שוק הסחורות: מה קורה עם מחיר האורז?

המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בתנודתיות רבה ובירידות תלולות במחירי מרבית הסחורות, זאת בניגוד לשוק המניות בארצות הברית, שבו נרשמו עליות נאות. מחירי הסחורות ירדו ירידה חדה בכל ימות השבוע שעבר עד וכולל יום חמישי; ואילו ביום שישי עלו מחירי רוב הסחורות עלייה חדה, בשל ההפתעה לטובה שעורר דו"ח התעסוקה בארצות הברית שהתפרסם לפני פתיחת המסחר; אבל בסיכום שבועי עדיין נרשמה ירידה תלולה במרבית מחירי הסחורות.

מחיר האורז, שכה רבות דיברו בו לאחרונה, ירד בשבוע שעבר ב-12% ל-20.94 דולר למאה פאונד. מחיר הנפט ירד בסיכום שבועי ב-1.9% למרות עלייה של 3.6% במחירו ביום שישי ל-116.32 דולר לחבית. במסחר התוך יומי ביום חמישי שעבר כבר ירד מחיר הנפט ל-110.30 דולר לחבית. מחיר הזהב ירד בסיכום שבועי ב-3.6% ל-858 דולר לאונקיה, ממחיר השיא שלו, 1,033.90 דולר לאונקיה, ב-17 במארס השנה כבר ירד מחיר הזהב ב-17%. מחיר הסוכר ירד בסיכום שבועי ב- 6.2% ל-11.49 סנט לפאונד, ממחיר השיא שלו השנה, 15.07 סנט לפאונד, ב-03 במארס כבר ירד מחיר הסוכר ב-23.8%.

אחת הסיבות המשוערות לירידה במחירי הסחורות בשבוע האחרון היא התחזקות הדולר. הדבר אירע בעקבות הערכת השוק כי הבנק המרכזי בארצות הברית לא יוסיף עוד להוריד את הריבית וכי ההורדה בשיעור 0.25% לריבית של 2% ביום רביעי שעבר היא האחרונה בסדרת הורדות הרבית. הדולר התחזק בשבועיים האחרונים ביחס לאירו ב-2.5%, מערכו הנמוך ביותר בכל הזמנים ביחס לאירו, 1.602 דולר לאירו, ב-22 באפריל השנה התחזק הדולר ב-3.7% לשער של .1.546

אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד ב-2.32%. זאת בהשוואה לעלייה שבועית של 1.15% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ושל 2.23% במדד מניות הנאסד"ק.

ספקולנטים

כל מי שעוקב אחרי שוק הסחורות יודע שבטווח הארוך מחיר סחורה מסוימת נקבע על ידי ההיצע והביקוש לסחורה ועל ידי רמת המלאי שלה. איך אפשר להסביר איפוא את השינויים החדים במחירי הסחורות משבוע לשבוע, אם הנתונים הבסיסיים של היצע וביקוש ורמת מלאי לא משתנים הרי בטווח של שבועות? התשובה לכך נמצאת במסחר הספקולטיבי בסחורות.

במקור המסחר בחוזים עתידיים בבורסות הסחורות החל מצד אחד כדי להבטיח ליצרני הסחורות מחיר קבוע מראש עבור תוצרתם, כך שיוכלו לבצע את ההשקעות הדרושות לצורך ייצור הסחורות, ומצד שני לאפשר למשתמשים בסחורות להבטיח את קבלת הסחורה בתאריך מוגדר מראש ובמחיר קבוע מראש. במשך הזמן נוסף גורם נוסף: "ספקולנטים" משקיעים (בודדים, בנקים, מוסדות פיננסיים), הקונים ומוכרים חוזים עתידיים בסחורות לא לצורך שימוש בסחורות אלא במטרה להרוויח מהשינוי במחירן. המשקיעים האלו אינם מחכים לפקיעת החוזים העתידיים ואינם מקבלים או מוסרים סחורה ממשית, אלא סוגרים את הפוזיציות שלהם לפני תאריך פקיעת החוזים העתידיים.

הוועדה המפקחת על המסחר בחוזים עתידיים בארצות הברית, CFTC, מפרסמת מדי שבוע את הכמות ואת אחוז האחזקות של משקיעים המוגדרים כלא-מסחריים, non-commercial, כלומר משקיעים לצורך מסחר למטרות רווח בלבד ולא לשם שימוש בסחורות, או במילים אחרות: ספקולנטים. יש לציין כי למילה ספקולנט אין בהקשר הזה משמעות שלילית, וזאת בניגוד לרושם שנוצר, וכי גם המשקיע הקטן הרוכש תעודת סל באלף דולר על הזהב כדי להבטיח את עצמו מפני אינפלציה נכלל בקטגוריה זו. מהנתונים השבועיים של הוועדה אפשר ללמוד על כמות האחזקות "לונג", אחזקות של משקיעים הצופים עלייה במחיר הסחורה, ואחזקות "שורט", אחזקות של משקיעים הצופים ירידה במחיר הסחורה, ביחס לכלל הפוזיציות בסחורה מסוימת. לימוד נתונים אלו מאפשר לגבש דעה על כיוון המסחר הספקולטיבי בסחורה מסוימת וגם לגבי כיוון שוק הסחורות בכללותו.

מהנתונים שהתפרסמו בשבוע שעבר מתקבל ש-55% מכלל החוזים העתידיים הפתוחים בפלטינה הם אחזקות "לונג" נטו (בהפחתת אחזקות "שורט") של גורמים לא-מסחריים הצופים עלייה במחיר הפלטינה. כמו כן, 45% מהחוזים העתידיים בפלדיום, 40% מהחוזים בזהב, 27% בכסף , 26% בקקאו, 24% בסויה ו-23% בתירס מוחזקים בידי גורמים לא-מסחריים. לעומת זאת, רק 5% מהחוזים העתידיים על הנפט מוחזקים בידי ספקולנטים. אחוז האחזקות "לונג" נטו מכלל החוזים העתידיים לסחורות בבורסות הסחורות בארצות הברית של גורמים ספקולטיביים הוא 15% לפי הפרסום האחרון, דבר המלמד שרוב המשקיעים הלא-מסחריים צופים שתימשך העלייה במחירי הסחורות.

תחזית Deutsche Bank

הבנק הגרמני הגדול ביותר, ,Deutsche Bank פעיל מאוד בשוק הסחורות. הבנק מנפיק תעודות סל על מדדי הסחורות ועל סחורות בודדות, יש בו מחלקת מחקר גדולה העוסקת בסחורות ומוסרת תחזיות על כיוון מחירי הסחורות. לפי הדו"ח האחרון של הבנק מ-2 במאי, אנשיו צופים בעיקר עלייה משמעותית במחירי הסחורות החקלאיות, עלייה קטנה יותר במחירי סחורות האנרגיה והמתכות האצילות ועלייה נמוכה עוד יותר במחירי המתכות התעשייתיות.

תעודות סל לסחורות חקלאיות הנסחרות בבורסות אמריקאיות

ELEMENTS Rogers Intl Commodity Agriculture: בורסת AMEX, סימול RJA. זו תעודת הסל של גורו הסחורות ג'ים רוג'רס. התעודה משקיעה בסל של 20 סחורות חקלאיות שונות, כאשר המשקל העיקרי הוא בחיטה – 20.1%, תירס – 13.6%, כותנה – 11.6% וסויה – 8.6%.

iPath Dow Jones-AIG Agriculture: בורסת NYSE, סימול JJA. התעודה עוקבת אחר מדד דאו ג'ונס לסחורות חקלאיות, הכולל את הסחורות סויה, תירס, חיטה, כותנה, שמן סויה, קפה וסוכר.

iPath Dow Jones-AIG Grains: בורסת NYSE, סימול JJG. התעודה עוקבת אחר מדד דאו ג'ונס לגרעינים, הכולל את הסחורות סויה, תירס וחיטה.

iPath Dow Jones-AIG Livestock: בורסת NYSE, סימול COW. התעודה עוקבת אחר מדד דאו ג'ונס למשק החי, הכולל את הסחורות חזיר לפיטום ובקר חי.

PowerShares DB Agriculture Fund: בורסת AMEX, סימול DBA. זו תעודת הסל של Deutsche Bank לסחורות חקלאיות, והיא עוקבת אחר מחירי החיטה, הסויה, התירס והסוכר בחלוקה שווה.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: שיבולת שועל – 11.5%, תירס – 6.3%, רכז תפוזים – 3.4% ועץ – 1.1%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: אורז – 12.0%, עופרת – 7.2%, פלדיום – 6.4%, סוכר – 6.2%, חזיר לפיטום – 5.8%, קקאו – 4.6%, בדיל – 4.3%, ניקל – 4.3%, שמן סויה – 4.1%, זהב – 3.6%, אלומיניום – 3.3%, פלטינה – 3.0%, גז טבעי – 2.9%, אבץ – 2.9%, חזיר קפוא – 2.7%, בנזין – 2.6%, נפט להסקה – 2.5%, נחושת – 2.4%, כסף – 2.3%, בקר לפיטום – 2.3%, כותנה – 2.2%, נפט -1.9%, סויה – 1.6%, קפה – 1.6%, בקר חי – 1.3% ואתנול – 1.2%.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של סחורות חקלאיות, תעודת סל או כל סחורה אחרת.