המניות צונחות - מה קורה בשוק הסחורות?

על רקע המשך הירידות התלולות בשוק המניות בשבוע האחרון, לא הראו מחירי הסחורות מגמה אחידה
אריה גורן |

על רקע המשך הירידות התלולות בשוק המניות בשבוע האחרון, לא הראו מחירי הסחורות מגמה אחידה. מצד אחד הוסיפו מחירי האנרגיה – נפט, גז טבעי ונפט להסקה – לעלות וכן גם מחירם של הבדיל, האלומיניום, הנחושת והכסף. מצד שני, ירדו מחירי הסחורות החקלאיות, מלבד החיטה, ירידות חדות וכן הפלטינה והפלדיום.

אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד ב-0.27%. זאת בהשוואה לירידה שבועית של 2.80% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ולירידה שבועית של 2.60% במדד מניות הנאסד"ק.

נפט

מחיר הנפט עלה בסיכום שבועי ב-3.2%. חוזה עתידי לחודש אפריל 2008 לנפט טקסני קל מתוק בבורסת הסחורות של ניו יורק נסגר ביום שישי שעבר במחיר של 105.15 דולר לחבית, לאחר שבמסחר התוך יומי הגיע כבר מחיר הנפט ל-106.54 דולר לחבית, מחירו הגבוה בכל הזמנים גם במונחים ריאליים. מהשפל הזמני במחירו השנה, 87.14 דולר לחבית ב-6 בפברואר, כבר עלה מחיר הנפט ב- 20.7%.

החלטת שרי הנפט של מדינות אופ"ק בחמישה במארס שלא להעלות את תפוקת הנפט הייתה הגורם העיקרי לעלייה במחיר הנפט בשבוע האחרון. קרטל אופ"ק נימק את החלטתו שלא להגדיל את התפוקה בכך שלדעתם לא חל שינוי משמעותי בביקוש לנפט בזמן האחרון והעלייה התלולה במחירו נובעת ממסחר ספקולטיווי ומחולשת הדולר. חברות ארגון אופ"ק סיפקו 42.5% מהצריכה העולמית של 85.9 מיליון חביות נפט ביום בשנת 2007.

סיבה נוספת לעלייה במחיר הנפט הייתה ירידה במלאי הנפט הגולמי בארצות הברית ב-18.8% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, ירידה ל-305.4 מיליון חביות. ארצות הברית צורכת 20.7 מיליון חביות ביום, כרבע מהצריכה העולמית, כך שמלאי הנפט שהיא מחזיקה מקביל לצריכה של 15 יום בלבד.

גם הירידה בתפוקת הנפט ברוסיה בחודש ינואר האחרון ב-70,000 חביות ביום ל-9.78 מיליון חביות ביום (כ-11% מתפוקת הנפט העולמית) תרמה להתגברות החשש למחסור בנפט ולעלייה במחירו. ירידת התפוקה בחודש ינואר ברוסיה לראשונה מאז יוני 1999 והמשך הירידה בתפוקה בחודש פברואר העלו את החשש שירידת התפוקה אינה נובעת רק מפגעי מזג האוויר החורפי באזור סיביר אלא גם מבעיות נוספות.

פלטינה ופלדיום

לאחר שישה שבועות רצופים של עלייה תלולה במחירם ירדו מחירי הפלטינה והפלדיום ירידה חדה בשבוע האחרון. מחיר הפלטינה ירד ב-6.4% בשבוע האחרון, חוזה עתידי לחודש אפריל 2008 בבורסת הסחורות של ניו יורק נסגר במחיר של 2041.70 דולר לאונקיה טרוי (31.1 גרם). אולם מתחילת השנה עלה מחיר הפלטינה ב-34%. מחיר הפלדיום ירד עוד יותר בשבוע שעבר, ב-14.0%. חוזה עתידי לחודש מארס 2008 בבורסת הסחורות של ניו יורק נסגר במחיר של 491.80 דולר לאונקיה, אף על פי שמתחילת השנה עלה מחיר הפלדיום ב-30%. השימוש העיקרי בפלטינה ובפלדיום הוא לממירים קטליטיים ברכב במטרה להקטין את פליטת הגזים המזהמים, שימוש פחות נעשה בהם בתעשיית התכשיטים.

שיפור באספקת החשמל וחזרה לעבודות הפקה במכרות הפלטינה והפלדיום בדרום אפריקה, היו הגורם לירידה במחירם בשבוע האחרון. דרום אפריקה מפיקה כ-80% מכמות הפלטינה העולמית וכ-35% מתפוקת הפלדיום. בשבוע שעבר הודיעה חברת החשמל הממשלתית Eskom שתוכל לספק כעת 95% מתצרוכת החשמל הרגילה, לאחר שקודם לכן סיפקה רק 90% מתצרוכת זו. עקב המחסור בחשמל נאלצו שתי חברות כריית הפלטינה הגדולות בעולם, המפיקות גם פלדיום, Anglo Platinum ו-Impala Platinum, להפסיק את עבודת הכרייה מחשש שבמקרה של הפסקת חשמל ארוכה ילכדו הכורים במכרה ולא יהיה אפשר לחלץ אותם. למרות הידיעה על השיפור באספקת החשמל בדרום אפריקה, משקיפים מעריכים כי עוד יעברו ארבע עד חמש שנים עד שיימצא פתרון וכי הבעיות של חברת החשמל נמשכות בעיקר על רקע מחסור באספקת פחם לתחנות הכוח, כך שלהערכתם מחירי הפלטינה והפלדיום עוד יעלו בשיעור ניכר.

בדיל

מחיר הבדיל עלה בסיכום שבועי ב-2.9%. מחיר הבדיל למסירה מידית נסגר ביום שישי שעבר בבורסת המתכות של לונדון במחיר 19,250 דולר לטון, מחירו הגבוה ביותר בכל הזמנים. מתחילת שנת 2008 כבר עלה מחיר הבדיל ב-17.5%, ומהשפל הזמני במחירו, 13,575 דולר לטון ב-17 באוגוסט 2007, כבר עלה מחיר הבדיל ב-41.8%.

ירידה בכמות הבדיל שמספקות שתי המפיקות העיקריות בעולם, סין ואינדונזיה, שלכל אחת מהן כ-36% מתפוקת הבדיל העולמית, הביאה לדלדול מלאי הבדיל בבורסת המתכות של לונדון, לדלדול במלאים של צרכני הבדיל ולעלייה במחירו.

הבדיל היה אחת המתכות הראשונות הידועות לאדם, והסגסוגת הידועה של בדיל ונחושת הברונזה הייתה בשימוש רב עוד בימי קדם, כיוון שהברונזה שהתקבלה מהתכת בדיל ונחושת היא מתכת קשה יותר מנחושת טהורה.

בשל נקודת ההתכה הנמוכה שלו הבדיל משמש כיום בעיקר להלחמות בתעשיית האלקטרוניקה – 35% מהשימוש הכללי במתכת. שימוש נפוץ נוסף – 20% מהשימוש הכללי – הוא לציפוי פלדה למניעת קורוזיה, כמו בפחיות מזון ומשקה. ניצול בבדיל לתרכובות ברונזה מהווה כיום רק 8% מהשימוש הכללי, אך שימוש גדול נוסף בבדיל הוא לתרכובות כימיות המשמשות בתעשיות שונות.

איך משקיעים

לאלו המעריכים שמחיר הבדיל צפוי להוסיף לעלות ומחפשים להרוויח מכך – אביא כאן את הדרכים העיקריות להשקיע בבדיל. חשוב לציין שמטרת המאמר היא לספק לקורא מידע על ההשקעה בבדיל, אך אין לראות בו המלצה לקנייה או למכירה.

חוזה עתידי: העסקות נעשות בבורסת המתכות של לונדון, LME, חוזה סטנדרטי מתייחס לחמישה טון בדיל, ובמחיר של 19,250 דולר לטון היה ערכו בתשעה במארס 96,250 דולר.

אפשר גם לסחור בבורסת LME באופציות על החוזים העתידיים בבדיל: כל אופציה מתייחסת לחוזה אחד על חמישה טון בדיל. מי שמעריך שמחיר הבדיל ירד בקרוב יכול גם "למכור שורט" חוזה על הבדיל או לרכוש אופציית put על חוזה עתידי.

תעודת סל: חברת ETF Securities מנפיקה תעודת סל על בדיל בימים אלו, ותהליך הרישום בבורסת לונדון עומד להסתיים בתוך שבועות מעטים.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: ניקל – 5.4%, נפט להסקה – 5.0%, גז טבעי – 4.3%, נפט – 3.2%, בדיל – 2.9%, אלומיניום – 2.9%, חיטה – 1.7%, נחושת – 1.7% וכסף – 1.7%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: פלדיום – 14.0%, קפה – 9.2%, סוכר – 8.6%, סויה – 8.3%, שיבולת שועל – 8.2%, שמן סויה – 8.0%, חזיר קפוא – 7.3%, עופרת – 6.9%, פלטינה – 6.4%, עץ – 4.9%, בקר חי – 4.0%, חזיר לפיטום – 3.5%, רכז תפוזים – 3.0%, אבץ – 3.0%, בקר לפיטום – 2.8%, תירס – 1.7% וקקאו 1.4%.

* מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.