בחירות בארה"ב: מהי האג'נדה הכלכלית של המתמודדים

"2 בקבוקי בירה בעלי 2 תוויות שונות ושניהם ריקים". כך מצטט הפרופ' ארנון גוטפלד, המתמחה בהיסטוריה של ארה"ב, את דבריו של אחד מכתבי הניו יורק טיימס במאה ה-19 בהתייחסו למערכות הבחירות בארה"ב. בניסיון להבין מהי האג'נדה הכלכלית של כל אחד מהמועמדים האמריקנים, כשאנחנו נמצאים חצי שנה בדיוק לפני הבחירות האמריקניות.

גוטפלד: "השאלה היא לא מה היא האג'נדה שכל אחד מהמתמודדים מציג, אלא מה היא ההיסטוריה של הצבעותיו בקונגרס. כמו כן, גם אם כבר הצלחת לזהות מהו הקו המנחה הכלכלי של כל אחד מהמועמדים אתה יכול להיות בטוח כי הם ישנו את מדיניותם בהתאם לנסיבות. ברגע שאתה נכנס לבית הלבן האילוצים שונים. מצע זה משהו שאתה מוכר ולא משהו שאתה עומד מאחוריו.

"הילרי קלינטון כביכול מייצגת את האגף המתון של שדמוקרטים, אך באופן כללי היא בעד מעורבות ממשלתית רבה יותר. היא חסידה של מדיניות פרנקלין רוזוולט שדגל בפיקוח וריסון".

לדבריו של גוטפלד "אתה יכול לראות שהילארי קלינטון הכינה בתקופת כהונתו של בעלה תוכנית ממשלתית בתחום הבריאות אך בעלה רוקן אותה מתוכן".

לגבי אובאמה, אומר גוטפלד, כי "ניתן לראות על פי הצבעותיו של אובאמה כי הוא כלל אינו מתון. הרקורד שלו מציג מועמד ליברלי שממוקם בצד השמאלי של המפלגה הדמוקרטית".

לעולם לא היה בארה"ב נשיא או נשיאה. את הסיבה לכך נוכל להבין מדבריו של גוטפלד על ההשקפה של האליטה השלטת בארה"ב, "הנשיא ג'פרסון אמר בזמנו כי כל בני האדם שווים. זה נכון אם אתה לבן, פרוטסטנטי ובעל רכוש".

בפועל נוכל לראות שמלחמת ההתכתשויות בין היריבים השונים עלתה לשיאים חדשים כשלאחרונה הציג המחנה הדמוקרטי סרטון בו מקיין אומר באחד מנאומיו אין לי בעיה שנישאר אפילו עוד 100 שנה בעירק. לאחר מכן מוצג דובר האומר "100 שנים בעירק - אתם עוד חשבתם שבוש היה גרוע".

לסיכום אומר גוטפלד כי "החטא הקדום בארה"ב הוא להפסיד. אין לקחת את המדיניות המוצהרת כפי שהיא. כשג'ורג' בוש רץ לנשיאות הוא אמר כי הוא לא יתעסק במדיניות החוץ אבל בפועל הגיע ה-11 בספטמבר וראינו מה קרה".