הטלטלה בסחורות - איפה סין בכל הסיפור הזה?
המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעליות, לאחר הירידה הדרמטית במחירן בשבוע הקודם. מחירי האנרגיה עלו עלייה ניכרת: הגז הטבעי ב- 8.1% ל- 9.8 דולר למיליון BTU, הנפט ב-3.7% ל-105.62 דולר לחבית, הבנזין ב-4.2% ל-2.71 דולר לגלון, והאתנול ב-5.7% ל- 2.45 דולר לגלון. גם מחירי הסחורות החקלאיות, המתכות התעשייתיות והמתכות האצילות עלו עלייה משמעותית.
אם נסכם את השבוע האחרון: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה ב-3.35%. זאת בהשוואה לירידה שבועית של 1.07% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ולעלייה שבועית של 0.14% במדד מניות הנאסד"ק. סין
סין פרסמה בשבוע שעבר את נתוני המסחר בסחורות בחודש פברואר השנה, ומכיוון שסין נעשתה גורם מרכזי בביקוש העולמי לסחורות, חשוב לנתח את הנתונים האלו ולנסות ללמוד מהם על מגמת הביקוש לסחורות בזמן הקרוב ועל מגמת מחירי הסחורות הנובעים מאותה מגמה.
סין הייתה בשנים האחרונות לצרכן הגדול בעולם למתכות תעשייתיות ולסחורות חקלאיות. סין צורכת 33% מצריכת האלומיניום העולמית, 23% מצריכת הנחושת, 22% מצריכת הניקל, 36% מצריכת הבדיל, 29% מצריכת האבץ ו-25% מצריכת העופרת העולמית. באשר לסחורות החקלאיות, סין צורכת 19% מצריכת התירס והסויה העולמית, 16% מצריכת החיטה ו-42% מצריכת הכותנה.
סין היא גם צרכנית גדולה של אנרגיה: היא צורכת 16% מצריכת האנרגיה העולמית, 9% מצריכת הנפט ו-38% מצריכת הפחם העולמית.
מנתוני המסחר בסחורות עולה כי בסין לא חלה כל ירידה בביקוש לסחורות בחודש פברואר השנה למרות ההאטה הכלכלית בארצות הברית. ההערכה היא כי כ-80% מהביקוש לסחורות בסין הוא לצריכה מקומית, היות שהכלכלה הסינית ממשיכה לצמוח בקצב של כ-10% בשנה, כאשר הפיתוח העיקרי הוא לבניית תשתיות, בין היתר נבנים כעת טרמינלים חדשים עצומים בגודלם בשדות התעופה של בייג'ין ושנחאי. האינפלציה בסין מוסיפה להיות גבוהה, כ-10% לשנה, בעיקר בשל עלייה במחירי המזון, דבר הפוגע באוכלוסייתה הגדולה, שרובה מתקיימת משכר עבודה נמוך.
אנליסטים שביקרו לאחרונה בסין התרשמו כי אין סימנים לירידה בהשקעות בפרויקטים לתשתיות וכי מפעלי הייצור מוסיפים לעבוד במלוא הקצב למרות מאמצי הממשלה הסינית למתן את הקצב המואץ של הצמיחה הכלכלית במטרה לבלום את האינפלציה הגבוהה, דבר הנעשה בין השאר באמצעות העלאת הריבית.
נפט: נתוני המסחר האחרונים בסין הראו על המשך גידול ניכר ביבוא נפט גולמי ותזקיקי נפט, המצביע על כך שהביקוש המקומי לנפט ומוצריו נשאר רב מאוד. היבוא נטו של הנפט הגולמי בחודש פברואר היה ברמת שיא של כל הזמנים, 3.6 מיליון חביות בממוצע ליום, גידול של 14% לעומת חודש פברואר בשנה הקודמת. יבוא הדיזל גדל פי עשרה בהשוואה לאותה עת בשנת 2007 ולמרות זאת דווח על מחסור בדיזל במקומות מסוימים באזורי החוף המזרחי של סין.
אלומיניום: בחודש פברואר, זה חודש שלישי ברציפות, מוסיפה סין להחזיק בתואר יבואנית נטו של אלומיניום, וזאת לראשונה משנת 2001, השנה שבה הייתה סין ליצואנית נטו של אלומיניום. הדבר מפליא במיוחד כיוון, שסין היא יצרנית האלומיניום הגדולה בעולם ולה 33% מהייצור העולמי. ביקוש מקומי רב לאלומיניום וירידה בתפוקה בגלל מחסור באספקת חשמל בכמה אזורים בסין היו הגורמים למעבר של סין מיצואנית נטו ליבואנית נטו של 10,300 טון אלומיניום בחודש פברואר האחרון.
נחושת: הביקוש לנחושת בסין בחודש פברואר הוסיף להיות רב: סין ייבאה בו נטו 136,200 טון נחושת.
אבץ, בדיל וניקל: סין הייתה יבואנית נטו של שלושת המתכות האלה בחודש פברואר: זה החודש השביעי ברציפות שייבאה יבוא נטו של 1,200 טון בדיל, זה החודש השישי ברציפות שייבאה יבוא נטו של 12,600 טון ניקל, ולראשונה השנה ייבאה יבוא נטו של 2,300 טון אבץ.
עופרת: יצוא העופרת ירד ל-5,000 טון בחודש פברואר, הכמות הנמוכה ביותר מספטמבר 2007.
סחורות חקלאיות: יבוא הסויה גדל בחודש פברואר ב-72% משנה לשנה ל-2,023 טון, ויבוא שמן הסויה גדל ב-99.6% ל-350,000 טון, כמות היבוא הגדולה ביותר בשנה.
יצוא התירס ירד ירידה תלולה של 96% משנה לשנה ל-29,300 טון בלבד, מאז הכמות הגדולה של תירס שסין ייצאה במארס שנה שעברה ירד יצוא התירס באופן דרמטי, בייחוד בשנת 2008. ההערכה היא שסין תהיה יבואנית נטו של תירס בשנים הבאות, דבר שיתרום לעלייה נוספת במחיר התירס.
יצוא החיטה ירד בחודש פברואר ב-29% בהשוואה לחודש הקודם, אך עלה ב-27% משנה לשנה. יצוא החיטה היה הנמוך ביותר מאז פברואר 2007 ובסין הוא נפגע בחורף האחרון מתנאיי קור קיצוניים.
יבוא הקקאו והקפה עלו באופן ניכר בחודש פברואר, הקקאו ב-114% והקפה ב-95% משנה לשנה. יבוא הכותנה כמעט שלא השתנה בהשוואה לחודש ינואר והסתכם ב-158,000 טון.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: תירס – 10.4%, קמח סויה – 10.3%, ניקל – 10.1%, פלטינה – 8.6%, עופרת – 8.4%, גז טבעי – 8.1%, נחושת – 7.2%, אלומיניום – 6.5%, כסף – 6.5%, שיבולת שועל – 6.3%, קקאו – 5.8%, אתנול – 5.7%, בדיל – 5.4%, סויה – 5.0%, בנזין – 4.2%, נפט – 3.7%, אבץ – 2.9%, כותנה – 2.6%, פלדיום – 2.0%, קפה – 1.3% וזהב 1.2%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: חזיר קפוא – 7.0%, בקר לפיטום – 3.9%, רכז תפוזים – 3.2%, בקר חי – 3.0%, עץ – 1.5% וסוכר – 1.3%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.
*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של נפט, אלומיניום, סחורות חקלאיות או כל סחורה אחרת.
