלה מביאות אותנו למהפכה, המדורגת לפחות בסדר הגודל של המהפכה התעשייתית שהתרחשה במאה ה-19".

"אם היית צריך להשקיע בזמן המהפכה התעשייתית ולא היית עושה כן, כי היית חושש מזעזועים שיגרמו לך להפסיד פה ושם, בראייה כוללת היית שוגה שגיאה עצומה, מכיוון שהדבר הביא מיליונים ומאות מיליונים לתוך מעגל היצירה. זה גם מה שאני רואה היום. זה לא אומר שלא יהיו זעזועים, בוודאי שיהיו כי יש לך כל מיני תיקונים שמתבצעים תוך כדי המהפכה, אבל המגמה הכללית תימשך ובעוצמה רבה ביותר".

כלומר אתה אופטימי?

"מאוד, אני מאוד אופטימי לגבי השוק המקומי ואני יותר אופטימי לגבי היכולת שלנו לפעול בתוך השוק כמדינה. אני מתכוון לטכנולוגיה בשילוב עם שווקים חופשיים, כי טכנולוגיה ללא שווקים חופשיים לא לוקחת אותך רחוק, אותו הדבר לגבי מדע ולגבי חינוך. בברית המועצות לשעבר ובגוש המזרחי הייתה קיימת טכנולוגיה מרשימה ורמת חינוך גבוהה, אך רמת חיים של עולם שלישי מכיוון שלא הייתה להם כלכלת שוק. מדינות שפיתחו כלכלת שוק זינקו בקצבים אדירים. לדוגמא ספרד שהייתה הרבה מאחורינו, לפני 15 שנה, עוברת אותנו היום בתוצר לנפש. וכל זה בגלל שלספרד יש יותר דרגות חופש בתוך הכלכלה שלה".

"לנו במשך שנים רבות הייתה יכולת טכנולוגית עם שוק ריכוזי. טכנולוגיה לבד לא עושה הרבה שוק חופשי עושה המון. אני חושב שאנחנו צריכים להשלים את הרפורמות הכלכליות ובמקביל להעצים את היכולות הטכנולוגיות".

אנחנו רואים שלמרות שלארה"ב יש שוק חופשי ואולי דווקא בשל העובדה כי באמריקה נתנו לשוק החופשי להתפתח כל כך רחוק אנחנו נמצאים היום במשבר. איך אתה מסביר זאת?

"קודם כל ישנם תיקונים בשוק חופשי. אבל אני חושב כי אנחנו יכולים לצמוח הרבה יותר מארה"ב. אני חושב שלנו יש אפשרויות צמיחה של 8% בשנה. עד לפני שנים אחדות כשאמרתי את הדברים האלה אנשים לא הבינו. מדינות מפותחות יחסית יכולות לצמוח בקצב אסיאתי, לא של 10%-12% אבל בקצב של 6%-8% ברציפות במשך כמה שנים, בתנאי שהן לא עברו רפורמות יסודיות. אם יש לך מחסומים רבים לתחרות הכלכלה, מיסוי גבוה ובירוקרטיה, על ידי הסרתם, הבא זמנית, אתה יכול לקבל צמיחה אדירה".

"אירלנד לדוגמא, צמחה בעשור של שנות ה-90 במשך 7 שנים בקצב של 9% בשנה ורמת ההכנסה שלה לנפש עברה את שלנו. במדינות כמו ישראל, איטליה,צרפת או גרמניה אני מזהה את ההזדמנות אבל השאלה היא האם תהייה מנהיגות שתפתח את החסמים הללו".

"כלכלות שבהן הכנסה הגבוהה מ-10 אלף דולר לנפש לשנה כבר ביצעו את ההשקעות הבסיסיות בתחום התשתיות ולכן הדרך שלהן לצמוח מהר יותר היא על ידי התרת חסמים. הסיבה שארה"ב לא יכולה לצמוח מהר יותר היא מכיוון שאין לה יותר חסמים להתיר".

"בהתרת החסמים חבויים 2%-3% צמיחה קבועים במשך עשור. אל תסתכל על זה כבעיה אלא כהזדמנות. אתן לך דוגמא ב-98 לא יכולת להוציא כסף החוצה. יום אחד החלטתי לעשות מעשה ולשחרר את המגבלות של מטבע החוץ. אמרו לי שהר של כסף יזוז רק שהוא זז לתוך המדינה. כתוצאה מכך ישראל צלחה את המשברים הגדולים בשנות ה-90".

הדולר נחלש לאחרונה בצורה משמעותית ביותר מול השקל. האם אתה חושב שההתערבות של הנגיד, שאתה מינית, הייתה דבר נכון?

"אני חושב שההתערבות שלו הייתה במקום, אבל כמה אפשרות יש לבנק מרכזי להשפיע על המסחר. התנודות העולמיות חזקות יותר מהאפשרויות של כל בנק מרכזי בעולם".

יש לך הסבר למה זה קורה דווקא בישראל?

"הכלכלה בישראל מאוד התחזקה ביחס למה שהיא הייתה. עכשיו מה צריך לעשות. קודם כל ההיחלשות פוגעת ביצואנים כי היא מגדילה את העלויות ומקטינה את הרווחיות. ולמה אתה לא רווחי כי שרשרת העלויות שלך בתוספת עלות השינוי בשער המטבע יוצרים פגיעה ברווחיות. איזה עלויות בשרשרת יכולה לשנות מדיניות ממשלתית אחרת? כמעט את כולם. היא יכולה לשנות את השער על ידי מיסוי. למשל להוריד את מיסי החברות. במשבר הנוכחי הייתה הממשלה צריכה להתערב באופן אקטיבי על מנת לעזור לחברות".

אבל האם יכולת לבצע קיצוץ כה מהיר במיסים? הרי הדולר נחלש במהירות רבה ביותר

"לא הייתי הולך לזמן קצר. מס החברות צריך להגיע ל-21%, קבעתי זאת בזמנו. אבל גם קבעתי כי יש להאיץ את קצב הורדת המיסים. זה דבר שמתבקש באופן מיידי. מעבר לכך לעשות רפורמות שיורידו את עלות הבירוקרטיה ויגבירו את יכולת עשיית העסקים בצורה יותר מהירה. אם בהכנסה לנפש אנחנו נמצאים בעשירון השלישי בעשיית עסקים אנחנו נמצאים בעשירון השישי".

"אבל יש פאסיביות מוחלטת של הממשלה, מה היא אומרת? קצב הצמיחה יירד השנה מ-5% ל-2%. סליחה ואתם לא עושים שום דבר? אתם מקבלים זאת כנתון. כשאנחנו היינו באוצר לא היו לי תחזיות צמיחה היו לי יעדי צמיחה. אם היו סימנים כלשהם שאנחנו סוטים מהצמיחה היינו פועלים באופן מיידי. הממשלה יושבת ביציע והיא צריכה להיות שחקן עיקרי. העובדה כי הממשלה נוהגת בפאסיביות ואפילו שוקלת להסב לאחור חלק מהרפורמות שעשינו מראה שבעצם אין לה שום תפיסה כלכלית".

רציתי לשאול אותך על פרשת פריזמה חרמון שהיא סוג של תוצאת רפורמת בכר שאפשר הרי גם לקרוא לה רפורמת נתניהו. אתה לא חושב שהצרכן חשוף יותר עכשיו?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.