שוק הסחורות: מה קורה עם מחיר האורז?
המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בתנודתיות רבה ובירידות תלולות במחירי מרבית הסחורות, זאת בניגוד לשוק המניות בארצות הברית, שבו נרשמו עליות נאות. מחירי הסחורות ירדו ירידה חדה בכל ימות השבוע שעבר עד וכולל יום חמישי; ואילו ביום שישי עלו מחירי רוב הסחורות עלייה חדה, בשל ההפתעה לטובה שעורר דו"ח התעסוקה בארצות הברית שהתפרסם לפני פתיחת המסחר; אבל בסיכום שבועי עדיין נרשמה ירידה תלולה במרבית מחירי הסחורות.
מחיר האורז, שכה רבות דיברו בו לאחרונה, ירד בשבוע שעבר ב-12% ל-20.94 דולר למאה פאונד. מחיר הנפט ירד בסיכום שבועי ב-1.9% למרות עלייה של 3.6% במחירו ביום שישי ל-116.32 דולר לחבית. במסחר התוך יומי ביום חמישי שעבר כבר ירד מחיר הנפט ל-110.30 דולר לחבית. מחיר הזהב ירד בסיכום שבועי ב-3.6% ל-858 דולר לאונקיה, ממחיר השיא שלו, 1,033.90 דולר לאונקיה, ב-17 במארס השנה כבר ירד מחיר הזהב ב-17%. מחיר הסוכר ירד בסיכום שבועי ב- 6.2% ל-11.49 סנט לפאונד, ממחיר השיא שלו השנה, 15.07 סנט לפאונד, ב-03 במארס כבר ירד מחיר הסוכר ב-23.8%.
אחת הסיבות המשוערות לירידה במחירי הסחורות בשבוע האחרון היא התחזקות הדולר. הדבר אירע בעקבות הערכת השוק כי הבנק המרכזי בארצות הברית לא יוסיף עוד להוריד את הריבית וכי ההורדה בשיעור 0.25% לריבית של 2% ביום רביעי שעבר היא האחרונה בסדרת הורדות הרבית. הדולר התחזק בשבועיים האחרונים ביחס לאירו ב-2.5%, מערכו הנמוך ביותר בכל הזמנים ביחס לאירו, 1.602 דולר לאירו, ב-22 באפריל השנה התחזק הדולר ב-3.7% לשער של .1.546
אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד ב-2.32%. זאת בהשוואה לעלייה שבועית של 1.15% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ושל 2.23% במדד מניות הנאסד"ק.
ספקולנטים
כל מי שעוקב אחרי שוק הסחורות יודע שבטווח הארוך מחיר סחורה מסוימת נקבע על ידי ההיצע והביקוש לסחורה ועל ידי רמת המלאי שלה. איך אפשר להסביר איפוא את השינויים החדים במחירי הסחורות משבוע לשבוע, אם הנתונים הבסיסיים של היצע וביקוש ורמת מלאי לא משתנים הרי בטווח של שבועות? התשובה לכך נמצאת במסחר הספקולטיבי בסחורות.
במקור המסחר בחוזים עתידיים בבורסות הסחורות החל מצד אחד כדי להבטיח ליצרני הסחורות מחיר קבוע מראש עבור תוצרתם, כך שיוכלו לבצע את ההשקעות הדרושות לצורך ייצור הסחורות, ומצד שני לאפשר למשתמשים בסחורות להבטיח את קבלת הסחורה בתאריך מוגדר מראש ובמחיר קבוע מראש. במשך הזמן נוסף גורם נוסף: "ספקולנטים" משקיעים (בודדים, בנקים, מוסדות פיננסיים), הקונים ומוכרים חוזים עתידיים בסחורות לא לצורך שימוש בסחורות אלא במטרה להרוויח מהשינוי במחירן. המשקיעים האלו אינם מחכים לפקיעת החוזים העתידיים ואינם מקבלים או מוסרים סחורה ממשית, אלא סוגרים את הפוזיציות שלהם לפני תאריך פקיעת החוזים העתידיים.
הוועדה המפקחת על המסחר בחוזים עתידיים בארצות הברית, CFTC, מפרסמת מדי שבוע את הכמות ואת אחוז האחזקות של משקיעים המוגדרים כלא-מסחריים, non-commercial, כלומר משקיעים לצורך מסחר למטרות רווח בלבד ולא לשם שימוש בסחורות, או במילים אחרות: ספקולנטים. יש לציין כי למילה ספקולנט אין בהקשר הזה משמעות שלילית, וזאת בניגוד לרושם שנוצר, וכי גם המשקיע הקטן הרוכש תעודת סל באלף דולר על הזהב כדי להבטיח את עצמו מפני אינפלציה נכלל בקטגוריה זו. מהנתונים השבועיים של הוועדה אפשר ללמוד על כמות האחזקות "לונג", אחזקות של משקיעים הצופים עלייה במחיר הסחורה, ואחזקות "שורט", אחזקות של משקיעים הצופים ירידה במחיר הסחורה, ביחס לכלל הפוזיציות בסחורה מסוימת. לימוד נתונים אלו מאפשר לגבש דעה על כיוון המסחר הספקולטיבי בסחורה מסוימת וגם לגבי כיוון שוק הסחורות בכללותו.
מהנתונים שהתפרסמו בשבוע שעבר מתקבל ש-55% מכלל החוזים העתידיים הפתוחים בפלטינה הם אחזקות "לונג" נטו (בהפחתת אחזקות "שורט") של גורמים לא-מסחריים הצופים עלייה במחיר הפלטינה. כמו כן, 45% מהחוזים העתידיים בפלדיום, 40% מהחוזים בזהב, 27% בכסף , 26% בקקאו, 24% בסויה ו-23% בתירס מוחזקים בידי גורמים לא-מסחריים. לעומת זאת, רק 5% מהחוזים העתידיים על הנפט מוחזקים בידי ספקולנטים. אחוז האחזקות "לונג" נטו מכלל החוזים העתידיים לסחורות בבורסות הסחורות בארצות הברית של גורמים ספקולטיביים הוא 15% לפי הפרסום האחרון, דבר המלמד שרוב המשקיעים הלא-מסחריים צופים שתימשך העלייה במחירי הסחורות.
תחזית Deutsche Bank
הבנק הגרמני הגדול ביותר, ,Deutsche Bank פעיל מאוד בשוק הסחורות. הבנק מנפיק תעודות סל על מדדי הסחורות ועל סחורות בודדות, יש בו מחלקת מחקר גדולה העוסקת בסחורות ומוסרת תחזיות על כיוון מחירי הסחורות. לפי הדו"ח האחרון של הבנק מ-2 במאי, אנשיו צופים בעיקר עלייה משמעותית במחירי הסחורות החקלאיות, עלייה קטנה יותר במחירי סחורות האנרגיה והמתכות האצילות ועלייה נמוכה עוד יותר במחירי המתכות התעשייתיות.
תעודות סל לסחורות חקלאיות הנסחרות בבורסות אמריקאיות
ELEMENTS Rogers Intl Commodity Agriculture: בורסת AMEX, סימול RJA. זו תעודת הסל של גורו הסחורות ג'ים רוג'רס. התעודה משקיעה בסל של 20 סחורות חקלאיות שונות, כאשר המשקל העיקרי הוא בחיטה – 20.1%, תירס – 13.6%, כותנה – 11.6% וסויה – 8.6%.
iPath Dow Jones-AIG Agriculture: בורסת NYSE, סימול JJA. התעודה עוקבת אחר מדד דאו ג'ונס לסחורות חקלאיות, הכולל את הסחורות סויה, תירס, חיטה, כותנה, שמן סויה, קפה וסוכר.
iPath Dow Jones-AIG Grains: בורסת NYSE, סימול JJG. התעודה עוקבת אחר מדד דאו ג'ונס לגרעינים, הכולל את הסחורות סויה, תירס וחיטה.
iPath Dow Jones-AIG Livestock: בורסת NYSE, סימול COW. התעודה עוקבת אחר מדד דאו ג'ונס למשק החי, הכולל את הסחורות חזיר לפיטום ובקר חי.
PowerShares DB Agriculture Fund: בורסת AMEX, סימול DBA. זו תעודת הסל של Deutsche Bank לסחורות חקלאיות, והיא עוקבת אחר מחירי החיטה, הסויה, התירס והסוכר בחלוקה שווה.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: שיבולת שועל – 11.5%, תירס – 6.3%, רכז תפוזים – 3.4% ועץ – 1.1%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: אורז – 12.0%, עופרת – 7.2%, פלדיום – 6.4%, סוכר – 6.2%, חזיר לפיטום – 5.8%, קקאו – 4.6%, בדיל – 4.3%, ניקל – 4.3%, שמן סויה – 4.1%, זהב – 3.6%, אלומיניום – 3.3%, פלטינה – 3.0%, גז טבעי – 2.9%, אבץ – 2.9%, חזיר קפוא – 2.7%, בנזין – 2.6%, נפט להסקה – 2.5%, נחושת – 2.4%, כסף – 2.3%, בקר לפיטום – 2.3%, כותנה – 2.2%, נפט -1.9%, סויה – 1.6%, קפה – 1.6%, בקר חי – 1.3% ואתנול – 1.2%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.