התירס זינק 6.7% השבוע: איך משקיעים?
למרות העליות התלולות בשוק המניות בארצות הברית בשבוע האחרון לא הראו מחירי הסחורות מגמה אחידה. מחירי המתכות האצילות ירדו מעט: הזהב ב-1.9% ל-913.2 דולר לאונקיה, הכסף ב-1.0% ל-17.76 דולר לאונקיה, הפלטינה ב-0.6% ל-2,025.50 והפלדיום ב-2.3% ל-444.40 דולר לאונקיה.
ואילו מחירי האנרגיה יש שעלו ויש שירדו: מחיר הנפט עלה ב-0.6% ל-106.23 דולר לחבית, מחיר הבנזין עלה ב-1.6% ל-2.76 דולר לגלון, מחיר האתנול עלה ב-2.8% ל-2.52 דולר לגלון ומחיר הגז הטבעי ירד ב-4.9% ל-9.32 דולר למיליון BTU. גם במחירי המתכות התעשייתיות ובסחורות החקלאיות לא הייתה מגמה אחידה: מצד אחד עלו מחירי הנחושת, העופרת, התירס והסויה; מצד שני ירדו מחירי הניקל, האלומיניום, האבץ, הבדיל, החיטה והסוכר.
אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה ב-0.14%. זאת בהשוואה לעלייה שבועית תלולה של 4.20% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ושל 4.86% במדד מניות הנאסד"ק.
תירס
מחיר התירס עלה בסיכום שבועי ב-6.7%. חוזה עתידי לחודש מאי 2008 בבורסת הסחורות של שיקגו נסגר ביום שישי שעבר במחיר של 5.98 דולר לבושל (בושל תירס שווה ל-56 פאונד של תירס מקולף או לכמות הגרעינים הנמצאת בכ-90 קלחי תירס), לאחר שבמסחר התוך יומי ביום חמישי שעבר כבר הגיע מחיר התירס ל-6.03 דולר לבושל, מחירו הגבוה בכל הזמנים. אף על פי כן, במחירים ריאליים כבר היה מחיר התירס גבוה הרבה יותר: מחירו ביולי 1974 שקול ל-16.5 דולר לבושל בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה. מתחילת השנה כבר עלה מחיר התירס ב-31.3%, התירס, הנחושת והפלטינה הן הסחורות שמחירן עלה בשיעור הגבוה ביותר בשנת 2008.
התחזית שחקלאיי ארצות הברית יקצו שטח קטן יותר לגידול התירס השנה כדי להרחיב את שטח גידול הסויה היא הגורם העיקרי לעלייה התלולה במחיר התירס. ב-31 במארס פרסם משרד החקלאות של ממשלת ארצות הברית כי שטח זריעת התירס באביב השנה יקטן ב-8% בהשוואה לשנה שעברה, ל-86 מיליון אקרים. זהו שטח קטן יותר גם מהתחזית הקודמת של משרד החקלאות ב-22 פברואר, שהייתה ל-90 מיליון אקרים.
חקלאיי ארצות הברית נוהגים מדי שנה לבחור מחדש בגידול המשתלם להם ביותר מבחינה כלכלית, ולבחירה זו יש השפעה גדולה על מחירי הסחורות החקלאיות. ארצות הברית היא היצרנית הגדולה ביותר של תירס בעולם ולה 43% מגידול התירס העולמי, 33% מגידול הסויה העולמי ו-9% מגידול החיטה העולמי. ארצות הברית היא גם יצואנית התירס והחיטה הגדולה בעולם ולה 70% מיצוא התירס העולמי ו-24% מיצוא החיטה העולמי. כמו כן, ארצות הברית וברזיל הן יצואניות הסויה העיקריות בעולם ולהן כ-38% כל אחת מיצוא הסויה העולמי.
סויה
מחיר הסויה עלה בסיכום שבועי ב-0.8%. חוזה עתידי לחודש מאי 2008 בבורסת הסחורות של שיקגו נסגר ביום שישי שעבר במחיר של 12.77 דולר לבושל. מחיר הסויה ירד ב-19.5% ממחירו הגבוה אי פעם בשלושה במארס 2008 – 15.86 דולר לבושל. במחירים ריאליים היה המחיר הגבוה ביותר של הסויה בארבעה ביוני 1973 12.11 דולר לבושל, מחיר השקול ל-57.19 דולר בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה. מתחילת השנה עלה מחיר הסויה ב-5.2%. הגידול בשטח המוקצה לסויה בארצות הברית השנה הוא הסיבה העיקרית לירידה במחיר הסויה ממחיר השיא שלו בשלושה במארס. תחזית משרד החקלאות האמריקאי מ-31 במארס 2008 היא כי שטח זריעת הסויה יהיה 74.8 מיליון אקרים, ב-18% יותר מבשנה שעברה ויותר מהתחזית הקודמת מ-22 בפברואר לשטח גידול של 71 מיליון אקרים.
הביקוש לסויה השנה בעולם צפוי להיות גדול מכמות הייצור העולמית בעיקר בגלל גידול בצריכת הסויה בסין: סין צורכת כ-19% מהצריכה העולמית והיא הגדילה את יבוא הסויה שלה בחודש פברואר ב-72% בהשוואה לשנה שעברה, כך שמחיר הסויה עשוי עוד לעלות. ההערכה היא שברזיל וארגנטינה, יצרניות הסויה הגדולות ביותר אחרי ארצות הברית, לא יגדילו את תפוקת הסויה שלהן השנה, ברזיל מייצרת 28% מהייצור העולמי וארגנטינה 21%. מעריכים שיחס מלאי הסויה העולמי לשימוש בסוף שנת 2008 ירד ל-5% בהשוואה ל-17% בסוף שנת 2007.
איך משקיעים
תעודת הסל לסחורות חקלאיות, ,PowerShares DB Agriculture Fund עוקבת אחר מחירי החיטה, הסויה, התירס והסוכר בחלוקה שווה; והיא נסחרת כמניה לכל דבר בבורסת AMEX בסימול DBA. החברה האחראית היא Deutsche Bank, ודמי הניהול – 0.91% לשנה.
שתי תעודות סל חדשות לסחורות חקלאיות הונפקו ב-23 באוקטובר 2007: תעודת הסל הראשונה, iPath Dow Jones AIG Agriculture, עוקבת אחר מדד דאו ג'ונס לסחורות חקלאיות, הכולל את הסחורות סויה, תירס, חיטה, כותנה, שמן סויה, קפה וסוכר. התעודה נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JJA. תעודת הסל השנייה, iPath Dow Jones-AIG Grains, עוקבת אחר מדד דאו ג'ונס לדגנים, הכולל את הסחורות סויה, תירס וחיטה. התעודה נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JJG. החברה האחראית היא Barclay's Global Investors, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה לכל אחת מתעודות הסל.
תעודות לתירס וסויה, כל אחת בנפרד, הנפיקה החברה הבריטית ETF Securities. תעודות הסל מתומחרות בדולרים ונסחרות בבורסות העיקריות באירופה, דמי הניהול הם 0.49% לשנה בלבד.
תעודת סל חדשה, Market Vectors Agribusiness ETF, נסחרת כמניה לכל דבר בבורסת AMEX בסימול MOO החל מחודש ספטמבר 2007. התעודה מחזיקה מניות של 37 חברות ציבוריות מארצות שונות העוסקות בחקלאות, במיכון לחקלאות, בדשנים ובשיווק תוצרת חקלאית. החברה האחראית היא Van Eck, ודמי הניהול הם 0.65% לשנה.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: שיבולת שועל – 7.0%, תירס – 6.7%, קקאו – 5.8%, נחושת – 3.2%, עץ – 3.1%, שמן סויה – 3.0%, אתנול – 2.8%, כותנה – 2.6%, חזיר לפיטום – 2.6%, חזיר קפוא – 2.3%, בנזין – 1.6%, בקר חי – 1.5%, קפה – 1.3% ועופרת – 1.2%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: ניקל – 7.8%, גז טבעי – 4.9%, אלומיניום – 3.2%, רכז תפוזים – 3.2%, בדיל – 3.2%, פלדיום – 2.3%, אבץ – 1.9%, זהב – 1.9%, חיטה – 1.5%, סוכר – 1.4%, בקר לפיטום – 1.1% וכסף – 1.0%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.
*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של תירס, סויה תעודת סל, או כל סחורה אחרת.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.