מחירי הסחורות יצנחו? מסכמים את השבוע

הירידה הדרמטית במחירי הסחורות בשבוע האחרון עוררה את השאלה: האם התהפכה מגמת העלייה במחירי הסחורות או שמא זהו תיקון טכני בלבד?
אריה גורן |

הירידה הדרמטית במחירי הסחורות בשבוע האחרון עוררה את השאלה: האם התהפכה מגמת העלייה במחירי הסחורות או שמא זהו תיקון טכני בלבד? לדעת רוב המומחים הסוקרים את שוק הסחורות, האפשרות השנייה היא הנכונה: זהו תיקון טכני למגמת העלייה ארוכת הטווח במחירי הסחורות שהחלה בשנת 2002, תיקון שייתכן כי יימשך עוד זמן מה ויביא למצב שבו תהיינה הזדמנויות לרכוש את הסחורות במחירים אטרקטיביים.

אם נסכם את השבוע המקוצר שעבר (ביום שישי לא התקיים מסחר בשל חגם של הנוצרים יום שישי הטוב): מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד ב-8.32%, הירידה השבועית בשיעור הגבוה ביותר מאז שנת 1994, השנה שבה החלו לחשב את המדד הזה. גם לאחר הירידה התלולה בשבוע שעבר ערכו של המדד עדיין גבוה ב-6.4% מערכו בסוף שנת 2007. לעומת הירידה במחירי הסחורות, מחירי המניות בארצות הברית סיימו בעליות שבוע סוער, שבו היה הפדרל ריזרב פעיל במיוחד בהצלת בנק ההשקעות בר סטרנס ובהורדת הריבית בשיעור 0.75%. בסיכום שבועי עלה מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ב-3.21%, ומדד מניות הנאסד"ק עלה ב-2.06%.

נפט

מחיר הנפט ירד בסיכום שבועי ב-7.6%, חוזה עתידי לחודש מאי 2008 לנפט טקסני קל מתוק בבורסת הסחורות של ניו יורק נסגר ביום חמישי שעבר במחיר של 101.84 דולר לחבית. גם לאחר הירידה התלולה בשבוע שעבר מחיר הנפט עדיין גבוה ב-6.1% מערכו בסוף שנת 2007

הבעיה המרכזית בשוק הנפט כיום היא כי תפוקת הנפט כמעט שלא עלתה בשנתיים האחרונות ואילו הביקוש מוסיף לגדול, בעיקר מסין, מהודו ומערב הסעודית. על פי החישובים הסטטיסטיים, נצפה בחודש פברואר השנה עודף כושר ייצור על הביקוש העולמי לנפט בשיעור 1.4 מיליון חביות בלבד, כלומר רק 1.6% מהביקוש העולמי הנוכחי לנפט, שהוא 87.3 חביות ביום. ההערכה היא שכל עוד עודף כושר הייצור על הביקוש יישאר נמוך כל כך לא יוכל מחיר הנפט לרדת בצורה משמעותית.

ב-11 במארס 2008 פרסמה מחלקת האנרגיה של ממשלת ארצות הברית הערכה שעודף כושר הייצור העולמי של נפט על הביקוש יגדל ל-4.75 מיליון חביות ביום בסוף שנת 2009. אם תתאמת הערכתה, יביא הדבר להקלה גדולה בשוק הנפט וכנראה גם לירידה במחירו. ביום חמישי שעבר נסחר חוזה עתידי לחודש דצמבר 2009 במחיר 95.50 דולר לחבית, דבר המוכיח כי חלק מהסוחרים מעריכים שאכן מחיר הנפט ירד בטווח הארוך.

צריכת הנפט העולמית מתחלקת כיום כלהלן: ארצות הברית – 24%, האחוד האירופי – 18%, סין – 9%, יפן – 6%, רוסיה, גרמניה, הודו, קנדה, ברזיל, דרום קוריאה וערב הסעודית כ-3% כל אחת, שאר העולם – 22%.

זהב

מחיר הזהב ירד בסיכום שבועי ב-8.0%, חוזה עתידי לחודש אפריל 2008 בחטיבת המסחר במתכות, COMEX, שבבורסת הסחורות של ניו יורק נסגר ביום חמישי האחרון במחיר של 920 דולר לאונקיה. גם לאחר הירידה התלולה בשבוע שעבר מחיר הזהב עדיין גבוה ב-9.8% מערכו בסוף שנת 2007.

הירידה החדה במחיר הזהב בשבוע שעבר חלה בעיקר בשל מכירה מסיבית של זהב שמכרו קרנות גידור. הקרנות החליטו לממש רווחים לאחר ששער הדולר עלה, כיוון שהפדרל ריזרב הוריד את הריבית בשיעור פחות מהצפוי. משקיעים מחפשים בזהב הגנה מפני ירידה בערך הכסף בתקופה של אינפלציה גבוהה, והורדת הריבית הנמוכה מהצפוי הקטינה את החששות מפני התפרצות אינפלציה גבוהה בעקבות הורדות הריבית והזרמת הכספים המסיבית למערכת שנעשתה על מנת לעודד את הכלכלה ולמנוע מהמשבר הפיננסי הנוכחי להכניס את ארצות הברית למיתון עמוק.

רוב המומחים מעריכים שהירידה במחיר הזהב בשבוע האחרון היא תיקון בלבד למגמת העלייה המתמשכת במחיר הזהב. להערכתם, יוסיף הפדרל ריזרב להוריד את הריבית, הדולר יוסיף להיחלש, האינפלציה לא תרד במהרה ולפיכך יוסיפו משקיעים רבים לחפש מקלט בזהב. החוזים העתידיים לזהב לטווח ארוך נסחרו בשבוע שעבר במחיר גבוה יותר ממחיר החוזים לטווח הקרוב. חוזה עתידי לחודש דצמבר 2009 נסגר במחיר 955 דולר לאונקיה, וחוזה עתידי לדצמבר 2010 נסגר במחיר 982 דולר לאונקיה.

סחורות חקלאיות

מחירי הסחורות החקלאיות ירדו ירידה תלולה בשבוע שעבר, מחיר החיטה ירד ב-17.1%, מחיר הסויה ב-10.8% ומחיר התירס ב-9.2%. מתחילת השנה עלה מחיר החיטה ב-11.6%, מחיר התירס ב-11.4% ומחיר הסויה ירד ב-0.6%.

למרות הירידה האחרונה במחירי הסחורות החקלאיות, שנבעה בעיקר ממכירה של גורמים ספקולטיביים, לא השתנו התנאים הבסיסיים התומכים במחירי הסחורות החקלאיות, שהם רמות מלאי נמוכות וביקוש רב למזון, לתחליף לדלק ולהזנת בעלי חיים.

ב-11 במארס 2008 פרסם משרד החקלאות של ממשלת ארצות הברית את תחזית המלאים לסוף עונת הגידולים 2008-2007, לפי התחזית הזו, ירד מלאי החיטה לערכו הנמוך ביותר ב-61 השנים האחרונות, והמלאי של התירס והסויה ירד לערכו הנמוך ביותר בארבע השנים האחרונות. ארצות הברית ייצאה 70% מיצוא התירס העולמי וכעת היא מייעדת 30% מגידול התריס לייצור אתנול, המשמש כתחליף או כתוספת לבנזין. ארצות הברית מייצאת גם 37% מיצוא הסויה העולמי ו-24% מיצוא החיטה העולמי.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: חזיר לפיטום -2.4% ובקר לפיטום – 1.5%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: כסף – 18.4%, חיטה – 17.1%, עופרת – 14.8%, שיבולת שועל – 13.6%, ניקל – 13.4%, פלדיום – 13.1%, קקאו – 12.8%, קפה – 12.6%, אבץ – 12.6%, סוכר – 12.2%, אלומיניום – 11.1%, סויה – 10.8%, שמן סויה – 10.2%, פלטינה – 9.6%, תירס – 9.2%, כותנה – 9.2%, גז טבעי – 8.1%, זהב – 8.0%, נפט גולמי – 7.6%, נחושת – 6.6%, בדיל – 6.0%, נפט להסקה – 5.4%, חזיר קפוא – 5.3%, אתנול – 4.9%, בנזין – 3.1%, אורניום – 2.4%, עץ – 2.2% ורכז תפוזים – 1.1%.

* מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.