שוק הסחורות: 13.3% בשבוע - מתאים לכם?
בדומה לשוק המניות בארצות הברית התאפיין המסחר בסחורות בשבוע האחרון בעיקר בעליות מחירים. העליות הבולטות ביותר היו במחירי האנרגיה ובמחירי כמה מן הסחורות החקלאיות. במחירי המתכות האצילות והמתכות התעשייתיות לא הייתה מגמה אחידה, כמה עלו וכמה ירדו.
אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה ב-2.92%. זאת בהשוואה לעלייה שבועית תלולה של 4.31% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ושל 4.92% במדד מניות הנאסד"ק.
אנרגיה
מחירי האנרגיה עלו עלייה חדה בשבוע האחרון: מחיר הנפט אינו חדל לעלות ומדי שבוע הוא מגיע לשיא חדש. בסיכום שבועי עלה מחיר הנפט ב-6.0%, העלייה השבועית הגבוהה ביותר מאז פברואר 2007, ל-116.69 דולר לחבית, מחירו הגבוה ביותר בכל הזמנים גם במונחים ריאליים. מחיר הגז הטבעי עלה ב-6.9% ל-10.59 דולר למיליון BTU, מחירו הגבוה ביותר מאז דצמבר 2005, ומחיר הבנזין עלה ב-6.5% ל-2.99 דולר לגלון.
מחיר הנפט עלה עלייה תלולה למרות הירידה בצריכת הנפט בארצות הברית, צרכנית הנפט הגדולה בעולם, הצורכת כרבע מצריכת הנפט העולמית. ב-16 באפריל דיווח מכון הנפט האמריקאי שצריכת הנפט בארצות הברית ירדה ברבעון הראשון בשנת 2008 ב-1.4% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה, ל-20.48 מיליון חביות ביום. לעומת זאת, סין, הצורכת כ-9% מצריכת הנפט העולמית, מוסיפה להגדיל את צריכת הנפט שלה, היבוא נטו של נפט גולמי לסין בחודש פברואר הגיע לשיא של כל הזמנים, 3.6 מיליון חביות בממוצע ליום, גידול של 14% לעומת חודש פברואר בשנה הקודמת.
אחד הגורמים לעלייה במחיר הנפט בשבוע האחרון היה הפסקה זמנית בהזרמת נפט דרך אחד הצינורות באזור הדלתה של הנהר ניג'ר שבניגריה, כנראה בעקבות פיצוץ בצינור שנגרם ממעשה חבלה של צבא המורדים אף על פי שמדובר בכמות נפט לא משמעותית ביחס לצריכת הנפט העולמית, שב המאורע והעלה את הסכנה שבחוסר היציבות הפוליטית בניגריה, יצרנית הנפט הגדולה ביותר באפריקה. הנפט הניגרי הוא מסוג קל מתוק, הסוג הנסחר בבורסת הסחורות של ניו יורק, וארצות הברית מייבאת מניגריה 25% מיבוא הנפט הקל שלה.
סמואל בודמאן, שר האנרגיה בממשלת ארצות הברית, הסביר בפגישתו עם עיתונאים ביום שישי שעבר שמדינתו תוסיף לרכוש נפט למאגרים האסטרטגיים שלה גם במחיר העולה על 100 דולר לחבית. לדבריו ארצות הברית זקוקה לרזרבה של 90 ימי צריכה וכיום יש במאגרים שלה נפט המספיק רק ל-55-56 ימים.
סחורות חקלאיות
מחירי רוב הסחורות החקלאיות עלו בשבוע האחרון: האורז ב-13.3% ל-23.71 דולר ל-100 פאונד, העלייה השבועית הגבוהה ביותר במחירו מאז יולי 2003, מתחילת השנה כבר עלה מחיר האורז ב-75%, זו הסחורה שמחירה עלה בשיעור הגבוה ביותר בשנת 2008. מחיר הקקאו עלה ב-3.9% ל-2,700 דולר לטון, מחיר התירס עלה ב-2.6% ל-6.00 דולר לבושל, ומחיר הסויה עלה ב-2.2% ל-13.61 דולר לבושל. לעומתם ירד מחיר החיטה ב-3.0% ל-8.70 דולר לבושל.
רבות נכתב באמצעי התקשורת על העלייה התלולה במחירי הסחורות בכלל ובמחירי המזון בפרט בזמן האחרון ועל השפעתה של העלייה על יציבות המשטרים במדינות מסוימות. אם כי מחיר הנפט כיום גבוה ביותר משהיה אי פעם גם במונחים ריאליים, היו מחירי הסחורות החקלאיות גבוהים הרבה יותר בעבר כאשר מחשבים אותם במחירים ריאליים המתואמים לאינפלציה. מגמת העלייה הנוכחית במחירי הסחורות החלה בשנת 2002 לאחר שנים רבות של ירידה במחירן, זו עלייה שאינה רצופה ומדי פעם חל תיקון כלפי מטה במחירים.
מחיר החיטה לדוגמה ירד ב-34.8% מערכו הגבוה בכל הזמנים, 13.345 דולר לבושל ב-27 בפברואר השנה, ל-8.70 דולר לבושל ביום שישי שעבר. מחיר החיטה הגבוה ביותר במחירים ריאליים היה ב-26 בפברואר 1974 6.45 דולר לבושל, מחיר השקול ל-28.68 דולר לבושל בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה. כלומר מחיר החיטה צריך לעלות ב-230% כדי להגיע למחירו הגבוה ביותר במחירים ריאליים.
מחיר התירס הגבוה ביותר במחירים ריאליים היה ב-31 ביולי 1974 3.875 דולר לבושל, מחיר השקול ל-16.47 דולר לבושל בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה. כלומר מחיר התירס צריך לעלות ב-175% כדי להגיע למחירו הגבוה ביותר במחירים ריאליים.
מחיר הסויה הגבוה ביותר במחירים ריאליים היה ב-05 ביוני 1973 12.90 דולר לבושל, מחיר השקול ל-62.03 דולר לבושל בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה. כלומר מחיר הסויה צריך לעלות ב-356% כדי להגיע למחירו הגבוה ביותר במחירים ריאליים.
גם מחיר האורז, שעליו דובר כה רבות בשבועות האחרונים, צריך לעלות ב-334% כדי להגיע למחירו הריאלי הגבוה בכל הזמנים בשנת 1973.
בכל האמור לעיל אין כוונה להפחית ממשמעות העליות במחירי הסחורות החקלאיות בשנים האחרונות, אלא להבהיר שבעבר מחירן הריאלי היה גבוה הרבה יותר.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: אורז – 13.3%, גז טבעי – 6.9%, בנזין – 6.5%, נפט גולמי – 6.0%, חזיר קפוא – 5.1%, בדיל – 4.7%, רכז תפוזים – 4.4%, חזיר לפיטום – 4.4%, קקאו – 3.9%, אתנול – 3.0%, נפט להסקה – 3.0%, בקר חי – 2.8%, תירס – 2.6%, בקר לפיטום – 2.6%, קפה – 2.6%, סויה – 2.2 ופלטינה – 1.7%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: אורניום – 6.2%, עופרת – 4.5%, עץ – 3.4%, חיטה – 3.0%, אלומיניום – 2.2%, שיבולת שועל – 2.2%, נחושת – 1.4% וזהב – 1.3%.
ולסיום חג פסח שמח לכל קוראי המדור.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.