איך עושים כסף ממגמות פוליטיות?
עליות חדות במחירי הסחורות, בעיקר במחירי האנרגיה, וירידה תלולה במחירי המניות בארצות הברית – התרחיש הישן הזה חזר על עצמו גם בשבוע האחרון.
מחירי האנרגיה עלו עלייה חדה בשבוע האחרון: מחיר הנפט עלה ב-3.7% ל-110.14 דולר לחבית, לאחר שבמסחר התוך יומי ביום רביעי שעבר הגיע מחירו ל-112.21 דולר לחבית, המחיר הגבוה ביותר בכל הזמנים גם במונחים ריאליים. מחיר הגז הטבעי עלה ב-6.2% ל-9.90 דולר למיליון BTU, ומחיר הנפט להסקה עלה ב-6.9% ל-3.20 דולר לגלון.
מחירי רוב הסחורות החקלאיות עלו בשבוע האחרון: הסוכר ב-6.7% ל-12.34 סנט לפאונד, הקקאו ב- 5.0% ל-2,541 דולר לטון, הסויה ב-4.4% ל-13.32 דולר לבושל, הכותנה ב-4.2% ל-74.16 דולר סנט לפאונד והאורז ב-2.1% ל-20.92 דולר ל-100 פאונד. לעומתם ירדו מחיר החיטה ב-8.0% והתירס ב- 2.3%.
אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה ב-3.13%. זאת בהשוואה לירידה שבועית של 2.74% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ושל 3.41% במדד מניות הנאסד"ק.
האורז המר
מחיר האורז עלה בסיכום שבועי ב-2.1%. חוזה עתידי לחודש מאי 2008 בבורסת הסחורות של שיקגו נסגר ביום שישי שעבר במחיר של 20.92 דולר ל-100 פאונד, לאחר שבמסחר התוך יומי ביום שלישי שעבר הגיע מחירו ל-21.60 דולר ל-100 פאונד, מחירו הגבוה בכל הזמנים. אף על פי כן, במחירים ריאליים כבר היה מחיר האורז גבוה הרבה יותר: בשנת 1973 הגיע מחיר האורז ל-21 דולר ל-100 פאונד, מחיר השקול ל-103 דולר בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה. מתחילת השנה עלה מחיר האורז ב-54.4%, זו הסחורה שמחירה עלה בשיעור הגבוה ביותר בשנת 2008.
העלייה הדרמטית במחיר האורז הביאה למהומות ולחוסר יציבות פוליטית במדינות רבות: בפיליפינים עמדו תושבים רבים שעות ארוכות בתור על מנת לרכוש מנה קטנה של אורז, שמוכרת המדינה במחיר מסובסד. נשיאת הפיליפינים, גלוריה ארויו, הכריזה על מאבק בספסרים, הצוברים אורז כדי למכור אותו במחיר גבוה, והודיעה שאותם ספסרים, "הגונבים אורז מהאזרחים", ישפטו לתקופות מאסר ארוכות.
מספר מדינות, כמו הודו, סין וייטנאם ומצרים, אף הטילו איסור גורף על יצוא האורז כדי להלחם בעלייה התלולה במחירו.
אורז הוא המזון הבסיסי של כשלושה מיליארד בני אדם ברחבי העולם. יותר מ-90% מהאורז בעולם גדל ונצרך באסיה: תושבי אסיה נוהגים לאכול אורז פעמיים או שלוש פעמים ביום. מאות מיליוני עניים באסיה מוציאים בין חצי לשלושה רבעים מהכנסתם על אורז.
אורז מגדלים לרוב בשדות מוצפים במים המכונים באנגלית paddies. כיוון שצמח האורז עמיד במים, הגידול בתנאים כאלה מונע צמיחה של עשבי בר העשויים להתפתח על חשבון צמח האורז. לפני הקציר ניתן לייבש את השדות. אפשר אמנם לגדל אורז באדמה יבשה, אבל אז דרוש ריסוס בחומרים כימיים משמידי עשבים. שיטת הגידול בשדות מוצפים גם מגדילה את היבול.
גידול האורז צורך כמויות גדולות של מים בהשוואה לגידולי מזון אחרים, אם מגדלים אותו בשדות מוצפים ואם באדמה יבשה; לכן כדאיות הגידול שנויה במחלוקת. טענת המתנגדים להרחבת שטחי גידולו בארצות הברית ובאוסטרליה היא שגידול האורז צורך כ-7% מכמות המים הכללית (יש צורך ב-5,000 ליטר מים לגידול קילו אחד של אורז) ותורם תרומה מזערית לתוצר הלאומי. לעומת זאת, באזורים שבהם יורדים גשמים רבים, גידול האורז בשיטת ה- paddies עוזר במניעת שיטפונות.
כיום קצב הצריכה העולמית של האורז גדול מקצב ייצורו, דבר שהביא לירידה תלולה במלאי העולמי, עד שהגיע לערכו הנמוך ביותר ב-30 השנים האחרונות. ההערכה היא שייצור האורז העולמי ירד ב-3.5% השנה בהשוואה לשנה שעברה. למצב הזה אחראים בין השאר השימוש בחלק מהקרקעות והמים שהיו מיועדים לגידול אורז לצרכים תעשייתיים ולמגורים; התיאבון הגובר של מעמד הביניים החדש בסין ובהודו לצריכת מאכלי חלב ובשר שהוביל להקטנת שטחי גידול האורז; השיטפונות שאירעו לאחרונה באינדונזיה ובבנגלדש; ומזג אוויר קר יותר מן הרגיל בסין ובווייטנאם.
סין הייתה יצרנית האורז הגדולה בעולם בשנת 2007, היא ייצרה 129.5 מיליון טון אורז 30.5% מהתפוקה העולמית, אחריה הודו – 22.1%, אינדונזיה – 8.3%, בנגלדש – 6.7%, ווייטנאם – 5.5%, בורמה – 4.4% ופיליפינים – 2.7% מהתפוקה העולמית.
סין גם צרכה את כמות האורז הגדולה ביותר בשנת 2007 30.1% מהצריכה העולמית, אחריה הודו – 21.4%, אינדונזיה – 8.6%, בנגלדש – 7.1%, ווייטנאם – 4.7%, פיליפינים – 2.8% ובורמה – 2.6% מהצריכה העולמית.
רוב גידולי האורז משמשים לצריכה מקומית, ורק חלק קטן משמש לייצוא. תאילנד היא יצואנית האורז הגדולה בעולם, בשנת 2007 ייצאה 9.0 מיליון טון 32.7% מיצוא האורז העולמי, אחריה וייטנאם – 14.5%, ארצות הברית – 13%, הודו – 10.9%, פקיסטן – 10.5%, סין – 3.6% ומצרים – 2.9% מיצוא האורז העולמי.
יבואנית האורז הגדולה בעולם בשנת 2007 הייתה פיליפינים שייבאה 1.8 מיליון טון 7% מיבוא האורז העולמי, אחריה ניגריה – 6.6%, בנגלדש – 5.8%, אינדונזיה – 4.3%, ערב הסעודית – 3.7%, איראן – 3.5% ועיראק – 3.5% מיבוא האורז העולמי.
איך משקיעים
המסחר באורז מתנהל בבורסת הסחורות של שיקגו, CBOT. חוזה סטנדרטי מתייחס למידה המשונה אלפיים hundredweight (מאה פאונד) של אורז – Rough Rice, שסימולו RR. מחיר האורז לחוזה הקרוב היה ב-11 באפריל 20.92 דולר למאה פאונד, כך שמחיר החוזה היה 41,840 דולר. הביטחונות ההתחלתיים הנדרשים הם 1,620 דולר בלבד לכל חוזה. אפשר גם לסחור בבורסת CBOT באופציות על החוזים העתידיים באורז: כל אופציה מתייחסת לחוזה אחד על אלפיים hundredweight אורז. מי שמעריך שמחיר האורז ירד בקרוב יכול גם "למכור שורט" חוזה על האורז או לרכוש אופציית put על חוזה עתידי.
בשלב זה לא קיימות תעודות סל לאורז.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: פלדיום – 7.0%, נפט להסקה – 6.9%, סוכר – 6.7%, אלומיניום – 6.5%, גז טבעי – 6.2%, שמן סויה – 5.9%, קקאו – 5.0%, סויה – 4.4%, כותנה – 4.2%, בדיל – 3.8%, נפט – 3.7%, קפה – 3.5%, חזיר קפוא – 3.2%, אורז – 2.1%, בקר לפיטום – 1.9%, בנזין – 1.8%, זהב – 1.5% ועופרת – 1.4%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: חיטה – 8.0%, תירס – 2.3%, אתנול – 1.4% וחזיר לפיטום – 1.4%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.